מעשה מרכבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית. ספרות זו מופיעה לרוב בסמיכות למעשה בראשית. אזכורה הראשון הנו בתקופת התנאים, והיא מהווה כיום חלק מספרות הפרדס ותורת הסוד. ניתנו לה לרוב שני פרושים מרכזיים: אלו הקושרים אותה עם ספרות מיסטית יהודית ייחודית, כדוגמת ספר היצירה; או לספרות והבנות פילוסופיות העוסקות במהות האל.

המילה "מרכבה" (במובן מרכב, מושב) התייחסה במקור למרכבת הכרובים מבית המקדש: הכרובים נחשבו כנושאים מעליהם את האל הבלתי־נראה. בהמשך מתייחסת המילה בהשאלה למקום מושבו של האל.

ספרות מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה טקסטים שזכו לאפיון כספרות של "מעשה מרכבה". המוקדמים שבהם שאפו לסווג פרקים מסוימים מהתנ"ך ככאלו העוסקים במעשה מרכבה. כך ספר יחזקאל, המתאפיין לעתים בדרכי ההנהגה של האל, זכה לכך שחלקים מסוימים בספר מכונים "מעשה מרכבה"; כגון פרק א'. כך ההתייחסות הראשונית לאפיון "מעשה מרכבה" מופיעה במסכת חגיגה פרק ב' משנה א.

עיסוק במעשה מרכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה (חגיגה ב,א) קובעת שמותר ללמד מעשה מרכבה רק ל"יחיד" כאשר הוא "חכם ומבין מדעתו". בתלמוד בבלי (חגיגה יד ע"ב) מובאים כמה סיפורים והתייחסויות העוסקים במעשה מרכבה, דברים הכלולים ב"כניסה לפרדס".

הגדרת מעשה מרכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור הראשוני המתייחס למושג "מעשה מרכבה" הוא במשנה (חגיגה ב,א). אולם מקור זה אינו מזהה במפורש מהו אותו 'מעשה מרכבה'. דברים אלו הובילו לגישות והגדרות שונות לדבר זה, כאשר ההוגים השונים מייחסים את הדברים בהתאם לגישתם היסודית.

הגישה המיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה המיסטית זיהתה את מעשה מרכבה בספרות ההיכלות והמרכבה, כגון ספר שיעור קומה. גישה זו, שאליה שותפים המקובלים, רואה את "מעשה מרכבה", כספרות יהודית, סודית וייחודית. כתוצאה מכך ספרות זו מיוחסת למערך הורשה ומסורת שהעבירו בסודיות את ענייני "מעשה מרכבה".

התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה התנגדויות הובאו ביחס לקביעה ש"מעשה מרכבה" הוא ספרות הסוד האיזוטרית. חלק מההתנגדויות הופנה במשמעותו לספרות זו, ולפרשנות הפשטנית שניתנה לטקסטים מסוימים. כך הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו, שספר "שיעור קומה" מהווה כפירה מעצם היותו מגשים את האל. בנוסף, אף בדורות מאוחרים יותר הובאה התנגדות לספרות הספירות (עשר הספירות), כגון בתשובת הריב"ש.

הגישה הרציונלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שטען יצחק טברסקי, ניתן לראות שהרמב"ם שאף רבות לאחד בין הפילוסופיה להלכה; אחד מהתחומים האלו היה בהגדרת "מעשה מרכבה" והקשרו לפילוסופיה. הרמב"ם בפרושו למשנה (חגיגה ב, א), מסווג את מעשה מרכבה כספרות המטאפיזיקה. בקביעה זו הוא מזהה את השיא הלימודי וההכשרתי בעיון פילוסופי, המהווה התעסקות במהות האל. בהמשך לתפיסה זו, הרמב"ם פוסק ששיא הלימוד התורני מהווה התעסקות במעשה מרכבה (משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, סוף פרק ד); ולכך הקדיש הרמב"ם את ספרו האחרון "מורה הנבוכים".

התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגישתו הרציונלית של הרמב"ם ניתן למצוא התנגדויות רבות. כך לדוגמה הר"ן (בדרשותיו), טוען שספרות פילוסופית כגון זו שהציג הרמב"ם, אינה ייחודית יהודית, אלא היא ספרות אוניברסלית. לדעת הר"ן, ספרות סודית, צריכה להיות ספרות ייחודית.

משמעות מושאלת בעברית ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית הישראלית משמש צירוף המילים "מעשה מרכבה" כביטוי המתאר תהליכים מורכבים. בפוליטיקה הישראלית רווח השימוש במונח כמבטא את המשא ומתן להרכבת הקואליציה [1] זהו אחד משורה של מונחים שמקורם דתי וקיבלו בעברית המודרנית משמעות חילונית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980
  • David J. Halperin, The merkabah in rabbinic literature, American Oriental Society, 1980
  • Ithamar Gruenwald, Apocalyptic and Merkavah mysticism, E. J. Brill, 1980

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוגמאות: דני קורן ובועז שפירא, קואליציות, כנרת זמורה-ביתן, 1997, עמ' 118;
    אליעוז רבין, מעשה מרכבה, mako,‏ 24 בפברואר 2009;
    דברי זאב בוים בישיבה בכנסת, 6 באפריל 2009.