לדלג לתוכן

ביקורת על קוקה-קולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאז המצאתו ב-1886 על ידי ג'ון סטית' פמברטון, נשמעו ביקורות כלפי משקה הקוקה-קולה, וכן כלפי חברת קוקה-קולה המייצרת אותו בין היתר. חברת קוקה-קולה היא יצרנית המשקאות הקלים הגדולה ביותר בעולם, ומשווקת למעלה מ-500 מוצרים שונים. מאז תחילת שנות ה-2000 החריפה הביקורת על החברה ומוצריה, והופנו אליה האשמות שונות באשר להשפעות בריאותיות, סוגיות סביבתיות, ניסויים בבעלי חיים, שיטותיה העסקיות וסוגיות הנוגעות לעובדי החברה. כמו כן לאורך השנים הוגשו נגד החברה תביעות רבות הנוגעות לביקורות השונות.

המשפט הראשון של קוקה-קולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1909 עבר בארצות הברית חוק התרופות והמזונות הנקיים (Pure Food and Drug Act), ובעקבות כך ממשלת ארצות הברית החרימה 40 חביות גדולות ו-20 חביות קטנות של סירופ קוקה-קולה, משום שהחוק ראה בקפאין שהוסף למוצר מרכיב מזיק. אחת הטענות הראשונות שהופנו נגד המוצר הייתה כי הוא גורם לליקויים נפשיים ומוטוריים חמורים. כתוצאה מכך הוגשה תביעה נגד החברה, במה שהיה המשפט הראשון שהתנהל נגד החברה. ההאשמות הרשמיות נגד החברה היו שהקוקה-קולה קלוקלת בשל מיהול ושמיתוגה מטעה. התביעה, ששמה הרשמי היה "ממשלת ארצות הברית נ' 40 החביות הגדולות ו-20 החביות הקטנות של קוקה-קולה" (United States v. Forty Barrels & Twenty Kegs of Coca-Cola), החלה במרץ 1911, כשנה לאחר שהממשלה החרימה את החביות של החברה. הארווי וושינגטון וילי, כימאי ששימש ראש הלשכה לכימיה במחלקת החקלאות של ארצות הברית, הוביל את התביעה. וילי התנגד למוצר בעיקר משום שהתנגד לתוספת הקפאין. במשפט הוצגו מחקרים רבים וכן עדויות שהוזמנו על ידי שני הצדדים, ובסוף המשפט התביעה נדחתה. עם זאת, לבסוף ממשלת ארצות הברית זכתה בתיק כשעתרה לבית המשפט העליון בשנת 1916. פסק הדין הביא להפחתת תכולת הקפאין בקוקה-קולה.[1][2]

השפעות בריאותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקה הקוקה-קולה עשיר בסוכר, ובמיוחד בסוכרוז, הגורם לעששת כאשר נצרך באופן קבוע. מלבד זאת, ערכו הקלורי הגבוה תורם להשמנה. שתיהן בעיות בריאותיות מרכזיות בעולם המפותח.[3] על פי מאמר שפורסם בשנת 2015 על ידי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, "הסבירות כי אנשים ששותים 1–2 פחיות של משקאות ממותקים מדי יום יפתחו סוכרת מסוג 2 גבוהה ב-26%, כפי שדווח ב-Medical News Today על מחקר שלפיו כ-184,000 מקרי מוות ברחבי העולם מדי שנה נובעים מצריכת משקאות ממותקים".[4] התזונאית רוזמרי סטנטון מתחה ביקורת גם על המשקאות מופחתי-הסוכר של החברה, שכן פחית קוקה-קולה עם סטיביה כתחליף סוכר עדיין מכילה כ-37% מצריכת הסוכר היומית המומלצת למבוגר.[5]

לאורך שנים חברת קוקה-קולה העניקה מימון לקבוצת השדלנות הפרו-תעשייתית "המכון הבין-לאומי למדעי החיים" (International Life Sciences Institute), עד לסיום תמיכתה בארגון ב-2021.[6] המכון נוסד ב-1978 על ידי בכיר לשעבר בקוקה-קולה, והעסיקה מספר עובדים לשעבר של החברה.[7] הארגון מקדם פעילות גופנית במקום שינויים תזונתיים לשם טיפול בהשמנה, תוך נקיטת עמדה דומה למחקר ולמסרים שיוצאים מקוקה-קולה.[8]

קפאין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1916 הגישה ממשלת ארצות הברית תביעה פדרלית נגד חברת קוקה-קולה, בניסיון לאלץ אותה להסיר את מרכיב הקפאין ממוצריה, ללא הצלחה.

אירועים חריגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944, מלצרית בשם אסקולה סידרה בקבוקי זכוכית של קוקה-קולה, כאשר לפתע אחד הבקבוקים התפוצץ בידה. היא תבעה את החברה בטענה שעליהם לשאת באחריות, וזכתה.

מיצג המחאה מ-40,000 פחיות קוקה-קולה בברצלונה, 31 במאי 2014

בקטלוניה קיימת מחלוקת בנוגע לסירובה של קוקה-קולה להדפיס את תוויות מוצריה בשפה הקטלאנית. ב-12 בדצמבר 1993, הצליחה "הפלטפורמה למען השפה הקטלאנית" (Plataforma per la Llengua) לשבור שיא עולמי לאחר שחיברה מעל ל-15,000 פחיות קוקה-קולה ריקות לכדי שלט ענק עליו נכתב "סמנו בקטלאנית", בכיכר המרכזית של ברצלונה. באותה תקופה אימץ הארגון את המוטו: "התווית של קוקה-קולה ב-135 שפות ברחבי העולם, אבל לא בקטלאנית?".[9]

ב-31 במאי 2014, בפעולה דומה, הפלטפורמה למען השפה הקטלאנית אספה למעלה מ-40,000 פחיות קוקה-קולה עבור יצירת פסיפס המורכב מהמילים "Etiqueteu en Català!" ("תווית בקטלאנית!") בלב ברצלונה, בדרישה לשימוש בקטלאנית בתוויות של מוצרי החברה, לאחר יותר מ-20 שנה של תביעות משפטיות.

סוגיות סביבתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש במים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2004, פקידים מקומיים בקרלה סגרו מפעל מילוי בקבוקי קוקה-קולה בשווי 16 מיליון דולר, לאחר האשמות בירידה דרסטית הן בכמות והן באיכות המים הזמינים לחקלאים ולכפריים המקומיים.[10] באפריל 2005, בית המשפט העליון של קרלה דחה את טענות השימוש במים, וציין כי בארות שם המשיכו להתייבש בקיץ שעבר, חודשים לאחר שמפעל הקולה המקומי הפסיק לפעול.[11] יתרה מכך, מחקר מדעי שהוזמן על ידי בית המשפט מצא כי בעוד שהמפעל "החמיר את מצב המחסור במים", "הגורם המשמעותי ביותר" היה מחסור בגשמים. על התיק הוגש ערעור וההחלטה תלויה ועומדת.

בפסגת המשקיעים שהתקיימה בשנת 2016 בעיר אינדור שבמדינת מאדהיה פרדש בהודו, הממשלה הקצתה קרקע למפעל של קוקה-קולה בעיירה בבאי (אנ') שבמדינת הושנגאבאד (אנ'). הממשלה נתנה את כל ההרשאות הדרושות אך לא פרסמה את פרטי המיזם, בו הושקעו כ-750 קרור רופי הודי, עקב מחלוקות בקשר לניצול מים לא הוגן על ידי קוקה-קולה. העניין הפך עד מהרה לסוגיה רצינית, כאשר מושל מדינת מאדהיה פרדש, שיברג' סינג צ'והאן (אנ') הסתייג מהמיזם.[12] תושבי באבאי התנגדו לפרויקט, שכן המפעל, לכשייבנה, יצרוך עשרות אלפי ליטרים של מים מדי יום, ובכך ידלדל את מפלס המים של נהר הנרמדה (אנ') הסמוך אליו. על מנת לעצור את הפרויקט, פתחו התושבים בקמפיין חתימות לגיוס תמיכה במאבק, והובילו להעברת החלטה נגד החברה. כמו כן, הם ביקרו את התנהלות הממשלה, שמצד אחד מדברת על נקיטת אמצעים להצלת הנהר, אך מצד שני נתנה אישור להקים את המפעל.[13]

בינואר 2017, ארגון "הפדרציה של אגודות סוחרי טאמיל נאדו" (TNVSP) קרא לחבריו להפסיק למכור את מוצריהן של קוקה-קולה ופפסיקו, כאות סולידריות עם החקלאים המקומיים שהלינו על הידלדלות מי התהום אשר נגרמת על ידי חברות אלו. בין השנים 2016–2017, טאמיל נאדו חוותה בצורת קשה, שתדלקה את העוינות כלפי החברות ומוצריהן. ארגון TNVSP מכיל מעל ל-6,000 איגודי סחר מקומיים המונים כמיליון וחצי סוחרים ברחבי טאמיל נאדו, מדינה בדרומה של הודו. החרם נכנס לתוקפו החל מ-1 במרץ, ומרבית הספקים הקטנים והבינוניים דיווחו כי הם הפסיקו לשווק את מוצרי החברות. החרם צבר תאוצה במהלך הפגנות התמיכה בג'ליקאטו (אנ'), מחאה א-פוליטית שפרצה בעקבות הוראת בית המשפט העליון בהודו לאסור על קיום הג'ליקאטו (אנ'), אירוע ספורט שנתי בהודו, בשל פגיעה בבעלי חיים.[14][15]

זיהום בפלסטיק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר מותגים של גרינפיס נמצא שבשנת 2023 קוקה קולה הייתה המזהמת הגלובלית בפלסטיק הגדולה ביותר.[16][17] חלקיקי פלסטיק אותרו, בין היתר, בריאות ובדם אנושיים, בחלב אם, במעמקי האוקיינוסים ועל פסגות הרים וגם בקטבים.

זיהום אוויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריזותיהם של מוצרי קוקה-קולה גורמות להשפעה משמעותית על הסביבה. החברה נחשבת למזהמת הפלסטיק (אנ') הגדולה בעולם, והיא מייצרת מעל ל-3 מיליון טון של אריזות פלסטיק מדי שנה.[18][19][20][21] ראשת תחום הקיימות בחברה, ביה פרז, אמרה כי החברה תמשיך להשתמש בפלסטיק, וציינה כי "לקוחות אוהבים אותו כי הוא קל משקל ומאפשר סגירה חוזרת", וכי הוא מייצר טביעת רגל פחמנית נמוכה יותר.[22][18]

קוקה-קולה מתנגדת נחרצות לניסיונות להכנסת מנגנונים כגון חוקי פיקדון על מכלי משקה.[23][24] בשנת 2013, החברה ספגה ביקורת באוסטרליה על השתתפות בהתדיינות משפטית שהובילה לביטול חוק פיקדון למיחזור בקבוקים.

בשנת 2014, החברה הואשמה ב-27 הפרות של "חוק אוויר נקי" (Clean Air Act) במפעל המשקאות Minute Maid במישיגן.[25][26]

בשנת 2017, ארגון גרינפיס פרסם דו"ח המבקר את חברת קוקה-קולה על השימוש שלה בבקבוקים חד-פעמיים.[27] בדו"ח נמתחה ביקורת במיוחד על כך שהחברה לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה ולפיו 25% מהבקבוקים שהיא מייצרת יהיו ממקורות ממוחזרים או מתחדשים, וכי היא לא עמדה במטרותיה לצמצום השימוש בבקבוקים חד-פעמיים מאז. כמו כן, גרינפיס טענה כי קוקה-קולה קידמה באופן פעיל שדלנות נגד מיחזור ותוכניות החזרת פיקדון למכלי משקה במספר מדינות באירופה, בעוד שבאותו הזמן שמרה על חזות שיווקית ירוקה עם הבטחות מעורפלות ופתרונות כוזבים כדוגמת מתן תרומות נכבדות לקמפיינים ותוכניות נגד השלכת פסולת, המתרכזות בהטלת האחריות על הצרכן ולא על מייצר הפסולת עצמו.

בשנת 2019 דיווחה קוקה-קולה כי היא מייצרת 3 מיליון טונות של אריזות פלסטיק מדי שנה. ב-2022 התחייבה החברה להפחית את השימוש בפלסטיק שאינו ממוחזר ב-25% בלבד עד שנת 2030, אך מצד שני הגדילה את השימוש בפלסטיק מבוסס-נפט, שאינו מתכלה, מה שהעלה ספקות לגבי יכולתה לממש את יעדיה.[28]

מתן חסות לוועידת האקלים בשארם א-שייח'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2022, קוקה-קולה הודיעה כי היא תהיה נותנת החסות הרשמית של ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים בשארם א-שייח' (COP27).[29] ההחלטה ספגה ביקורת קשה מצד פעילים וארגוני סביבה שונים, והחברה הואשמה בגרינווש.[30] בארגון גרינפיס הגיבו "מביש. מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם תיתן חסות ל-COP27", וציינו כי שיתוף פעולה זה "מערער את עצם המטרה של האירוע לו היא מבקשת לתת חסות".[31]

ניסויים בבעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007, חברת קוקה-קולה הודיעה כי לא תערוך יותר או תממן ישירות ניסויי מעבדה בבעלי חיים, אלא אם כן תחויב על פי חוק לעשות זאת. הודעת החברה הגיעה לאחר שארגון PETA מתח ביקורת על החברה על שמימנה ניסויים פולשניים בבעלי חיים, כולל מחקר אחד שבו הנסיינים חתכו את פניהם של שימפנזים כדי לחקור את הדחפים העצביים של החיות המשמשים במהלך תחושת הטעם המתוק. כמה נסיינים מתחו ביקורת על הקמפיין של PETA נגד קוקה-קולה וחברות אחרות, בטענה שעבודתם תיעצר אם יאבדו מימון תאגידי.[32]

שיטות עסקיות וכלכליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות אנטי-תחרותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, שופט פדרלי בארצות הברית דחה תביעה להגבלים עסקיים שהגישה פפסיקו בע"מ, אשר האשימה את חברת קוקה-קולה בהשתלטות על שוק המשקאות הקלים בברזים בארצות הברית.[33]

ביוני 2005, קוקה-קולה באירופה הסכימה רשמית להפסיק לקיים עסקאות עם חנויות וברים כדי שיחזיקו במשקאותיה בלבד, לאחר שחקירה של האיחוד האירופי מצאה שהשיטות העסקיות שלה חנקו את התחרות.[34]

בנובמבר 2005, היחידה המקסיקנית של קוקה-קולה, Coca-Cola Export Corporation, וכן מספר מפיצים וממלאי-בקבוקים שלה נקנסו ב-68 מיליון דולר בגין שיטות מסחריות לא הוגנות. קוקה-קולה ערערה על התיק.[35]

חוק הפיקדון בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק הפיקדון על מכלי משקה

החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, שנחשבת לזכיינית של קוקה-קולה בישראל, נהנית מדומיננטיות רבה בשוק המשקאות הישראלי, עם נתח שוק של כ-90% משוק הקולה.

עם הניסיונות הראשונים להעביר את חוק הפיקדון על מכלי משקה, התנגדה קוקה-קולה למהלך והפעילה לובינג נגד החוק. לבסוף, החוק הועבר באפריל 1999, לאחר עיכוב של שבע שנים, ונכנס לתוקף ב-2001. בנוסף הוא כלל לא הוחל על בקבוקי משקה גדולים. משום כך, הוקם מתוקף החוק תאגיד המיחזור אל"ה, לו ניתנו יעדי איסוף ומיחזור, ומטרתו הייתה לעודד את הציבור להעביר את הבקבוקים הגדולים למיחזוריות, כמו גם לדווח על נתוני איסוף הבקבוקים הגדולים של היצרניות.

ד"ר דניאל מורגנשטרן, פעיל סביבה שהיה מיוזמי החוק, המשיך להילחם להחלת חוק הפיקדון גם על בקבוקים משפחתיים. בעקבות כך, תאגיד אל"ה, הנמצא בשליטת יצרניות המשקאות, הגיש נגדו תביעת דיבה על סך מאות אלפי שקלים.[36] בתחילה נפסק כי מורגנשטרן ישלם לתאגיד המיחזור 90,000 ש"ח,[37] אך לבסוף, לאחר מספר ערעורים, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה נגדו, ונפסק כי אל"ה תפצה את מורגנשטרן בעקבות ההליך המשפטי. בפסק הדין נכתב כי "לא ניתן להתעלם מן הרושם לפיו המשיבה [אל"ה] סימנה לה למטרה להשתיק את המערער [מורגנשטרן]".[38]

בהמשך, פעלה החברה כדי לגייס את מפלגת ש"ס להתנגד כל תיקון לחוק הפיקדון שיכלול מכלי משקה גדולים, ואכן החוק המשיך לחול רק על מיכלי משקה בנפח של עד 1.5 ליטר.

בשנת 2009, בכירים בחברה המרכזית למשקאות תרמו לקמפיין הבחירות של גלעד ארדן, ששימש אז כשר להגנת הסביבה, לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, בעת שעסק בהליכי חקיקה הקשורים בתעשיית המשקאות, בהם חוק הפיקדון.[39] כמו כן, מאז שנת 2012 קיבל נתן אשל, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה תחת בנימין נתניהו, שהיה מקורב אליו, מעל לחצי מיליון שקל מעמותה בשם "דע אמת", שבראשה עמד מוזי ורטהיים, מייסד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, ושכל תקציבה הגיע ממנה.[40]

בשנת 2010, במסגרת תיקון של השר גלעד ארדן לחוק הפיקדון, אמורים היו המיכלים הגדולים (בנפח של 1.5 ליטר ומעלה) להיכלל. עם זאת, בעקבות לחץ של יצרני המשקאות, ההחלטה נדחתה ל-2016, ונקבע כי יימדדו היקפי האיסוף והמיחזור של אל"ה מדי שנה, כאשר במקרה שהיא לא תעמוד בהיקף איסוף של 55% לפחות, יורחב הפקדון באופן אוטומטי למיכלים הגדולים ויוטלו קנסות על החברות.[41] ב-2016, כאשר היה על המדינה לקבל החלטה מחדש בנושא, הפעילה קוקה-קולה שוב לחצים על המשרד להגנת הסביבה, ולבסוף הוחלט כי בקבוקי המשקה המשפחתיים יועברו מחוק הפיקדון לחוק האריזות, שבמסגרתו לא משולמים דמי פיקדון כלל.[42]

בשנת 2017, הצהיר תאגיד המיחזור אל"ה כי הוא הגיע ל-60.4% איסוף ב-2016. עם זאת, בשל ביקורת שהופנתה באשר לאמיתות הדיווחים הזמין המשרד להגנת הסביבה דו"ח ביקורת חיצוני, שלפי ממצאיו אכן היו קיימים פערים בין דיווחי האיסוף של יצרניות המשקאות לבין המצב בפועל. בין ממצאי הדו"ח היה שרק 51.4% מאריזות הבקבוקים נאספו על ידי אל"ה ב-2016. עקב אי-העמידה ביעדים ועל פי חוק הפיקדון, היה אמור החוק להתרחב בהתאם להחלטת השר להגנת הסביבה. בעקבות פרסום הדו"ח, נציגים מטעם החברה המרכזית למשקאות קלים נפגשו עם השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, וניסו לשכנע אותו להקטין את יעדי האיסוף שהוטלו על החברה. שנה לאחר מכן, התקיימה פגישה נוספת עם השר אלקין, עם תאגיד המחזור אל"ה. ב-28 במאי 2018, כמה שבועות לאחר הפגישה, הודיע השר אלקין במסיבת עיתונאים כי חוק הפיקדון לא יורחב, בכפוף לאישור ועדת הכלכלה. אולם, בשל פיזור הכנסת הנושא לא נדון לבסוף בוועדת הכלכלה.[41]

על רקע דברים אלה, עתרה עמותת אדם טבע ודין לבג"ץ, בדרישה שהפיקדון יוחל באופן מיידי. בג"ץ קיבל את עתירתה של עמותת אדם טבע ודין והוציא צו על תנאי נגד השר אלקין, שהורה לו לנמק עד יוני 2020 מדוע לא יטיל פיקדון על מכלי המשקה הגדולים (1.5 ליטר ומעלה) או שלחלופין יקבל אישור מוועדת הכלכלה לדחות את מועד תחילת החלת הפיקדון, כפי שמורה לו החוק.[43]

בימיה של השרה גילה גמליאל במשרד להגנת הסביבה, הפך המשרד את עמדתו ביחס לחוק הפיקדון על מכלי משקה, והכריע כי חוק הפיקדון יורחב גם לבקבוקים הגדולים.[44] התיקון לחוק נכנס לתוקף לאחר שנה, ב-1 בנובמבר 2021.

פשרת "סתימת הערוצים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 ביולי 2008, קוקה-קולה בע"מ הגיעה לפשרה משפטית לפיה היא תשלם 137.5 מיליון דולר כדי להגיע להסדר בתביעה של בעלי מניות בחברה אשר הוגשה באוקטובר 2000. קוקה-קולה הואשמה בבית משפט מחוזי בג'ורג'יה שבארצות הברית, בכך ש"אילצה חלק מממלאי-הבקבוקים לרכוש תרכיזי משקה חסרי-שימוש בשווי מאות מיליוני דולרים, כדי לגרום למכירותיה להיראות גדולות יותר". משקיעים מוסדיים, ובראשם "קרן קרפנטרס לבריאות ולרווחה של פילדלפיה והסביבה" (Carpenters Health & Welfare Fund of Philadelphia & Vicinity), האשימו את קוקה-קולה ב"סתימת ערוצי הפצה", או באינפלציה מלאכותית של נתוני קוקה-קולה, אשר הראתה למשקיעים תמונה כוזבת של מצבה הכלכלי של החברה.[45] ההסדר חל על בעלי המניות בקוקה-קולה מ-21 באוקטובר 1999 ועד 6 במרץ 2000.[46]

השקעות ופעולות באפרטהייד דרום אפריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקה-קולה נכנסה לדרום אפריקה בשנת 1938, ולאחר התחלתה הרשמית של מדיניות האפרטהייד (או ה"התפתחות הנפרדת") של ממשלת דרום אפריקה הלבנה החל מ-1948, החברה צמחה בה במהירות. עד שנות ה-80, בשיא הדיכוי הגזעי, שלטה קולה בתעשיית המשקאות הקלים במדינה, אז החזיקה בכ-90% מהשוק, עם מכירות של מאות מיליוני דולרים, שהיוו 5% מהשוק העולמי של חברת האם. קוקה-קולה העסיק 4,500 עובדים, שפעלו במסגרת שיטת ההפרדה הגזעית בדיור, במקום העבודה ובשכר, והייתה לאחד המעסיקים הגדולים במדינה.[47]

בשנת 1982, עובדים שחורים בדרום אפריקה ביקשו מהקהילה להחרים את חברת קוקה-קולה, והכריזו על שתי עצירות עבודה, עד שהחברה הסכימה להכיר באיגוד שלהם ולהיכנס עמו למשא ומתן, להעלות את השכר הנמוך של העובדים שלה באופן משמעותי, ולחלוק מידע על מי ששולט בקרן הפנסיה שלהם.[48]

כתוצאה מהתמיכה הכלכלית של קולה בדרום אפריקה הלבנה ובמערכת האפרטהייד שלה, בשנות ה-80, החברה הפכה ליעד מרכזי של מארגני-חרמות ברחבי ארצות הברית, נגד תמיכה כלכלית שלה ושל תאגידים אמריקאיים באפרטהייד. באותה תקופה, החרמות התפשטו ברחבי המדינה, בפרט באוניברסיטאות רבות, בהן אוניברסיטת המדינה של טנסי (אנ'), אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה, וקומפטון קולג' (אנ') בקליפורניה, שם הוקם "קמפוס ללא קולה" (Coke Free Campus). הפגנות נערכו על ידי "קואליציית ג'ורג'יה" וועדת שירות הידידים האמריקאית (AFSC) במטה קוקה-קולה באטלנטה.[49]

בשנת 1986, הודיעה קוקה-קולה בתגובה לביקורת הציבורית כי היא תתרום 10 מיליון דולר לקרן לתמיכה בשיפור דיור וחינוך לדרום-אפריקאים שחורים, והכריזה כי היא "...מתכננת למכור נתח גדול של 30% ממילוי-הבקבוקים ונתח של 55% מתחום השימורים שלה בתוך שישה עד תשעה חודשים".[50] עם זאת, התנועה בארצות הברית דרשה ביטול מלא ולא קיבלה את הצעת החברה למכור חלק משמעותי מהאחזקות לחברה דרום אפריקאית.[51]

לאחר הבחירות בדרום אפריקה שהסתיימו בממשלתו של נלסון מנדלה, פפסי ביקשה להיכנס שוב לשוק הדרום-אפריקאי. למעשה, "קוקה-קולה מעולם לא באמת עזבה את המדינה, מה שהוביל לדומיננטיות מכרעת לאורך יתר המאה ה-20. פפסי דבקה בצווים חברתיים שונים וסבלה מנתחי שוק נמוכים במיוחד כתוצאה מכך".[52] ואכן, בסוף שנות ה-2000, נתח השוק של קוקה-קולה בשוק המשקאות הקלים בדרום אפריקה נאמד ב-95%, בעוד של פפסי ב-2% בלבד.[53]

סוגיות שיווק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001, על פי הדיווחים, קוקה-קולה שילמה לאחים וורנר, חברת בת של טיים וורנר, 150 מיליון דולר עבור זכויות השיווק העולמיות הבלעדיות של לפחות סרט אחד מסדרת סרטי "הארי פוטר", ובעקבות כך פיתתה ילדים לשתות יותר משקאות קלים, מהלך שספג ביקורת מצד המרכז למדע לטובת הציבור (CSPI).[54]

ב-9 באוגוסט 2015 פרסם הניו יורק טיימס מאמר שחשף כי קוקה-קולה השקיעה השקעה גדולה בעמותה הנקראת Global Energy Balance Network, אשר קידמה פתרון מדעי למשבר ההשמנה, כלומר עידוד יותר פעילות גופנית במקום הפחתה בצריכת הקלוריות הייתה הדרך לשמור על משקל תקין. מומחי בריאות ציינו כי המסר של העמותה היה מטעה וכי חלק ממטרותיה של קוקה-קולה היו להסיט את הביקורת על חלקה של החברה בעלייה בהשמנת יתר ובסוכרת מסוג 2.[55]

אם תרצו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 במאי 2017, פורסם ב"הארץ" כי קוקה-קולה תרמה 50,000 ש"ח לארגון אם תרצו, המשתייך לימין בישראל.[56] הארגון ביקש להשאיר את התרומה פרטית אך רשות התאגידים חייבה אותו לפרסם את התרומה.

הפלישה הרוסית לאוקראינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בפברואר 2022, קוקה-קולה הודיעה כי החברה החלה לאגור מרכיבים עבור ייצור משקאות ברוסיה, על מנת למזער את נזקי הסנקציות שמדינות המערב איימו להטיל על רוסיה בשל הכרתה של מוסקבה בשני אזורים בדלניים באוקראינה.[57] ב-3 במרץ 2022, לאחר שבוע מתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, קוקה-קולה הודיעה כי החברה לא תפסיק לעבוד ברוסיה וכי כל מתקני התפעול, הייצור והלוגיסטיקה של החברה ברוסיה פועלים.[58][59] כתוצאה מכך, החל מ-4 במרץ 2022, מרבית הסופרמרקטים באוקראינה סירבו לשתף פעולה עם קוקה-קולה ולמכור את מוצריה.[60] בתוך ימים, הפך הקמפיין להחרים את קוקה-קולה, בשל המשך פעילותה ברוסיה, לבינלאומי. בין המפורסמים שביקרו את קוקה-קולה על כך נמנה הסופר האמריקאי סטיבן קינג.[61][62]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביקורת על קוקה-קולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Benjamin, Ludy T. "Pop Psychology: The man who saved Coca-Cola" American Psychological Association, 2009. Web. 5 Nov. 2016.
  2. ^ 2. Pendergrast, Mark For God, Country, and Coca-Cola: The Definitive History of the Great American Soft Drink and the Company That Makes It, 3d ed. (New York: Basic Books, 2013)
  3. ^ "Liverpool in drive to name and shame fizzy drink brands". Guardian. 7 במאי 2016. נבדק ב-8 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Whiteman, Honor. "How Coca-Cola affects your body". Medical News Today. נבדק ב-19 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Stanton, Rosemary. "Coke has promised 'less sugar', but less is still too much". The Conversation (באנגלית). נבדק ב-31 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Pulley, Brett (13 בינואר 2021). "Coca-Cola Severs Longtime Ties With Pro-Sugar Group". Bloomberg. נבדק ב-23 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Jacobs, Andrew (16 בספטמבר 2019). "A Shadowy Industry Group Shapes Food Policy Around the World". New York Times. נבדק ב-18 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ O'Connor, Anahad (9 באוגוסט 2015). "Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets". New York Times. נבדק ב-23 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Raising awareness of labelling in one's own language. Coca-Cola in Catalan". Linguamon. אורכב מ-המקור ב-13 בדצמבר 2013. נבדק ב-4 דצמ' 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "India Resource Center - How a Global Web of Activists Gives Coke Problems in India". www.indiaresource.org. נבדק ב-30 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Hindustan Coca-Cola Beverages v. Perumatty Grama Panchayat, W.A. No. 2125 of 2003 and W.A. No. 215 of 2004, 2005 (2) KLT 554. See also the case of Pepsico India Holdings v. State of Kerala, WP(C) Nos. 27334 of 2003 & 27736 of 2004, 2007 (2) KLT 835 concerning Kanjikode
  12. ^ Desh Deep / TNN / Jan 10, 2017, 22:39 Ist, MP CM not to attend Coca Cola plant bhoomi pujan | Bhopal News - Times of India, The Times of India (באנגלית)
  13. ^ MP residents oppose Coca Cola factory, say water level would go down further, Newsbits.
  14. ^ Bhushan, Ratna (30 באוגוסט 2017). "Rs 1,400 crore may fizz out of Coca-Cola, PepsiCo coffers as Tamil Nadu traders mulling to ban products". נבדק ב-30 באוגוסט 2017 – via The Economic Times. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "No Coke, Pepsi In Tamil Nadu From March 1?". www.timesnownews.com.
  16. ^ אלעד איבס, מזל טוב לקוקה קולה, גרינפיס ישראל, 8 בפברואר 2024
  17. ^ אתר הדירוג. קוקה קולה לא לבד
  18. ^ 1 2 Thomas, Daniel (2020-01-21). "People still want plastic bottles, says Coca-Cola". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-01-22.
  19. ^ Chalabi, Mona (2019-11-09). "Coca-Cola is world's biggest plastics polluter – again | Mona Chalabi". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-01-22.
  20. ^ Laville, Sandra (2019-03-14). "Coca-Cola admits it produces 3m tonnes of plastic packaging a year". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-01-22.
  21. ^ Lerner, Sharon (2019-10-23). "Coca-Cola Named Most Polluting Brand in Global Audit of Plastic Waste". The Intercept (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-01-22.
  22. ^ Laville, Sandra (2019-03-14). "Coca-Cola admits it produces 3m tonnes of plastic packaging a year". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-03-14.
  23. ^ "Shareholder Resolution". proxyinformation.com. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2008. נבדק ב-2008-12-20. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ See also the case of Hindustan Coca-Cola Beverages v. Sangli-Miraj & Kupwad Municipal Corporation, Civil Appeal Nos. 4917 & 4918 of 2011 (2011-07-04)
  25. ^ Ben Bouckley (18 במרץ 2014). "Coke thrashes out EPA deal after $278,000 ammonia fine threat". Beverage Daily. נבדק ב-17 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Shane O'Halloran (19 במרץ 2014). "Coke, EPA to reach settlement in Clean Air Act ammonia violation charges". Food Engineering Magazine. נבדק ב-17 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "The Case Against Coca-Cola, How the biggest soft drinks company is failing to address ocean plastic pollution" (PDF). Greenpeace. 2017-10-01. נבדק ב-2017-10-02.
  28. ^ שני אשכנזי, בפעם החמישית ברצף: קוקה קולה היא מזהמת הפלסטיק הגרועה בעולם, באתר כלכליסט, 15 בנובמבר 2022
  29. ^ Coca-Cola Announces Participation in 27th Annual United Nations Climate Change Conference (COP27), EgyptToday, ‏2022-09-28
  30. ^ אביב לביא, "הגרינווש המושלם", באתר זמן ישראל, 8 באוקטובר 2022
  31. ^ Biggest Plastic Polluter named Sponsor for COP27 - Greenpeace Reaction, Greenpeace International (באנגלית)
  32. ^ Goodman, Brenda (31 במאי 2007). "Pepsi and Coke Agree to Stop Financing Research That Uses Animals". New York Times. נבדק ב-10 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "PepsiCo Inc". allbusiness.com. נבדק ב-2006-05-21.
  34. ^ "EU makes Coke throw open fridges". BBC. 2005-06-22.
  35. ^ "Mexican shopkeeper defeats Coke". BBC. 2005-11-17.
  36. ^ אורית בר-גיל, ‏תאגיד איסוף מיכלי משקה תובע דיבה מיועץ כלכלי: "הכפשותיו פוגעות במחזור", באתר גלובס, 1 במאי 2007
  37. ^ חן מענית, ‏ד"ר דניאל מורגנשטרן ישלם לתאגיד המיחזור 90 אלף שקל, באתר גלובס, 24 ביולי 2012
  38. ^ דניאל מורגנשטרן - תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ, באתר datacheck.co.il
  39. ^ צפריר רינת, בכירי חברות משקאות תרמו לקמפיין של גלעד ארדן, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2009
  40. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, איש סודו של נתניהו קיבל חצי מיליון שקל מעמותה של ורטהיים שפעילותה אפסית, באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2016
  41. ^ 1 2 נורית קדוש, אלקין קבע: בקבוקי 1.5 ליטר יימכרו ללא דמי פיקדון; חברות המשקאות ייקנסו ב-48 מיליון ש', באתר כלכליסט, 28 במאי 2018
  42. ^ נורית קדוש, קוקה-קולה לחצה והממשלה נכנעה: לא יוטל פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2016
  43. ^ בג"ץ חייב את אלקין לנמק מדוע אינו מחיל את חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים, באתר infospot.co.il
  44. ^ השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל החליטה: לראשונה בישראל, פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטרים; תינתן למשק תקופת היערכות של כשנה להרחבת חוק הפיקדון, תוך התחשבות באתגרי משבר הקורונה, באתר GOV.IL
  45. ^ "afp.google.com, Coca-Cola settles stockholder lawsuit with 137 million". אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2012. נבדק ב-30 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Coca-Cola agrees to $137.5 mln settlement in case". Reuters. 7 ביולי 2008. נבדק ב-30 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Coca-Cola in South Africa". The Africa Fund. ביולי 1986. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ ""Coca-Cola: Things Go Worse for Workers." in "The Struggle for Justice in South Africa... and here at home"". Washington Office on Africa Education Fund. Washington, D.C. בפברואר 1984. p. 6. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "African Activist Archive". Africanactivist.msu.edu. נבדק ב-2012-11-03.
  50. ^ "Coca-Cola Acts to Cut All Ties With S. Africa". Los Angeles Times. 18 בספטמבר 1986. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "African Activist Archive". Africanactivist.msu.edu. נבדק ב-2012-11-03.
  52. ^ John Kirby Spivey (2009). "Coke vs. Pepsi: The Cola Wars in South Africa during The Anti-Apartheid Era". Georgia State University Department of History.
  53. ^ "Coke vs Pepsi in SA - Investment Insights". Moneyweb. נבדק ב-2012-11-03.
  54. ^ Global campaign protests coca-cola's use of 'Harry Potter' to market junk food, Center for Science in the Public Interest (באנגלית)
  55. ^ Anahad O'Conner, "Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets", New York Times, August 9, 2015. 2016-10-07.
  56. ^ Yotam Berger (7 במאי 2017). "Coca-Cola Israel Donated to Left-bashing Group Im Tirtzu". Haaretz. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Karimi, Amna (2022-02-22). "London-listed Coca-Cola HBC readies Russia contingencies as profits rise". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-03-04.
  58. ^ InfoResist.org (2022-03-04). "Coca-Cola не собирается прекращать работу в России | ФОТО". InfoResist (ברוסית). נבדק ב-2022-03-04.
  59. ^ Andrew Stanton (2022-03-05). "Zara, Puma among latest retailers to leave Russia, but others standing firm". Newsweek (באנגלית). נבדק ב-2022-03-06.
  60. ^ ""Кока-кола, иди нах*й!": супермаркеты в Украине отказываются от сотрудничества с брендом (фото)". ТСН.ua (ברוסית). 2022-03-04. נבדק ב-2022-03-04.
  61. ^ Creswell, Julie (2022-03-05). "Fast-food chains and food producers stay open in Russia, and mostly quiet about Ukraine". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-03-06.
  62. ^ "Calls to boycott Coca-Cola grow after company refuses to pull out of Russia". Washington Examiner (באנגלית). 2022-03-05. נבדק ב-2022-03-06.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ביקורת_על_קוקה-קולה&oldid=39821402"