האמנה הצפון-אטלנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האמנה הצפון-אטלנטית
North Atlantic Treaty
NATOTreatyCopyAuthenticationPage.jpg
חותמים 30:
איטליהאיטליה איטליה
איסלנדאיסלנד איסלנד
אלבניהאלבניה אלבניה
אסטוניהאסטוניה אסטוניה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בולגריהבולגריה בולגריה
בלגיהבלגיה בלגיה
גרמניהגרמניה גרמניה
דנמרקדנמרק דנמרק
הולנדהולנד הולנד
הונגריההונגריה הונגריה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
טורקיהטורקיה טורקיה
יווןיוון יוון
איטליהאיטליה איטליה
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג
ליטאליטא ליטא
לטביהלטביה לטביה
מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו
מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית
נורווגיהנורווגיה נורווגיה
סלובניהסלובניה סלובניה
סלובקיהסלובקיה סלובקיה
ספרדספרד ספרד
פוליןפולין פולין
פורטוגלפורטוגל פורטוגל
צ'כיהצ'כיה צ'כיה
צרפתצרפת צרפת
קנדהקנדה קנדה
קרואטיהקרואטיה קרואטיה
מקום חתימה וושינגטון די. סי.
תאריך יצירה 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הצגה 24 באוגוסט 1949
שפות אנגלית, צרפתית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האמנה הצפון-אטלנטיתאנגלית: North Atlantic Treaty), המכונה גם אמנת וושינגטון (Washington Treaty), היא האמנה המהווה את הבסיס המשפטי של ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו, באנגלית NATO). ההסכם נחתם בוושינגטון די. סי. ב-4 באפריל 1949.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמנה נחתמה בוושינגטון די. סי. ב-4 באפריל 1949 על ידי ועדה בראשות הדיפלומט האמריקני תיאודור אכילס. שיחות חשאיות קודמות נערכו בפנטגון בין 22 במרץ ל-1 באפריל 1948.

לפי אכילס, מחבר חשוב נוסף של האמנה היה ג'ון היקרסון, אז עוזר מזכיר המדינה.

כמרכיב בסיסי של נאט"ו, האמנה הצפון-אטלנטית היא תוצר של רצונה של ארצות הברית להימנע ממתח עולמי בסוף מלחמת העולם השנייה.[1] זה חלק מהסדר ההגנה הקולקטיבי של ארצות הברית עם מעצמות מערב אירופה, לאחר תהליך ארוך שכלל דיונים רבים.[2] האמנה נוצרה מתוך מחשבה על מתקפה מזוינת של ברית המועצות נגד מערב אירופה,[דרוש מקור] אך סעיף ההגנה העצמית ההדדית מעולם לא הופעל במהלך המלחמה הקרה. במקום זאת, הוא הופעל בפעם הראשונה והיחידה בשנת 2001 במהלך מבצע איגל אסיסט (אנ') בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר.

הצדדים שחתמו על האמנה הצהירו שהם "נחושים לשמור על החירות, המורשת המשותפת והציוויליזציה של העמים, המושתתת על עקרונות הדמוקרטיה, חירות הפרט ושלטון החוק".[3]

חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות מייסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות החברות כיום בנאט"ו
מפה מונפשת של חברות נאט"ו לאורך זמן

12 המדינות הבאות חתמו על האמנה ובכך הפכו לחברות המייסדות של נאט"ו. המנהיגים הבאים חתמו על ההסכם כבעלי סמכות של מדינותיהם בוושינגטון ב-4 באפריל 1949:[4][5]

חברות לא מייסדות שהצטרפו לפני פירוק ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע המדינות הבאות חתמו על האמנה אחרי 12 המדינות המייסדות, אך לפני פירוק ברית המועצות:

חברות שהצטרפו לאחר פירוק ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

14 המדינות הבאות הצטרפו לאמנה לאחר פירוק ברית המועצות:

ביטול חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף מדינה לא ביטלה את חברותה באמנה, אך כמה שטחים תלויים שהיו שייכים למדינות נאט"ו לא הצטרפו לאמנה לאחר שקיבלו עצמאות:

סעיפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 1 לאמנה קובע כי הצדדים החתומים על האמנה "יישבו כל סכסוך בינלאומי שבו הם עלולים להיות מעורבים באמצעי שלום, באופן שלא יסכן את השלום והביטחון הבינלאומי והצדק, ולהימנע ביחסיהם הבין-לאומיים מהאיום או שימוש בכוח בכל דרך שאינה עולה בקנה אחד עם מטרות האומות המאוחדות".[3]

החברים שואפים לקדם יציבות ורווחה באזור צפון האוקיינוס האטלנטי באמצעות שימור השלום והביטחון בהתאם למגילת האומות המאוחדות.[3]

סעיף 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 2 לאמנה קובע כי "הצדדים יתרמו להמשך פיתוחם של יחסים בינלאומיים שלווים וידידותיים על ידי חיזוק המוסדות החופשיים שלהם, הבנה טובה יותר של העקרונות עליהם מושתתים מוסדות אלה וקידום תנאים של יציבות ורווחה. הם ישאפו לחסל סכסוכים במדיניות הכלכלית הבינלאומית שלהם ויעודדו שיתוף פעולה כלכלי בין כולם או כולם."[6] זה מכונה לפעמים "הסעיף הקנדי" לאחר שנציג קנדה לסטר פירסון לחץ להכללתו באמנה.[7] הוא כלל הצעות למועצה מקצועית, תוכנית תרבות, שיתוף טכנולוגי ותוכנית מידע. מתוכם, רק שני האחרונים הועברו.[8][9] אף על פי כן, הוא הועלה במהלך סכסוכי סחר בין חברות האמנה.[10]

סעיף 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 3 לאמנה מצהיר כי "על מנת להשיג ביעילות רבה יותר את מטרותיה של אמנה זו, הצדדים, בנפרד וביחד, באמצעות עזרה עצמית מתמשכת ואפקטיבית ועזרה הדדית, ישמרו ויפתחו את יכולתם המדינתית והקולקטיבית להתנגד להתקפה מזוינת".[3]

לאחרונה התפרש הדבר כבסיס ליעד לכלל הוצאה של 2% תוצר,[11] אשר נקבע כהנחיה רופפת בשנת 2006.[12] מדד זה אושר שוב במהלך פסגת ויילס ב-2014.

הסעיף שימש גם כתפיסת ליבה למנדט לחיזוק חוסן החברים: היכולת להתנגד ולהתאושש מאסון גדול, כשלים בתשתית או מתקפה חמושה. התחייבות זו התקבלה לראשונה במהלך פסגת ורשה 2016, וחזרה והובהרה עוד יותר עקב מגפת הקורונה בשנת 2021.[13][14] לפי מסמכי נאט"ו, ההתחייבות כוללת שבעה תחומים מרכזיים:

  • המשכיות שלטונית בזמן משבר
  • חוסן תשתיות אנרגיה ורשת חשמל
  • שליטה על ההגירה
  • אבטחת מזון ומים
  • מקרי חירום רפואיים
  • תקשורת אזרחית עמידה
  • רשתות תחבורה יעילות[15]

סעיף 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 4 נחשב בדרך כלל לנקודת המוצא של פעולות גדולות של נאט"ו, ולכן מיועד למקרי חירום או למצבי חירום. הוא קורא רשמית להתייעץ בעניינים צבאיים כאשר "השלמות הטריטוריאלית, העצמאות המדינית או הביטחון של מי מהצדדים מאוימים".[16] עם הפעלתו, הנושא נדון במועצה הצפון-אטלנטית, ויכול להוביל רשמית להחלטה או פעולה משותפת (לוגיסטית, צבאית או אחרת) מטעם הברית.[17] סעיף זה הופעל שבע פעמים מאז הקמת הברית.[18]

קריאות לסעיף 4
מדינות תאריך סיבה תוצאה
טורקיהטורקיה טורקיה פברואר 2003 מלחמת עיראק[18] מבצע הרתעת תצוגה.[19]
טורקיהטורקיה טורקיה יוני 2012 הפלת מטוס צבאי טורקי על ידי סוריה.[18] פריסת סוללות טילי פטריוט.[20]
טורקיהטורקיה טורקיה אוקטובר 2012 הפגזת ערים טורקיות על ידי סוריה.[18] פריסת סוללות טילי פטריוט.[20]
לטביהלטביה לטביה[21]
ליטאליטא ליטא[22]
פוליןפולין פולין[23]
מרץ 2014 בתגובה לסיפוח חצי האי קרים. פריסת חילות חופים, ים ואוויר בים השחור על ידי רומניה, בולגריה וטורקיה.[24] גינוי ותמיכה בסנקציות של המדינות החברות והקהילה הבינלאומית.[25] רפורמה וסיוע רפואי לממשלת אוקראינה.[26]
טורקיהטורקיה טורקיה יולי 2015 בתגובה להפצצת סורוק ב-2015 שיוחסה לדאעש, ובעיות ביטחוניות נוספות לאורך גבול טורקיה–סוריה.[17][27][28][29] הוקעת המתקפה[29] והערכה מחדש של נכסי נאט"ו בטורקיה.[30]
טורקיהטורקיה טורקיה פברואר 2020 הגברת המתיחות כחלק מהמתקפה בצפון מערב סוריה, כולל חשד[31] לתקיפות אוויריות סוריות ורוסיות על כוחות טורקים.[32] הגברת ההגנה האווירית הטורקית.[33][34]
בולגריהבולגריה בולגריה
אסטוניהאסטוניה אסטוניה
לטביהלטביה לטביה
ליטאליטא ליטא
פוליןפולין פוליןרומניהרומניה רומניהסלובקיהסלובקיה סלובקיה [35]
פברואר 2022 הפלישה הרוסית לאוקראינה[36] הצטברות הגנתית,[37][38] תמיכה כספית לאוקראינה[39] והפעלת כוח התגובה של נאט"ו.[40][41]

היו גם מקרים שבהם סעיף 4 לא הופעל באופן רשמי, אלא היווה איום בלבד. אחת הכוונות המקוריות של סעיף 4 הייתה אמצעי הרתעה למדינות החברות.[42] לדוגמה, בנובמבר 2021, משרד החוץ הפולני - יחד עם אסטוניה, ליטא ולטביה - שקל לזמן קצר להפעיל את סעיף 4 עקב משבר המהגרים הבלארוסי, אך לא עשה זאת באופן רשמי.[43][44]

סעיף 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסעיף המרכזי של האמנה הוא סעיף 5, המגדיר את הקאסוס פואדריס (Casus foederis). סעיף זה מחייב כל מדינה חברה להחשיב מתקפה מזוינת נגד מדינה חברה אחת, באירופה או באמריקה הצפונית, כמתקפה מזוינת נגד כולן. בהתקפה כזו, כל מדינה חברה אמורה לסייע על ידי נקיטת "פעולה כזו אשר [המדינה החברה] רואה צורך, לרבות שימוש בכוח מזוין, כדי להחזיר ולשמור על הביטחון של אזור צפון האוקיינוס האטלנטי".

הסעיף הופעל רק פעם אחת בהיסטוריה של נאט"ו: על ידי ארצות הברית לאחר פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001.[45][46] הקריאה אושרה ב-4 באוקטובר 2001, כאשר נאט"ו קבעה כי ההתקפות אכן כשירות על פי תנאי האמנה הצפון-אטלנטית.[47] שמונה הפעולות הרשמיות שנקטה נאט"ו בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר כללו את מבצע עייט מסייע ומבצע המאמץ הפעיל, מבצע ימי בים התיכון שנועד למנוע תנועת מחבלים או כלי נשק להשמדה המונית.[48]

באפריל 2012, ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שקל להפעיל את סעיף 5 באמנת נאט"ו כדי להגן על הביטחון הלאומי של טורקיה במחלוקת על מלחמת האזרחים בסוריה.[49][50] נאט"ו הגיבה במהירות ודובר נאט"ו אמר כי הברית "עוקבת מקרוב אחר המצב ותמשיך לעשות זאת" ו"לוקחת ברצינות רבה את ההגנה על חברותיה".[51] ב-17 באפריל, טורקיה הודיעה כי תעלה את הנושא בישיבת השרים הבאה של נאט"ו.[52] ב-25 ביוני, אמר סגן ראש ממשלת טורקיה כי בכוונתו להעלות את סעיף 5[53] בפגישת נאט"ו שכונסה במיוחד[54] בגלל הפלת מטוס צבאי טורקי חמוש שטס 13 מייל ימי מסוריה מעל מים בינלאומיים במשימה לבדיקת מערכות מכ"ם מקומיות.[55]

סעיף 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 6 קובע כי האמנה מכסה רק את שטחי המדינות החברות באירופה ובצפון אמריקה, טורקיה ואיים בצפון האוקיינוס האטלנטי מצפון לחוג הסרטן, בתוספת אלג'יריה הצרפתית. באוגוסט 1965 הייתה זו דעתם של מחלקת המדינה האמריקאית, משרד ההגנה האמריקאי והמחלקה המשפטית של נאט"ו כי התקפה על מדינת הוואי לא תפעיל את האמנה, אלא רק התקפה על ארבעים ותשע המדינות האחרות.[56] הערים הספרדיות סאוטה ומלייה שנמצאות על החוף הצפון אפריקאי, לפיכך, אינן תחת הגנת נאט"ו למרות טענות מרוקו כלפיהן. מומחים משפטיים פירשו שסעיפים אחרים יכולים לכסות את הערים הספרדיות בצפון אפריקה, אך הגישה הזו לא נבדקה בפועל.[57] זו גם הסיבה שאירועים כמו התקיפות האוויריות בבאילון לא הפעילו את סעיף 5, שכן הכוחות הטורקים שהותקפו היו בסוריה, לא בטורקיה.[58]

ב-16 באפריל 2003, נאט"ו הסכימה לקחת את הפיקוד על כוח הסיוע הביטחוני הבין-לאומי (ISAF) באפגניסטן, הכולל חיילים מ-42 מדינות. ההחלטה התקבלה לבקשת גרמניה והולנד, שתי המדינות שהובילו את ISAF בזמן ההסכם, וכל תשעה עשר שגרירי נאט"ו אישרו אותה פה אחד. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות הברית שהיא קיבלה אחריות על משימה מחוץ לאזור צפון האוקיינוס האטלנטי.[59]

סעיף 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 10 מכתיב את התהליך שבאמצעותו מדינות אחרות יכולות להצטרף לנאט"ו, אשר נעשה בהסכמה פה אחד של חברות נאט"ו הנוכחיות. יתר על כן, חברות נאט"ו חדשות יכולות להיות רק מדינות אירופיות אחרות. סעיף זה הפך למערכת של תוכניות פעולה שמדינה חייבת לעקוב אחריהן כדי להפוך לחברה.

שינויים מאז החתימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש הערות שוליים רשמיות פורסמו כדי לעדכן את השינויים שנעשו מאז כתיבת האמנה:[60]

  • הגדרת השטחים שעליהם חל סעיף 5 תוקנה בסעיף 2 של הפרוטוקול לאמנה הצפון-אטלנטית בדבר הצטרפותן של יוון וטורקיה שנחתם ב-22 באוקטובר 1951.

לגבי סעיף 6:

  • ב-16 בינואר 1963, המועצה הצפון-אטלנטית ציינה כי בכל הנוגע לאזורים שכבשה צרפת באלג'יריה, הסעיפים הרלוונטיים של אמנה זו הפכו לבלתי ישימים החל מ-3 ביולי 1962.

לגבי סעיף 11:

  • האמנה נכנסה לתוקף ב-24 באוגוסט 1949, לאחר האשרורים של כל המדינות החתומות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וטרי, דייוויד מ' (2014). "דיפלומטיה על הגבול: אייזנהאואר, צ'רצ'יל ועדן במלחמה הקרה". באטון רוז': הוצאת אוניברסיטת לואיזיאנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cha, Victor (Winter 2009–2010). "Powerplay: Origins of U.S. Alliances in Asia". International Security. 34 (3): 158–196. doi:10.1162/isec.2010.34.3.158.
  2. ^ Mabon, David W. (במאי 1988). "Elusive Agreements: The Pacific Pact Proposals of 1949-1951". Pacific Historical Review. 57 (2): 147–178. doi:10.2307/4492264. JSTOR 4492264. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 "About this Collection | United States Treaties and Other International Agreements | Digital Collections | Library of Congress" (PDF). Library of Congress.
  4. ^ Bevans, Charles Irving (1968). "North Atlantic Treaty". Treaties and other international agreements of the United States of America 1776–1949. Vol. 4, Multilateral 1946–1949. Washington, D.C.: Department of State. p. 831. LCCN 70600742. OCLC 6940. נבדק ב-2013-05-01.
  5. ^ "NATO Declassified - Treaty Signatories". NATO.
  6. ^ NATO. "The North Atlantic Treaty". NATO (באנגלית). נבדק ב-2022-04-04.
  7. ^ "by NATO Secretary General Jens Stoltenberg at Massey College, Toronto (Canada)".
  8. ^ "CANADA AND NATO". The report’s ideas about enhanced economic partnerships and cultural connections were not implemented, but two major initiatives were adopted: a more robust information programme to explain NATO and its mission better to Allied audiences, and the creation of a NATO Science Programme, which has encouraged scientific and technological innovation across the Alliance and provided support to many Nobel laureates.
  9. ^ "Report of the Committee of Three on Non-Military Co-Operation in NATO" (PDF).
  10. ^ Eldon, Stewart (2017-03-07). "Brexit and Security".
  11. ^ Jans, Karljin (2022-03-18). "Will Russia's invasion boost NATO's budget?". Clingendal Institute. which goes beyond the idea of the 2% target. This will require focusing on Alliance readiness levels, with at the centre the NATO Defence Planning Process, addressing the full spectrum of challenges. NATO’s Article 3 will remain the fundamental principle to make this a reality.
  12. ^ "Press Briefing by NATO Spokesman, James Appathurai after the meeting of the North Atlantic Council at the level of Defence Ministers". 2006-06-08. Finally, I should add that Allies through the comprehensive political guidance have committed to endeavour, to meet the 2% target of GDP devoted to defence spending. Let me be clear, this is not a hard commitment that they will do it. But it is a commitment to work towards it. And that will be a first within the Alliance.
  13. ^ "Commitment to enhance resilience: Issued by the Heads of State and Government participating in the meeting of the North Atlantic Council in Warsaw". 2016-07-08.
  14. ^ "Strengthened Resilience Commitment". 2021-07-15.
  15. ^ "Resilience and Article 3". 2021-07-11.
  16. ^ "Report of the Committee of Three on Non-Military Cooperation in NATO". NATO.int. 13 בדצמבר 1956. נבדק ב-25 בפברואר 2022. Special attention must be paid, as explicitly recognised in Article 4 of the Treaty, to matters of urgent and immediate importance to the members of NATO, and to 'emergency' situations where it may be necessary to consult closely on national lines of conduct affecting the interests of members of NATO as a whole. There is a continuing need, however, for effective consultation at an early stage on current problems, in order that national policies may be developed and action taken on the basis of a full awareness of the attitudes and interests of all the members of NATO. While all members of NATO have a responsibility to consult with their partners on appropriate matters, a large share of responsibility for such consultation necessarily rests on the more powerful members of the Community. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 telegraph.co.uk: "Turkey calls for emergency Nato meeting to discuss Isil and PKK", 26 July 2015
  18. ^ 1 2 3 4 "The consultation process and Article 4". NATO.int. 24 בפברואר 2022. נבדק ב-25 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Conclusion of Operation Display Deterrence and Article 4 security consultations". 16 באפריל 2003. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 "NATO Foreign Ministers' statement on Patriot deployment to Turkey". 2012-12-05. נבדק ב-27 בפברואר 2022. As the North Atlantic Council made clear on June 26 and October 3, we stand with Turkey in the spirit of strong solidarity. We, the NATO foreign ministers, declare our determination to deter threats to and defend Turkey. In response to Turkey’s request, NATO has decided to augment Turkey’s air defence capabilities in order to defend the population and territory of Turkey and contribute to the de-escalation of the crisis along the Alliance’s border. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "UNSC, EU, NATO to hold urgent meetings over Ukraine". 1 במרץ 2014. נבדק ב-6 במרץ 2014. Meanwhile, Lithuania and Latvia called upon the North Atlantic Council, the decision-making body of NATO, to hold an extraordinary session on Ukraine, citing security concerns. {{cite news}}: (עזרה), Turkishpress.com
  22. ^ Ford, Matt (1 במרץ 2014). "Russia's Seizure of Crimea Is Making Former Soviet States Nervous". The Atlantic. נבדק ב-4 במרץ 2014. Linas Linkevicius, Lithuania's foreign minister, responded on Saturday by invoking Article 4 of the North Atlantic Treaty ... for only the fourth time in the alliance's history. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Baker, Peter (3 במרץ 2014). "Top Russians Face Sanctions by U.S. for Crimea Crisis". The New York Times. נבדק ב-4 במרץ 2014. NATO called its second emergency meeting on Ukraine in response to a request from Poland under Article 4 of the North Atlantic Treaty relating to threats to a member state's security and independence. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Press conference by NATO Secretary General Jens Stoltenberg following the meeting of the NATO-Ukraine Commission". 26 בנובמבר 2018. נבדק ב-27 בפברואר 2022. NATO has increased its presence in the Black Sea region on land, but also with air policing over the Black Sea region, including the Black Sea, and we have a regular NATO presence in the Black Sea, with naval capabilities. Then of course we have three littoral states: Romania, Turkey and Bulgaria {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Statement by the North Atlantic Council on Crimea". 18 במרץ 2019. נבדק ב-27 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "NATO Secretary General statement on the extraordinary meeting of the NATO-Ukraine Commission". 26 בינואר 2015. נבדק ב-27 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Ford, Dana (2015-07-27). "Turkey calls for rare NATO talks after attacks along Syrian border". CNN. נבדק ב-2015-07-27.
  28. ^ nytimes.com: "Turkey and U.S. Plan to Create Syria ‘Safe Zone’ Free of ISIS", 27 July 2015
  29. ^ 1 2 "Statement by the North Atlantic Council following meeting under Article 4 of the Washington Treaty". 28 ביולי 2015. נבדק ב-27 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Statement by NATO Foreign Ministers on Assurance to Turkey". 2015-12-01. נבדק ב-2022-02-27. On the basis of our December 2012 decision, the Alliance has been augmenting Turkey’s air defence. We remain determined, in a spirit of 28 for 28, to continue developing additional NATO assurance measures and Allies are working to prepare other possible contributions.
  31. ^ "Russia denies involvement in airstrikes on Turkish troops in Idlib". Daily Sabah. 2020-02-28. נבדק ב-2022-03-01.
  32. ^ "Greece 'vetoes NATO statement' on support for Turkey amid Syria escalation". 2020-02-29. נבדק ב-2022-03-01. The Russian military later explained that the Syrian army targeted Hayat Tahrir al-Sham terrorists operating in the province, adding that Syrian government forces were not informed about the Turkish presence in the area.
  33. ^ "Statement by the Secretary General after Article 4 consultations". 2020-02-28. נבדק ב-2022-02-27.
  34. ^ "Refugees reach Greek border as EU demands Turkey upholds its migration commitments". euronews.com. 28 בפברואר 2020. נבדק ב-28 בפברואר 2020. The emergency meeting, held on Friday morning in Brussels, was held under Article 4 of NATO’s founding treaty, which allows any ally to request consultations if it feels its territorial integrity, political independence or security is threatened. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "NATO vows to defend its entire territory after Russia attack". AP NEWS (באנגלית). 2022-02-24. נבדק ב-2022-02-25.
  36. ^ "Polska chce uruchomienia art. 4 traktatu waszyngtońskiego. Wniosek już złożony". Do Rzeczy. 2022-02-24. ארכיון מ-2022-02-24.
  37. ^ "Statement by the North Atlantic Council on Russia's attack on Ukraine". 2022-02-24. נבדק ב-2022-03-01. Today, we have held consultations under Article 4 of the Washington Treaty. We have decided, in line with our defensive planning to protect all Allies, to take additional steps to further strengthen deterrence and defence across the Alliance.
  38. ^ "NATO to deploy thousands of commandos to nations near Ukraine". Al Jazeera. 25 בפברואר 2022. אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2022. נבדק ב-26 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Stoltenberg varsler mer hjelp". NRK (בנורווגית). 28 בפברואר 2022. ארכיון מ-28 בפברואר 2022. נבדק ב-28 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "NATO puts warplanes on alert, to increase troop presence on eastern flank". The Star. ארכיון מ-26 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Cook, Lorne. "NATO leaders agree to bolster eastern forces after invasion". ABC News. ארכיון מ-26 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Sherrod L. Bumgardner. "Article 4 of the North Atlantic Treaty". נבדק ב-2022-02-26. In 1954, the first Secretary General of NATO, Lord Ismay, emphasized Article 4 consultation as a deterrence measure before an armed attack
  43. ^ "Poland considers activating Nato's Article 4, says PM". 2021-11-14. נבדק ב-2022-02-25.
  44. ^ "Baltics pledge support to Poland over NATO's Article 4". 2021-11-16. נבדק ב-2022-03-01.
  45. ^ NATO: Key Events (timeline), 2001: "Large-scale terrorist attacks in New York and Washington D.C.—NATO invokes Article 5 for the first time ever and adopts a broader approach to security"
  46. ^ Daley, Suzanne (2001-09-13). "AFTER THE ATTACKS: THE ALLIANCE; For First Time, NATO Invokes Joint Defense Pact With U.S." The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-05-26.
  47. ^ "NATO Update: Invocation of Article 5 confirmed – 2 October 2001". Nato.int. נבדק ב-22 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "NATO's Operations 1949–Present" (PDF). NATO. 22 בינואר 2010. נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ todayszaman.com: "PM: Turkey may invoke NATO's Article 5 over Syrian border fire" (אורכב 26.06.2015 בארכיון Wayback Machine), 11 April 2012
  50. ^ todayszaman.com: "Observers say NATO’s fifth charter comes into play if clashes with Syria get worse" (אורכב 26.06.2015 בארכיון Wayback Machine), 11 April 2012
  51. ^ todayszaman.com: "NATO says monitoring tension in Turkey-Syria border" (אורכב 26.06.2015 בארכיון Wayback Machine), 12 April 2012
  52. ^ todayszaman.com: "Turkey to discuss Syria with NATO at Brussels meeting" (אורכב 26.06.2015 בארכיון Wayback Machine), 17 April 2012
  53. ^ "Turkey: Syria's jet downing an attack on the whole of NATO". TodaysZaman. אורכב מ-המקור ב-26 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ todayszaman.com: "NATO envoys to meet Tuesday over downed Turkish jet" (אורכב 27.06.2015 בארכיון Wayback Machine), 24 June 2012
  55. ^ todayszaman.com: "Turkey says jet shot down in international airspace " (אורכב 26.06.2015 בארכיון Wayback Machine), 24 June 2012
  56. ^ Hall, John (1965-08-08). "Hawaii Lacks NATO Coverage if Attacked". Chicago Tribune. UPI. p. 4. נבדק ב-2019-01-09 – via Newspapers.com תבנית:Open access.
  57. ^ "¿Están Ceuta y Melilla bajo el paraguas de la OTAN?". Newtral (בספרדית). 2 באוקטובר 2021. נבדק ב-25 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Turkey's Troubles in Idlib: Does Article 5 of the North Atlantic Treaty Hold the Answer?". 2020-03-20. נבדק ב-2022-03-01.
  59. ^ David P. Auerswald, and Stephen M. Saideman, eds. NATO in Afghanistan: Fighting Together, Fighting Alone (Princeton U.P., 2014)
  60. ^ The North Atlantic Treaty, Washington D.C., 1963-01-16