שמחה דיניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמחה דיניץ
Dinitz simcha.jpg
תאריך לידה 23 ביוני 1929
תאריך פטירה 23 בספטמבר 2003 (בגיל 74)
כנסות 11
סיעה המערך השני
תפקידים בולטים

שמחה דיניץ (23 ביוני 1929 - 23 בספטמבר 2003), חבר הכנסת, דיפלומט ויו"ר הסוכנות היהודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמחה דיניץ נולד בתל אביב והתגורר עם משפחתו ברחוב אלנבי. את לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה הרצליה. למד מדע המדינה באוניברסיטת סינסינטי באוהיו וקיבל תואר מוסמך במשפט בינלאומי באוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית. במהלך לימודיו עבד כשומר לילה בשגרירות ישראל בוושינגטון‏[1].

הצטרף למשרד החוץ ובין השנים 1966-1960 שימש כמנהל לשכת מנכ"ל המשרד ולאחר מכן מזכיר מדיני ומנהל לשכת שר החוץ. ב-1966 התמנה לציר בשגרירות ישראל ברומא וב-1968 לציר לענייני הסברה בשגרירות בוושינגטון. ביוני 1969, בעקבות התפטרותו של אביעד יפה התמנה למזכיר מדיני (נקרא גם יועץ מדיני) של ראש הממשלה גולדה מאיר שהכירה אותו מימי עבודתם המשותפת במשרד החוץ‏[2] וראש לשכתה‏[3]. בתפקידו זה עסק רבות בקשרים עם ארצות הברית ובדיונים סביב תוכנית רוג'רס[4]. ב-1972 מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. ב-1973 התמנה לשגריר ישראל בוושינגטון, כמינוי של גולדה מאיר שנכפה על שר החוץ, אבא אבן[5]. בתחילת מלחמת יום כיפור דאג להשיג ממזכיר המדינה האמריקאי, הנרי קיסינג'ר, "רכבת אווירית" של תחמושת וציוד צבאי שהיו חסרים לצה"ל. את המסרים מקיסינג'ר העביר ישירות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מרדכי גזית. הוא המשיך לכהן כשגריר גם תחת ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין, ואף היה חבר הצוות הישראלי למו"מ לשלום עם מצרים בקמפ-דיוויד.

בהמשך כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה העברית[6]. בכנסת ה-11 (בשנים 1984-1988) כיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת המערך ונחשב בין ניצי המפלגה‏[7]. היה חבר בוועדת החוץ והביטחון.

בשנת 1986 התמנה ליו"ר הסוכנות היהודית. בתפקיד זה פעל רבות למען עלייתם וקליטתם בארץ של העולים מברית המועצות לשעבר, עם פתיחת שערי ברית המועצות לעלייה בתחילת שנות התשעים.

בשנת 1995 נאלץ לפרוש מכהונתו בסוכנות היהודית עקב הגשת כתב אישום נגדו, שבו הואשם שהציג הוצאות פרטיות כהוצאות בתפקיד. בית המשפט המחוזי זיכה את דיניץ מאחד האישומים אך הרשיע אותו באחר. דיניץ הגיש ערעור וברוב דעות קיבל בית המשפט העליון את ערעורו וזיכה אותו מכל אשמה.

נקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל בהר הרצל בירושלים.

על שמו נקרא רחוב בשכונת בית הכרם בירושלים. השאיר אחריו רעיה, שתי בנות ובן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]