שיחת משתמש:קומפיוטר/ארכיון בן נחום

זהו ארכיון של דף שיחת משתמש:קומפיוטר. נא לא לערוך דף זה, להמשך דיון בדף זה פתח דיון חדש בדף שיחתי.

---

איפה זה לעזאזל....

ארכיונים

1. ארכיון 1
2. ארכיון 2
3. ארכיון 3
4. ארכיון בן נחום

הפניה החד-שבועית שלי 1

בערך משה קופל בפיסקה "עמדותיו" קיים כבר טקסט על מאמריו של קופן בנושא "שימען והיידי", מציע לשלב בו את הטקסט דלהלן (או חלקו) ככל שגם בעיניך זה בעל חשיבות אנציקלופדית שם:

לפי קופל, אצל שימען מקור ההנחיה העיקרי הוא המסורת המשפחתית והקהילתית ובמידה נמוכה יותר גם המסורת של כלל שומרי המצוות. לעומת זאת אצל היידי מקור ההנחיה הראוי הוא "מומחים המכירים את המחקר העדכני בתחומים הנידונים". גם לגבי הכרעות אינטואיטביות, שימען יסתמך לעיתים על אינטואיציות מוסריות של שומרי המסורת היהודית ואילו היידי (בהתבסס על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה) שוללת לחלוטין הסתמכות על אינטואיציה ככלי מנחה. נקודת מחלוקת נוספת תהיה העדר גוף מוגדר שאחראי להכרעה ואכיפה בתחום ההלכה היהודית. לפי היידי "הדבר מלמד על חוסר רצינות", ואילו קופל משיב בשם שימען כי גם שפה קיימת ומתפתחת באופן אינטואיטיבי שלא מכוח מוסד מכריע בעל סמכויות אכיפה, מציב את ההלכה כנמצאת על הרצף בין "שפה" לבין "משפט" ומזהה הבדל משמעותי לגבי התפיסה האינטואיטיבית של ההלכה בין מי שעבורו היא "שפת אם" לבין מי שעבורו היא "שפה שניה".

תודה רבה ושבת שלום בן נחום - שיחה 10:55, 13 בדצמבר 2019 (IST)

יכול להיות שאתייעץ עם עוד ויקיפדים לפני שאכניס את הפסקה, כיוון שאני רואה שיש לך אינטרס להכניס את הפסקאות (אתה כותב בהשילוח)--דוד -- Cumputer guy - שיחה, ט"ו בכסלו ה'תש"ף 10:57, 13 בדצמבר 2019 (IST)

לא הבנתי את מה אתה רוצה שאכניס, את כל הפסקה? אם כן אז לאיזה ערך? --דוד -- Cumputer guy - שיחה, ט"ו בכסלו ה'תש"ף 11:00, 13 בדצמבר 2019 (IST)

כמו שכתבתי בשורה הראשונה, בערך משה קופל בפיסקה "עמדותיו" - לשלב בטקסט שכבר קיים שם (לדעתי מתאים לשלב את כל הפיסקה הנ"ל שם אחרי הטקסט שקיים היום - אבל יש לך יד חופשית לעשות כהבנתך וגם לשלב חלק מהטקסט הנ"ל בלבד אם נראה לך יותר מתאים).
בכיף אחי, תעשה כהבנתך. רק אבקש שאם בסוף תחליט שבעיניך אין לטקסט מספיק חשיבות או שמכל סיבה אחרת אתה לא מעוניין להכניס אותו - אז תעדכן אותי כאן. בן נחום - שיחה 11:05, 13 בדצמבר 2019 (IST)

בן נחום רק שאלה נוספת, איך אדע שהשילוח הוא אכן מקור אמין? (אם אני מוסיף בהערות שוליים שהמקור הוא השילוח אני צריך לדעת שזה אכן אמין) הבנתי שיש הרבה ויקיפדים שחושבים שה לא מקור אמין, אני צודק? --דוד -- Cumputer guy - שיחה, ט"ו בכסלו ה'תש"ף 11:45, 13 בדצמבר 2019 (IST)

וחוץ מזה אני רואה ששתי העריכות האחרונות בדף גרסאות קודמות של הדף משה קופל הם שלך מה שאומר שאתה כן יכול לתרום.? --דוד -- Cumputer guy - שיחה, ט"ו בכסלו ה'תש"ף 11:49, 13 בדצמבר 2019 (IST)

1. אענה קודם כל על השאלה האחרונה: אכן בעבר תרמתי בשמחה, אבל הועלו נגדי טענות שאני מכניס את השילוח גם במקומות שאין לזה הצדקה (ואודה על האמת: בגלל האהבה שלי ל"השילוח" אני משוחד...) ו"פשרה" הייתה שאבקש מאחרים להכניס - מתוך הנחה שאחרים (וגם אתה לדוגמה) תכניסו מידע רק אם באמת יש לו חשיבות אנציקלופדית
2. בין כל הביקורת שהופנתה כלפי (שעם חלקה הסכמתי ועם חלקה לא...) לא זכורה לי טענה ש"השילוח" ככלל אינו מקור אמין. לגופה של שאלתך, כתבה הגותית שמשה קופל עצמו פרסם, ודאי מהווה מקור אמין לשאלה מהן עמדותיו של משה קופל.
שוב תודה ושבת שלום. בן נחום - שיחה 12:52, 13 בדצמבר 2019 (IST)

בן נחום העלתי את מה שרצית, אבל רק עוד שאלה אחת: בגרסאות הקודמות של הדף (בבקשה עיין בהן כדי שתבין על מה אני מדבר) כתוב שעשית עריכות בדף היום, רק תסביר לי אם אתה יכול לתרום למה אתה צריך עזרה של אחרים, ואם אתה לא יכול איך יכול להיות שאתה העורך האחרון של הדף לפני? (המגבלות לא הוטלו עליך היום) --דוד -- Cumputer guy - שיחה, ט"ו בכסלו ה'תש"ף 13:46, 13 בדצמבר 2019 (IST)

ודרך אגב שבוע הבא אני אהיה פחות פעיל עקב מבחן ולכן אבקש ממך לא לשלוח לי שבוע הבא, עוד שבועיים זה בסדר. --דוד -- Cumputer guy - שיחה, ט"ו בכסלו ה'תש"ף 13:48, 13 בדצמבר 2019 (IST)

תודה רבה דוד!
1. 100%, בהצלחה רבה במבחן! (במה,אגב?)
2. יפה על תשומת הלב. המגבלה עלי היא על הוספת חומר שמקורו בהשילוח. העריכות שביצעתי היום היו כותרת בערך, והסרת תוכן, שעל זה אין עלי כל הגבלה. בן נחום - שיחה 15:01, 13 בדצמבר 2019 (IST)

תודה. (במתמטיקה ) אשמח לעזור לך בהמשך, שבת שלום. --דוד -- Cumputer guy - שיחה, ט"ו בכסלו ה'תש"ף 15:16, 13 בדצמבר 2019 (IST)

אם אתה לא יכול להוסיף חומר שמקורו בשילוח אז מה זה? --דוד -- Cumputer guy - שיחה, כ"ד בכסלו ה'תש"ף 14:28, 22 בדצמבר 2019 (IST)

היי דוד, איך היה המבחן?
ראה נא ב-ויקיפדיה:בירורים/ארכיון 20#סיכום - "מעכשיו חלה עליו [כלומר עלי] הגבלה של הוספת עד 5 קישורים לכל גליון של השילוח."
העריכה שהפנית אליה, נעשתה במגבלת ה-5 קישורים שאני יכול להוסיף בעצמי. ואם כבר עיינת באותה עריכה, אשמח לשמוע דעתך עליה
חנוכה שמח! בן נחום - שיחה 15:22, 22 בדצמבר 2019 (IST)

1. המבחן היה מצוין.
2. סתם מעניין אותי איך הם יכולים לדעת אם אתה מוסיף קישור דווקא מהשילוח שבזה אתה מוגבל עד חמש קישורים, או שאתה מוסיף משהו אחר? (אם זה גורם לך אי נעימות אתה לא חייב לענות ואני אעזוב את העניין ואקבל זאת כעובדה מוגמרת)
3. לעניות דעתי העריכה הייתה לעניין, היא בהחלט אנציקלופדית. חנוכה שמח, --דוד -- Cumputer guy - שיחה, כ"ד בכסלו ה'תש"ף 16:33, 22 בדצמבר 2019 (IST)

1. כל הכבוד!
2. יש 2 ויקיפדים מסויימים שעוקבים באדיקות אחרי כל עריכה שלי... וקל לזהות עריכה שמקורה בהשילוח, כי לכל עריכה שלי אני משתדל להוסיף את המקור עליו היא מבוססת.
3. ראיתי מה שהוספת בדף השיחה של "חינוך בישראל". זה היה מיותר, שכן העריכה אותה שיבחת כללה כבר ביקורת של סגן מנכ"ל משרד החינוך ושל מנהלים רבים בירושלים - בהתבסס על מקור אחר, וזאת אכן בהתאם להמלצתו של אביתרוג. בן נחום - שיחה 19:30, 22 בדצמבר 2019 (IST)

בסדר, אני מוכן לשנות את הערתי בדף השיחה (אבל סתם ככה כשאתה מעביר הודעות שלי לדף שיחה אחר אשמח לדעת על כך (זה לא מתייג אותי כי אתה לא חותם)) --דוד -- Cumputer guy - שיחה, כ"ה בכסלו ה'תש"ף 19:57, 22 בדצמבר 2019 (IST)

100% בן נחום - שיחה 20:34, 22 בדצמבר 2019 (IST)

הפניה החד-שבועית שלי 2

חנוכה שמח דוד!
להלן 2 דברים שלהבנתי יש להם חשיבות אנציקלופדית בערכים המפורטים להלן (אציין שלגבי כל אחד מהם ביקשתי מויקיפד אחד להכניס אותם לערך אחד נוסף). אם גם אתה חושב כמוני, בבקשה תעתיק אותם לשם:

1. בערך אפרים מירוויס בפסקה "פעילותו והשקפותיו":

בדרשתו בבית הכנסת הגדול באדינבורו בשבת פרשת כי תצא בשנת 2017, התייחס הרב מירוויס ליחס האמביוולנטי שחשים יהודי אירופה כלפי משבר ההגירה באירופה, והסביר כי ”היהודים תמיד ידעו, ואם לא ידעו אז חשו, כי כאשר נמתחים מחדש גבולות ה'אני' וה'אחר' הרי שבסופו של דבר גדולים סיכוייהם למצוא את עצמם דווקא בצד 'האחר'”.

2. בערך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים בפיסקה "הכניסה לעיר העתיקה" בתת-פיסקה "כניסת חטיבה 55":

לאחר ההכרזה "הר הבית בידינו" הורה מוטה גור לשני קצינים (אריק אכמון ועזרא אורני) להניף את דגל ישראל על מסגד כיפת הסלע. ישראל הראל, שנמנה על כוח צה"ל הראשון שנכנס להר הבית, מתאר כי "דיין פגש שם [בהר הבית] את נציגי הוואקף, שהצהירו בפניו שהם מקבלים בהכנעה את השלטון הישראלי ומבקשים שהחיילים לא יפגעו בקדושת המקום".

תודה רבה בן נחום - שיחה 11:46, 27 בדצמבר 2019 (IST)

חנוכה שמח בן נחום
1. לא כל כך הבנתי מה הפסקה אומרת ולכן תן לויקיפד השני ששאלת על העריכה הזאת להחליט {אם להכניס את הקטע.
2. כבר כתוב למעלה שהייתה הכרזה של הר הבית בידינו וגם שהניפו את דגל ישראל ולכן הכנסתי רק את החלק השני של הקטע.
שבת שלום --דוד -- Cumputer guy - שיחה , כ"ט בכסלו ה'תש"ף 15:27, 27 בדצמבר 2019 (IST)

הפניה החד-שבועית שלי 3

לילה טוב דוד,
יש כאן 3 דברים, שתוכל לבחור מתוכם את הנושא/ים שמעניין/ים אותך ושנראה/ים בעינך בעל/י חשיבות אנציקלופדית:

1. בפיסקה "קישורים חיצוניים" בערך בעיית הפליטים הפלסטינים, כל הקישורים (בעברית) הם מהמאה ה-21!
לעומת זאת המאמר דלהלן נכתב כבר בשנת 1968 (במלאות שנה למלחמת ששת הימים) ועוסק בהרחבה בפן המוסרי של בעיית הפליטים הפלסטינים. אם גם לך נראה שלכן יש חשיבות אנציקלופדית להוסיף אותו לשם, נא העתק אותו:

• משה חיים מייזלש (מ. ח. עמישי), ‏"חשבון בלי רוגז: מעין איגרת מבן-אתמול לבני היום", 1968, הוצאה מוגהת ומוערת, השילוח, 4, מאי 2017

2. בערך עודד כרמלי בפיסקה "קישורים חיצוניים", מתאים לשים מאמר מעמיק של נשוא הערך בנושא משבר האקלים:

• עודד כרמלי, ‏"נוכח כדור שאינו בדולח", השילוח, 17, דצמבר 2019

3. לערך יחסי ארצות הברית–סין בפיסקה "היסטוריה", ו/או לערך יחסי ארצות הברית–רוסיה בפיסקה "טראמפ ופוטין":

בעשור השני של המאה ה-21, מומחים מערביים חלוקים בדעתם מה צריך להיות היחס של ארה"ב כלפי מגמת ההשפעה הגוברת של רוסיה ושל סין; רוברט קגן פרסם בשנת 2017 מאמר בו קרא לארצות הברית לבלום את קיום "אזורי השפעה" של רוסיה ושל סין בעולם, "לפני שיהיה מאוחר מדי". מנגד ניל פרגוסון פרסם אותה תקופה מאמר תגובה בו קרא לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבצע "אסטרטגיה בהשראת קיסינג'ר"; לשתף את רוסיה ואת סין לארצות הברית כמנהיגות משותפות של סדר עולמי חדש, ולהסכים על חלוקת העולם ל"אזורי השפעה" שונים.

בן נחום - שיחה 23:44, 2 בינואר 2020 (IST)

טיפלתי בפסקה שלוש (רק בסין, ברוסיה לא מצאתי מקום להכניס זאת בצורה נורמלית בלי לשנות את כל המבנה של הפסקה), פסקאות 1 ו-2 דורשות קריאה של מאמרים ארוכים ואין לי זמן כרגע, אני אשתדל לקרוא אותן כשיהיה לי זמן.
לילה טוב --דוד-- Cumputer guy • שיחה, ו' בטבת ה'תש"ף 23:57, 2 בינואר 2020 (IST)

תודה שטיפלת בפיסקה 3. מעביר את 1 ו-2 לטיפולם של אחרים. בן נחום - שיחה 18:07, 8 בינואר 2020 (IST)

בכיף, בסדר--דוד-- Cumputer guy - שיחה - י"ב בטבת ה'תש"ף, 18:12, 8 בינואר 2020 (IST)

הפניה החד-שבועית שלי 4

לילה טוב דוד,
יש כאן 2 דברים, שתוכל לבחור מתוכם את הנושא/ים שמעניין/ים אותך ושנראה/ים בעינך בעל/י חשיבות אנציקלופדית:

1.
להעביר את הערך משתמש:בן נחום/ולירושלים – דברי ספרות והגות לכבוד ירושלים המשוחררת - מהמרחב שלי למרחב הראשי (בלחיצה אחת על "העברה").

2.
הכתבה דלהלן מוקדשת לחוברת ייחודית שחיבר הרב צבי טאו, ולכן נראה לי שיש חשיבות אנציקלופדית מובהקת להעתיק את הקישור אליה לפיסקה "קישורים חיצוניים" בערך על הרב טאו עצמו:

• מורדי מילר, ‏"ציר הרשע הטכנולוגי" - על "בקשת האני העצמי" של הרב צבי טאו, השילוח, 4, מאי 2017.

תודה רבה בן נחום - שיחה 10:29, 9 בינואר 2020 (IST)

1. למה הקישור החיצוני חוזר על עצמו בהערת שוליים? --דוד-- Cumputer guy - שיחה - י"ב בטבת ה'תש"ף, 19:04, 8 בינואר 2020 (IST)

להערת השוליים ול"קישורים חיצוניים" יש תפקידים שונים; חלק קטן מהכתבה המקיפה על זלמן דוד ליבונטין נכנס לגוף הערך, ולגבי אותו קטע הכתבה נמצאת ב"הערת שוליים" כי היא משמשת מקור לאותו טקסט.
במקביל ובנפרד, עבור מי שרוצה חומר קריאה מקיף שאינו מופיע בערך - יש את הקישור ב"קישורים חיצוניים". בן נחום - שיחה 20:07, 8 בינואר 2020 (IST)

התכוונתי בערך שאתה כתבת. --דוד-- --דוד-- Cumputer guy - שיחה - י"ב בטבת ה'תש"ף, 13:07, 9 בינואר 2020 (IST)

2. טופל. בקשר לאחד אני מנסה לחשוב באיזו צורה להכניס את הערך לתוך הערך המדובר בדף השיחה שלו. אתה מוזמן להציע. --דוד-- Cumputer guy - שיחה - י"ב בטבת ה'תש"ף, 12:50, 9 בינואר 2020 (IST)

תודה רבה!
אני בהמשך לדיון בדך השיחה שם אני מציע ליצור בערך מלחמת ששת הימים בתרבות הישראלית בפסקה "ספרות", תת-פיסקה חדשה "ולירושלים – דברי ספרות והגות לכבוד ירושלים המשוחררת" שתכלול את הטקסט דלהלן (או חלק ממנו):

לרגל שנה למלחמת ששת הימים יצא הספר ולירושלים – דברי ספרות והגות לכבוד ירושלים המשוחררת בהוצאת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל וחולק לחיילי צה"ל. הספר הורכב ממאמרים, סיפורים, שירים ותמונות "ממיטב ההוגים והיוצרים שפעלו אז בארץ ישראל" ובהקדמתו הספר נכתב: ”...קיפלה בתוכה המערכה הגורלית לשחרור ירושלים, על כל החרדה והחדווה שבה, את מיטב מאוויי כל הדורות שבאומה, ושמחת הניצחון איחדה מקצהו ועד קצהו את העם הנושע, אשר חש כי לב אחד פועם בו, לב יהודי גדול ולוהט, הגואה וסוער, עובר על גדותיו ופורץ גבולות מוסכמים של עבר הווה ועתיד, ומשתפך לתוך לבת האש והדם המעצבת ומחשלת מחדש את גורל האומה במולדתה... קץ הפלאות של קיבוץ כל הגלויות במדינת ישראל הגדולה”.

את הספר ערכו גדליה אלקושי, שרגא קדרי ויהושוע טן-פי.
הכותבים בספר עשו את מלאכתן בהתנדבות, על הבולטים בהם נמנו: המשוררים לאה גולדברג,חיים גורי ואמיר גלבוע (חלום של עם), הסופרים גרשון שופמן וחיים הזז, יוסף יואל ריבלין (אביו של ראובן ריבלין) - זיכרונות ילדותו בירושלים המחולקת, צבי ברמאיר - אגדה על רקע ביקור הרמב"ן בירושלים במאה ה-13, משה חיים מייזלש (מ. ח. עמישי) – ההצדקה ההיסטורית והמוסרית להרחבת שטחי מדינת ישראל.

למקור יש תפקיד גם בהערת שוליים - כי הוא תומך בטקסט, וגם בכ"קישור" כי הוא כולל חלק מהספר שבו עוסקת הפסקה. בן נחום - שיחה 13:25, 9 בינואר 2020 (IST)

בקשר לפסקה, אני לא יכול להכניס קישורים חיצוניים באמצע הערך. את מקור השילוח נראה לי שכדאי שתכניס את הקישור של השילוח להערת שוליים ואת הקישור של הספרייה הלאומית אני יכול להכניס כקישור חיצוני כ"הספר ולירושלים... בספרייה הלאומית. --דוד-- Cumputer guy - שיחה - י"ב בטבת ה'תש"ף, 13:32, 9 בינואר 2020 (IST)

👍 בן נחום - שיחה 15:19, 9 בינואר 2020 (IST)

בוצע --דוד-- Cumputer guy - שיחה - י"ג בטבת ה'תש"ף, 18:31, 9 בינואר 2020 (IST)

הפניה החד-שבועית שלי 5

בוקר טוב דוד,
יש כאן 2 דברים, שתוכל לבחור מתוכם את הנושא/ים שמעניין/ים אותך ושנראה/ים בעינך בעל/י חשיבות אנציקלופדית:

1.
יצרתי את הערך מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל? (הוצבה בו תבנית "הבהרת חשיבות", ובינתיים כבר הובהרה בדף השיחה), אך נבצר ממני להכניס לערך את התוכן דלהלן:
א. לפיסקה "הספר"

יצחק מור כתב בביקורת על הספר: ”הספר איננו מחדש רבות למי שעוקב ברצינות אחר יחסי הכוחות בין שמאל וימין בישראל, אולם כוחו בריכוז החומר למסמך אחד ובקריאה הנלהבת שלו, הנזעמת והנמרצת, לפעולה. אלו מעניקים לספר תנופה, גורמים לדפים להתהפך במהירות ואולי גם יניבו פירות מעשיים.”

ב. לפיסקה "קישורים חיצוניים":

• יצחק מור, ‏סקירת הספר, השילוח, 4, מאי 2017

2.
בערך אלימות במשפחה בתת הפסקה "אלימות בין בני זוג":

מחקר של משרד המשפטים בארצות הברית משנת 1994 מצא כי הסיכוי של אישה נשואה ליפול קורבן לפשע אלים, נמוך משמעותית לעומת אישה רווקה. מחקר אחר משנת 2019 מצא כי אישה נשואה חשופה פחות לאלימות לעומת אישה שאינה נשואה.

תודה רבה ושבת שלום בן נחום - שיחה 09:09, 17 בינואר 2020 (IST)

היי בן נחום
1. מיהו אותו יצחק מור שיש עניין להכניס את הציטוט שלו לתוך הערך?
2. אני עורך עם אינטרנט עם סנן וזה לא נותן לי להגיע לקוד מקור של הפסקה כנראה בגלל סוגי האלימות השונים...
--דוד-- Cumputer guy - שיחה - כ' בטבת ה'תש"ף, 11:52, 17 בינואר 2020 (IST)

היי דוד, יצחק מור הוא מבקר ספרות, ולהבנתי בערך שמוקדש לספר יש חשיבות אנציקלופדית לתמצית מהביקורת שלו - שמסבירה מה בעצם הייחודיות של הספר.
בכל מקרה, לפיסקה "קישורים חיצוניים בערך" ודאי יש לכאורה מקום לקישור:

• יצחק מור, ‏סקירת הספר, השילוח, 4, מאי 2017

תודה רבה ושבת שלום. --בן נחום - שיחה 12:42, 17 בינואר 2020 (IST)

1. בוצע.
בקשר ל-2. תבקש מויקיפד אחר, או שאחכה עד שאערוך מאינטרנט בלי סנן.
שבת שלום --דוד-- Cumputer guy - שיחה - כ' בטבת ה'תש"ף, 13:00, 17 בינואר 2020 (IST)

תודה רבה דוד!
את 2 ביצע כבר ויקיפד אחר.
שבוע טוב! --בן נחום - שיחה 18:42, 18 בינואר 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי 6

היי Cumputer guy, אם גם אתה חשוב שהתוכן דלהלן בעל חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותו (או את חלקו) כדלהלן:

1.התייחסות מעניינת של יהודה ויזן ל"עידן הפוסט אמת" - לפיסקה "קישורים חיצוניים" בערך פוליטיקה של פוסט-אמת:

• יהודה ויזן, ‏"בעניין האמת", השילוח, 5, יולי 2017

2. בערך החקלאות בישראל בפיסקה "קישורים חיצוניים":

• אורי צוק בר (סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות), ‏"שורשים עבותים ופירות מתוקים", השילוח, 5, יולי 2017}}.

3. בערך ניר חסון, בפיסקה "קישורים חיצוניים" תחת הכותרת "מאמריו": ניר חסון וערן צדקיהו, ‏"חצי תמונה של עיר חצויה", השילוח, 5, יולי 2017.

תודה רבה ושבת שלום בן נחום - שיחה 14:04, 31 בינואר 2020 (IST)

בן נחום בוצע
נ.ב. אבקש שתשלח לי פחות הכנסת קישורים חיצוניים, זה דורש ממני לקרוא בעיון את כל המאמר, לעומת פסקה שאני יכול לקרוא את הפסקה ולרפרף על המאמר.
תודה, --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ח' בשבט ה'תש"ף • 21:53, 2 בפברואר 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי 7

לילה טוב Cumputer guy היקר!
אם גם אתה חושב שיש חשיבות אנציקלופדית לתוכן דלהלן בערכים דלהלן, בבקשה תעתיק אותו לשם:

1. בערך פוסטמודרניזם בתת-פיסקה "ליברליזם פוסט-מודרני":

לפי פרופסור אליעזר שבייד, "הליברליות הפוסט-מודרנית מכחישה את היות האדם חברתי-קיבוצי מטבעו", בניגוד להומניזם המודרני ש"לצד הכרתו בשוויון הזכויות ובייחוד החד-פעמי של כל אדם, הכיר גם בקביעה שהאדם הוא חברתי מטבעו, וכי רק בחברה שהיא ישות קיבוצית משפחתית, קהילתית ולאומית... יכולה אנושיותו של כל יחיד ויחידה להתגלות, להתפתח, להתקיים ולהתבטא בצורה יצירתית".

בנוסף, לפי פרופסור שבייד, "הליברליות הפוסט-מודרנית מכחישה את הנחת ההומניזם הלאומי שמדינה דמוקרטית המבוססת על סולידריות של כל אזרחיה נשענת לא רק על אספקת האינטרסים החומריים המשותפים לכל בני האדם, כי אם גם על תרבות רוחנית ותודעת ייעוד משותף." .

2. בערך החקלאות בישראל בתת-פיסקה "טענות נגד תמיכה ממשלתית ייחודית בחקלאות":

• המצב בו החקלאות בישראל מבוססת על תמיכה ממשלתית משרד חוסר אמון ביעילות הכלכלית שלה, ומרתיע צעירים מוכשרים מלהיכנס לענף.

תודה רבה --בן נחום - שיחה 22:09, 5 בפברואר 2020 (IST)

בן נחום, כפי שראית ביצעתי את 2. בקשר ל-1 הטקסט הזה ברמה קצת גבוהה מדי בשבילי , לא בדיוק הבנתי מה הוא אומר, אני יכול לפענח את הכתוב אבל זה הרבה מדי עבודה...My bad --דוד-- Cumputer guy • שיחה • י"ב בשבט ה'תש"ף • 22:45, 6 בפברואר 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי 8

צהריים טובים Cumputer guy היקר!
אם גם אתה חושב שיש חשיבות אנציקלופדית לתוכן דלהלן בערכים דלהלן, בבקשה תעתיק אותו לשם:

1. בערך עמנואל נבון בפיסקה "יוזמתו לשינוי שיטת הבחירות בישראל":

ביולי 2017 פרסם ד"ר עמנואל נבון הצעה חדשה המבוססת על מחקרו של פרופסור אברהם דיסקין, הכוללת שני מרכיבים מרכזיים:

• בישראל תאומץ שיטה המאפשרת "רשימות פתוחות", למפלגות שיהיו מעוניינות בכך, שבהן סדר חברי הרשימה נקבע ביום הבחירות בידי מי שמצביע לאותה רשימה (עם אפשרות להגבלות, כגון שריון מקום ראשון ליו"ר הרשימה וכיו"ב). למפלגות יהיה תמריץ להציג 'רשימה פתוחה' כדי למשוך מצביעים, ובמקביל שיטה זו תחזק את הקשר הישיר בין הנציגים לאזרחים (שהם אלו שקובעים את מקומם ברשימה) ותמנע את ההשפעה של "קבוצות לחץ" הקיימת בשיטת הפריימריז המפלגתיים.
• במקביל תתאפשר "ברית בין-מפלגתית" שתאפשר למפלגות שונות להתאגד לפני הבחירות ל"גוש" פוליטי אחד. ככל של'גוש' יהיה לפחות 61 ח"כים יטיל הנשיא באופן אוטומטי את המנדט להקמת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ב'גוש'. קולות מפלגה ב'גוש' שלא תעבור את אחוז החסימה יוענקו למפלגה הגדולה ב'גוש'. שיטה זו תחזק את השתקפות רצונם של האזרחים בתוצאות הבחירות ולמפלגות הקטנות יהיה תמריץ להצטרף ל'ברית', שכן כך מצביעים יוכלו להצביע להן ללא חשש שתמיכתם לאחר הבחירות תוענק למנהיג 'הגוש' היריב. גם למפלגות החוששות שלא יעברו את אחוז החסימה יהיה תמריץ להצטרף ל'ברית' שכן תומכיהם יוכלו להצביע להן תוך ביטחון שבכל מקרה קולותיהם יספרו ויחזקו את 'הגוש'.
  סקר מיוחד שנערך בידי חברת "מדגם", מצא כי כ-75% מאזרחי ישראל תומכים במרכיבים מרכזיים של ההצעה החדשה (כאשר %74.6 מהנשאלים תומכים בהצהרת כוונות על ידי המפלגות לפני הבחירות, ו-%75 מהנשאלים בעד מתן אפשרות לבוחר להשפיע על הרכב הרשימות לכנסת ביום הבחירות).

2. בערך קיר הברזל בפיסקה "רלוונטיות תפיסת "קיר הברזל" במאה ה-21":

בני אלון שנדרש בהרחבה לשאלה זו, הסיק באופן מוחלט כי תפיסת "קיר הברזל" רלוונטית גם כיום: ”...מי שמבין את האסלאם יודע... כמו בדתות אחרות, גם באסלאם יש מנגנונים היודעים להשלים עם המציאות ולהעניק לבלתי-נמנע משמעות דתית... לא רק ביהדות יש כללים של התחשבות באילוצי המציאות, כגון "או‏נס רחמנא פטרֵיה"... זה דורות רבים שהאסלאם נמנע מלפתח את הרעיון שעל המוסלמים לכבוש מחדש את ספרד או את הונגריה, ארצות שנכללו ללא ספק ב"דאר אל-אסלאם" בימי הביניים... כמו דתות אחרות, האסלאם מגיב למציאות ומצויד במנגנוני גמישות; לפיכך גם אצלו היתקלות בקיר ברזל היא המפתח להשלמה – ואפילו להשלמה דתית”.

תודה רבה, ושוב מ ז ל ט ו ב ! בן נחום - שיחה 11:20, 10 בפברואר 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי 9

צהריים טובים Cumputer guy היקר!
אם גם אתה חושב שיש חשיבות אנציקלופדית לתוכן דלהלן בערכים דלהלן, בבקשה תעתיק אותו לשם:

1. בערך המהפכה במצרים (2011) בפיסקה "רקע":

לפי אריק טרייגר (חוקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון) המניע לא היה רצון לחופש אזרחי ושינוי שיטת הממשל; המפגינים רצו בסיום שלטונו של מובארכ, שנתפס בעיניהם כמושחת ומדכא, ובקשו למנוע ממובארכ להעביר את השלטון לבנו גמאל מובארכ

2. בערך סובלנות בפיסקה "היחס בין 'סובלנות' לבין 'שחרור' ":

למרות ש'סובלנות' נתפסת אינטואיטיבית כגורם 'משחרר' "המעניק לבני האדם דרור והופך את העולם למקום שנעים יותר לחיות בו", בפועל עבור אלו שמשתייכים לקבוצת הרוב - כלומר רוב בני האדם - ה'סובלנות' אינה גורם משחרר אלא גורם מרסן.

תודה רבה בן נחום - שיחה 13:14, 20 בפברואר 2020 (IST)

Done --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ט בשבט ה'תש"ף • 23:33, 23 בפברואר 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי 10

שלום Cumputer guy היקר!
אם גם אתה חושב שיש חשיבות אנציקלופדית לתוכן דלהלן בערכים דלהלן, בבקשה תעתיק אותו לשם:

1. בערך מדינת לאום בפיסקה "תמיכה וביקורת על "מדינת לאום":

לפי פרופ' אנדרו מיכְטה (מהמכון האירופי למחקרי ביטחון), "הרעיון בדבר מולדת לאומית בעלת עיגון היסטורי וגבולות טריטוריאליים, שמוטמעים בו עקרונות הדמוקרטיה הליברלית, חופש הקניין והחירות המוגנת בידי שלטון החוק, הוא אבן הבניין של הצלחתו הגלובלית של המערב ושל רכיב ה'סדר', יהיה אשר יהיה, ב'סדר העולמי'".

תודה רבה ושבת שלום בן נחום - שיחה 13:28, 28 בפברואר 2020 (IST)

בן נחום, סליחה שלא עבדתי על השני, התכוונתי לבדוק את המאמר כשיהיה לי זמן, ושכחתי. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ז' באדר ה'תש"ף • 12:26, 3 במרץ 2020 (IST)

אין לך על מה לבקש סליחה♥
מחקתי כי חשבתי שאין לך זמן/סבלנות לבדוק - לאור דבריך אני שמח להחזיר:

2. בערך נאט"ו בפיסקה "האיום ממזרח לאחר מלחמה"ע השניה, והתקופה שלאחר תום המלחמה הקרה":

לפי פרופסור מייקל מנדלבאום (מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס) במאמר שפורסם באוקטובר 2017 ב-Foreign Affairs (של המועצה ליחסי חוץ - CFR), למרות שלאחר התפרקות ברית המועצות משך כחצי יובל בה לא נשקף איום ממשי על מדינות נאט"ו מכיוון מזרח אירופה, מדיניות רוסיה משנת 2014 ואילך הכוללת בין היתר את הפלישה הרוסית לאוקראינה החזירה את קיומו של איום ממשי מ'מזרח' על מדינות נאט"ו. .

בן נחום - שיחה 13:28, 3 במרץ 2020 (IST)

בן נחום, עכשיו אני נזכר למה רציתי לבדוק את המאמר יותר לעומק. בפסקה כתוב איום ממשי על מדינות האט"ו, לא הייתי בטוח אם זו תקלדה או שזה בכוונה ככה, זה לא היה נראה לי שזה ככה בכוונה כי בעצם הורדת את המילה North אבל אמרתי לעצמי שאני אבדוק ושכחתי. רוצה להאיר את עיניי? --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ז' באדר ה'תש"ף • 13:32, 3 במרץ 2020 (IST)

אתה מתכוון למילה "האטו"? אכן תקלדה! תיקנתי ל"נאט"ו". בן נחום - שיחה 14:28, 3 במרץ 2020 (IST)

מצוין הוספתי. שיניתי קצת את המשפט כי הוא היה נראה לי קצת לא קריא. תגיד לי אם זה שינוי טוב או שאני פשוט לא הבנתי והוצאתי את המשפט מהקשרו. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ז' באדר ה'תש"ף • 14:35, 3 במרץ 2020 (IST)

קראתי, כתבת מעולה תודה רבה! בן נחום - שיחה 14:39, 3 במרץ 2020 (IST)

מצוין, המשך שבוע נעים. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ז' באדר ה'תש"ף • 14:41, 3 במרץ 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי - פר' תצווה

לילה טוב Cumputer guy היקר!
אם גם אתה חושב שיש חשיבות אנציקלופדית לתוכן דלהלן בערכים דלהלן, בבקשה תעתיק אותו לשם:

1.בערך מוטי קרפל בפיסקה "עמדותיו":

קרפל מפתח את תפיסתו של פרופסור אדריאן הייסטינגס על העדר תפיסה לאומית בתרבות הערבית ובאסלאם, ומסביר בכך את המלחמות הפניומיות בארצות ערב ואת העדר הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני.

2. בערך הכיבוש הישראלי בתת-פיסקה "מדינה יהודית ודמוקרטית" להחליף את ההערת שוליים שבסוף המשפט דלהלן, בקישור דלהלן שהיא הרבה יותר איכותית ממנה:

"בצלאל סמוטריץ' מהאיחוד הלאומי - תקומה הציע את תוכנית ההכרעה, שבמסגרתה יחויב כל פלסטיני לבחור באחת משלוש אפשרויות: האם הוא עוזב את ארץ ישראל, נותר כאזרח ללא שאיפות לאומיות בדלניות, או נלחם ומובס על ידי צה"ל." - זה המשפט שמופיע בגירסה היציבה של הערך (אגב, לא אני שמתי אותו שם)
בסוף המשפט הנ"ל, במקום ההערת שוליים הנוכחית טוב להחליף לזו:

תודה רבה --בן נחום - שיחה 23:02, 5 במרץ 2020 (IST)

1. בוצע 2. למה זה קישור יותר טוב?שנים מדברים על זה ואת שנניהם בצלאל סמוטריץ כתב? --דוד-- Cumputer guy • שיחה • י' באדר ה'תש"ף • 15:26, 6 במרץ 2020 (IST)

שבוע טוב Cumputer guy.
1. תודה!
2. הקישור הנוכחי הוא רק לתמלול של נאום של סמוטריץ (שנישא בכנס בשבע), לעומת זאת הקישור שהצעתי הוא מסה מסודרת ומלאה שסמוטריץ' כתב ושלח לפרסום (ב"השילוח") כדי להסביר את התכנית באופן מלא, מפורט ומנומק.
לעניות דעתי ברור שבאנציקלופדיה עדיף להפנות לנוסח שנכתב ונשלח לפרסום ע"י הוגה הרעיון מאשר להפנות לתמלול נאום שלו- שמתאפיין בכל המגבלות הידועות של נאום. בכל מקרה, כמובן תעשה כהבנתך וכחכמתך! בן נחום - שיחה 22:28, 7 במרץ 2020 (IST)

שכנעתני בוצע. ד"א תוכל בפניות להוסיף תאריך או מספר כדי שיהיה לי יותר קל לנווט בתוך דף השיחה? תודה --דוד-- Cumputer guy • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ף • 22:34, 7 במרץ 2020 (IST)

לדעתי הפתרון הבאמת יעיל היה להביא את שניהם (אני לא מכיר איסור להביא יותר ממקור אחד) ושהקורא הנבון יבחר.00:16, 8 במרץ 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי - פר' כי תשא

בוקר טוב Cumputer guy היקר!
אם גם אתה חושב שיש חשיבות אנציקלופדית לתוכן דלהלן בערכים דלהלן, בבקשה תעתיק אותו לשם:

1. ככלל, לאור דבריך בעבר, אני ממעט לפנות בענייני "קישורים חיצוניים", אבל כאן מדובר בכתבה אחת שלמיטב הבנתי עומדת בסטנדרט של מאמר אקדמי (כולל ביקורת עמיתים), ויש לה חשיבות אנציקלופדית רבה להופיע בפיסקה "קישורים חיצוניים"
בערך הפרדת רשויות בפיסקה "קישורים חיצוניים":

• גיל ברינגר, ‏"הממשלה המחוקקת", השילוח, 18, פברואר 2020

2. בערך חוק התכנון והבנייה בתת-פיסקה "חוק קמיניץ":

בשנים שלאחר כניסת החוק לתוקף, 2017–2019, חלה ירידה של 41% בעבירות הבנייה הנפוצות, ושל 75% בעבירות הבנייה החמורות.

ראש היחידה הארצית לאכיפה, אבי כהן, דיווח כי בשנת 2019 לבדה הוצאו 1,264 דרישות לתשלום קנס מנהלי, מתוכן מ-496 מבנים בלתי חוקיים נהרסו על ידי הבעלים באופן עצמאי, ועוד 182 מבנים קיבלו ארכה לפינוי מרצון בפרק זמן נקוב. 37 ממקבלי הדרישות החליטו לערער. חברה אחת שביצעה עבירת בנייה שילמה את הקנס; וכל היתר שלא הרסו ולא שילמו – 549 עבריינים – נכנסו אל בין גלגלי השיניים של ההוצאה לפועל. זאת לעומת פחות מ-20% מימוש של צווי ההריסה והפסקת עבודה בתקופה שקדמה לחוק קמיניץ.

תודה רבה ושבת שלום בן נחום - שיחה 11:08, 13 במרץ 2020 (IST)

Done --דוד-- Cumputer guy • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 16:17, 13 במרץ 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי - פר' ויקהל

ערב טוב Cumputer guy, מקווה ששלומך בטוב.

בבקשה תעתיק את החומר דלהלן (או חלקו) ככל שגם בעיניך הוא בעל חשיבות אנציקלופדית:

1. בערך פרשנות (משפט) בפיסקה "פרשנות תכליתית סובייקטיבית לעומת פרשנות תכליתית אובייקטיבית":

בפרשנות תכליתית יש שתי אפשרויות שונות לקבוע מהי "תכלית החוק"; "תכלית סובייקטיבית" היא התכלית אליה התכוון המחוקק בעת חקיקת החוק. מנגד "תכלית אובייקטיבית" מתעלמת מכוונת המחוקק בעת חקיקת החוק, ורואה כ"תכלית החוק" את המטרה הראויה של החוק כפי שזו נתפסת בעיני השופט.

בשנת 1999 נדרש בית המשפט העליון להכרעה משפטית (בדיני מיסים) מקום בו "התכלית בסובייקטיבית" אליה התכוון המחוקק הובילה לפרשנות הפוכה מזו אליה הובילה "התכלית האובייקטיבית" של החוק כפי שזו נחזתה בידי השופטים שכתבו את דעת הרוב. בה בעת נקבע בפסק הדין כי לשון החוק יכולה להתאים לשתי הפרשנויות. בדעת הרוב, אותה כתבה טובה שטרסברג-כהן ואשר מבוססת על דברי אהרן ברק, נפסק כי "התכלית האובייקטיבית" גוברת על "התכלית הסובייקטיבית". כך בפסק הדין נקבע במפורש: ”...על התכלית הסובייקטיבית, שלא מצאה ביטוי מפורש ברור וחד-משמעי בסעיף 49 לחוק, לסגת מפני התכלית האובייקטיבית...”

מנגד לדעת שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, "בהתנגשות בין תכלית סובייקטיבית לתכלית אובייקטיבית יש לפעול על פי כלל הכרעה ברור שלפיו ידה של התכלית הסובייקטיבית על העליונה (ובלבד שהיא מעוגנת בלשון החוק)". סולברג אף מותח ביקורת על הגישה הקיימת (של העדפת "התכלית האובייקטיבית" על כוונת המחוקק), שמהווה למעשה ביקורת חוקתית במסווה של "פרשנות".
כחיזוק לעמדתו מצטט סולברג את דברי אהרן ברק עצמו (עליו, כאמור, הסתמך פסק הדין הנ"ל שקבע את עליונותה של "התכלית האובייקטיבית") על חשיבות "התכלית הסובייקטיבית" של החוק: ”ראשית, היא משקפת הגיון בריא, לפיו אין כיוצרה של נורמה להעיד על תכליתה; שנית, היא עולה בקנה אחד עם עקרון הפרדת הרשויות, לפיו הרשות המחוקקת היא היוצרת את החוק, ואילו השופט נותן תוקף ליצירתו של המחוקק; שלישית, היא מדגישה את האובייקטיביות והניטרליות של מעשה השפיטה. לא מחשבותיו הסובייקטיביות של השופט בדבר המדיניות הראויה הן הקובעות את תחום התפרסותה של הנורמה, אלא תפיסתו של המחוקק והכרעתו שלו בין האלטרנטיבות השונות של המדיניות הן הקובעות. לבסוף, היא מגבירה את הבטחון המשפטי, ואת היכולת לצפות מראש את פירושה של הנורמה, ובכך היא משיגה הפעלה שויונית של החוק”.

2. בערך מערכת הבריאות בארצות הברית:

בפיסקה "מעורבות ממשלתית במערכת הבריאות בארה"ב"

למרות שמערכת הבריאות בארה"ב מוצגת פעמים רבות כמערכת 'פרטית' ו'קפיטליסטית' מובהקת, בפועל מאמצע המאה ה-20 קיימת בה השפעה ממשלתית רבה וניתן לתאר אותה כ"סוציאליסטית למחצה";

אחרי מלחמת העולם השנייה נקבע כי רכיב השכר של העובד המבוטא בביטוח הבריאות שהמעביד משלם עבורו, פטור ממס הכנסה. פטור זה שווה ערך לכ-280 מיליארד$ ומהווה למעשה תמיכה ממשלתית עקיפה בביטוח הבריאות שמעסיקים רוכשים עבור עובדיהם.

בשנת 1965 הוביל הנשיא לינדון ג'ונסון חקיקה שיצרה ביטוחי בריאות ממשלתיים; מדיקייר ומדיקייד.

בשנת 2010 אושר בארה"ב חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה המכונה "אובמה קייר".

מילטון פרידמן פרסם מאמר בשנת 2001, ובו הראה כי ההוצאות הממשלתיות והפטור ממס גרמו לכ-60% מההתייקרות בשירותי הבריאות בארה"ב.

בפיסקה "איכות שירותי הבריאות הארצות הברית":

ספר העובדות העולמי של ה-CIA דירג את ארצות הברית במקום ה-41 בעולם בשיעור תמותת התינוקות. מנגד יש המפקפקים בקשר בין שיעור תמותת התינוקות בארצות הברית לבין איכות שירותי הבריאות, ומסבירים את השיעור הגבוה בנטייה גבוהה להימנע מהפלות גם בהיריונות בסיכון גבוה, וכן בסיווג שונה של "לידת חי" כאשר במדינות אחרות חלק מאותן לידות לא ייכללו כלל בסטטיסטיקה של "תמותת תינוקות" שכן הם ייחשבו ללידת תינוק מת.

ספר העובדות העולמי של ה-CIA גם דירג את ארצות הברית במקום ה-45 בסך תוחלת החיים. גם כאן, יש המפקפקים בקשר בין תוחלת החיים בארצות הברית לבין איכות שירותי הבריאות; גורם מרכזי שעשוי להפחית את תוחלת החיים בארה"ב, הוא שיעור בעלי עודף משקל הגבוה ביותר במדינות ב-OECD. בנוסף, מחקרים שבדקו את תוחלת החיים בארצות הברית בניכוי גורמים שאינם קשורים למערכת הבריאות, כמו תאונות במהירות גבוהה, פציעות מירי, הרעלת סמים והתאבדויות, הראו כי תוחלת החיים בארצות הברית גבוהה משמעותית ביחס למדינות אחרות.

לפי מכון פרייזר הקנדי, בשנת 2016 כ- 63,459 תושבי קנדה בחרו לקבל טיפול רפואי (שאינו חירום) דווקא בארצות הברית.

תודה רבה ובשורות טובות בן נחום - שיחה 19:28, 16 במרץ 2020 (IST)

ביצעתי את מספר אחד ואת החלק הראשון של מספר 2. לגבי החלק השני לדעתי יש לו פחות חשיבות אנציקלופדית. המשך שבוע נעים --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ף • 01:12, 17 במרץ 2020 (IST)

הפנייה החד-שבועית שלי - פר' ויקרא

שלום Cumputer guy, מה שלומך?
בבקשה תעתיק את החומר דלהלן (או חלקו) ככל שגם בעיניך הוא בעל חשיבות אנציקלופדית:

1. בערך על הלל פריש בפסקה "עמדותיו ופרסומיו":

פרופסור הירש מבקר את הבניה הפלסטינית בשטח C שנעשית במימון אירופי, ורואה בה סכנה ביטחוניות חמורה בטווח הארוך.

פרופסור הירש קרא לממשלת ישראל "לחדש את מפעל ההתיישבות האסטרטגי ביהודה ושומרון – כתגובה למפעל ההתפשטות הפלסטיני, וכאמצעי לגביית מחיר מהרשות על קמפיין הדה-לגיטימציה לישראל שהיא מנהלת במוסדות בינלאומיים".

גילוי נאות: את הטקסט דלהלן כתבתי כבר לויקיפד אחר והוא לא הכניס לערך, אבל הוא עצמו הציע לי לשאול ויקיפד נוסף אם הוא רוצה להכניס.

2. בערך יוסי דהאן בפיסקה "ספריו, מחקריו ועמדותיו" :

לפי דהאן, אחת המטרות של ההסדרים שבבסיס מדינת הרווחה הינה: ”לתקן את הכשלים והתוצאות הבלתי שוויוניות שיוצר השוק הכלכלי, ולצמצם ככל האפשר את אי השוויון הנובע מגורמים שרירותיים כגון גזע, מין, מעמד, אמונה דתית, רקע חברתי וכלכלי, מזל וגורמים אחרים שאינם נמצאים בשליטתו של האדם.”
לשיטתו, ”בניגוד לצדק המגלם מדיניות פומבית של מוסדות פוליטיים, צדקה היא מעשה אינדיבידואלי של יחידים. בעוד שצדק עוסק בצרכים לטווח ובטיפול בשורשי הבעיות החברתיות והכלכליות, צדקה עוסקת בסימפטומים ובצרכים מיידיים חלקיים כמו ארוחה לחג. היא לא מבטיחה מקור פרנסה לטווח ארוך, לא שירות רפואי הולם ולא חינוך איכותי”.

תודה רבה! בשורות טובות ושבת שלום! --בן נחום - שיחה 16:10, 27 במרץ 2020 (IDT)

ב-2. אני לא חושב שחסר בפסקה על עמדותיו, וחוץ מז הפסקה מתארת את עמדותיו מתוך ספרים שכתב, עדיף להשאיר כך את הפסקה בלי להכניס פרשנויות של מישהו אחר. 1. ביצעתי. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 19:19, 30 במרץ 2020 (IDT)

הפניה השבועית שלי 11

שלום דוד היקר, מה שלומך? כבר כתבתי לך שאני נמצא במקום הכי מסוכן בישראל (בני ברק). עכשיו אני מחכה לתוצאות הבדיקה אם נדבקתי בקורונה
אם גם אתה סבור שהעריכות דלהלן בעלות חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותם כמפורט להלן:

1. בערך מרטין קרמר בפסקה "עמדותיו ופרסומיו":

פרופסור קרמר פרסם מאמר לרגל 100 שנה להצהרת בלפור בו הביע את עמדתו כי בעיקרו של דבר "לא בלפור נתן לגיטימציה לציונות אלא היפוכו של דבר: הציונות, במאמציה המדיניים, היא שנתנה לגיטימציה להצהרת בלפור". פרופסור קרמר הוסיף כי להבנתו "הפשטות הספרותית של הצהרת בלפור מיוסדת על ההנחה שאין צורך להצטדק על מתן בית לאומי ליהודים בארצם"..

2. בערך צבי האוזר בפיסקה "קישורים חיצוניים" בתת-פיסקה "מאמריו":

• צבי האוזר ואיציק צרפתי, ‏"סוריה ורמת הגולן: עת לאסטרטגיה לאומית", השילוח, 10, יוני 2018

3. בערך ג'ונתן פרנזן בפיסקה "קישורים חיצוניים" תחת הכותרת "ביקורת על ספריו":

• יצחק מור, ‏ביקורת על הספר "איך להיות לבד", השילוח, 7, נובמבר 2017

תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 14:41, 2 באפריל 2020 (IDT)

1. 3. בוצע 2. לא קיבלת אישור לעשת את זה לבד? --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ט' בניסן ה'תש"ף • 18:15, 2 באפריל 2020 (IDT)

תודה!
לגבי 2, האישור הוא רק אם אין שם קודם אפילו מאמר אחד שלו בעברית.
במקרה הזה יש שם מאמר אחד שלו ב"הארץ" בן נחום - שיחה 18:33, 2 באפריל 2020 (IDT)

בסדר הוספתי. (רפואה שלימה?) --דוד-- Cumputer guy • שיחה • ט' בניסן ה'תש"ף • 18:36, 2 באפריל 2020 (IDT)

תודה רבה!
אמן! מקווה שיתברר שאין לי קורונה... בן נחום - שיחה 18:42, 2 באפריל 2020 (IDT)

הפניה השבועית שלי - פסח

שלום דוד היקר, מה שלומך? הצלחת לשרוף את החמץ?
אם גם אתה סבור שהטקסט דלהלן (או חלקו) בעל חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותו כמפורט להלן:

1. בערך יהדות ארצות הברית בפיסקה "מצב היהודים במאה ה-21", בתת-פיסקה " ארגונים לחיזוק הזהות היהודית":

ב-2018 פרסם ההיסטוריון פרופסור ג'ק ורטהיימר מחקר (שנערך בחסות קרן אבי חי), בו העלה כי שורה של ארגונים הפועלים בארצות הברית לחיזוק הזיקה ליהדות מגיעים להישגים מועטים יחסית לתקצוב העצום שיש להם. מסקנתו היא תושג תוצאה אפקטיבים בהרבה אילו חלק מהתקציבים המופנים כיום לארגונים הפועלים בקרב צעירים בשנות ה-20 ומעלה לחייהם, יופנו לארגונים שיעסקו בחיזוק זיקה משמעותית ליהדות לאורך שנות הילדות והנעורים.

2. בערך רצועת עזה בפסקה "רצועת עזה אחרי ההתנתקות":

בשנת 2017 פרסם הוושינגטון פוסט שלפי הסקרים כחצי מהפלסטינים שמתגוררים בעזה היו מהגרים ממנה אם היו מאפשרים להם, וכי בקרב הצעירים הפלסטינים תושבי עזה יש שיעור גבוה עוד יותר של כאלו המעוניינים להגר מעזה.
מאידך, משלחות הסיוע הבינלאומיות אינם מסייעות באופן משמעותי לפלסטינים המעוניינים בכך להגר מרצועת עזה. הסבר לכך ניתן למצוא בדברי נציג משלחת הסיוע של האיחוד האירופי לעזה שהצהיר (בשיחה אישית) אחרי מבצע עופרת יצוקה כי הם אינם מסייעים להגר מעזה "כיוון שאם הבעיה שלהם תיפתר במקום אחר – כלומר אם לא יהיה משבר הומניטרי – המשמעות היא שאנו מוותרים על הדרישה הפוליטית, על הטלת האחריות למצבם על ישראל, שהפכה אותם לפליטים ב-48".

3. בערך היסטוריה של הדמוקרטיה, בתת-פיסקה "מסוף מלחמת העולם השנייה ועד סוף המלחמה הקרה":

במאי 1948 הוקמה הדמוקרטיה הראשונה במזרח התיכון (ישראל). אותה עת התקיימו בעולם כולו 23 מדינות דמוקרטיות: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הודו, הולנד, יפן, ישראל, לוקסמבורג, נורווגיה, ניו-זילנד, פינלנד, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, שוודיה ושוויץ.

תודה רבה, פסה בריא כשר ושמח! --בן נחום - שיחה 13:25, 8 באפריל 2020 (IDT)

שלום. כפי שאפשר לראות בשיחה:ההתיישבות היהודית ברמת הגולן שיקול הדעת של בן נחום (שיחה | תרומות | מונה) בכל מה שנוגע למגזין "השילוח" פגום ביותר. עושה רושם שבמקום לראות איזה מידע חשוב לערך, הוא מנסה לראות איך הוא יכול למצוא (או לייצר) ערכים שיואילו בטובם לשכן קישורים למאמרים במגזין "השילוח".

אני לא מבין למה בשביל סקר מהוושינגטון פוסט צריך קישור מהשילוח. אני לא מבין למה בערך היסטוריה של הדמוקרטיה צריך לקחת דווקא את מאי 1948 כאיזושהי נקודת ייחוס. במאמר שמשמש כמקור זה רלוונטי, כי הוא מוקדש למדינת ישראל. גם בבלי קשר לתאריך השרירותי (בהקשר הזה) אני לא בטוח שיש מקום לפירוט הזה בערך. eman • שיחה • ♥ 13:52, 8 באפריל 2020 (IDT)

עמנואל אני לא מכניס את הבקשות של בן נחום כי אתה מתנגד, אבל אני לא רואה שהתנגדת לפסקה הראשונה, ולכן אותה כן אכניס. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • י"ד בניסן ה'תש"ף • 14:10, 8 באפריל 2020 (IDT)

תודה.

לגבי המקרה הראשון, לא התעמקתי זה. זה נראה לי פחות צורם על פניו. אבל אני מקווה שאתה בודק האם זה באמת מתאים שם, וגם האם אפשר למצוא מקור ישיר למחקר הזה, כי אם כן, אז אולי עדיף. eman • שיחה • ♥ 14:14, 8 באפריל 2020 (IDT)

ודאי שאני בודק כל בקשה לפני שאני מכניס אותה לתוך ערך, אבל אני לא תמיד בודק אם יש מקור יותר טוב, השילוח הוא מקור מהימן (כל הידוע לי) והאובססיה שיש לבן נחום לגביו לא קשור למיהמנותו, וגם אני עורך עם אינטרנט עם סנן ככה שלא הכל אני יכול לחפש. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • י"ד בניסן ה'תש"ף • 14:21, 8 באפריל 2020 (IDT)

טוב זה לא משנה. מש:Haparsi בכל מקרה ביטל את עריכתי מבקשה מספר אחת בנימוק שזה מאמר דיעה מיותר. אז בן נחום אני לא מחזיר את זה כי יש התנגדות. אני רק אוסיף עוד משפט, לבן נחום יש אובססיה לשילוח וזה לא טוב, אבל לכם כפי שאני רואה בזמן האחרון יש אובססיה נגד השילוח ולדעתי זה גם לא טוב. אני מסכים שהשילוח לא יכול להוות מקור תמידי אבל מדי פעם הוא כן יכול להוות מקור.

(תייגתי את כולכם למען ההגינות, אבל אם אתם רוצי להתווכח על זה, תעשו טובה תקחו דף שיחה של אחד מכם אין לי כוח לקבל כל רגע הודעות ). --דוד-- Cumputer guy • שיחה • י"ד בניסן ה'תש"ף • 14:35, 8 באפריל 2020 (IDT)

היי. חשוב לי לתקן. הבעיה היא לא עם "השילוח". כבודו במקומו מונח. זאין שום פסילה גורפת. אפילו את המאמר של האוזר וצרפתי על רמת הגולן שאני כל כך מתנגד לשימוש בו כמקור להיסטוריה של רמת הגולן וההתישבות היהודית בה בתקופות קדומות, לא הורדתי מה"קישורים חיצוניים" בערך הראשי על רמת הגולן! כי זה לא שזה מאמר רע. בהחלט יש לו מקום שם. יכול מאוד להיות שאפשר להשתמש בו כמקור לדברים שנוגעים לתקופה העכשווית (שזה עיקר המאמר).

הבעיה היא זה שבן נחום פתח פה מפעל המוני להכנסת קישורים מ"השילוח". והיא בעיה כפולה. גם כי הכמות הגדולה יוצרת הטיה לנקודת מבט מאוד מסויימת. אבל עוד יותר, כי פשוט בן נחום עושה את זה עם שיקול דעת שפעם אחר פעם מתברר שהוא גרוע ביותר, ופשוט אי אפשר לסמוך עליו. eman • שיחה • ♥ 15:00, 8 באפריל 2020 (IDT)

רק שאלה קטנה

דוד היקר, שאלה קטנה לי אליך לגבי 3 לעיל:
אני מבין מאוד שאין לך סבלנות להתעסק בדבר ש-Eman מעורב בו (עלי הוא הצליח להמאיס את השהות בויקיפדיה, אבל השאיפה שלי לתרום גורמת לי להישאר בכל זאת) אבל יסייע לי אם תוכל לכתוב האם לדעתך (אלמלא ש-Eman נדחף לכאן) יש חשיבות אנציקלופדית ב-3 לעיל
שוב תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 17:14, 10 באפריל 2020 (IDT)

הפניה השבועית שלי פרשת שמיני

בוקר טוב דוד היקר, מה נשמע?
בינתיים ממשיך ההסדר הישן. בחרתי כעת תרומות שאני מקווה שמשתמש:Eman לא יתנגד להם. אם גם אתה סבור שיש לה חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותם כמפורט להלן:

1. בערך ההתיישבות היהודית ברמת הגולן בפסקה "ראשית ההתיישבות בעת החדשה" או בפסקה "תקופת השלטון הישראלי":

(למיטב ידיעתי אין חולק על כך שצבי האוזר בר סמכא לגבי הפוליטיקה של רמת הגולן במאה ה-20, וכל ההתנגדויות להסתמכות עליו הייתה רק לגבי העת העתיקה או לציטוטים מהמאמר שאינם ציטוט של אישיות שהובא במאמר (מחשש שהציטוטים אולי מפרים זכויות יוצרים של האוזר).
אני מעתיק להלן 3 משפטים על העת החדשה שנכללו בגרסה המקורית ושלא נתקלו בהתנגדות.
אם גם לדעתך יש להם, או לפחות לאחד מהם, חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותם:)

א. בשנת 1934 חברת הכשרת היישוב, בראשות יהושע חנקין קנתה כ-300 אלף דונם בגולן, חלקם בבקעת הבטיחה. אך ההנהגה הערבית המקומית הצליחה לסכל את ההתיישבות היהודית במקום. (בפסקה "ראשית ההתיישבות בעת החדשה")

ב. באוגוסט 1947 (ערב ההצבעה על תוכנית החלוקה הכריז דוד בן-גוריון: "אנו דורשים שהקהילה היהודית תכיל את מערב ארץ ישראל ולא רק את עבר הירדן של עכשיו, אלא גם את... הגולן..". (בפסקה "ראשית ההתיישבות בעת החדשה")

ג. ההתיישבות היהודית בגולן לאורך ההיסטוריה שימשה במפורש עבור ראש ממשלת ישראל מנחם בגין הצדקה להחלת ריבונות מדינת ישראל ברמת הגולן. (בפסקה "תקופת השלטון הישראלי")

2. בערך היחדה למען הגולן בפסקה "פרסומים"

ביוני 2018 פרסמו יו"ר "היחדה" והמנכ"ל מאמר משותף, בו (בין היתר) הביעו את עמדתם כי לישראל אינטרס בפיצול של סוריה למספר ישויות, ובמעורבות אמריקאית בנעשה בה (כדי למנוע התחזקות של איראן וטורקיה בה)

תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 10:12, 17 באפריל 2020 (IDT)

זה נראה כאילו אתה ממש מנסה לדחוף בכוח את המאמר הזה. האוזר לא בר סמכא להיסטוריה, לא של לפני 2000 שנה, וגם לא של לפני 90 שנה, וגם לא מתיימר להיות.

לגבי המשפט של על בגין, לא רק שדי בטוח שאפשר בקלות למצוא ציטוט ישיר (אפפשר לקרוא את הנאום בפרוקוטול הכנסת) אני גם לא חושב שצריך בכלל את המשפט הזה. הוא לא בעל חשיבות אנציקלופדית, וגם לא נייטרלי.

אני גם מתנגד להוספתו בערך על היחידה הזו. זה לא פרסום של היחידה. זה אפילו נראה קצת פאתטי שצריך להזכיר מאמר כזה בערך על איזה גוף. eman • שיחה • ♥ 10:27, 17 באפריל 2020 (IDT)

הפניה החד-שבועית שלי - הצעה חדשה נוכח דבריו של משתמש:Eman

בוקר טוב דוד היקר, מה נשמע?
בינתיים ממשיך ההסדר הישן. בחרתי כעת תרומות שאני מקווה שמשתמש:Eman לא יתנגד להם. אם גם אתה סבור שיש לה חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיק אותם כמפורט להלן (לכל הטקסטים דלהלן חיפשתי מקור אחר ברשת ולא מצאתי. למיטב ידיעתי לפי כללי ויקיפדיה, בכזה מצב אין מניעה להשתמש בצבי האוזר כמקור משני):

1. בערך ההתיישבות היהודית ברמת הגולן בפסקה "ראשית ההתיישבות בעת החדשה":

באוגוסט 1947 (ערב ההצבעה על תוכנית החלוקה הכריז דוד בן-גוריון: "אנו דורשים שהקהילה היהודית תכיל את מערב ארץ ישראל ולא רק את עבר הירדן של עכשיו, אלא גם את... הגולן.."

2. בערך חוק רמת הגולן בפסקה "חקיקת החוק":

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין מנה בין הנימוקים להצדקת החוק, את קיומה של ההתיישבות היהודית ברמת הגולן לאורך ההיסטוריה.

תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 10:51, 17 באפריל 2020 (IDT)

אולי די? מה לא ברור במה שכתבתי קודם?

ולמה אתה עדיין מתעקש לסיים את הכל בשלוש הזחות שמפריעותץ להמשך הדיון?!

אם זה הדבר הראשון בפסקה לא צריכות להיות הזכות בכלל. וגם אם במהלך מה שכתבת הזחת בשביל ציטוט, כל מה שאתה כותב, ובמיוחד הסיום צריך להיות לא מוזח.

מי שעונה לך עושה הזחה אחת. מי שעונה לו עושה שתי הזחות וכו'.

למה אחי עשור של פעילות פה צריך עדיין להסביר לך דבר כזה בסיסי?! eman • שיחה • ♥ 11:12, 17 באפריל 2020 (IDT)

היי משתמש:Eman,

1. קודם כתבת שאתה "די בטוח שאפשר בקלות למצוא ציטוט ישיר". בפניה שלי כעת לדוד (אחרי שמחקתי את הפנייה הקודמת בטרם הגיב לה דוד) הקדמתי וציינתי שלא הצלחתי למצוא מקור אחר.

2. קודם דיברת על הצורך ב"נייטרליות".
אולי זה נכון לגבי הערך ההתיישבות היהודית ברמת הגולן, אבל ודאי שאזכור תמציתי של נימוק ראש ממשלת ישראל לתמיכה בחוק, בערך על החוק, אינו מהווה פגיעה בעקרונות הנייטרליות של ויקיפדיה...

בן נחום - שיחה 11:18, 17 באפריל 2020 (IDT)

אפשר לקרוא את כל דבריו של בגיון בפרוטוקול הדיון באתר הכנסת. כבר הבאתי משם ציטוט בערך.

אבל כנראה שכשמה שחשוב זה לא מה יש בערך, אלא איך להביא קישור ל"השילוח" אז "לא מצליחים" למצוא מקור אחר. eman • שיחה • ♥ 11:27, 17 באפריל 2020 (IDT)

קצת נמאס לי לחזור על זה, אבל אין ברירה:
אני לא רגיל לעבוד עם "פרוטוקול הכנסת" ולא מצליח לאתר שם חומר.
בדיון שהתקיים בעבר במזנון נקבע ספציפית לגבי "השילוח", שככלל אין מניעה להשתמש בו כמקור משני כאשר המקור הראשוני לא זמין לכותב ו/או באנגלית.
אגב משתמש:Eman, אם אתה יודע לאתר בקול תכנית בפרוטוקול הכנסת, אתה יותר ממוזמן להביא את המקור משם ונוכל להסתמך עליו במקום על המקור המשני! בן נחום - שיחה 11:35, 17 באפריל 2020 (IDT)

דוד היקר, כל עוד Eman לא מצא מקורות טובים יותר, בקשתי הנ"ל לגבי הוספת הטקסטים הנ"ל - ככל שהם בעלי חשיבות אנציקלופדית בעיניך - בעינה עומדת.
תודה רבה, שבת שלום ובשורות טובות בן נחום - שיחה 11:47, 17 באפריל 2020 (IDT)

U:Eman אתה יודע איך לחפש בפררוטוקול הכנסת? כי אני לא יודע, וכרגע השילוח כן יכול להוות מקור משני. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 12:18, 17 באפריל 2020 (IDT)

מה יש לדעת? נכנסים לפעילות הכנסת > המליאה > חיפוש בישיבות. מגיעים לדף הזה, ויש שם טופס שהוא באמת לא מאוד נוח, וחיפוש לפי מילות חיפוש לא עובד שם טוב. אלב ממש לא חייבים למלא תא כל השדות. ולפחות במקרה של חוק רמת הגולן, שידוע בדיוק באיזה יום הוא חוקק (וזה מופיע בערך), אפשר לחפש לפי התאריך, ומגיעים לפרוטוקול הישיבה. ומתברר שעכשיו אפשר גם לקשר אליו (מה שפעם אי אפשר היה), אז הנה הוא. eman • שיחה • ♥ 13:20, 17 באפריל 2020 (IDT)

תודה. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 13:36, 17 באפריל 2020 (IDT)

הוספתי את שתיים עם המקור הראשוני. 1. היה בפניה הקודמת שעמנואל התנגד אליה. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 13:48, 17 באפריל 2020 (IDT)

רק חבל שלא בדקת את המקור. התוספת שהבאת בשמו של בן נחום פשוט לא נכונה. הוא לא דיבר שם על ההתיישבות. הוא אמר שם "אדוני היושב­ ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, לא יימצא בארצנו או מחוצה לה איש רציני. שלמד את תולדותיה של ארץ­ישראל, אשר ינסה להכחיש כי במשך דורות רבים היתה רמת­ הגולן חלק בלתי נפרד של הארץ."
חבל שמיהרת לאמץ את הפסקה של בן נחום (שיחה | תרומות | מונה) בלי בדיקה. זו עוד דוגמה איך הוא מעוות את הערכים בוויקידיה בשביל שהדברים ייסתדרו עם משהו שהוא קרא ב"השילוח", או יותר נכון מאיך שהוא פירש את מה שהוא קרא ב"השילוח" (כי המאמר של האוזר וצרפתי לא טוען את מה שבן נחום כתב והכתיב, וגרם לך להתבזות בזה שתשתיל את מילותיו בערך). אפילואם הוא לא היה טועה ומטעה, ההכנסה של המשפט הזה לערך היתה מסרובלת, וישבה כמו עצם בגרון. אילולי הלחץ שבן נחום הפעיל לא היית מכניס דבר כזה למרחב הערכים. אני מקווה שגם אתה באופן אישי, וגם קהילת הויקיפדיה, תלמד מזה את הלקח. eman • שיחה • ♥ 14:09, 17 באפריל 2020 (IDT)

אני מודה שסמכתי עליך שאמרת שהנה המקור. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 14:10, 17 באפריל 2020 (IDT)

מצטער אם גרמתי להטעייתך. רק הבאתי את הקישור, בהנחה שאתה רוצה לקרוא ולבדוק בעצמך. לא קראתי את הקטע הזה לפני שהבאתי את הקישור (ואני מצתטער אם גרמתי לך להבין אחרת), מתוך הנחה שאתה תבדוק את הדברים. eman • שיחה • ♥ 14:15, 17 באפריל 2020 (IDT)

הכל טוב, אבל מבחינתי כרגע גמרתי עם ההסדר הזה. קשה לי של בקשה הופכת להיות עניין שלם של כן ולא ומגיעה בסוף ל-15,000 בייטים, זה לא אמור לקרות. הזמן שמתבזבז על זה שווה הרבה יותר מהתרומה שהבקשה תביא או לא תביא. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 14:17, 17 באפריל 2020 (IDT)

האמת שגם אני חושב שזה סידור גרוע, והמקרה הזה הדגים למה. eman • שיחה • ♥ 14:20, 17 באפריל 2020 (IDT)

לא זאת הסיבה. אלא שבקשה אחת קטנה (טוב, 2 בקשות) עוברת ויכוחים, זה לא שווה את זה. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 14:22, 17 באפריל 2020 (IDT)

הגיע הזמן לבטל את ההסדר הזה כליל, שמעמיס מאוד על הקהילה ולא משיג את מטרותיו. איפה עושים את זה? בבירורים? Ronam20 - שיחה 14:24, 17 באפריל 2020 (IDT)

המשכתי את הדיון בדף שיחתך. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 16:45, 17 באפריל 2020 (IDT)