שלמה אלישיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלשם
ShlomoElyashiv1.jpg
שלמה אלישיב, "בעל הלשם"
תאריך לידה תר"א
תאריך פטירה תרפ"ו
השתייכות מקובלים
נושאים שבהם עסק קבלה
תלמידיו הרבנים אהרן שלמה מהריל ואברהם יצחק הכהן קוק.
חיבוריו לשם שבו ואחלמה

הרב שלמה אלישיבכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת תר"א, 1840כ"ז באדר תרפ"ו, 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בעל ספרי ה"לשם שבו ואחלמה", על שמם הוא נקרא גם בעל הלשם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזאגר (Żagory) בליטא לרבי חיים חייקל. למד אצל אביו ואצל רבי גרשון תנחום ממינסק וכן בישיבת טלז.‏‏

הרב אלישיב זכה ליחס של הערכה שגבלה בהערצה מחכמי התורה של תקופתו. החזון אי"ש אמר עליו שהוא ה"מקובל האחרון". הרב קוק קרא לו בכמה מקומות "גדול המקובלים בדורנו". ואף מצוטט משמו כי אמר עליו שהוא בקיא בחדרי הקבלה כמו שאדם בקיא בביתו.‏‏‏[1]

היה מורו של הרב אהרן שלמה מהריל ועמד בקשרים עם הראי"ה קוק והרב אריה לוין.

עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד והתיישב בירושלים. נפטר בכז באדר תרפ"ו (13 במרץ 1926) ונקבר בבית הקברות הר הזיתים. על הלוויתו סיפר רבי אריה לוין: "כשהוציאו המטה ברחובה של עיר הספידו מע"כ רבינו הגאון הצדיק המקובל מרן רבי אברהם יצחק הכהן ... בבכי תמרורים, ובתוך דבריו התפרץ בבכי וצעק בקול מר: אבי אבי רכב ישראל, אילו זכינו היינו רואים בעינינו כי פסק עמודא דנורא בין דידיה לדידן כראוי לחד בדרא או לתרי בדרא ... ואמנם ראינו פלא כשהעלו את ארונו אל מעלת הר הזיתים והתחילו להתעסק בקבורתו, זכינו כל המשתתפים שמה לראות בעינינו עמודא דנהורא כעין מראה הקשת תחת כיפת השמים ממזרח למערב עד סתימת הגולל, כולם ראו ותמהו".

חתנו, הרב אברהם אלישיב, אימץ את שם חותנו בעת עלייתם לארץ. נכדו הוא הרב יוסף שלום אלישיב.

ספרו והגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "לשם שבו ואחלמה" הוא מבאר ומרחיב את שיטת האר"י בקבלה, ומתפלמס עם שיטותיהם של מקובלים אחרים. הספר כלל ארבעה חלקים עיקריים (לפי סדר הדפסתם):

  1. ספר הקדו"ש: הקדמות ושערים.
  2. ספר הדע"ה: הוא דרושי עולם התוהו.
  3. לשם שבו ואחלמה, חלק הכללים.
  4. לשם שבו ואחלמה, חלק הביאורים (פירוש על עץ חיים (ספר) של רבי חיים ויטאל).

לאחר פטירתו נדפס ספר "גליוני לשם שבו ואחלמה", מגיליונות שכתב בשולי ספריו, כך גם נדפס ספר "נגלות לשם שבו ואחלמה" המלקט מתוך ספריו את העניינים השייכים לחלק הנגלה שבתורה.

ה"לשם" היה מתנגד של החסידות, וגם של שיטת הרמח"ל בקבלה, אשר לפיה דימויי הקבלה אינם אלא משלים להנהגת הבורא את עולמו. בספרו לשם שבו ואחלמה הדע"ה‏[2], מביא הרב טעונים נגד שיטתם של הרמח"ל והבעל שם טוב. אמנם בספרו לשם שבו ואחלמה חלק הביאורים, חלק א, דרושי עיגולים ויושר, הקדמה לענף ב, אות ב נראה שחזר בו מלייחס לרמח"ל את הדברים. הרב אלישיב היה תומך של שיטת הגר"א בקבלה שדגלה בהיצמדות למקורות התלמודיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שריה דבליצקי, ארי במסתרים
  • הרב אריה לוין, תולדות בעל הלשם (הודפס בחלק מהמהדורות בראש חלק הכללים)
  • אור האורות, אור יקרות, תולדות חייו של רבי שלמה עליאשוב וקשריו עם הראי"ה קוק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות

ספרו "לשם שבו ואלחמה"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבת הראי"ה פרשת בחוקותי (גיליון 23)‏, אתר ישיבה
  2. ^ חלק א, דרוש ה, סימן ז, אות ח
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.