ביל ריצ'רדסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביל ריצ'רדסון
Bill Richardson
ריצ'רדסון, 18 במרץ 2006
ריצ'רדסון, 18 במרץ 2006
ריצ'רדסון, 18 במרץ 2006
לידה 15 בנובמבר 1947
פסדינה, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה 1 בספטמבר 2023 (בגיל 75)
צ'טהאם, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם מלא ויליאם בליין ריצ'רדסון השלישי
שם לידה William Blaine Richardson III עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת טאפטס
עיסוק פוליטיקאי, מחבר, דיפלומט
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות קתולית
בן או בת זוג ברברה ריצ'רדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.billrichardson.com
מושל ניו מקסיקו ה־30
1 בינואר 20031 בינואר 2011
(8 שנים)
סגן מושל ניו מקסיקו דיאן דניש
מזכיר האנרגיה של ארצות הברית ה־9
18 באוגוסט 199820 בינואר 2001
(שנתיים ו־22 שבועות)
תחת הנשיא ארצות הברית ביל קלינטון
שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות ה־21
18 בפברואר 199718 באוגוסט 1998
(שנה ו־25 שבועות)
תחת הנשיא ביל קלינטון
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של ניו מקסיקו
3 בינואר 198317 בפברואר 1997
(14 שנים)
→ אין
ביל רדמונד ←
פרסים והוקרה
  • פרס תאודור רוזוולט (1999)
  • פרס אוטלי (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם בליין ריצ'רדסון השלישיאנגלית: William Blaine Richardson III;‏ 15 בנובמבר 19471 בספטמבר 2023) היה פוליטיקאי, מחבר ודיפלומט אמריקאי שכיהן, בין היתר, כמושל ניו מקסיקו בשנים 2003–2011. הוא כיהן כשגריר ארצות הברית באומות המאוחדות, מזכיר האנרגיה של ארצות הברית בממשל ביל קלינטון, חבר הקונגרס של ארצות הברית, יושב ראש הכינוס של הוועדה הדמוקרטית הלאומית ב-2004 ויו"ר איגוד המושלים הדמוקרטים.

בדצמבר 2008 היה ריצ'רדסון מועמד למזכיר המסחר של ארצות הברית בקבינט הראשון של ברק אובמה, אך הסיר מועמדותו כעבור חודש בעקבות חקירה נגדו בחשד לביצוע עסקאות בלתי-הולמות בניו מקסיקו.[1] על אף שהחקירה הושהתה מאוחר יותר, דומה היה כי פגעה בקריירה של ריצ'רדסון, כאשר קריירתו השנייה והאחרונה כמושל ניו מקסיקו הגיעה לידי גמר.[2] לעיתים, ריצ'רדסון טיפל בסכסוכים דיפלומטיים בין ארצות הברית וקוריאה הצפונית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביל ריצ'רדסון נולד בפסדינה שבמחוז לוס אנג'לס, קליפורניה. אביו, ויליאם בליין ריצ'רדסון הבן (18911972), בן למוצא אנגלו-אמריקאי ומקסיקני, היה מנהל חנות המותג של סיטיגרופ, סיטיבנק (Citibank), המספק שירותי בנקאות ללקוחות פרטיים. אביו גדל בבוסטון שבמסצ'וסטס, וחי במקסיקו סיטי. אמו, מרייה לואיזה לופז-קולדה מארקס (19142011), הייתה בתו של אב מקסיקני שנולד באסטוריאס שבספרד. אביו של ריצ'רדסון נולד על ספינה שנסעה לכיוון ניקרגואה. זמן קצר לפני שנולד ריצ'רדסון, אביו שלח את אמו ללדת בקליפורניה. ריצ'רדסון, אזרח ארצות הברית על פי דין הקרקע, בילה את ילדותו במקסיקו סיטי וגדל כקתולי. כשריצ'רדסון היה בן 13, הוריו שלחו אותו למסצ'וסטס על מנת שילמד בבית ספר פרטי להכנה למכללה בעיר קונקורד שם.

ריצ'רדסון החל ללמוד באוניברסיטת טאפטס ב-1966. הוא סיים תואר ראשון בצרפתית ומדע המדינה ב-1970 והיה נשיא אחוות דלתא טאו דלתא (Delta Tau Delta). ריצ'רדסון הוסמך ביחסים בינלאומיים בבית ספר פלטשר למשפטים ודיפלומטיה של האוניברסיטה ב-1971. את אשתו לעתיד, ברברה פלווין, פגש לראשונה בהיותם בתיכון בקונקורד והם מיסדו את קשרם ב-1972.

בקונגרס האמריקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיים את לימודיו הגבוהים, ריצ'רדסון עבד עבור חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-5 של מסצ'וסטס, פרנק בנפורד מורס (אנ'). מאוחר יותר היה חבר בסגל ועדת החוץ של הסנאט של ארצות הברית. ריצ'רדסון עבד עבור מחלקת המדינה של ארצות הברית תחת המזכיר הנרי קיסינג'ר בתחום תיאום יחסי המחלקה עם הקונגרס האמריקאי בתקופת ממשל ריצ'רד ניקסון. ב-1978 השתקע ריצ'רדסון בסנטה פה והתמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית ב-1980 כחבר המפלגה הדמוקרטית, אך הפסיד, בהפרש קטן, לנציג הוותיק של מחוז הקונגרס הראשון ולימים מזכיר הפנים של ארצות הברית, מנואל לוחאן הרפובליקני. שנתיים לאחר מכן ב-1983, נבחר ריצ'רדסון לבית הנבחרים כנציג מחוז הקונגרס ה-3, שנוצר זה עתה ושהשתרע על רוב החלק הצפוני של ניו מקסיקו. ריצ'רדסון כיהן 14 שנה בקונגרס, כמייצג את האזור המעורב ביותר במדינה ובעל רקורד של כ-2,000 אספות עירוניות.

ריצ'רדסון כיהן כיושב ראש הוועידה המפלגתית של חברי הקונגרס ההיספנים בקונגרס ה-98 (1983–1985) וכיהן כיו"ר ועדת המשנה למשאבי טבע לענייני עבור ילידים אמריקאים בקונגרס ה-103 (1993–1994).

הוא נהיה לחבר בהנהגה הדמוקרטית בבית הנבחרים כסגן מצליף הסיעה, ובמסגרת תפקיד זה התיידד עם ביל קלינטון לאחר שעבדו מקרוב על נושאים אחדים. קלינטון שלח את ריצ'רדסון למשימות שונות מחוץ לארצות הברית, שביניהן נסיעה לבגדאד ב-1996 בה בנתן ונשא עם סדאם חוסיין כדי להבטיח שחרורם של שני אזרחים אמריקאים שנתפסו על ידי הרשויות בעיראק כשהסתובבו באזור הגבול עם כווית. ריצ'רדסון ביקר גם בניקרגואה, גואטמלה, קובה, פרו, הודו, קוריאה הצפונית, בנגלדש, ניגריה וסודאן כמייצג האינטרסים של ארצות הברית ואף נפגש עם סלובודן מילושביץ'. ב-1996 מילא תפקיד מרכזי בהבטחת שחרורו של איוואן הונציקר שנעצר על ידי קוריאה הצפונית והבטחת חנינה לאליאדה מק'קורד, אמריקאית שהורשעה ונכלאה בבנגלדש. בשל שליחויות אלה, ריצ'רדסון היה מועמד לפרס נובל לשלום שלוש פעמים.[3] בשנים 1997–1998 היה שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות.

מזכיר האנרגיה של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאט של ארצות הברית אישר את מינויו של ריצ'רדסון למזכיר האנרגיה ב-31 ביולי 1998. כהונתו במחלקת האנרגיה של ארצות הברית נפגמה בעקבות המחלוקת הגרעינית של וון הו לי. ריצ'רדסון חשד בלי, אז עובד המעבדה הלאומית לוס אלמוס, שהעביר לכאורה סודות גרעיניים לממשלת הרפובליקה הסינית. לי זוכה לאחר מכן מההאשמות וזכה להסדר נגד הממשלה הפדרלית של ארצות הברית בגין אשמות השווא. ריצ'רדסון ספג ביקורת גם על ידי הסנאט על טיפולו בנדון. סנאטורים רפובליקנים קראו להתפטרותו של ריצ'רדסון, בעוד שתי המפלגות מתחו ביקורת על תפקודו באירוע, ובעקבות השערורייה נגוזו תקוותיו של ריצ'רדסון להיות עמיתו למרוץ של אל גור בבחירות לנשאות ארצות הברית 2000.

ריצ'רדסון הפך למזכיר האנרגיה הראשון שהוציא לפועל תוכנית להשמדת פסולת רדיואקטיבית. הוא יצר את תפקיד מנהל המחלקה לענייני ילידים אמריקאים ב-1998, ובינואר 2000 פיקח על ההשבה הגדולה ביותר של אדמות פדרליות, 84,000 דונם (340 קמ"ר), לשבט אינדיאני (בני היוט שבצפון יוטה) במשך יותר מ-100 שנה. ריצ'רדסון גם ניהל את שינוי מדיניות ההתייעצות של המחלקה עם שבטים אינדיאנים והקים את תוכנית האנרגיה השבטית.

מושל ניו מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רדסון נבחר למושל ניו מקסיקו בנובמבר 2002, לאחר שהביס את המועמד הרפובליקני, ג'ון סנשז, ברוב של 56-39%. במהלך מסע בחירתו, שבר שיא עולמי של ספר השיאים של גינס במספר לחיצות הידיים הרב ביותר של פוליטיקאי בשמונה שעות, תוך שבירת שיאו של תאודור רוזוולט.[4] הוא החליף בתפקיד את גארי ג'ונסון. הוא נשבע אמונים לתפקידו בינואר 2003 כמושל ההיספני היחיד בארצות הברית. בשנתו הראשונה, הציע ריצ'רדסון "קיצוצים במס במטרה לקדם השקעה וצמיחה כלכלית" והעביר קיצוצים במס הכנסה. בראשית 2005, ריצ'רדסון סייע בהפיכת ניו מקסיקו למדינה הראשונה בארצות הברית לספק 400,000 דולר אמריקאי במסגרת ביטוח חיים לחברי המשמר הלאומי של ניו מקסיקו המשרתים בשירות פעיל.

הוא נתמנה ליו"ר איגוד המושלים הדמוקרטים ב-2004 והודיע על שאיפתו להגדיל את תפקיד המושלים הדמוקרטים בקביעת עתיד המפלגה הדמוקרטית. באותה השנה הודיע למועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, ג'ון קרי, כי הוא מסיר עצמו מרשימת המועמדים הפוטנציאליים לשמש כעמיתו למירוץ, בטענה שהבטיח לתושבי ניו מקסיקו לכהן כהונה מלאה בת ארבע שנים.[5] בדצמבר 2005 הודיע על כוונתו לשתף פעולה עם המיליארדר ריצ'רד ברנסון בהבאת תיירות בחלל אל נמל החלל "ספייספורט אמריקה", הממוקם בסמוך ללאס קרוסס. ב-7 בספטמבר 2006 טס ריצ'רדסון לסודאן שם נועד עם נשיאה עומר אל-בשיר, וניהל משא ומתן מוצלח עמו בדבר שחרור העיתונאי הכלוא פול סלופק. הרשויות בסודאן כלאו את סלופק באשמת ריגול ב-26 באוגוסט 2006, בשעה ששהה בסודאן מכורח היותו חבר במשלחת נשיונל ג'יאוגרפיק במדינה האפריקאית. בינואר 2007, על פי בקשת הקואליציה "הצילו את דארפור", פעל ריצ'רדסון כברוקר ותווך בחתימה על הפסקת אש בת 60 יום בין אל-בשיר ומנהיגי סיעות מורדים אחדות בדארפור שבמערב סודאן. הפסקת האש מעולם לא נכנסה לתוקף, בעקבות הפרות מכל הצדדים.

ריצ'רדסון זכה בכהונה שנייה כמושל ניו מקסיקו ב-7 בנובמבר 2006. הוא זכה בבחירות לתפקיד ברוב של 32%–68% נגד יושב ראשה לשעבר של המפלגה הרפובליקנית בניו מקסיקו, ג'ון דנדל. ריצ'רדסון קיבל את אחוז הקולות הגבוה ביותר בתולדות המדינה.

בדצמבר 2006 הודיע ריצ'רדסון ​​כי יתמוך באיסור על קרב תרנגולים בניו מקסיקו. ב-12 במרץ 2007 חתם על הצעת חוק שאסרה על קרבות תרנגולים בניו מקסיקו. לאחר החתימה על הצעת החוק, פוארטו ריקו, איי הבתולה של ארצות הברית, גואם ואיי מריאנה הצפוניים מהווים את החלקים היחידים בארצות הברית בהם קרבות תרנגולים חוקיים. ב-2007, ריצ'רדסון חתמה על חוק שהפך את ניו מקסיקו למדינה ה-12 לאשר שימוש בקנאביס רפואי. ביוני 2008 הגיע ריצ'רדסון לביקור בישראל במהלכו נועד עם ראש הממשלה אהוד אולמרט,[6] נשיא המדינה שמעון פרס[7] ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי ישי.[8] ב-18 במרץ 2009 חתם ריצ'רדסון על החלטת הסנאט בסנטה פה לבטל את עונש המוות במדינה ולהחליפו במאסר עולם ללא אפשרות קיצוב. בכך הפכה ניו מקסיקו למדינה ה-15 בארצות הברית שביטלה את עונש המוות.[9] כהונתו השנייה של ריצ'רדסון תמה ב-2011.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008

ריצ'רדסון התמודד למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגתו ב-2008, אך נסוג ב-10 בינואר 2008 לאחר הופעות חסרות ברק בבחירות המקדימות וכישלון בפריימריז בניו המפשייר.[10][11] למרות ההיסטוריה הפוליטית הארוכה שלו וידידותו עם משפחת קלינטון, ריצ'רדסון תמך בברק אובמה עם בחירתו למועמד הדמוקרטי ב-21 במרץ 2008, במקום הילרי קלינטון.[12] הפרשן ומקורבו של קלינטון, ג'יימס קארוויל, השווה את ריצ'רדסון ליהודה איש קריות על התמיכה. ריצ'רדסון הגיב על ההשוואה במאמר שפורסם בוושינגטון פוסט, וכתב ש"נאלץ להגן על עצמו מפני רצח אופי והאשמות משוללות בסיס". במהלך הבחירות נפוצה שמועה כי ריצ'רדסון היה מועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית לצד הסנאטור אובמה.

מועמדותו למזכיר המסחר של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ניצחונו של ברק אובמה בבחירות לנשיאות ב-2008, שמו של ריצ'רדסון הוזכר לעיתים קרובות כמי שעתיד לכהן בקבינט של אובמה. שוער כי ריצ'רדסון, בהתחשב בעברו הדיפלומטי, ימונה למזכיר המדינה של ארצות הברית.[13] שוער גם כי אובמה יבחר בריצ'רדסון כמזכיר המסחר של ארצות הברית. ב-3 בדצמבר 2008, החליט אובמה למנותו לתפקיד באורח רשמי.[14] ב-4 בינואר 2009 ריצ'רדסון הסיר את מועמדותו בשל חקירת קשריה של חברה מסחרית מקליפורניה עם הממשל בניו מקסיקו. החוקרים בדקו אם סופקו לחברה חוזים מטעם המדינה, בתמורה לתרומות לפעילות הפוליטית של ריצ'רדסון.[15]

בערוב ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 2023 נפטר ריצ'רדסון בביתו שבצ'טהאם במסצ'וסטס, בגיל 75[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביל ריצ'רדסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, ביל ריצרדסון הסיר מועמדותו לתפקיד שר המסחר בשל חקירה פלילית, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2009
  2. ^ ג'יימס ק. מקינלי הבן, עתידו של המושל ריצ'רדסון שוב נושא לשיחה בסנטה פה, באתר הניו יורק טיימס, 11 בספטמבר 2011 (באנגלית)
  3. ^ דייוויד פלוץ, מזכיר האנרגיה ביל ריצ'רדסון, באתר Slate‏, 23 ביוני 2000 (באנגלית)
  4. ^ A Whole Lotta Shaking, באתר אוניברסיטת טאפטס, 16 בספטמבר 2002
  5. ^ ארה"ב: ביל ריצ'רדסון הודיע כי לא ירוץ לצידו של קרי לנשיאות ארה"ב, באתר ynet, 2 ביולי 2004
  6. ^ ראש הממשלה נפגש עם מושל ניו מקסיקו ביל ריצ'רדסון, באתר משרד ראש הממשלה, 15 ביוני 2008
  7. ^ רוני סופר, פרס: אם אסד רציני - שייפגש עם אולמרט, באתר ynet, 16 ביוני 2008
  8. ^ ישראל דודזון,שר התמ"ת אלי ישי נפגש עם מושל ניו מקסיקו ביל ריצ'רדסון, באתר אקונומיסט, 18 ביוני 2008
  9. ^ סוכנויות הידיעות, ניו מקסיקו: אין יותר הוצאות להורג במדינה, באתר nrg‏, 19 במרץ 2009
  10. ^ סוכנויות הידיעות, ריצ'רדסון לא ירוץ לבית הלבן, באתר nrg‏, 10 בינואר 2008
  11. ^ ציפי בלום, ריצ'רדסון פרש מהמרוץ לנשיאות ארה"ב, באתר ערוץ 7, 11 בינואר 2008
  12. ^ ארה"ב: מושל ניו-מקסיקו ביל ריצ'רדסון יודיע על תמיכתו באובאמה, באתר ynet, 21 במרץ 2008
  13. ^ ביל ריצ'רדסון: מזכיר המדינה של אובמה?, באתר הפינגטון פוסט, 23 בדצמבר 2008 (באנגלית)
  14. ^ משה ריינפלד, ביל ריצ'רדסון - שר המסחר של אובמה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 בנובמבר 2008
  15. ^ נטשה מוזגוביה, ביל ריצ'רדסון ויתר על מינויו לשר המסחר בשל חקירת קשריה של חברה מקליפורניה עם הממשל בניו מקסיקו, באתר TheMarker‏, 5 בינואר 2009
  16. ^ שאניה שלטון, Former New Mexico Gov. Bill Richardson dies at 75, באתר CNN‏, 1 בספטמבר 2023 (באנגלית)