צבי טל
_-_President_Ezer_Weizman_posing_with_Supreme_Court_Justices_on_occasion_of_the_appointment_of_new_justices_(cropped).jpg) | |
| לידה |
16 בינואר 1927 (בן 93) פולין |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תאריך עלייה | 1935 |
| השתייכות | דתי לאומי |
| תקופת כהונה | 1978–1997 |
| תפקידים בולטים |
|
| פעילויות נוספות | יו"ר ועדת טל |
  | |
צבי אלימלך טל (נולד ב-16 בינואר 1927) הוא שופט לשעבר בבית המשפט העליון בישראל. עמד בראש ועדת טל להסדר דחיית שירות לבחורי ישיבה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי טל נולד בפולין כצבי טייטלבוים. אחיו היה ד"ר שלמה טל.
כשהיה בן שמונה עלה עם הוריו לארץ ישראל. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ושירת ב"הגנה" ובצה"ל.
למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים לימודיו בשנת 1953. עבד במשך 11 שנים במשרד עורכי הדין "ש. הורביץ ושות'", ולאחר מכן עסק במשך 14 שנים בעריכת דין כעצמאי. ב-1978 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים. בתפקידו זה נמנה עם שופטיו של ג'ון דמיאניוק.
בשנת 1994 מונה לשופט בבית המשפט העליון, בכיסא של "השופט הדתי", במקומו של המשנה לנשיא מנחם אלון, ופרש לגמלאות בשנת 1997.
בשנת 1998 מונה ליו"ר ועדת העזבונות, העוסקת בחלוקתם של עזבונות שניתנו למדינה. בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2002 נמתחה עליו ביקורת בנימוק של ניגוד אינטרסים. בעקבות זאת נפתחה נגדו חקירה פלילית, שהסתיימה בהחלטה לסגור את התיק, לאחר שהחקירה העלתה שפעל בתום לב.
בשנת 1999 מונה לעמוד בראש ועדה שתדון בהסדר דחיית שירות לבחורי ישיבה, ועדה שנקראה על שמו "ועדת טל". על-פי המלצות הוועדה אושר בכנסת החוק המכונה "חוק טל".
נשוי לחנה, בתו של הסופר, העיתונאי והעסקן הירושלמי דב נתן ברינקר, ונכדתו של הסופר הירושלמי אליהו יוסף ריבלין. לזוג נולדו שישה ילדים. ב-25 באוקטובר 1973, בסופה של מלחמת יום הכיפורים, נהרג בנם משה.
פסקי דין בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקטיביזם שיפוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסק דין בנק המזרחי, פסק הדין המכונן של המהפכה החוקתית, נמנע מלדון בשאלות החוקתיות שעסקו בהן בהרחבה רוב השופטים, משום שהיה מוסכם על כל חברי ההרכב כי הפגיעה של החוק הנדון בזכות הקניין של העותרים היא מידתית[1]. בראיון שהעניק שנים לאחר פרישתו הביע חרטה על שלא הצטרף לעמדת המיעוט העקרונית של השופט מישאל חשין, ששללה את הגדרת חוקי היסוד כחוקה ואת המהפכה החוקתית הנובעת מהגדרה זו[2].
באותו ראיון ביקר טל את האקטיביזם השיפוטי בישראל. לדבריו:
- בכלל, בית המשפט העליון מתערב יותר מדי בניהול המעשי של המדינה... השופטים לא נבחרו לשם זה. אין להם כל אחריות על זה. נניח שהם אומרים שטות ומתברר שזו שטות? השופטים לא ייתנו את הדין על זה. אין זה פלא שקוראים לזה דיקטטורה שיפוטית... מרוב כוח בית המשפט העליון כבר חורג מהגבולות[3].
בהקשר לבעיית העומס על בתי המשפט הציע בין השאר כי "אולי אם בית המשפט ימעט להתערב בעניינים פוליטיים או בתחומים השייכים לרשות המבצעת, ימעטו באופן משמעותי הפניות לבג"ץ בעניינים אלה"[4].
ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי טל ביקר בחריפות את תוכנית ההתנתקות:
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי טל, עד בוא השמש, הוצאת דביר, 2010 (אוטוביוגרפיה)
- ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: צבי טל, הוצאת משכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 171 - 206[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השופט בדימוס צבי טל - ראיון, עלי משפט ז, תשס"ט
- שחר אילן, נכונו לנו ימים קשים, באתר הארץ, 12 בינואר 2006
- קלמן ליבסקינד, צבי טל: הייתי מסרב לפקודת עקירת יישובים, באתר nrg, 8 בספטמבר 2010
- מיכאל טוכפלד, מקור ראשון, שופט העליון בדימוס: "בית המשפט חרג מסמכותו", באתר nrg, 16 בספטמבר 2017
- צבי טל באתר "היו ימים"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221. חוות דעתו של השופט טל בסוף פסק הדין.
ראו גם: גדעון ספיר, המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד, הוצאת ידיעות ספרים. עמ' 98, הע"ש 173. - ^ ענת סרגוסטי (עורכת), ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, עמ' 203
- ^ ענת סרגוסטי (עורכת), ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, עמ' 187 - 188
- ^ ענת סרגוסטי (עורכת), ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, עמ' 202
- ^ המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| ||
| ראו גם: שופטים מכהנים |
