בנימין אלון
ערך זה עוסק בחבר הכנסת לשעבר הרב בני אלון. אם התכוונתם לבני אלון, שחקן בהפועל חיפה., ראו בני אלון (כדורגלן).
| בנימין אלון | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 10 בנובמבר 1954 ט"ו בחשוון ה'תשט"ו |
| ממשלות | 29, 30 |
| כנסות | 14 - 17 |
| סיעות | מפלגת מולדת, האיחוד הלאומי, איחוד לאומי-ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי-מפד"ל, מולדת - האיחוד הלאומי |
| תפקידים בולטים |
|
בנימין (בני) אֵלון (נולד ב-10 בנובמבר 1954, ט"ו בחשוון ה'תשט"ו) הוא שר וחבר כנסת לשעבר מטעם האיחוד הלאומי, היה יושב ראש מפלגת מולדת ויו"ר הרשימה המאוחדת האיחוד הלאומי-מפד"ל. אלון הוא רב וראש ישיבה לשעבר.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
בנימין אלון נולד בירושלים, למשפטן פרופ' מנחם אלון (לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון), ולאמו רות - בתו של ד"ר מרדכי בוקסבוים, משפטן ואיש ציבור חרדי שכיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם אגודת ישראל. אחיו הם ארי אלון, הרב מרדכי אלון, והשופט ספי אלון.
אלון הוא בוגר הישיבה התיכונית מדרשיית נעם, ישיבת מרכז הרב בירושלים וכולל ”האידרא” ברמת-הגולן. בעל הסמכה לרבנות. כיהן כרב הקיבוץ שלוחות, ושימש בכר"מ במספר ישיבות ביניהם מכון מאיר וישיבת עטרת כהנים בירושלים. שימש כשליח הסוכנות היהודית לפעילות ציונית בקרב ארגוני סטודנטים יהודיים בארצות-הברית.
בשנת 1990 הקים עם חנן פורת את ישיבת בית אורות על הר הצופים, כניסיון ליצור בית מדרש חדש שהדגש בו יהיה על יצירה. ערך והוציא לאור את פירוש הרב אברהם יצחק הכהן קוק על רבות ממסכתות התלמוד במסגרת המכון שייסד, ”טוב רואי”.
התגורר שנים רבות בבית אל וכיום בירושלים. נשוי לסופרת אמונה אלון ואב לשישה ילדים, בהם הסופר אורי אלון.
[עריכה] קריירה פוליטית
בסוף שנות השמונים ניסה אלון להחיות את רוח תנועת גוש אמונים באמצעות הקמת "תנועת אמונים"[1].
בתקופת חתימת הסכמי אוסלו, עמד ביחד עם משה פייגלין ושמואל סאקט בראש תנועת ההתנגדות לממשלת רבין, "זו ארצנו". במהלך תקופה זו נחקר בני אלון ביחד עם חבריו לתנועת זו ארצנו בגין חשד להמרדה והפרות סדר, אך לא הועמד לדין היות שכתב האישום לא הוגש בגין חסינות שקיבל לאחר שנבחר לכנסת ה-14 ב-1996 מטעם מפלגת מולדת בראשות רחבעם זאבי. ב-1999 נכנס לכנסת ה-15 במסגרת האיחוד הלאומי, במקום החמישי ברשימת הסיעה והשני במפלגת מולדת, וזאת לאחר פרישתו של בני בגין עם היוודע תוצאות הבחירות. בכנסת זו כיהן כיושב ראש הסיעה המאוחדת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. לאחר הירצחו של רחבעם זאבי בידי אנשי החזית העממית בירושלים, החליף אלון את זאבי בתפקיד שר התיירות. אלון פרש עם סיעתו מן הממשלה ב-14 במרץ 2002.
במאי 2002 גבר ברוב של 66% על פלמ"ח זאבי, בנו של רחבעם זאבי, ונבחר ליו"ר מפלגת מולדת.
אלון פועל רבות לחיזוק הקשר האידאולוגי בין הימין הישראלי לאוונגליסטים בארצות הברית, השותפים לתפיסה הרואה את שיבת ישראל לארצו כהתגשמות נבואות התנ"ך, ומאמינים בזכות עם ישראל על ארצו ובכך שלאחר שהתכנס עם ישראל בארצו תגיע גאולה לעולם. בני אלון ערך בעבר מסעות גיוס תמיכה פוליטית בקרב קהילות נוצרים אוונגליסטים ברחבי ארצות הברית, אך הוא נמנע מלגייס כספים מקרבם מסיבות אידאולוגיות. תוכניתו המדינית זכתה בשנת 2006 לתמיכה של המטיף רב ההשפעה, ג'ון הייגי. בגישתו זאת חלוק אלון על חלקים בציבור החרד"לי ההולכים בגישתו של הרב צבי יהודה קוק הטוענים שכוונות הנוצרים הם לנצר את היהודים, ושוללים כל שיתוף פעולה עם הנוצרים.
בבחירות לכנסת ה-16 הוצב במקום השני אחרי אביגדור ליברמן בסיעת האיחוד הלאומי, שכללה את ישראל ביתנו, מולדת ותקומה, ונתמנה לשר התיירות בממשלתו השנייה של אריאל שרון.
בתחילת 2003 (תשס"ג), הציע את המתווה האזורי לשלום המציע לפתור את הסכסוך על ידי התייחסות לירדן כמדינת הלאום הפלסטינית, שככזו תעניק אזרחות לערביי יו"ש. ב-4 ביוני 2004 פיטר רה"מ שרון את השר אלון בעקבות התנגדותו לתוכנית ההתנתקות.
בתחילת פברואר 2006 גילה כי חלה בסרטן בגרונו. אלון סיפר שהערכת רופאיו היא שמדובר בגידול ממאיר מקומי. הוא נותח, עבר טיפול בהקרנות, ושב לבריאות מלאה ולתפקוד רגיל לאחר הבחירות.
ב-9 בפברואר 2006, עם ההכרזה על הריצה המשותפת של המפד"ל והאיחוד הלאומי, נבחר אלון לעמוד בראש הרשימה המשותפת לכנסת השבע עשרה, וזאת למרות מחלתו. באוגוסט 2007 החליף את זבולון אורלב כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. לאחר שנה שב אורלב לכהן בתפקיד במקום אלון.
ב-7 באוקטובר 2007, לאחר שתיקה פוליטית ארוכה, יצא אלון בקמפיין גדול לקידום "היוזמה הישראלית - מה שטוב לישראל", המהווה גרסה חדשה ומעודכנת של תוכניתו המדינית, גרסה הרואה באיום האיראני ובהשתלטות החמאס על רצועת עזה הזדמנות לשיתוף אינטרסים בין ישראל לשכנותיה הערביות, תוך ניטרול הרשות הפלסטינית והתנועה הלאומית הפלסטינית בכלל. היוזמה מושתתת על שלושה עקרונות: שיקום הפליטים באמצעות פיצוי נדיב ופירוק מחנות הפליטים, המרת הפרטנר הפלסטיני בפרטנר ירדני, והחלת ריבונות ישראלית ביו"ש הן בשל הזכות הטבעית וההיסטורית של ישראל בשטחים אלה והן כאמצעי לייצוב האזור ולמניעת נפילתו בידי חמאס.
ב-18 בדצמבר 2008, בעקבות הצבתו במקום ה-17 ברשימת הבית היהודי (מפלגה שאיחדה את האיחוד הלאומי והמפד"ל) החליט אלון לפרוש מהרשימה ומהחיים הפוליטיים. [2]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בנימין אלון, באתר הכנסת
- אתר 'היוזמה הישראלית'
- אתר International Israel Allies Caucus Foundation IIACF, השדולה הבינלאומית של בעלות הברית עם ישראל, בנשיאות בני אלון.
- שיעורי בני אלון מאתר ישיבת בית אל
- ראיון עם ח"כ בני אלון, אתר ynet, ה-12 בפברואר 2006
- עקיבא אלדר, פרס ישראל לאנטישמיות, באתר הארץ - על קשריו של אלון עם פט רוברטסון
- נדב שרגאי, ח"כ אלון השיק יוזמה חדשה לשלום ולטיפול בפליטים, באתר הארץ
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מועצת יש"ע - רקע, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ רועי שרון, מולדת הודיעה על פרישתה מהבית היהודי, nrg, ה-18.12.2008
| שרי התיירות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת | ||
|---|---|---|
|
