צבי טל
 | |||||
| לידה |
16 בינואר 1927 פולין  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 ביוני 2021 (בגיל 94) | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1935 | ||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
צבי אלימלך טל (16 בינואר 1927 – 22 ביוני 2021)[1] היה שופט בבית המשפט העליון בישראל. עמד בראש "ועדת טל" להסדר דחיית גיוס בני ישיבות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי טל נולד כבן הזקונים לחיים טייטלבוים (ריכטר) ואסתר לבית שטיינמץ בעיר ז'שוב בפולין. גדל בבית חסידי ולמד ב"חדר". כשהיה בן חמש עברה משפחתו לקרקוב. אחיו היה ד"ר שלמה טל.
כשהיה בן שמונה, עלה עם הוריו לארץ ישראל ולמד במחזור הראשון של ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, אצל הרב משה צבי נריה[2]. אחותו ומשפחתה נספו בשואה. טל שירת ב"הגנה" ובצה"ל.
למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים, סיים לימודיו בשנת 1953[3] והוסמך כעורך דין ב-1954[4]. עבד במשך 11 שנים במשרד עורכי הדין "ש. הורביץ ושות'"[5], ובין השאר ייצג את האוניברסיטה העברית[6]. בתחילת 1965 פתח משרד לעריכת דין משלו[7]. ב-1978 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים[8], לאחר שקיבל היתר הלכתי לשמש כשופט בערכאות מאחד מרבותיו[9]. בתפקידו זה נמנה עם שופטיו של ג'ון דמיאניוק.
בספטמבר 1993 מונה לשופט בבית המשפט העליון, בכיסא של "השופט הדתי", במקומו של המשנה לנשיא מנחם אלון, ופרש לגמלאות בשנת 1997.
בשנת 1998 מונה ליו"ר ועדת העזבונות, העוסקת בחלוקתם של עזבונות שניתנו למדינה. בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2002 נמתחה עליו ביקורת בנימוק של ניגוד עניינים. בעקבות זאת נפתחה נגדו חקירה פלילית, שהסתיימה בהחלטה לסגור את התיק, לאחר שהחקירה העלתה שפעל בתום לב[10].
בשנת 1999 מונה לעמוד בראש ועדה שתדון בהסדר דחיית שירות לבחורי ישיבה, ועדה שנקראה על שמו "ועדת טל". על-פי המלצות הוועדה אושר בכנסת החוק המכונה "חוק טל".
טל היה נשוי לחנה, בתו של הסופר, העיתונאי והעסקן הירושלמי דב נתן ברינקר[11], ונכדתו של הסופר הירושלמי אליהו יוסף ריבלין. לזוג נולדו שישה ילדים. בנם משה, נהרג ב-25 באוקטובר 1973 במסגרת שירותו כנהג טנק מצפון לעיר סואץ, בסופה של מלחמת יום הכיפורים. משה נישא זמן קצר לפני מותו ולאחר נפילתו, נולד לו בן, שנקרא על שמו, משה-חי[12]. נכד נוסף של טל, שנקרא גם הוא משה טל, פרש משירות בצה"ל בדרגת אל"ם לאחר כ–25 שנים באגף המודיעין ושימש, בין היתר, כסגן-ראש חטיבת המחקר[13] וכממונה מטעם צה"ל על הטיפול בנושא השבויים והנעדרים[13][14].
צבי טל הלך לעולמו ב-22 ביוני 2021[1].
פסקי דין בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טל נמנה, יחד עם השופטים דב לוין ודליה דורנר עם שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שמצאו את ג'ון איוון דמיאניוק אשם וגזרו עליו עונש מוות[15]. טל היה משוכנע שדמיאניוק הוא איוואן האיום. בערעור לבית המשפט העליון נפסק שדמיאניוק זכאי מחמת הספק[16].
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם אם השטן עומד לדין, השטן זקוק לסנגור הכי טוב ואם לא תהיה הגנה טובה, לא יהיה משפט.
אקטיביזם שיפוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסק דין בנק המזרחי, פסק הדין המכונן של המהפכה החוקתית, נמנע מלדון בשאלות החוקתיות שעסקו בהן בהרחבה רוב השופטים, משום שהיה מוסכם על כל חברי ההרכב כי הפגיעה של החוק הנדון בזכות הקניין של העותרים היא מידתית[17]. בראיון שהעניק שנים לאחר פרישתו הביע חרטה על שלא הצטרף לעמדת המיעוט העקרונית של השופט מישאל חשין, ששללה את הגדרת חוקי היסוד כחוקה ואת המהפכה החוקתית הנובעת מהגדרה זו[18].
באותו ראיון ביקר טל את האקטיביזם השיפוטי בישראל. לדבריו:
בכלל, בית המשפט העליון מתערב יותר מדי בניהול המעשי של המדינה... השופטים לא נבחרו לשם זה. אין להם כל אחריות על זה. נניח שהם אומרים שטות ומתברר שזו שטות? השופטים לא ייתנו את הדין על זה. אין זה פלא שקוראים לזה דיקטטורה שיפוטית... מרוב כוח בית המשפט העליון כבר חורג מהגבולות
— ענת סרגוסטי (עורכת), ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, עמ' 187 - 188
.
בהקשר לבעיית העומס על בתי המשפט הציע בין השאר כי ”אולי אם בית המשפט ימעט להתערב בעניינים פוליטיים או בתחומים השייכים לרשות המבצעת, ימעטו באופן משמעותי הפניות לבג"ץ בעניינים אלה"[19]“.
ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי טל ביקר בחריפות את תוכנית ההתנתקות:
ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר נשאל טל בראיון מהו החלום שלו, השיב:
הקטע נחתך מהסרט, ונחשף לראשונה לאחר מותו על ידי העיתונאי יהונתן גוטליב בערוץ 7[22].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי טל, עד בוא השמש, הוצאת דביר, 2010 (אוטוביוגרפיה)
- ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: צבי טל, הוצאת משכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 171 - 206[23]
- אביעד הכהן, "רץ כצבי" – על השופט טל ור' צבי אלימלך לאורך ימים ושנים, בתוך: עטיפה של משפט: ספר היובל לצבי א' טל, האדם והשופט, הוצאת בורסי, ת"א תשע"ז, עמ' 9–20 [נוסח מקוצר: הלשכה 110 (יוני 2017), עמ' 57-56; 90 ]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השופט בדימוס צבי טל - ראיון, עלי משפט ז, תשס"ט
- שחר אילן, נכונו לנו ימים קשים, באתר הארץ, 12 בינואר 2006
- קלמן ליבסקינד, צבי טל: הייתי מסרב לפקודת עקירת יישובים, באתר nrg, 8 בספטמבר 2010
- מיכאל טוכפלד, מקור ראשון, שופט העליון בדימוס: "בית המשפט חרג מסמכותו", באתר nrg, 16 בספטמבר 2017
- צבי טל באתר "היו ימים"
- אביעד הכהן, "כשנדרש לפסוק מאסר עולם היה צם", דברי הספד לשופט צבי טל, באתר כיפה 22 ביוני 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 עופר אדרת, שופט העליון בדימוס צבי טל מת בגיל 94, באתר הארץ, 22 ביוני 2021
- ^ צבי א' טל, הרב נריה לימד תורה עם סנדלים, בעיתון מקור ראשון, 20 בדצמבר 2020
- ^ שמות המוסמכים, הארץ, 23 במאי 1954
- ^ רשימת עורכי הדין החדשים, הארץ, 9 בנובמבר 1954
- ^ בבית המשפט המחוזי בירושלים, למרחב, 30 בינואר 1957
- ^ קויימה צוואת פרופ קלוזנר, למרחב, 1 ביולי 1959
החמאם נתבע לשלם פיצויים ללהקת האוניברסיטה, מעריב, 25 באוקטובר 1964 - ^ ברכות לפתיחת המשרד, מעריב, 26 בינואר 1965
- ^ יוסף וקסמן, הנשיא חנן אסירים ומינה שופטים חדשים, מעריב, 19 ביוני 1978
- ^
שופטים בשר ודם - פרק 2: דתית או דמוקרטית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 52:34), ראו דקה 10:40
- ^ אפרת וייס, נסגר תיק החקירה נגד השופט צבי טל, באתר ynet, 13 במרץ 2003
- ^ צבי טל חנה ברינקר, הצופה, 24 בנובמבר 1950
- ^ קורות החיים של משה טל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ 1 2 עמוס הראל, בין רמדאן לפסח: בצבא מעריכים שבאפריל עלולה להתלקח הסלמה בשטחים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2022
- ^ הבלוג של יוני בן מנחם - בנט חושש מעסקת חילופי שבויים עם חמאס כעת, המזרח התיכון לאן?, 2 בינואר 2022
- ^ תפ (י-ם) 373/86 מדינת ישראל נ' איוון (ג'והן) דמיאניוק, ניתן ב-25 באפריל 1988
- ^ ע"פ 347/88 איוון (ג'והן) דמיאניוק נ' מדינת ישראל, ניתן ב-29 ביולי 1993, באתר "נבו"
- ^ ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221. חוות דעתו של השופט טל בסוף פסק הדין.
ראו גם: גדעון ספיר, המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד, הוצאת ידיעות ספרים. עמ' 98, הע"ש 173. - ^ ענת סרגוסטי (עורכת), ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, עמ' 203
- ^ ענת סרגוסטי (עורכת), ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, עמ' 202
- ^ זכריה, ב', ט"ו
- ^ ירמיהו, ל"א, ה'
- ^ יהונתן גוטליב, כשהשופט צבי טל נשאל מה החלום שלו, באתר ערוץ 7, 27 ביוני 2021
- ^ המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר
.svg){kind=icon}
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| ||
| ראו גם: שופטים מכהנים |
- ויקיפדיה: השלמה - אישים
- שופטי בית המשפט העליון
- שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים
- ישראלים ילידי פולין
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרי ישיבת כפר הרא"ה
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- בוגרי ישיבת תפארת ישראל
- יושבי ראש ועדות ציבוריות
- בית וגן: אישים
- אבות שכולים: חללי צה"ל
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1927
- ישראלים שנפטרו ב-2021