נתן אדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן אדלר
Cemetery-Battonnstrasse-GS-0081-0478-R. Natan ben Schimon Adler KaZ (17.09.1800).jpg
קברו בבית-העלמין היהודי של פרנקפורט, ברחוב באטון
תאריך לידה י' בטבת תק"ב
מקום לידה פרנקפורט דמיין
תאריך פטירה כ"ז באלול תק"ס
מקום פטירה פרנקפורט דמיין
תאריך לידה לועזי 17 בדצמבר 1741
תאריך פטירה לועזי 17 בספטמבר 1800 (בגיל 58)
מקום פעילות הקיסרות הרומית הקדושה
נושאים שבהם עסק הלכה, קבלה
רבותיו הפני יהושע, רבי דוד טעבלי כ"ץ שיף
תלמידיו החת"ם סופר, רבי יצחק אריה וורמסר, רבי אברהם בינג, רבי שלום חריף

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת תק"ב, 17 בדצמבר 1741 - כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800), רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החת"ם סופר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אדלר נולד ב-1741 בי' טבת שנת תק"ב בפרנקפורט דמיין, לאביו הרב יעקב שמעון (נפטר ה'תקכ"ה), נצר למשפחה מיוחסת שחיה מאות בשנים בעיר זו והתייחסה לר' שמעון הדרשן מחבר ילקוט שמעוני ולאמו צרלה (נפטרה (1803)[דרוש מקור].

כבר בעודו ילד, נודע הרב אדלר כילד פלא, כאשר הפליא את כל רואיו בחכמתו. בביקור שערך חיד"א בפרנקפורט בשנת תקי"ב הראו לו חכמי העיר את הילד כמי שמופלג בתורה ושוקד עליה. מרוב שקידתו ללמוד בלילה איחר כמה פעמים את תפלת שחרית לאחר עלינו לשבח, והחיד"א קרא עליו את הפסוק‏[1] "הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא עובר עלינו תמיד".

היה תלמידם של בעל פני יהושע ורבי משה ראפף אך רבו המובהק היה רבי דוד טעבלי כ"ץ שיף שנהיה לימים רבה האשכנזי של לונדון. הוא למד קבלה אצל רבי אבוש שהיה רב העיר. הרב נתן אדלר היה רבו המובהק של חת"ם סופר, שכינהו 'החסיד שבכהונה'.

הנהגותיו ויחסו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אדלר חי כל חייו בצער עמוק על החורבן והגלות. הדבר בא לידי ביטוי הן באבלות תמידית, כאשר גם בימי שמחה וחג היה נוהג להעלות ולבטא את זיכרון החורבן וחוסר השמחה השלמה, והן בהנהגות רבות אשר בהן לא נהג כמנהג שאר קהילות אשכנז‏[2] אלא כמנהג בני ארץ ישראל. הרב אדלר היה נוהג לדבר, להתפלל וללמוד בהברה ספרדית ולא בהברה אשכנזית, ואף אירח בביתו לתקופה ארוכה את הרב חיים מודעי בעת שהותו בגרמניה, על מנת לשוחח עמו בהברה ספרדית. הוא היה הראשון שהתיר לכל מי שנח לו להתפלל בנוסח ספרד או נוסח האר"י לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד (הקרוב יותר לנוסח האר"י), ואמר שאין בכך חשש של "אל תיטוש תורת אימך. ." אלא אדרבא יש בכך משום "זה א-לי ואנוהו". עוד היה נוהג כי הכהנים יברכו את ברכת הכהנים בכל ימי השבת והחול, כנהוג בארץ ישראל, ולקבוע את זמני היום כעלות השחר וצאת הכוכבים בשונה מהמנהג באשכנז המקובל.
כמו כן היה בקיא בסדר קדשים ואף אמר שהוא מוכן לעבוד בבית המקדש ברגע שיבנה.

הרב אדלר היה מקובל, והחתם סופר העיד עליו שראה בעיניו שהשתמש בשמות הקודש.[3]

החרם עליו ואחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תקמ"ב-1782, נאלץ הרב אדלר לעזוב את עירו בעקבות חרם שהטילו עליו רבני הקהילה, אשר נרתעו מהנהגתו המוזרה, ומהשמועות על שימושו התמידי בקבלה מעשית, ומהחשדות באשר לטיבן החסידי או השבתאי של הנהגותיו. הרב אדלר עזב את עירו ונענה להצעה לשמש כרבן העיר בוסקוביץ' שבמורביה (היום: בצ'כיה). החתם סופר הצעיר גלה עם הרב נתן אדלר מפרנקפורט למורביה. אך גם שם לא הצליחו הרב ותלמידיו להניח את דעתם של ראשי הקהילה שכתבו מכתב חריף לקהילת פרנקפורט, בו הם מחו על כך על שלא הודיעו להם על החרמתו של הרב אדלר. בשנת תקמ"ו-1785 שב לעיר מולדתו פרנקפורט. החתם סופר ליווה אותו עד העיר פיוּרדא (Fuerth) הסמוכה לנירנברג שבמדינת בווריה, שם הכתיב הרב נתן אדלר לחתם סופר, בשעת פרידתם, את חשבון זמן לילה ויום של כל השנה, כפי שציין זאת החתם סופר במפורש, בסוף המסמך. בפקודת רבו, לא חזר החתם סופר עמו לפרנקפורט, אלא המשיך את דרכו למדינת מורביה והשניים לא התראו עוד עד יום מותו של הרב נתן אדלר.

תקופה קצרה לאחר חזרתו, התעוררה ההתנגדות כלפיו מחדש והרב נפל למשכב. ביום י"א באלול ה'תק"ס הגיע הודעה על ביטול החרם כנגדו, אך לאחר תקופה קצרה ביום כ"ז באלול נפטר הרב.

רבה של העיר באותה התקופה הרב פנחס הורוויץ הספידו בקוראו עליו את הפסוק "כי לא אדם הוא להנחם".

בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת יזכור, לעלוי נשמתו. הרב יקותיאל גרינוולד כתב ספר בשם מעשה תעתועים על רב נתן אדלר וקורותיו. החוקר פרופ' יעקב כ"ץ, שכתב ביוגרפיה על החת"ם סופר תיאר את הרב אדלר, מורו של החת"ם סופר, בהקשר היסטורי, והחוקרת פרופ' רחל אליאור, הקדישה מחקר אודות קורות חייו של הרב אדלר ונסיבות רדיפתו בפרנקפורט בזמן הרדיפות שנערכו נגד החסידות.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אדלר לא חיבר ספרים בעצמו, את ההסבר לכן הוא נתן בעצמו, באומרו, אשר ההיתר היחיד לכתוב דברי תורה הוא מחמת שהלומד ישכח הדברים שלמד, אך מאחר שהוא מעולם אינו שוכח מה שלומד, על כן אינו כותב את תורתו. אך חיבורים שונים נכתבו על תורתו, מהם:

כמו כן בספרי תלמידו החתם סופר מובא הרבה מתורתו.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלכים ב' פרק ד' פסוק ט'.
  2. ^ בעקבות כך נוצר החרם עליו (ראו להלן)
  3. ^ שו"ת חתם סופר חלק א' (אורח חיים) סימן קצ"ז.
תקופת חייו של נתן אדלר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן