יהונתן אייבשיץ

רבי יהונתן אייבשיץ

הרב יהונתן בן ר' נתן נטע אֶיְיבֶּשִיץ (ת"נ, 1690–כ"א באלול תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) נולד בקרקוב. היה מקובל, ראש ישיבה, פוסק, דרשן ופרשן, באירופה. מ-1750 שימש ברבנות שלוש הקהילות: אלטונה, המבורג וואנדסבק. מוכר בפולמוסו עם רבי יעקב עמדן ("פולמוס עמדין-אייבשיץ"), והתפרסם מאוד בשל שנינותו הרבה.אייבשיץ הוא הנין של הרבי נתן נטע שפירא , וייחוסו מגיע עד לרש"י .

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ר' יהונתן נולד בקרקוב שבפולין. לאביו, רבי נתן נטע, רבה של העיר אייבשיץ (Eibenschütz) שבצ'כיה (כיום איוונצ'יצה (Ivančice), במחוז מוראביה הדרומית שבצ'כיה) ומצאצאי האר"י ור' נתן שפירא בעל "מגלה עמוקות", ולאמו מרת שיינדל. בילדותו היה ילד פלא, ועילוי תלמודי, ואגדות רבות נשזרות סביב תקופת ילדותו. בשנת תס"ה בהיותו בן חמש עשרה, נפטר אביו, ור' מאיר איזנשטט ה"מהר"ם א"ש", רבה של פרוסניץ אמצו כבן, והיה לו לאב ולמורה. בפרוסניץ למד בישיבה של ר' זאב וולף שפירא (שלימים שידך לו את נכדתו), ולאחר מכן למד בישיבת דודו ר' אליעזר הלוי אטינגר, בהולשוביצה (Holleschau), ומשם עבר לווינה והיה בבית הגביר ר' שמעון וורטהיימר. נשא לאישה את עלקלי, בתו של הרב יצחק שפירא, אב"ד בעיר בומסלא,‏ ובמשך שנתיים התגוררו בני הזוג בהמבורג אצל ר' מרדכי הכהן, אבי חמותו.

בשנת 1715 התיישב בפראג, והיה שם לראש ישיבה גדולה ולדרשן מפורסם. אנשי קהילת פראג החשיבו אותו כמקור סמכות, שני רק לרבי דוד אופנהיים. בהשפעתו הותר להדפיס שוב את התלמוד בפראג, לאחר שנאסרה על ידי האפיפיור, אך התנו אתו השרים, שכל מאמר שהוא גנאי לדתם יושמט, וגם השם "תלמוד" לא ייזכר. ולכן בחר ר' יהונתן את השם "הלכות". ואכן נדפס מסכת ברכות בשם "הלכות ברכות", יחד עם הרא"ש, המהרש"ל, המהרש"א והלכות מהרמב"ם (פראג תפ"ז). ההשמטות אושרו על ידי בית דין צדק של פראג שבראשו עמד ר' דוד אופנהיים. עיקר ההשמטות הם במאמרי אגדה, שהיה קשה לבארם על פי הפשט, כגון "הקב"ה מניח תפילין"; "הקב"ה שואג כארי". כאן השמיט ר' יהונתן את התיבה "כארי" וכן הכניס עוד כמה שינויים קטנים (עיין "הדפסת התלמוד" - לר' נ"נ רבינוביץ). אך רק "הלכות ברכות" בלבד נדפס, משום שההשמטות שהציעו ההגמונים ליתר המסכתות היו מרובות וחששו, שהנוסח יתקלקל לגמרי, ולכן משך הבית דין צדק את ידו מן העסק. הודות לקשריו עם ראשי הכמורה, עלה בידו לא פעם להציל את אחיו מרעה, ולבטל מהם גזירות ופורענויות. בשנת תק"א, לאחר שהצרפתים כבשו את פראג, נבחר לרבה של העיר מץ בצרפת, וכיהן שם במשך תשע שנים, האוסטרים האשימו אותו בבגידה והחרימו את רכושו שנשאר בפראג. בשנת תק"י, לאחר פטירתו של הרב יחזקאל קצינאלפוגין, נבחר לרבנות אה"ו (איחוד ג' קהילות של הערים אלטונא, המבורג וונדסבק). רבנות זו נחשבה אז לאחת המשרות החשובות והמכובדות ביותר באשכנז. באלטונא ישב אז הרב יעקב עמדין ופרצה מחלוקת עזה בין שני הרבנים (להלן בהמשך). ביום שלישי כ"א באלול ה'תקכ"ד נפטר ר' יהונתן, ונקבר בבית הקברות העתיק באלטונה. השאיר אחריו 98 ספרים שרובם עדיין טמונים בכתבי יד בכמה ספריות בעולם.

דרכו

מלבד ידיעתו הרבה בתורה, היו לו גם ידיעות בחכמות חיצוניות, והתחבב על על השרים ומלכים. ישנה מסורת על ויכוחים רבים שלו עם מלכים ואנשי כמורה נוצריים, שבהם הצטיין בתשובות פקחיות ומחודדות, וקיימות אנקדוטות רבות על ויכוחים אלו, ועל נטייתו, עוד מילדות, לסוג כזה של תשובות. כך, למשל, מסופר עליו:

	רבי יונתן יצא מביתו לרחוב. פגשו המלך ואמר לו: הרגליים להיכן? השיב לו רבי יונתן: אדוני המלך, איני יודע. כעס המלך וציווה לאוסרו. לאחר ששככה חמת המלך שלח להביא את רבי יונתן ואמר לו: מפני-מה לא החזרת לי תשובה כהלכה על שאלתי? אמר לו רבי יונתן: אדוני המלך, תשובה כהלכה החזרתי לך. אין אדם יודע, להיכן רגליו מובילות אותו. ועיניך הרואות שכך. יצאתי מביתי על-מנת לילך לבית המדרש, ורגלי הובילו אותי – לבית האסורים...
– אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, גדולים ומפורסמים, באתר "פרויקט בן יהודה"

מה שמאפיין את יצירתו התורנית הוא הפלפול המחוכם. פלפול זה מלווה הן את דברי התוכחה והמוסר שהרבה ר' יהונתן אייבשיץ להטיף והן את חידושיו בהלכה. הוא כולל חיבור של רעיונות ואימרות שונים זה לזה, כאשר הצירוף מאפשר לפתור קושיות ולהתמודד עם סתירות ותמיהות.‏

כפוסק, הרב אייבשיץ מחמיר למדי ומהסס להקל גם כשיש לכך מקום, במיוחד אם הדבר הוא כנגד מנהג. דבקותו בשולחן ערוך גדולה, והוא מציע להתעלם מדעות שלא מוזכרות בו. ידועה תשובתו הארוכה לבטל את היתרו של ה"חכם צבי" בעניין תרנגולת שניטל ליבה. ר' יהונתן טרח ושאל את חכמי אומות העולם, אם אפשרי שתרנגולת תחיה זמן מה בלי לב? והם ענו לו כי לפעמים יש תחליף במקום הלב, אך אין לתרנגולת אפשרות לחיות כך לאורך זמן רב. לפיכך פסק כי תרנגולת זו טרפה ואפילו בעודה בחיים.

כשהוא מתפלפל בהלכה, כמו ב"אורים ותומים", הוא מחבב במיוחד את הדיון בדברי התוספות, שמשמשים לו רקע לחידוש.

תקופת חייו של יהונתן אייבשיץ על ציר הזמן

החשד בשבתאות

החשד בשבתאות עורר פולמוס שלא שכך כל ימיו, ואף מנע ממנו להתמנות לרבה של פראג. בר הפלוגתא שלו במחלוקת קשה זו היה רבי יעקב עמדין, שכינה אותו, בין השאר, "מין ארור" ו"נחש". המחלוקת נתלבתה, כאשר נשמעו טענות על קמיעות שכתב שנפתחו ונתגלו בהם כתובות למשל: "ש"צ מלכא משיחא". להגנתו, טען שאין לחפש בקמיעותיו משמעות מילולית ("פשט"), אלא מדובר בסודות עליונים וצירופי אותיות. אף הנוצרים התערבו במחלוקת, עקב חוסר הבחנתם בין שבתאות לנצרות.

העמדות לגביו כיום

ההיסטוריוגרפיה האורתדוקסית כיום רואה את החשד שהוטל בו כחשד שווא. הרב אייבשיץ עצמו השתתף בחרם על השבתאים ואף כתב ספר הגנה מפני האשמתו בשבתאות, "לוחות עדות". לטענת גרשום שלום, בספר זה עצמו יש רמיזות שבתאיות: "הרי זה כעין קריצת עין לחבריו באמונה המסתורית"^{[דרוש מקור]}, קריצת עין זו מזכה אותו בכינוי "הרפתקן" מפיו של שלום, מה שעורר את זעמם של אחרים: "לא רעדה ידו של הפרופסור לתאר את גדול הדורות כהרפתקן". מאידך טוען הרב מרגליות, כי מסקנותיו של שלום נובעות בין היתר, מחוסר בקיאות מספקת בספרות הקבלית. לדוגמה: הפניה ל"מאמר ראשי תנינים" בכתבי הרב אייבשיץ, בקטע שתוכנו דחית השבתאות, מהוה לדברי שלום רמז דק כי למעשה הוא דווקא תומך בשבתאות, שכן קיים ספר בשם זה מאת נתן העזתי. אולם - טוען הרב מרגליות - שלום לא ידע שמדובר באחד ממאמרי הזוהר בשם זה, המתקשר לנושא עליו דן הרב אייבשיץ.

הגאון מווילנה שנתבקש להתערב בפולמוס בעודו צעיר שלח לרבי יהונתן אייבשיץ דברי ברכה וזכה על כך לביקורת חריפה מרבי יעקב עמדין, אך למעשה לא נקט עמדה ^{[דרוש מקור]}.

מספריו

הרב אייבשיץ כתב עשרות ספרים בנושאי הלכה, פרשנות, אגדה, וקבלה. הנודעים שבהם:

• "יערות דבש" (ר' קישורים נוספים למהדורות מקוונות של הספר)
• "אהבת יהונתן"
• "אורים ותומים"
• "כרתי ופלתי" (היחיד שיצא בחייו)

קישורים חיצוניים

• תבנית:Http://eibeschitz.com
• יהונתן אייבשיץ, ‏כרתי ופלתי, וינה ה'תקע"ט (1819), באתר HebrewBooks‏
• יהונתן אייבשיץ, ‏חידושי הלכות נדה, קרלסרוה ה'תקל"ג (1773), באתר HebrewBooks
• יהונתן אייבשיץ, ‏יערות דבש (חלק א), לבוב ה'תקנ"ח (1798), באתר HebrewBooks
• יהונתן אייבשיץ, ‏יערות דבש (חלק ב), לבוב ה'תקנ"ט (1799), באתר HebrewBooks
• יהונתן אייבשיץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• יהונתן אייבשיץ, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
• שירי מצוות באתר דעת
• במלאת מאתיים שנה לפטירתו של ר' יהונתן אייבשיץ מאמר מאת הרב חיים רבינוביץ' בסיני (כתב עת), המאמר כולל תיאור והדגמה לדרכו הפרשנית והדרשנית.
• רבי יהונתן אייבשיץ
• ויקישיבה
• האינציקלומדיה להנצחת הצדיקים