שלוחי הרבי מליובאוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שלוחי הרבי מליובאוויטש (ההגייה הינה "שלוּחים"[1], במלעיל). הם חסידי חב"ד שנשלחו לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את היהדות והאמונה אצל יהודים הנמצאים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות, כל אלו מכוונים לזירוז ביאת המשיח ולהכנת העולם לקראת הגאולה[2]. מפעל ה'שלוחים' דינמי ומתפתח. ישנם‏[3] כ-4,000 שלוחים המפעילים כ-3,500 מרכזים ומוסדות ברחבי הגלובוס‏[4]. (מתוכם כ-600 שלוחים בישראל‏[5] המפעילים 312 בתי חב"ד‏[6]). המבנה ממנו פועלים השלוחים נקראים בשם "בית חב"ד" (chabad House), שם זה מוכר בציבור כמוקד פעילות השלוחים.

היררכיה ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הארגון האחראי העולמי על כל השלוחים, ה"מרכז לענייני חינוך".
סמל הארגון האחראי על השלוחים בישראל, "צעירי אגודת חב"ד.

הארגונים האחראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארגון העולמי הכללי - מרכז לענייני חינוך
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארגון האחראי בישראל - צעירי אגודת חב"ד
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארגון האחראי בניו יורק - צעירי אגודת חב"ד בניו יורק

שליחת השלוחים מתבצעת על ידי הארגון "מרכז לענייני חינוך", האחראי על שליחת וארגון השלוחים ברחבי העולם. למרות זאת במדינות שונות ישנם ארגונים שונים האחראים על שליחת השלוחים, לפי מדינות. ההיררכיה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שכפוף ישירות למרכז הארצי ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. ברוב מדינות העולם, הארגון האחראי הוא המרכז לענייני חינוך, בישראל צעירי אגודת חב"ד. הארגונים והאחראים נוסדו ומונו על ידי הרבי מליובאוויטש.

טעות נפוצה היא, לחשוב שמרכז חב"ד העולמי, או ארגוני חב"ד שונים מממנים את פעילות השלוחים. השלוחים מממנים באופן את עצמאי את עצמם וכן את פעילותם הקבועות והעונתיות. המימון מגיע מתרומות, או באמצעות משרות ושירותים שונים שהם ממלאים בחיי הקהילה. יחד עם זאת, ישנם שלוחים המקבלים מימון התחלתי בתקופה הראשונה לפעילותם.

השלוחים הראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, המרכז ממנה אחד השליחים להיות השליח הראשי, המייצג את חב"ד מול השלטונות, ובעל סמכות הכרעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא הממנה - או מאשר - שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ובמדינות שונות אף מממן את פעילותם.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכרם של השליחים בעולם והוצאות פעילותם משולמים לרוב מכספי תרומות. את רוב התרומות מגייסים השלוחים עצמם, בעיקר מתומכים וידידים באזור בו בתי חב"ד פועלים ובמקרים מסוימים ישירות מבעלי הון בישראל ובעולם.

חלק קטן של התרומות מגיע לארגונים האחראים, תרומות אלו משמשות להפעלת הארגונים הנ"ל וחלקם מגיע בעקיפין לבתי חב"ד. כך לדוגמה: ארגון צא"ח מפיק עלוני הסברה לקראת חג החנוכה, ומוכר את העלונים לבתי חב"ד במחיר מסובסד הודות לתרומות שמקבל.

במקרים יוצאי דופן, מממנים הארגונים האחראים כגון, אגודת צעירי חב"ד (ראשי תיבות צא"ח) חלק מתקציב השלוחים: לדגומא, בית חב"ד הנמצא במיקום חשוב מזווית הראיה של הפעילות החב"דית; בית חב"ד הנמצא במיקום המקשה על השגת מימון (בית חב"ד למטיילים שאינו מתבסס על קהילה קבועה); גם שלוחים חדשים זוכים לתמיכה מסוימת (המשתנה ממקרה למקרה) בתקופה הראשונה לפעילותם. כ-20% מתקציבה של עמותת צעירי אגודת חב"ד בישראל מגיע מממשלת ישראל.

בנוסף, במקרים מסוימים מקבלים בתי חב"ד תקציב ישירות מהרשות המקומית‏[7]

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית חב"ד

פעילות השלוחים מתקיימת בבית חב"ד האזורי, של כל שליח. הפעילויות משתנות בין השלוחים השונים, כאשר יש המרכזים על פעילויות שונות. בכללות נחלקות הפעילויות לפעילות קבועות ופעילויות עונתיות.

פעילות קבועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש

הפעילויות הקבועות שמקיימים השלוחים הם בעיקר עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש, וכן שיעורים והרצאות בענייני יהדות, תורה ומדע, ושיעורים שונים.

פעילויות עונתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדלקת חנוכיה צבורית על ידי שלוחי הרבי בקרקס בירת ונצואלה

הפעילויות העונתיות שמקיימים השלוחים, הם בדרך כלל בסביבות חגי ישראל ובתקופות שונות, כגון, תקיעת שופר, הדלקת נרות חנוכה, חלוקת משלוחי מנות ומצות, תהלוכות ל"ג בעומר וקריאת עשרת הדברות. כמו כן יש פעילויות קיץ כגון קייטנות, מועדוני של"ה (שיעורי לימודי הדת) וגני ילדים.

כינוס ואלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינוס שנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כינוס השלוחים העולמי

כינוס השלוחים העולמי מתקיים אחת לשנה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו-יורק במרכז חב"ד העולמי - 770 ובסביבתו (הסדנאות מתקיימות במוסדות הסמוכים, מוזיאון הילדים היהודי ובישיבת אהלי תורה). במסגרתו מתאספים למעלה מארבעת אלפי השלוחים מכל רחבי העולם.‏[8]

כינוסי השלוחים החלו בשנות השמונים המוקדמות, כאשר בשנת ה'תש"ם (1980) התקיים כינוס השלוחים לשלוחים בארץ ישראל. בשנים שלאחר מכן התקיימו כינוסים אזוריים בהם השתתפו שלוחים ממדינות ארצות הברית בלבד. בשנת ה'תשמ"ח (1987) נערך לראשונה הכינוס במתכונת עולמית, ומאז הוא נערך מדי שנה בסוף חודש חשון (לפני ראש חודש כסלו). בחייו של הרבי מלובביץ' רגע השיא של הכינוס היה ההתוועדות ביום השבת, כאשר הרבי היה נושא מדברותיו לפני קהל המשתתפים. הכינוס מסתיים באירוע חגיגי ("בנקט") בו משתתפים תומכים רבים של הפעילות וכן הורי השלוחים ומשפחותיהם. בשנים האחרונות נערך הבנקט מספר פעמים באולם פייר 94 במנהטן, משטח רחב ידיים שהומר לאולם מפואר למען הכינוס. הכינוס בשנת ה'תש"ע נערך באולם בשכונת קראון הייטס עצמה.

בכינוס מתקיימות סדנאות שונות, שמטרתן להעשיר את פעילות השלוחים ולהקל על עבודתם, צילום קבוצתי שנערך ברחבת 770, עלייה לאוהל הרבי מליובאוויטש ועוד. את הכינוס מנהל משה קוטלרסקי, על ידי ועדה מיוחדת - "הנהלת כינוס השלוחים העולמי" של המרכז לענייני חינוך - שמתכננת את הכינוס חודשים ספורים קודם לכן.

אלבום תמונות השלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשנ"ב (1992) יצא אלבום בן ארבעה כרכים ענקיים ומהודרים של תמונות צבעוניות של כל משפחות השלוחים ברחבי העולם, שנקרא "ספר השלוחים". הספר יצא לאור בהוראת הרבי מליובאוויטש בהוצאה אותה ניהל, הוצאת ספרים קה"ת. לפי הוראתו נכללו בספר גם תמונות משפחותיהם של אנשי ונשות ההוראה בחסידות חב"ד. לפני שחלה הרבי מליובאוויטש, השאיר על שולחן משרדו בבית 770 את ארבעת הכרכים האלו, ועד היום הם מונחים שם. בכינוס השלוחים של שנת ה'תשע"ב, הודיע יהודה קרינסקי, על מהדורה חדשה ומעודכנת שתצא בשנים הקרובות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג השליחות החל עוד על ידי הרבי הרש"ב הרבי החמישי של חב"ד, ששלח שלוחים לגאורגיה בוכרה ואף לארצות הברית, נמשך בהוספה מרובה אצל בנו הרבי הריי"צ הרבי השישי של חב"ד הוא הרבי הקודם מליובאוויטש, ששלח את חסידיו כשלוחים נודדים על מנת לחזק את היהדות במקומות שחסרו בהם רבנים (ברוסיה הקומוניסטית, ובארצות הברית בעיקר בערי השדה ובצפון אפריקה), אך התנופה הגדולה ניתנה, עם תחילת נשיאותו של הרבי האחרון המוכר בשם הרבי מליובאוויטש. בשנים הראשונות לנשיאותו היה הרבי עצמו קורא לאברכים ומבקשם לנסוע, כל אחד למדינה מסוימת שהרבי מצא לנחוץ. מתחילה בחר הרבי את המקומות השונים לשם שלח את חסידיו, ולאחר מכן היה מאשר את שליחת השלוחים מתוך רשימה של מקומות שהגישו המתעדים לצאת לשליחות. הפריצה הגדולה החלה בשנת ה'תשי"ח, שבה החל הרבי לדרוש מהחסידים ללא הרף לצאת לשליחות, כשהסיסמה הייתה "ופרצת" (לקוח מהפסוק"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"‏[9]), כלומר לפרוץ ולהתרחב כדי להפיץ את אור היהדות. כך במשך השנים כמות השלוחים גדלה והאחריות על שיגור השלוחים נפלה על מזכירו האישי של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, שמונה למנהל המרכז לענייני שליחות, והיה מנהל את פעילות השלוחים ברחבי תבל.

השלוחים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי מליובאוויטש לאחר שקיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד היה הרב מיכאל ליפסקר למרוקו[10] שיועד לכך עוד על ידי הרבי הקודם. היה בכך חידוש, שכן עד אז הרוב המוחץ של חסידי חב"ד היו אשכנזים, וההגייה האשכנזית הייתה זרה ליהודי מרוקו והקשתה על הפעילות. נוסף לכך, עם הגעתו של רב אשכנזי למרוקו, חששו יהודי המקום שהוא ינסה להשפיע אליהם לשנות את מנהגי העדה המרוקאית. אחריו הגיע למרוקו הרב מטוסוב שהתגבר על הקשיים וזכה לאמונם של יהודי מרוקו, הוא הקים מוסדות תורה לבנים ולבנות, בעיקר בכפרים (בערים הגדולות היו בדרך כלל ישיבות). זמן קצר לאחר-מכן יצאו שלוחים נוספים - ביניהם הרב יהודה רסקין - פעילותו הסתכמה בכ-70 מוסדות חינוך לאלפי ילדים. בין תלמידיו המפורסמים הראשון לציון‏‏‏[11] הרב שלמה עמאר‏‏[12]. הרב מטוסוב נפטר באמצע‏[13] כינוס השלוחים העולמי‏‏ בשנת ה'תשס"ח. כמו כן מבין השלוחים הראשונים היה הרב צבי הירש חיטריק שנשלח לריו דה ז'ניירו שבברזיל, שהקים ישיבה ומוסדות בעיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מרדכי לאופר, ספר השליחות - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ז
  • הרב זושא וולף, תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשס"ג
  • הסרט 'השלוחים', הערוץ הראשון, איתי רפפורט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסה

אודות

וידאו


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כלשון השפה התלמודית שהשתרשה אצל פעילי חב"ד
  2. ^ כפי שהגדיר זאת הרבי עצמו, בין היתר גם בדרשה האחרונה שנשא בפני השלוחים, בשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"
  3. ^ נכון לשנת ה'תש"ע (2010).
  4. ^ About Chabad-Lubavitch באתר CHABAD.ORG
  5. ^ נכון ל-טבת ה'תשע"ב. בטבת תשע"א היו 500.
  6. ^ מזל-טוב: 300 בתי-חב"ד בארץ-הקודש
  7. ^ אור חדש מפציע בחדרה
  8. ^ הכינוס בתשס"ח, הכינוס בתשס"ט ynet יהדות.
  9. ^ בראשית כח יד
  10. ^ כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד והתביישתם לשאול, הרב מנדי קמינקר, אתר בית חב"ד.
  11. ^ הרב עמר על הרב שלמה מטוסוב פורסם ב'חדשות חב"ד'
  12. ^ הרב עמר על הרב מוטוסוב
  13. ^ פטירת הרב מוטוסוב