ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 168

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא ארכיון של דיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.



הטילדה הרביעית בגיליון אמצע חודש חגיגי![עריכת קוד מקור]

היכונו היכונו - גיליון אמצע החודש של הטילדה הרביעית יוצא מחר בשעות הצהריים: חדשות מרעישות! דיונים מרתקים! ערכים שעוד לא גיליתם! תמונות שעוד לא ראיתם! דיונים שעוד לא כתבתם בהם! הצבעות מחיקה שאורכבו מזמן!

בברכה,
רותם, Yonidebest, ותורמים נוספים...

גיליון מיוחד? חדשות מרעישות? מיקרוסופט רוכשת את ויקיפדיה, דוד שי נבחר להיות נציג קרן ויקימדיה בטיסה הקרובה של מעבורת צ'לנג'ר, במטא הוחלט לפתוח ויקיפדיות בשפות ישראלית ופקאצית, בוויקיפעדיע עברו את ויקיפדיה במספר העריכות וחכם חנוכה כתב ערך מומלץ על פורנוגרפיה? אני לא יכול לחכות. ‏Harel‏ • שיחה 00:35, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
=] שכחת שעל פי הסטטיסטיקות האחרונות, ויקיפדיה עוברת את גוגל במספר הפעמים בהן לוחצים על "חיפוש". נעה 15:39, 16 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

סופשבוע ללא ערכים[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת ויקיפדיה:סופשבוע ללא ערכים#סופשבוע ללא ערכים. דוד שי 07:36, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

פירושוני שמות משפחה[עריכת קוד מקור]

קיימים לא מעט דפי פירושונים שהם גם שמות משפחה נפוצים או שיש להם כמה משמעויות אפשריות לערכים כאן. חסר לי מאוד, ואני חושב שמאוד כדאי להפוך את זה ליעד, שפירושונים של שמות משפחה ייתנו גם את המידע האנציקלופדי הראוי על השם עצמו. כמעט לכל שם משפחה (במיוחד יהודי) יש משמעות, מקור, אפילו היסטוריה משלו, שאלה הם בדיוק המקומות לדעתי שאפשר להפרט עליהם. אני אתן דוגמא: הפירושון אשכנזי מפנה לכל מה שצריך אבל לא מסביר על מקור שם המשפחה ואיך זה שדווקא אנשים ממוצא ספרדי הם בעלי שם משפחה "אשכנזי" (כמו גבי לדוגמא). זה נכון גם לדפי פירושונים דרושים כגון לייבוביץ', אזולאי, קפלן ועוד רבים שצריכים להיות דפי פירושונים המלווים גם בהסבר קצר, של שורה או שתיים, על משמעות ומקור השם, בדומה לפירושון מוגרבי. שמות משפחה שיש עליהם הרבה מה לכתוב (לדעתי אזולא"י הוא כזה) יכולים אף לזכות כמובן בערך משלהם. בברכה, השמח בחלקו (-: 17:32, 17 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

זה נשמע לי רעיון טוב. באחותנו האנגלית כבר זה מבוצע, לפעמים, כמו כאן. עופר קדם 18:09, 17 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
יש מעט מידע בסיסי בערך שם משפחה ויש בו גם שני קישורים חיצוניים (לא מדהימים ביעילותם) שאפשר להיעזר בהם. אני רואה במשמעות שמות משפחה ערך אנציקלופדי חשוב מאוד ואני חושב שכדאי שכל אל דפים אלו יהיה גם בקטגוריה:שמות משפחה או בתת קטגוריה שלה, בנוסף לשייכותם לקטגוריית הפירושונים. על זה אבל לא אחליט על דעת עצמי. השמח בחלקו (-: 18:36, 17 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני אישית יצרתי לא מעט פירושונים על שמות משפחה (ואפילו ערך על שם פרטי אחד) ואני רוצה להציע את הפתרון שמתבצע דה פקטו בקטגוריה:שמות פרטיים. יש די הרבה פרושונים לשמות פרטיים (המדיניות כרגע היא ליצור כאלה רק למקרים של חסרי שמות משפחה, כמו דוד (פירושונים) ומוחמד (פירושונים)). בקטגוריה עצמה נכללים כרגע בדר"כ רק פירושונים שיש בהם גם מידע משמעותי על השם, מעבר לעצם קיומו, לדוגמה: קארל. אני מציע לדבוק בכלל זה.
אפשרות נוספת היא לחלק את הפירושונים כפי שיש בויקיאנגלית. שם בחלק מהפירושונים מצויין שזה שם של אדם (en:Template:Otherpersons או en:Template:Hndis), שיש בהם מספר (en:Template:Numberdis), של בתי ספר (en:Template:Schooldis), כבישים (en:Template:Roaddis) וכו'. DGtal 19:13, 17 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני חושב שיש שמות משפחה שמצדיקים ערך נפרד, אבל לעיתים די בכמה מילים בדף הפירושונים. למשל, בדוגמא הזאת, אין סיפור מעניין על השם (ככל הידוע לי, בכל אופן), ולכן אין טעם לערך נפרד. לגבי שמות משפחה אחרים, שבהם אפשר להרחיב יותר (כמו דוגמאות שהוזכרו, אשכנזי או אזולאי), אני חושב שכן יש מקום לערך נפרד בנוסף לדף הפירושונים. עידו 20:32, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

נחיתות מול Ynet[עריכת קוד מקור]

הועבר ל שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/"בית השיטה"#נחיתות מול Ynet. דוד שי 14:23, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]


על שמות של רבנים וראשי תיבות[עריכת קוד מקור]

כידוע, בעולם היהודי נוהגים תדיר לקרוא לרב בראשי תבות. מדברים על רש"י, רמב"ם, רמב"ן, רמ"א, רשב"א, ולא על ר' שלמה יצחקי, ר' משה בן מימון, ר' משה בן נחמן, ר' משה איסרליש, ר' שלמה בן אברהם בן אדרת ועוד.

כיצד ויקיפדיה מתייחסת לשאלה זו? איך שבא לה.

מצד אחד:

מצד שני:

צריך אחת ולתמיד לקבוע מדיניות ברורה בנושא. אני אישית נוטה יותר לכך שלא יהיה אף ערך עם ראשי תיבות. כך יהיה אחיד יותר, וגם ניישר קו עם האנציקלופדיות הרגילות. הללשיחה תיבת נאצות 14:38, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

לא צריך מדיניות אחידה בנושא מכיוון שכל מקרה הוא שונה. יש רבנים המזוהים יותר באופן מובהק בשם המקוצר שלהם ויש כאלו שלא. המדיניות הכללית למתן שמות ערכים בויקיפדיה היא להשתמש בשמות הנפוצים והמקובלים יתר. לכן רמב"ם ורש"י צריכים להקרא בשם המקוצר ואילו יהודה הלוי לא. טיפש ט"ו בשבט 14:45, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
זו הנקודה: הרא"ש, הראב"ד הרי"ד ועוד, מזוהים הרבה יותר (בעצם רק) עם ראשי התיבות שלהם. ריה"ל באמת גבולי יותר. אבל אף אחד לא יודע מי זה שלמה בן אברהם בן אדרת, באמת. הללשיחה תיבת נאצות 14:49, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הדיון צריך להיות פרטני, לדוגמא את הרא"ש יש להעביר לשם ערך הנושא את ראשי התיבות עם הפניה. יצירת מדיניות ברורה היא תמיד מורכבת ומסובכת יותר, יש לפעול במקרים כאלו מהפרט אל הכלל אריקל 16:14, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מה שאתה מציע הוא מדיניות כללית: לקרוא לאיש בראשי תיבות אם זהו הכינוי הידוע שלו. הללשיחה תיבת נאצות 16:19, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

איך נוהגת האנציקלופדיה העברית, למשל, בעניין זה? הרי על אופן כתיבת ערכי רבנים באנציקלופדיות, כבר חשבו בעבר. דני ו. ‏Danny-w‏ 16:53, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

העברית, וכל אנציקלופדיה מודפסת, עושה זאת לפי השם המלא. אבל אפשר לטעון שזה בגלל שהם צריכים לסדר זאת לפי סדר אלפבית (טיעון חלש יחסית, לדעתי). הללשיחה תיבת נאצות 16:56, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]


דוקא המצב הנוכחי טוב בעיני באופן כללי. הרמב"ם ידוע כך בציבור הרחב, ויהודה הלוי ידוע כך בציבור הרחב. הייתי רק מעביר את ר"י הזקן ורמ"א (שלמען האמת אני לא מכיר אל כך ולא כך) לעמודת השמות המלאים. ובכלל הייתי אומר שייכתבו ראשי תיבות רק אם זו צורה מוכרת באופן מובהק בציבור הרחב. אם האישיות לא מוכרת באופן רחב לא כך ולא כך, או אם הר"ת מוכרים רק בחוג מצומצם עדיף השם המלא. emanשיחה 17:27, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הרא"ש, הרשב"א, וחבריו מוכרים כמעט רק בראשי התיבות שלהם. ודווקא ר"י הזקן הייתי משאיר מקוצר (איך תקרא לו? יצחק הזקן?) הללשיחה תיבת נאצות 17:37, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
דווקא הרמ"א הוא אחד היחידים שאני כן מכירה. ובצורת ראשי התיבות. נעה 17:22, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני גם נוטה לאחידות בעניין זה, בין השאר משום שקשה למצוא הגדרה חותכת מי "מוכר" ומי לא מוכר. גם בדיון זה אפשר לראות שמי שמוכר לאחד אינו מוכר לאחר. מאחר שבכל מקרה יש הפניה, ומאחר שהבחירה אינה בין שני שמות שונים (כמו במקרה סמואל קלמנס-מארק טווין) אלא בין שם לקיצורו, נראה לי עדיף להשתמש תמיד בשם המלא. (הערות נקודתיות: לערך על ר"י הזקן אפשר לקרוא רבי יצחק הזקן או יצחק הזקן מדמפייר; רבנו תם יוצא מן הדיון הזה משום שאצלו לא מדובר בקיצור אלא בכינוי). נתנאל 11:18, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אני גם נוטה להעדיף בכל מקרה את השם המפורסם יותר. אחידות היא ערך נעלה, אך אינה חזות הכל. Gidonb 18:22, 24 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

סיכומונצ'יק[עריכת קוד מקור]

נתנאל ואני סבורים שיש לכתוב את השם המלא. אולי דני מצטרף, כי כך כותבים באנציקלופדיה העברית. טיפש ט"ו בשבט, אריקל ועמנואל סבורים שכשהשם מוכר יותר בראשי התיבות, יש לכתוב את ראשי התיבות (עמנואל סייג ואמר שזה רק לגבי "הציבור הרחב". לא ברור מה עמדתו לגבי אנשים שאינם מוכרים לציבור הרחב). כך שבשלב זה מסתמן תיקו במידת מה. האם ניתן להכריע ולסכם על משהו? יש עוד דעות בקהל? הללשיחה תיבת נאצות 23:26, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

לדעתי שימוש בראשי תיבות עלול לגרום לאי הבנה בקרב מי שאינם יודעי חן (והציבור הרחב ידיעותיו משתנות בהתאם להגדרתו). נוסף על כך, ישנם קיצורים המתייחסים ליותר מרב אחד (ראו למשל ריב"ש (פירושונים)). מכיוון שכך עדיפה בעיני הצורה המלאה. אלא מה, יש לנו בויקיפדיה את האפשרות הנהדרת להישתמש בקישורים ועל כן אציע את הפתרון הבא:
  • שמות הערכים יהיו תחת השם המלא. לכל ערך שכזה יש ליצור הפנייה מהקיצור המקובל (או מדף הפירושונים).
  • בערך עצמו בו מוזכר אותו רבן, יופיע שמו במלואו בפעם הראשונה ובצמוד לו ראשי התיבות בסוגריים. מכאן ואילך באותו המאמר ניתן יהיה להישתמש בקיצור המקובל.
בברכה, --אורי שיחה 00:10, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מה שאתה מציע הוא בעצם ההצעה שלי ושל נתנאל. אבל לדעתי זה לא קשור ליודעי ח"ן. להיפך: יודעי ח"ן לרוב הם אלה שיודעים את השם המלא, ולא להיפך. הללשיחה תיבת נאצות 00:22, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בסדר, אז אני תומך בהצעתכם. בברכה, --אורי שיחה 00:25, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
גם אני. דניאל צבי 08:12, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם דברי טיפש ט"ו בשבט למעלה. בברכה, ינבושד 08:27, 20 בפברואר 2007 (IST).[תגובה]
אני חושב שבפועל כן ניתן להבחין מי ראוי לאיזה כינוי, יש יוצאי מן הכלל שבאמת יבלבלו אותנו, אבל מהרשימה שלמעלה דווקא חבל שלא כולם בשמם המוכר (עם הראשי תיבות), נ.ב. הדף הראשון שיצרתי היה את הרב זצ"ל, דוד שי שיחזר אותי ישר, מאז אני חושב מי ראוי להכנס לדף פירשונים שכזה... קוני למל יהודי? 00:16, 22 בפברואר 2007 (IST) שהוא ד באדר ה'ןס"ז.[תגובה]

עוד סיכומונצ'יקון[עריכת קוד מקור]

בעד שמות מלאים[עריכת קוד מקור]

  1. נתנאל
  2. הלל
  3. אורי
  4. דניאל צבי
  5. דני ‏Danny-w‏ 02:04, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  6. ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 10:47, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  7. קובי
  8. Shayakir שיחה. 13:11, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  9. אלדדשיחה 13:27, 20 בפברואר 2007 (IST) מצדד במה שהציע אורי באשר לכתיבת השמות בתוך הערך. בכל מקרה, ניתן להשתמש בראשי התיבות המקובלים בתוך הערך עצמו (רש"י, לדוגמה) לאחר שהשם המלא נכתב בראשיתו של הערך. אלדדשיחה 13:27, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  10. אייל - שיחה 12:43, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  11. ירוןשיחה 00:18, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  12. רנדום 02:34, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  13. --Yoavd 07:36, 25 בפברואר 2007 (IST) (אם כי ניתן להוסיף לאחר השם המלא גם את ראשי התיבות)[תגובה]
  14. יחסיות האמת 18:49, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

בעד ראשי תיבות מוכרים[עריכת קוד מקור]

  1. טיפש ט"ו בשבט
  2. אריקל
  3. עמנואל
  4. ינבושד
  5. דוד שי
  6. אינקוגניטושיחה
  7. קוני למל
  8. Mort 02:25, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  9. אביעד המקורי 02:33, 25 בפברואר 2007 (IST) בעיני זו דוגמה מצוינת למדיניות "כל מקרה לגופו". מדיניות גורפת וכוללנית במקרה הזה תיצור יותר בעיות משתפתור, ועדיף בעיני להשתמש בהיגיון ובשכל הישר בעת מתן השם לערך, כמו שנעשה עד עכשיו.[תגובה]
    ועוד נקודה: מהו בעצם "שמו המלא והנכון" של רש"י? האם זה "רבי שלמה בן יצחק"? או אולי "רבי שלמה יצחקי"? או אולי, לפי מדיניות ויקיפדיה, סתם "שלמה יצחקי"? והאם יש סיכוי שמישהו יגיע לערך כזה ישירות מתיבת החיפוש, שלא באמצעות הפניה? ואותה שאלה ניתן לשאול גם לגבי הרמב"ם (שלשמו "המלא והנכון" גרסאות רבות, אפילו אם נלך רק לפי מה שהוא עצמו כתב), הרמב"ן וכו'. אביעד המקורי 15:36, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
    לגבי רש"י - שלמה יצחקי, כנראה. (אם כי יש החולקים על כך שזוהי משמעות הקיצור; גרוסמן כותב בפרק על אודותיו 'ר' שלמה בר' יצחק'). דווקא לגבי ראשי תיבות אפשר לשאול - רמב"ם או הרמב"ם? רמב"ן או הרמב"ן? וכולי וכולי. בקיצור, תמיד ניאלץ להידרש להכרעות. הללשיחה תיבת נאצות 15:45, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
    במקרה של ר"ת צריך להכריע בין שתי אפשרויות, במקרה של שם מלא יש הרבה יותר משתיים. בנוסף, נראה לי שתמיד עדיף ששם הערך יהיה השם המוכר, בשביל להקל על המחפשים, ובגוף הערך לפרט - גם הערכים על מקסיקו או איראן נקראים בשם מקוצר, והשם המלא מופיע בפתיחה - בדיוק כמו המצב הקיים אצל רש"י, הרמב"ם והשאר. אביעד המקורי 15:59, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
    ואולי לא מיותר להזכיר את יבמ ואת CNN. אביעד המקורי 16:08, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
    ונקנח באיש קש: ומה תעשה בכתב רש"י? נעביר לכתב שלמה יצחקי? אביעד המקורי 19:12, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
    אוי, באמת. "כתב רש"י" הוא כתב רש"י. אנחנו מדברים על שמות של אישים. לרש"י היה שם, שנתנו לו אביו ואמו, ואפילו משתמשים בו לא מעט בספרות הראשונים. הכתב הוא כתב. הללשיחה תיבת נאצות 19:14, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  10. נו, מי לא מכיר מי זה רש"י? ולגבי התחום האפור - כל מקרה לגופו. ‏Yonidebest Ω Talk 15:54, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  11. מארק ברלין 16:03, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  12. קרני שיחהזה הזמן ל... 19:15, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  13. השמח בחלקו (-: 22:13, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
  14. odedee שיחה 23:22, 25 בפברואר 2007 (IST) כל מקרה לגופו.[תגובה]

עוד מישהו? הללשיחה תיבת נאצות 10:29, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

מתקפת מוזיקה?[עריכת קוד מקור]

אהלן לכל המומחים והקבועים!

אני גיא, אמנם טירון ירוק לחלוטין בכתיבת ערכים בוויקיפדיה, אבל קורא ומשתמש בוויקי מאז ומתמיד. ביום-יום אני מנהל את אתר המוזיקה עונג שבת, כותב על מוזיקה בוויינט, ובשנים האחרונות ניהלתי את השרת העיוור. המוזיקה היא בנפשי, ועכשיו גם בפרנסתי, ופעמים רבות אני נעזר בוויקיפדיה כדי לדלות פרטים על האמנים והאירועים עליהם אני כותב.

למרבה הצער, כמעט בכל הפעמים אני מוצא את עצמי נעזר בוויקי האנגלית, כי בגירסה העברית, רוב הערכים הקשורים למוזיקה פופולרית (ולפעמים גם קלאסית, ראו "אגם הברבורים") פשוט לא מספקים אותי, כי הם קצרמרים או פשוט לא קיימים.

אני לא מהמקטרים בלבד, לכן חשבתי לקום ולשנות: ב"עונג שבת" וב"שרת העיוור" קוראים מאות מכורי מוזיקה שמוחם מלא מיליוני פרטים ועובדות על מאות אמנים ואלבומים, ורובם מתורגלים היטב בקריאת אנגלית ובשימוש אינטנסיבי ברשת. הרעיון שלי היה לערוך איזה "מבצע מוזיקה בוויקיפדיה העברית", לפרסם את העניין בריש גלי באתרים הנ"ל (ואולי אתרי מוזיקה אחרים בארץ), ולהכריז על חודש/שבוע/ווטאבר מסוים כתקופה להרחבת, יצירת, תרגום ותיקון ערכי מוזיקה פופולרית בוויקיפדיה.

אמת, רוב המגויסים הטריים לא יהיו בקיאים בכתיבת ערכים חדשים ובטח יעשו טעויות מבניות וניסוחיות, אבל אני בטוח שאגף המוזיקה הפופולרית יזכה להרחבה ניכרת, בעיקר בתחומי המוזיקה האלטרנטיבית, ומקווה שגם כותבי וויקיפדיה הקבועים והמנוסים ירכזו את מאמציהם בערכי המוזיקה לזמן קצר.

מן הסתם לא רציתי להכריז על העניין על דעתי בלבד, לכן אני כותב לכם פה: האם הרעיון נאה בעיניכם? מה עליי לעשות כדי לרכז את העניין בצורה הטובה ביותר? למה כדאי לשים לב במיוחד? לאן עליי להפנות את המגויסים החדשים מלבד למדריך כתיבת הערכים? האם יש בוויקיפדיה כותבים שמרכזים את אגף המוזיקה וכדאי ליצור איתם קשר ושיתוף פעולה?

פניתי לדוד שי בעניין והוא בירך והמליץ לפנות כאן לקהילה - רעיון מצוין. עכשיו רק נותר להתחיל :)

גיאחה 14:40, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

לדעתי זה רעיון מצויין, אבל יש להיזהר. פעמים רבות מבצעים דומים נכשלים בגלל שהכותבים אינם מנוסים בכתיבה בויקיפדיה ואינם מודעים לצורה שבה ערך בויקיפדיה אמור להיראות. לדעתי כדאי שתשתף אותנו בניסוח הפניה שתפנה אל המגוייסים החדשים - ובפרט שתדגיש בה שרצוי שיקראו קודם לכן מספר ערכים העוסקים בלהקות ואלבומים כדי לקבל תחושה מה כן ומה לא (כדאי שננסה לתת דוגמאות) ותבקש מהם מראש לנסות ולעבוד יחד עם חברי הקהילה הויקיפדית - כלומר, אם הללו באים ומבקרים את הערך שלהם, שיקחו זאת ברוח יפה, וכדומה. גדי אלכסנדרוביץ' 15:48, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מאוד בעד מתקפה מוזיקלית, כמו זאת שאתה מציע או פנים וויקיפדית. אני מנסה לתרום בעיקר לערכי המוזיקה, אבל הרבה פעמים נאחז שיתוק אל מול העבודה העצומה. סביר שפנייה כזו תוביל ללא מעט בלאגן, אי הבנות וויכוחים, אבל היא עשויה להביא תועלת רבה ואולי כמה תורמים קבועים חדשים. אודי רז 16:01, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
רעיון מבורך. אם יש רצון חיובי לתרום ויש ידע, הקשיים הטכניים (ואולי גם הבין-אישיים) לא יהוו מכשול. כדאי להדגיש שאם מתעורר קושי כלשהו, אפשר לפנות לויקיפדיה:דלפק ייעוץ. קושי עקרוני אחד שאני יכול לצפות הוא שימוש בסופרלטיבים במינון ובעוצמה שטובים לכתיבה אישית על מוזיקה, אך לא לכתיבה אנציקלופדית. ד.ט 17:58, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מציע מתקפה הן חוץ-ויקיפדית והן פנים-ויקיפדית. אביא לכאן את טקסט ההזמנה לכשאכתוב אותה (בתקווה השבוע), לעיונכם וביקורתכם. אני בהחלט מתכוון להבהיר שכולם מוזמנים לכתוב, אבל רק אחרי שלמדו איך. תודה על ההמלצות: אכן נראה לי הכרחי להפנות ל"דלפק הייעוץ" וגם להבהיר ששינויים, ביקורת והצעות צריכים להתקבל ברוח המתאימה. חשוב לי להכריז מראש על פרק זמן מסוים למתקפה, מה אתם מציעים, מנסיונכם? שבוע? שבועיים? חודש? סוף שבוע אחד?

גיאחה 21:45, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

יש לנו ניסיון במיזמים כמו זה שאתה מציע, קוראים להם כאן "מתקפת איכות". אני מפנה אותך להתעמק בדף ויקיפדיה:מתקפת איכות, ומציע כבר בהזדמנות זו לנסות להצטמצם ממוזיקה בכלל לענף כלשהו שלה. ‏Harel‏ • שיחה 21:47, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
זה נשמע כמו רעיון בעייתי. מן הסתם אנשים ירצו לכתוב על המוזיקה שהם מכירים ושמעניינת אותם. ההגבלה שאתה מציע פשוט תמנע מחלק מהמשתמשים להשתתף. גדי אלכסנדרוביץ' 23:45, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
האנשים שלך מכורים אמנם למוזיקה אך טרם התמכרו לוויקי, וגם צריכים תקופת למידה, לכן המתקפה החיצונית צריכה להיות ארוכה כדי להשיג משהו. הגיוני לדעתי לשלב את המתקפה הפנימית באמצעה ד.ט 23:48, 18 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הערכים על מוזיקה פופולרית בעייתיים מאוד. או שהם הופכים לרשימת מכולת של הרכבי הלהקה לדורותיה ותהפוכותיה ודיסקוגרפיה משמימה, או שהם נגררים למבול של סופרלטיבים על וירטואוזיות הגיטריסט ועל גדולתם של הלהקה או הזמר. לדעתי, זה מבצע די קשה לכתוב ערך שגם יהיה מאוזן וגם מעניין ועדיף שויקיפדים בעלי נסיון יעשו זאת, גם במחיר של חוסר זמני בערכים האלו והזדקקות לויקיפדיה האנגלית.אודי 10:10, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
כל ערך מציב קשיים משלו. מוטב ידען מוזיקלי הקרוב לנושא אך אינו מצוי בוויקיפדיה, מאשר מומחה ויקיפדיה שאינו מצוי כל כך בנושא - גם אם לא כל ערך וערך ייכנס למומלצים. ד.ט 11:03, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
די כבר לפחד מחדשים, מלפני חודשיים גמני הייתי חדש ולא ידעתי מה כדאי לשנות, מה לשחזר ואיך, בהתחלה שינתי ושינו לי בחזרה נכסנתי בטעות לאיזו מלחמת עריכה, פתחתי ערך והוא נמחק, אך לאט לאט ואני מתחיל להבין את העסק, לומד איך להשמיע דעה, מצאתי לעצמי איזו פינה נוחה הקשורה ללוח העברי ואני משתדל לעשות בה רק טוב ומקווה שאני כבר לא מזיק.
קיצר, כוחות חדשים זה טוב ומיומנות הכתיבה בויקיפדיה כבר תגיע עם הזמן ועם תמיכת הקהילה. קוני למל יהודי? 00:20, 22 בפברואר 2007 (IST) שהוא ד באדר ה'ןס"ז.[תגובה]

יצירת ביבליוגרפיה ראשית[עריכת קוד מקור]

אחרי שלמדתי קצת על נושא המקורות בויקיפדיה, והתברר לי שיש מספר דפים שונים המציעים מקורות, עלה לי לראש רעיון יוצא דופן: למה שלא נצרף את כל הביבליוגרפיה (נשלב אתרים, מומחים בשר ודם וספרים ב - רחמנא לצלן - מקום אחד), ונדאג לפרסם אותו, כך שכל כותב יכיר. אז יהיה לנו רשימת מקורות גדולה ומפורטת שתוכל לעזור לכותבים. שוב, זוהי רק הצעה, ואני יותר מאשמח, אפילו אעלוץ כבת ערלים, להערות של שאר החברים. 80.178.66.58 20:20, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

הנושא כבר עלה כאן לא מזמן. ראה ויקיפדיה:ספרייה שאמור לעשות כן (אם כי הדף לא מתחזק את עצמו). זהר דרוקמן - אהמ 20:24, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
יותר עקרוני לשאלה שנשאלה - שימו לב לתבנית הקטנה והמועילה שנמצאת בצדו השמאלי העליון של דף הספרייה.

ציטוטים והעתקות מהמקור[עריכת קוד מקור]

בערך איוון בלוך (לדוגמה כמובן, אני לא מדבר על הערך הספיציפי), יש ציטוט ממאמר בריטי, לדעתי הכתב שהשתמשו בו הוא כתב לא נוח לקריאה באינטרנט. (זו רק דעתי אשמח לשמוע עוד דיעות). השאלה שלי היא האם יש איזושהיא "תבנית" שכדאי להשתמש בה כשמצטטים? כלומר שכל הציטוטים בוויקיפדיה יראו בצורה זהה?--אוהד אסטון (שיחה)‏ 22:58, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

כן, {{ציטוט}}, בה גם השתמשו בערך שהבדאת כדוגמה. זהר דרוקמן - אהמ 23:13, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
עוד שאלה, כתוב בקישור שהבאת: "אם רוצים לפצל את התוכן לשתי פסקאות או יותר, יש להפריד את המשפטים באמצעות תגית <br>, ללא ירידת שורה (ENTER)"

לדעתי זו טעות, (לא שאין רווח אלא שמשתמשים בתגית br), מטרתה היא אחרת, ואפשר לפתור זאת בדרכים אחרות. (טיפול ב - CSS לדוגמה של התבנית שאני ממש לא יודע מי אחראי עליו)--אוהד אסטון (שיחה)‏ 23:36, 19 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אם הנושא כבר עולה - האם ניתן להפוך את התבנית לאוטומטית בלחיצה על כפתור "חלונית הציטוט", בסרגל חלונית העריכה, במקום המסגרת מכוערת אותה הוא יוצר? קרני שיחהזה הזמן ל... 01:00, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

ערכים מומלצים - האמנם?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים#ערכים מומלצים - האמנם?. דוד שי 07:41, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

רכישת עותק מודפס של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

בס"ד

שלום, רציתי לדעת האם ניתן לרכוש אנציקלופדיה ספרותית (לא באינטרנט) של ויקפדיה הכוללת את כל הערכים ?

תודה, ברוך

לא, זה לא ניתן. יתכן ובעתיד הרחוק תהיה אפשרות לגירסת תקליטור או גירסה מודפסת, אך גם אז זה יכלול מבחר מצומצם של הערכים וודאי לא את כולם, דבר שאינו סביר טכנית. מגיסטר 13:46, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אנו מקווים להתחיל בפרוייקט לפי בעוד כשנה ניתן יהיה להשיג גירסא על גבי תקליטור, של חלק מהערכים. דרור 14:05, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הנפח הכולל של תקליטור הוא 682 מגהבייט. לפי חשבוני זה יספיק למלוא הטקסט של ויקיפדיה העברית גם כשנגיע ל-100 אלף ערכים. זה ללא היסטוריה, ללא תמונות, ובעיקר ללא דפי השיחה. על DVD ניתן יהיה לאחסן גם את התמונות. דוד שי 15:03, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
לפי חישוב שעשינו, נוכל להעלות על תקליטור רק כ-30,000 ערכים (ללא תמונות והיסטוריה, וללא דפי שיחה). דרור 17:10, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
איך הדפסת ערכים ללא הסטוריה ורשימת כותבים, מסתדרת עם תנאי הרשיון? עוזי ו. 17:12, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
תוכל לפרט את החישוב? בצורה נאיבית עולה ממנו שהגודל הממוצע של הערכים אצלנו הוא 23,000 בייטים. גדי אלכסנדרוביץ' 17:17, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
ערכים מומלצים וערכים ארוכים עולים על 100K. גודלו של ערך קצר הוא לכל הפחות 2K. הנחנו ממוצע של 10K לערך, וכן הנחנו צורך במספר תמונות מינמלי שחייב להיות בדיסק (דגל ישראל וכו' - 200 עד 300 תמונות). כך הגענו לכ-25,000 ערכים, היינו 250M, וכן, בהנחה שכל תמונה היא כ-1,000K, הנחנו כ- 300K לתמונות וכך מגיעים לגודל דיסק. מובן שיש צורך בדך ההיסטוריה עצמו, אך גודלם של אלה זניח - אין מדובר בכל ההיסטוריה של הערך - אלא רק בדף רשימת התורמים וזמן התרומה (וכן אין צורך בדפי שיחה). דרור 18:13, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
לדרור, מותר לשחרר ערכים עם רשימת התורמים בלבד? בלי ציון כמה בדיוק תרם כל אחד? כך שגם משחית ששוחזר, וגם הכותב המרכזי יהיו ברשימה אחת? והקורא הפוטנציאלי לא יידע מי תרם מה? --איש המרק 13:12, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
יש קריקטורה ידועה שבה רואים סטודנט למתמטיקה שכותב נוסחאות מסובכות על הלוח בשני חלקים שונים, שמחוברים ביניהם על ידי הטקסט "וכאן קורה נס". זו גם התחושה שלי למקרא ה"הנחנו ממוצע". כל השאלה היא איך הגעתם לממוצע הזה דווקא. גדי אלכסנדרוביץ' 18:19, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
ניתן אבל ויקיפדיה משתנה מאוד מהר.חתונה קתולית 17:20, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מה ניתן? ‏– rotemlissשיחה 17:36, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בעיקרון אפשר להעתיק אותה על דיסק אבל כפי שראיתם בווואלהפדיה יש בעיה עם חוסר עדכון.חתונה קתולית 17:38, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
במסגרת הדיונים בעניין הצורך בהקמת העמותה, ובמסגרת בדיקת פעילויות אפשריות שבשבילן צריך עמותה, עלה הרעיון ליצור דיסק סטטי של ויקיפדיה. מטרתו של דיסק זה - לחלוקה בקרב ילדים שאינם מחוברים לאטנטרנט (ילדים המקבלים מחשב במסגרת פרוייקט "מחשב לכל ילד" - מחשבים אלה לא מחוברים לאינטרנט, וכן במחשבים בבתי ספר רבים אין חיבור לאינטרנט). השאיפה היא להתקין גירסא סטטית של וקיפדיה במחשבים אלה, ולעדכן אותה מעת לעת. אותם ילדים ממילא לא יכולים לגשת לגרסת האינטרנט. דרור 18:09, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בכל ספרייה עירונית נורמלית יש חיבור לאינטרנט. H2O 18:22, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אז מה? הגישה של אותם ילדים עדיין מוגבלת מאוד. לא ייתכן שהם יצטרכו ללכת לספרייה בכל פעם שבה הם רוצים לקרוא ערך בויקיפדיה. גדי אלכסנדרוביץ' 18:25, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני בעד דבר חדש. אינטרנט לכל ילד! H2O 18:27, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

מחשבי קיצי תקליטור יקרים, לפי הנתונים כאן כלל החומר הכתוב הוא 257 מ"ב. מן הסתם עם תמונות זה יתנפח מאוד. אורי רדלר 18:53, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

החישובים שלכם מצביעים על אי הבנה בסיסית במחשבים. הגדלים שויקיפדיה נותמת הם גדלים בבתים, כאשר עברית מופיעה כאן בקידוד יוניקוד, כתוצאה ממנו יש בה בייט אחד מיותר לכל תו בשפה (שאיננו רווח או פיסוק). הבייט הזה הוא קבוע. כך שמעשית אם מוותרים עליו כבר קיבלנו דחיסה בחצי. מעבר לכך, הטקסטים הם כמובן יתירים מאוד בגלל המבנה של שפה אנושית, וניתנים לדחיסה דרמטית. לא כך התמונות, ששמורות באופן דחוס. לו אני ילד בלי אינטרנט, לא הייתי רוצה אנציקלופדיה בלי תמונות. ‏Harel‏ • שיחה 19:23, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הטקסט מוחזק על-ידי מדיה-ויקי במאגר נתונים מסוג MySQL. זה מחייב, כנראה, להישאר ביוניקוד (ויש עוד סיבות טובות לכך). לגבי דחיסה, השאלה איננה האם אפשר לדחוס, אלא האם הכלים הנ"ל אכן דוחסים (או להפך - מנפחים). דוד שי 21:08, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הנתונים שהמערכת מספקת על עצמה (אורכי הערכים) הם במספרים לא דחוסים, ומכיוון שבהם השתמשו החברים לעיל, הם מטעים. גם אם הטקסט נשר ביוניקוד, אלגוריתם הדחיסה אמור לנצל את היתירות הזו. אינני יודע אם MySQL דוחס (יש לקוות שכן). מה שלא יהיה, תמיד אפשר יהיה לבנות את הדיסק כך שהמאגר כולו דחוס מבחוץ ונפתח רק בשעה שהוא מתקין את עצמו למחשב. ‏Harel‏ • שיחה 21:19, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מדיה ויקי תומכת בדחיסה של הנתונים ואני די משוכנע בשרת שלנו האופציה הזאת מופעלת. מצד שני, גם MySQL עצמו תופס מקום וגם המבנה של ה-Data Base שלא לדבר על ההתקנות האחרות שצריך (אתם באמת חושבים שכל אחד יהיה מוכן להתקין שרת אינטרנט?). אופציה סבירה יותר היא להמיר את הכל ל-HTML פשוטים ולדחוס, אבל אז יהיה צורך בהעתקה של הנתונים לדיסק... בקיצור, זה עניין לא פשוט בכלל. טרול רפאים 14:08, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

לדעתי, מדובר בשני קהלי יעד מצומצמים יחסית - קוראי העברית שיש להם גישה למחשב אך לא לאינטרנט, ואלו שאין להם גישה למחשב כלל. הקבוצה הגדולה ביותר שקופצת לי לראש הם החרדים, שלמיטב הבנתי אצלם רווחת מאוד תופעת המחשב בלי אינטרנט בשל הגבלות ששמה הקהילה החרדית על פרישת תשתיות הכבלים (וה-DSL?) באזורים חרדיים. כמובן, אם נפנה לקהל יעד כזה יהיה צורך לסנן את הערכים, אל יש לנו דתיים רבים ואפילו כמה חרדים. אולי זו תשובה טובה ל"ויקיפדיה הכשרה".

בכל אופן כדאי לדעתי להצטייד בשיעורים עדכניים של חדירת האינטרנט והמחשבים אל האוכלוסייה דוברת העברית, לפלח אותם לפי קהלי יעד, וכדומה. בעצם, בדומה למודל החרדי, אפשר לקחת את מאגר הערכים הגדול של ויקיפדיה ולחלק אותו למספר גדול של "מהדורות" בתחומים שונים - למשל "ויקיפדיה - פילוסופיה", "ויקיפדיה - מוסיקה", וכו', כמובן רק לתחומים בהם יש לנו מספר רב של ערכים (לפחות כמה אלפים, מה שמוציא את הפילוסופיה, לפחות כרגע, מהתכנית). אפשר למשל להכין מהדורות מיוחדות לכבדי ראייה בהן הפונט האוטומטי מוגדל.

בעצם, אפשר לעשות את כל הדברים האלה גם במהדורה המקוונת.. (אינדקסים אלפבתיים לפי חתכים נרחבים של תחומים שונים). יחסיות האמת 00:56, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

בהחלט יוזמה מבורכת, כל הכבוד!--אוהד אסטון (שיחה)‏ 11:57, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

גודל תמונות[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת עזרה:העלאת תמונה#גודל תמונות. דוד שי 07:44, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

שנים וחודשים[עריכת קוד מקור]

יש נוהל שממש לא ברור לי, שבכל פעם שמציינים שנה או חודש, מוסיפים קישור לערך הרלוונטי של השנה או החודש. איך המידע שמופיע בערך 1977, קשור לעבודת הדוקטורט של אבישי שמידע, למשל, אותה השלים בשנה זו? איך המידע שמופיע בערכים 1977, 1978, 1989, 1990, וכדומה, קשור למחקרים התומכים בגרפולוגיה? ג פ 16:09, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

מי אמר שיש קשר ישיר? ואם הקורא מעוניין לראות מה עוד ארע במהלך אותו שנה? ‏Yonidebest Ω Talk 17:41, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אשמח לקבל תשובות רציניות. ג פ 18:04, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

הנוהג המקובל בויקיפדיה (למרות שאין כאן "חוק" מחייב) הוא שבפיסקה ממוצעת יהיו שני קישורונים או יותר. הנוהג הזה מאפשר לא רק מראה אסטטי יותר. הוא גם מקל על הגלישה, מגוון ומאפשר פירוט נוסף בדברים צדדיים כבדרך אגב. בקישורונים אלה מתבטא יתרון הגלישה באינטרנט על פני קריאת טקסט מודפס. מצד שני, נכון שלפעמים אנחנו מגזימים ומקשרים יותר מדי, בצורה לא רלוונטית. אם נתקלת בקישורון שאינו שייך לעניין (כמו בדוגמה הטובה שנתת) - אתה מוזמן להסירו, תוך מתן הסבר בתקציר העריכה (או בדף השיחה). דני ‏Danny-w‏ 20:03, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

הנוהג המקובל הוא שמקשרים מתאריכים לערכי השנים והימים. נוהג זה נועד לאפשר לקורא הרוצה לדעת "מה עוד קרה ביום זה" מחד, ולמצוא הקשרים רב תרבותיים מאידך (האם יש קשר בין העבודה שמשהו התגלה בשנה X בתחום הרפואה או המדע על משהו אחר הקשור לתרבות הפופולרית באותה שנה? או על נושא בתחום מדעי החברה? או בתחום המשפט? - לרוב כן). דרור 20:17, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
"מנהג ישראל, דין הוא". אינני רואה טעם רב במרבית הקישורים לערכי השנים, ובדומה לג פ, אני מתקשה לראות קורא שיאמר לעצמו "מעניין איזה מאורעות נוספים קרו ב-1997", אבל כך נהוג בוויקיפדיה העברית מראשיתה (בעקבות ויקיפדיה האנגלית), ואינני רואה סיבה לשנות. חובה לתת קישור לשנה בעת שמצוין תאריך מלא (יום חודש ושנה), וכן בתאריכי הלידה והפטירה. בכל מקרה אחר, אין חובה כזו, ואיש לא יינזף אם לא ייתן קישור. דוד שי 20:24, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מסכים בהחלט. מילא השנה, אבל התאריך (!), לא רלוונטי לכלום, אולי כטריוויה (יום הולדת למישהו ובברכה אתה כותב מה קרה עוד באותו תאריך), או לצרכים אסטרולוגיים. יוסאריאןשיחה 21:18, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

לדעתי זה שיא האבסורדיות. נסו להעריך: מתוך כל המקרים שבהם מופיעים תאריך או שנה בויקיפדיה, באיזה אחוז מהמקרים קישור לערך של השנה או התאריך, יכול להוסיף או להרחיב משהו שהוא רלוונטי לאותו ערך שממנו הגיע הקישור? אני בטוח שהאחוז הוא אפסי. זה לא נתפס בעיניי, חוסר ההגיון שכאן. ולדוד שי אומר: לא כל נוהג שהוא רע חייב להימשך, רק כי ככה הנוהג וכי קשה לשנות מנהגים. צריך לשנות ולהשתפר! ומה רע בנוהג הזה? רע שזה מסיח את הדעת מהעיקר. כל קישור בולט מהטקסט בגלל ניגוד הצבע, ולכן מושך את תשומת לבו של הקורא; אם הקישור אינו לעניין - הוא מפריע! ממש כמו מלבן פרסומת שתוכנו כל הזמן משתנה, וכך הוא מסיח את דעתך מהכתבה המעניינת שנמצאת לידו, שבה אתה רוצה להתרכז. בטקסט צריכים להיות מינימום קישורים, שבאמת עוזרים להבין מושגים מקצועיים, או להרחיב בנושאים קרובים. המנהג הנוכחי הוא פשוט אידיוטי ואין בו שום תועלת. ג פ 22:18, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

לטעמי יש לקישורים שני טעמים.
האחד הוא כמו שאתה הסברת.
השני הוא לתת שלד לערך. כשאני מסתכל על ערך ולא קורא לעומקו אלא רק סורק אותו, אני קודם כל מסתכל על המילים שהן קישור (ובגלל זה אני מקפיד על כך שבתצוגה שלי יהיה להן קו מתחתיהן, וחבל שזה לא הדיפולט למשתמשים לא רשומים). דוקא התפקיד הזה מסביר למה אסור להרבות בקישורים מיותרים וטריוויטליים. אבל מצד שני השנים הן חלק חשוב מהשלד הזה, ולכן טוב שהן מודגשות. emanשיחה 22:23, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בתור אחד שעסק הרבה בעניין התאריכים, כבר הבעתי את דעתי שאכן הנוהג לקשר כל פעם שמופיע תאריך בטקסט הוא מוגזם. עם זאת, לא יזיק לקשר כאשר מדובר בתאריכים חשובים ועקרוניים בערך, בשל אותה סיבה שציין עמנואל מעלי. זהר דרוקמן - אהמ 22:25, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
ואני אוסיף שבחלק מהמקרים זה קורה כי התאריך פשוט לא ראוי לציון, אפילו בלי שיהיה קישור. emanשיחה 22:39, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
השנים הן חלק חשוב מהשלד הזה? איך בדיוק? הטענה שלך בכלל לא מובנת.ג פ 22:50, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
כשאני קורא על איינשטיין, חשוב לי לדעת מה התאריכים שבהם הוא חי ופעל - זה נותן את ההקשר המדוייק של כניסת תורת היחסות לזירה הפיזיקלית. אין ספק שהשנים הן חלק חשוב מהשלד של הערך שלו. גדי אלכסנדרוביץ' 00:24, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
ודאי שהשנים עצמן צריכות להופיע, כדי להבין את מהלך החיים ואת הרקע הכללי. השאלה היא עד כמה תורם הקישור לערכי השנים, שהם רק אוסף של אירועים, לידות ופטירות בולטים מסודרים לפי תאריך. ד.ט 09:14, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
נכון. וספציפית בערכי האישים, בדרך כלל אי אפשר ללמוד דבר על האיש מתוך הכתוב בערכים על תאריך הלידה והפטירה שלו. ערכי הימים הם כמעט קוריוז ובטח שלא מלמדים על אישיות זו או אחרת, וגם מערכי השנים קשה בדרך כלל ללמוד על מה שרלוונטי לחיי אדם מסוים. מקריאת 1879 אני למד שבריטניה פלשה לזולולנד, ושבארה"ב התגלה הסכרין. על איינשטיין או על תורת היחסות לא למדתי מאום מזה. ‏odedee שיחה 09:29, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מסכים ומתקן קלות - ערכי הימים הם קוריוז ממש, ולא רק "כמעט" קוריוז. יוסאריאןשיחה 10:43, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אנא קרא שוב את מה שכתב Eman ואולי תבין יותר טוב מה ניסיתי לומר בתגובתי ל-ג פ. גדי אלכסנדרוביץ' 12:52, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
כאשר מסתכלים בתחומים שונים (מלחמות ופיתוחי תרופות) אין הרבה הגיון (במבט ראשון) בשנים. יש בזה יותר הגיון למישהו שמנסה לראות התקדמות הסטורית של תהליכים - לדוגמה תסתכל בתחום שיש קשר בין הדברים שקרו בו (לדגומה תגליות בפיזיקה) ואז ההקשר ההיסטורי יהיה יותר ברור. מובן שה קיים גם בין תחומים בלתי קשורים לכאורה (כמו המסע של קוק ופיתוח של שעונים) - אלא שאז מי שמחפש קשר צריך לדעת טוב יותר מה הוא מחפש.
לגבי ימים. סך הארועים החשובים והימים לציון מתרחשים כמעט כולם ב365 ימים. אי אפשר לציין את כולם בבת אחת, אז כדי להדגיש אותם - ולו פעם בשנה - מציינים את היום בתאריך. אחרת היינו צריכים לדבר על יציאת מצריים, שבועות ופורים באותו הזמן. האזרח דרור 14:41, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אתה מתכוון שגם אתה, כמו עמנואל, כשאתה קורא ערך, מסתכל קודם כל על הכחולים - ולכן חשוב שפרטים חשובים יהיו קישורים, גם אם הקישור עצמו לא מועיל? אם כך, אז בערך אלברט איינשטיין תראה שלל שנים כחולות - 1879, 1893, 1903-1912 כמעט ברצף, 1932-3, ועוד פה ושם עד 1952 ו 1955. אמנם בעצמי תמיד יצרתי קישורים כאלה, למען האחידות, אבל אני עדיין לא כל כך מבין מה זה מועיל. מילא. ד.ט 19:27, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני לא קורא ערכים בצורה דומה לזו של עמנואל. זה לא מונע ממני להסביר את ההגיון שיש בגישה שלו. גדי אלכסנדרוביץ' 07:44, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

דוגמה[עריכת קוד מקור]

בשביל הניסוי לקחתי חלק גדול מהערך על איינשטיין לקחתי חלק גדול ממנו, והורדתי כל מה שאינו קישור (או חלק ממילה מקושרת) + כותרות. ככה זה נראה:

אולם באדן-וירטמברג גרמניה 14 במרץ 1879. מפעל אלקטרוכימי ילדותו כינור. מצפן

1889 מינכן בוואריה בגימנסיה המתמטיקה והפיזיקה לטינית. 1894 למילאנו. איטליה, שווייץ אראו. במכון הטכנולוגי של ציריך (1896 - 1900), אחד ממרציו אדישותו במתמטיקה ובפיזיקה. אזרחות הפטנטים בברן 1902 1908.

תחילת פעילותו המדעית

1905 שנת הפלאות -שנתון הפיזיקה דוקטור אוניברסיטת ציריך:

1909 לפרופסור חבר באוניברסיטה. 1911 פראג. 1912. 1914 באוניברסיטת הומבולדט ברלין.

פרסום תורת היחסות

1915 תורת היחסות הכללית. החברה המלכותית של לונדון, ארתור סטנלי אדינגטון, באי פרינסיפה שבמפרץ גינאה אפריקה ליקוי חמה ב-29 במאי 1919.


וכו' וכו'.

אתה יכול לראות שמה שיצא הוא לא חסר משמעות, ושהשנים בהחלט מוסיפות למשמעות הזו. לזה אני מתכוון ב"שלד" של הערך (ואגב, הוא לא מושלם - יש דברים מיותרים, ויש דברים חסרים. וזו דרך טובה להבחין בהם - לחשוב על איך הערך היה נראה כשרק השלד הזה קיים ממנו. emanשיחה 00:29, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

שאלה פיננסית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה היא הרי מוסד ללא כוונת רווח וכל חבריה מתנדבים. כאשר תורמים לעמותה או לגוף כלשהו מסוג זה, הרי זו נחשבת הוצאה מוכרת למס. האם התנדבות בויקיפדיה, כלומר תרומה של עבודה ולאו דווקא כסף, יכולה להיחשב באותו אופן? האם לדוגמא, הוצאות האינטרנט הביתיות יכולות להיחשב כהוצאה מוכרת בזכות תרומה לויקיפדיה? והאם יש בכלל מישהו בכל הגוף הזה שמרוויח שכר על תרומתו כאן? בוגי 21:23, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

קרן ויקימדיה העולמית היא גוף ללא מטרות רווח, אבל היא לא יכולה להוציא לך אישור על תרומות לפי סעיף 46 למס הכנסה. כאשר תקום עמותת ויקימדיה ישראל (בהקמה), בבוא היום אחת השאיפות היא שהיא תוכל לקבל תרומות פטורות ממס. לא ידוע לי על שום הסדר שיאפשר לך להזדכות על העבודה או על החיבור לאינטרנט. מי שמרוויח שכר בקרן העולמית זה רק מספר מצומצם של יועצים משפטיים ואנשים טכניים, כמדומני. ‏Harel‏ • שיחה 21:26, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני לא מצפה האמת גם לשום הקלות מס או תגמול כספי אלא סתם מתעניין כמובן. מה תעשה עמותת ויקימדיה ישראל (חוץ מאולי להוציא אישורים למס הכנסה)? בוגי 21:31, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אתה מוזמן להציץ בינתיים בויקיפדיה:עמותה, אבל זה רק קצה הקרחון. המידע עצמו נמצא כרגע בדיונים על ידי ועדת הבירור שמוזכרת בדף, ויתפרסם באופן מלא ומסודר עם השלמת רישומה ברשם העמותות. ‏Harel‏ • שיחה 21:39, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הרעיון של בוגי הועלה כבר בעבר, והתברר שהחוק אינו לצידנו - שיחת ויקיפדיה:שאלות ותשובות/תורמים#רק שתדעו מה אתם מפסידים.... דניאל צבי 21:53, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מה זה? איזה הסתכלות מעוותת, גם יש אנשים שמקבלים כסף על כתיבת טור בעיתון, אז אולי נפסיק לכתוב את דיעותינו עד שישלמו לנו?--אוהד אסטון (שיחה)‏ 11:48, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

סטטיסטיקות חדשות[עריכת קוד מקור]

הסטטיסטיקות התעדכנו סופסוף, אחרי כמעט ארבעה חודשים. לא כל החדשות טובות, בכמה מן הקריטריונים החשובים נדמה שהגענו לנקודת ישורת ויש אפילו פרמטרים שבהם אנחנו בירידה ביחס לאיזה שיא שהושג איפשהו בתחילת הסתיו האחרון (למשל, אחוז הערכים באורך גדול מ-2 קילובייט). לא ברור כ"כ למה. אבל סך הכל המגמה טובה. צריך להביא בחשבון השפעות עונתיות כמו החופשה הגדולה, תקופת החגים, וכו'. ‏Harel‏ • שיחה 21:57, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

מה זה? למה אתר הסטטיסטיקות הוא עם רקע בצבע כזה מחריד? אני אפסיק לתרום לוויקיפדיה רק בגלל הצבע של האתר סטטיסטיקות שלהם!--אוהד אסטון (שיחה)‏ 02:05, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

הצבעות מחיקה (אומניסייד)[עריכת קוד מקור]

חברים, נתקלתי במקרה בו מתנהלת הצבעת מחיקה על ערך, ועוד ועוד אנשים מצביעים להשארתו, אך נראה שאיש מהם אינו טורח לקרוא את הדיון (הקצר להפליא, יש לציין), ומתעלמים ממנו כליל. כך קורה באומניסייד - הערך הוא פיקציה, או לפחות שמו (המושג אומניסייד אינו קיים, וראו הערותי בדיון המחיקה).

העלתי לראשונה את השגותי בעניין לפני שלושה ימים, אך איש לא ראה לנכון לענות, או, חלילה, להביא מקור כלשהו לערך (שאין לו בינויקי). הצביעו שוב ושוב לטובת השארת הערך, ללא נימוק ברור, וללא התייחסות לשאלתי.

אז אומר זאת כך - להצביע בלי להבין (שהרי הביטוי כלל אינו קיים) ובלי לקרוא את הדיון (או שקוראים את הדיון, אך מתעלמים מטענה חשובה בו) - זה לא לגיטימי. שימו לב, בבקשה. עופר קדם 22:32, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

מה גורם לך לחשוב שרבים לא נוהגים לערוך חיפוש בגוגל ובגוגל סקולר לפני הצבעתם בהצבעת מחיקה? יחסיות האמת 23:26, 20 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
ואותם רבים לא טורחים להסביר זאת בדיון, בתשובה לשאלה ישירה? כאילו לא עשו דבר, וממילא, אותם מקורות מעטים ומבולבלים סותרים אחד את השני, והערך כמו שהוא אינו יותר מדיון על דוקטרינת ההשמדה העצמית, ותו לא. עופר קדם 00:28, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אולי כדאי באמת לחדד את ההנחיה, כך שבדומה למי ששם תבנית חשיבות, גם מי שמעלה הצבעת מחיקה או מצביע בה, יהיה מחוייב לבדוק קודם את הערך בגוגל. אולי אפילו אפשר לחייב להציג את התוצאות בגוגל בדף השיחה של ערך עם תבנית חשיבות ובדיון המחיקה. יחסיות האמת 00:33, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בחייך. הבעיה היא שאנשים מוצאים לנכון להצביע תוך התעלמות מהדיון, ולא טורחים לנמק ולהסביר את עמדתם. בנוסף, ברור שאנשים לא טרחו לבדוק, כיוון שאם היו עושים זאת, היו רואים שכל הדיון על המלחמה הקרה ועל זה ש"זה שמר על השלום" הוא בכלל לא קשור למושג, המילוני, at best. עופר קדם 08:45, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אולי הגיע הזמן לבטל את שער הכניסה שמכיל רק חלון חיפוש?[עריכת קוד מקור]

משתמש שמעוניין להגיע לדף הראשי צריך להזין חיפוש כלשהוא ורק אז הוא יכול להגיע לדף הראשי, דך כזה לא קיים בוויקי באנגלית

זה רק אם אתה נכנס דרך wiki.org.il או wikipedia.org.il. נסה להכנס דרך he.wikipedia.org. יחסיות האמת 23:19, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
צריך להעיר ששני האתרים הללו הם לא חלק מויקיפדיה. גדי אלכסנדרוביץ' 23:23, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בעליהם מצהיר שהם "תרומה לוויקיפדיה". מעניין אם יאות לתרום אותם לעמותה לכשתקום. יחסיות האמת 01:09, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
לזכותו יאמר שבחיפוש שם יש ערך מוסף. מקבלים תיבה משולבת עם רשימת ערכים כבר בשלב ההקלדה, כך שאפשר לחפש ולנווט ביתר קלות בערכים מאשר בתיבת החיפוש הרגילה של הויקיפדיה. --אפי ב.שיחה • 11:00, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

תבנית בקשות דחופות[עריכת קוד מקור]

תבנית הבקשות הדחופות בשער הקהילה נהיית עמוסה מיום ליום. מיד לאחר שמוסרים ערכים מהרשימה המייגעת שלא מעודדת אף ויקיפד לטפל בה, מתווספים לה מיד ערכים חדשים (ולא תמיד ממש דחופים) שהופכים אותה לעמוסה חזרה. מה ניתן לעשות בנידון? תומר ט 10:45, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

הגיע הזמן לגבש קריטריונים יותר ברורים אלו ערכים ראויים להיכנס לרשימה זו - כרגע המצב פרוץ לגמרי, ואיש הישר בעיניו יעשה. עקב כך הרשימה בלתי אפקטיבית - איש אינו לוקח ברצינות את "דחיפות" הטיפול בערכים אלה.
אני הייתי מציע שהרשימה תיוחד ל- (א) ערכים שהם "ערכי ליבה" קלאסיים, כאלה ש"אף אנציקלופדיה אינה שלמה בלעדיהם", שנמצאו כחסרים אצלנו או קיימים במצב מביש; (ב) ערכים בנושא שעלה לראש סדר היום הציבורי, שלא קיימים או שקיימים במצב רע. ומובן שהרשימה לא יכולה להכיל את כל הערכים הנ"ל, אך אלה תנאי סף לכניסה. מגיסטר 13:41, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מסכים עם מגיסטר. דרור 17:40, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
כדאי אולי להעלות את הנושא ואת ההצעה לצימצום הנושאים הרשאים להופיע בתבנית הבקשות הדחופות לפרלמנט. מישהו מוכן לנסח הצעה לנוהל ולשים אותה שם? תומר ט 20:35, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שיש צורך לפנות לעזרת הפרלמנט - אני חושב שהמזנון יעשה את העבודה בשבילנו.
דבר נוסף מאוד חשוב הוא שיהיה מי שיפקח על התבנית ויוריד ערכים שלטעמו לא רואיים להימצא בה או שיפנה למי שרשם את הערך בה אם הוא לא בטוח האם להוריד או לא - אחרת כל העסק לא יצליח. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 20:54, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני ואחרים תמיד מבקרים בתבנית, אך ללא מנדט - ההסרות העיקריות שבוצעו היו של ערכים שהתיישנו. עם זאת, אני חייב לציין שלרוב התבנית איננה כה עמוסה וכוללת כשבעה-שמונה ערכים - וזה לא נורא כלל וכלל.
עוד אוסיף שישנם ערכים שלולא הופיע בתבנית - לא היה קורה להם דבר. כך מגהץ או אלטע זאכן ועוד כמה. ערכים מסוימים ישופרו באופן שוטף בויקיפדיה, כך שהוספת שלושת המועמדים לרמטכ"ל לפני זמן מה הייתה, לטעמי, מיותרת - הם שופרו בלי קשר לתבנית כי יש לנו ויקיפדים עם יד העל הדופק שמייד רצים לעדכן ערכים שכאלו. הערה נוספת, לגבי דבריו של מגיסטר על ערכי ליבה, גם בהם יש בעיה. מדי פעם אני רואה בתבנית ערכים בסגנון הכלכלה של האימפריה העות'מנית (כאמור, לא דוגמה בפועל אבל ברוח הדברים) - ערכים שכאלו מצריכים ידע והבנה בתחום. אם יופיעו בתבנית המבקשת, כביכול, מכל דיכפין - אנו עלולים לקבל ערכים לא טובים ואף מטעים. לעומת זאת, אין בעיה עם ערכים בסגנון אוהיו או קיריביטי, שקל יותר למצוא להם מקורות (כולל ויקי האנגלית). כנ"ל עם רוב האישים.
המלצתי היא שלתבנית יכנסו ערכים מארבעה סוגים:
  1. ערכים אקטואלים קיימים שאין מישהו האמון על שיפורם באופן שוטף (כאן אפשר להוציא, בעצם, את כל נושאי הפוליטיקה הישראלית וצה"ל).
  2. ערכים אקטואלים לא קיימים (וועדות למיניהן) - יתווספו עם הערה מוסתרת בסיסית (כדי להראות שאינם קיימים לאלו שמנטרים את התבנית) ויוסרו לאחר שנראה שיש מישהו שעובד עליהם. הערה: כלל זה קיים כבר עכשיו.
  3. "ערכי ליבה", שאין אנציקלופדיה סבירה מושלמת בלעדיהם - בתנאי שאינם דורשים הבנה מיוחדת בתחום מסוים. אם מישהו חושב שממש חסר ערך על הכלכלה של X, גישה פילוסופית כלשהי, מושג חשוב בפיזיקה וכן הלאה - עדיף שיפנה לאחד הויקיפדים המבינים בתחום בדף השיחה.
  4. ערכים העומדים עם תבנית לשכתוב כבר הרבה זמן.
הסגות, הסכמות, הצעות, איומים? זהר דרוקמן - אהמ 11:33, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
יש כל מיני סיבות למה למישהו דחוף לבקש ערך. למעשה התבנית הזו נוסדה בגלל שבתבנית "ערכים דרושים" גילגמש החליט על קריטריונים (ע"פ מספר הערכים המפנים לקישור, מה שבעצם איפשר לשים רק ערכים אדומים שמופיעים בתבנית שקיימת בהרבה ערכים), ולי היה דחוף לבקש לשפץ ערך קיים בשביל "היום בהיסטוריה", והוא בתור גילגמש לא היה מוכן להתגמש. אז אחרי ריבים איומים ייסדנו את התבנית הזו בתור פשרה, ובזאת פתרנו את הבעיה. אז עכשיו שוב להתחיל עם קריטריונים? כמו שאומרים האמריקנים "אם זה לא שבור אל תתקן את זה". emanשיחה 12:47, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
"לא שבור"? נכון לעכשיו, יש 14 ערכים בתבנית! הדבר גורם לכל ויקיפד שרואה את התבנית לחשוב שהדחיפות אינה כל כך רצינית. חייבים לקבוע הגבלות ברורות יותר לסוג הערכים הרשאים להיכנס לתבנית. תומר ט 13:13, 24 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
ועכשיו יש 11 (שלושה ישנים). ולפני שבוע היה מספר חד ספרתי. התבנית נעה בין גאות ושפל וכפי שכתבתי קודם - המצב ממש לא נורא. גם כאשר אנחנו מגיעים ל-17 ערכים עדיין חלקם נכתבים או משתפרים. להיפך - אני מוצא שמספר דו ספרתי של ערכים מוביל ליותר תוצאות, שכן קל יותר למצוא דבר מה שיתאים ליכולתך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:59, 24 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

הניתן למנוע השמצה אישית שקרית בויקפדיה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:רצח יצחק רבין emanשיחה 14:45, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

סוף שבוע ללא ערכים חדשים - בהצלחה לכולם[עריכת קוד מקור]

בקרוב יתחיל רשמית ויקיפדיה:סופשבוע ללא ערכים, וזו הזדמנות נוספת לבקש מכולם להניח לערכים החדשים עד יום ראשון בבוקר ולעזור לנקות את כל מה שהצטבר פה בשלוש וחצי שנים של פעילות אינטנסיבית. לא, לא נצליח לטפל בהכל, אבל אם קבוצה גדולה של ויקיפדים תעשה מאמץ מיוחד במהלך סוף השבוע, אפשר לשפר את המצב בהרבה.

להצלחת המיזם, זכרו לעדכן ביומן הפעילות על ההתקדמות שלכם, ושקלו לעבוד בצוותים. אם תיווצר תחושה של עבודת צוות מאומצת מסביב לשעון, נדע שהצלחנו.

בהצלחה לכולם, ‏Harel‏ • שיחה 15:35, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

סוף שבוע זה רק מחר ומחרתיים? זה כלום זמן. אני בעד לכלול גם את יום ראשון או יום חמישי בערב/לילה... ‏Yonidebest Ω Talk 17:42, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
רואים שלא קראת את דף המיזם - "סופשבוע ללא ערכים מתחיל בשעה 18:00 ביום ה' ומסתיים בשעה 8:00 ביום א' שלאחריו". דניאל צבי 18:29, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

פשרה בעניין נושא הפורנוגרפיה[עריכת קוד מקור]

פתחתי הצבעה בפרלמנט, אתם מוזמנים להצביע. הייתי רוצה לראות משתמשים מצביעים וזהו, בלי דיון נוסף, בעיקר משום שכבר יש לי כבר ראש מכל הנושא הזה. ‏Yonidebest Ω Talk 16:14, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

עוד מוסד אקדמי אוסר לצטט את ויקיפדיה כמקור[עריכת קוד מקור]

ראו כאן (באנגלית). אביעד המקורי 20:33, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

זה בסדר גמור, לדעתי. ‏odedee שיחה 21:30, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
נכון מאוד, לא הגיוני לצטט אנציקלופדיה כמקור לעבודה אקדמית, האנציקלופדיה היא לא מקור מידע, היא מבוססת על מקורות מידע אחרים ואותם צריך לצטט. Astupidog 21:44, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מסכים, כמובן עם שני קודמי. יש לראות הידיעה באור הנכון: ויקיפדיה שולתתת!!!!1. וכי שמעתם מימיכם על אוניברסיטה שאסרה, למשל, על השימוש באנציקלופדיה אחרת? מובן שלא שמעתם, וזאת לא מפני שאנציקלופדיות אחרות הן כה משובחות שניתן לסמוך עליהן ללא פקפוק, אלא מפני שאין סטודנט שיטריח עצמו לספרייה כדי לפתוח אנציקלופדיה - מי שכבר הגיע לספרייה, פותח את ספרי הלימוד הסטנדרטיים. אבל ויקיפדיה כל כך זמינה, כל כך אמינה, כל כך מפתה, שהסטודנטים מעדיפים אותה, וכאן נובע האיסור. דוד שי 21:57, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אתה גורם לזה להישמע כאילו זה דבר רע...
בכתבה עצמה גם ג'ימבו ויילס מברך על ההחלטה, ואומר שבעצם הם מיישמים את המדיניות של הויקיפדיה. גם בהמשך כתוב על פרוייקטים של כתיבת ערכים במסגרת לימודים באוניברסיטה, שזו הדוגמה הכן טובה לאיך להשתמש בויקיפדיה במסגרת אוניברסיטה. emanשיחה 21:54, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

וכעת, גרסה לקוראי עברית, ב"הארץ". למותר לציין שאין לצטט גרסה זו, אלא אך ורק את המקור ב"ניו יורק טיימס", שהרי מי יודע איזה טעויות נפלו בתרגום. דוד שי 07:32, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

סיכום פרוייקט אינטרנט בעסקים[עריכת קוד מקור]

נכתבו \ הורחבו 62 ערכים (מתוכם 13 ערכים עדיין יש למזג להרחבת ערכים קיימים) + 2 ערכים בוויקיספר. קיים הרבה מקום לשיפור: היו מספר ערכים שלא עמדו בכללי כתיבה, וכן ערכים נוספים שהתגלו כמועתקים ונמחקו.

הערות לשיתוף פעולה וויקיפדי:

  1. זמני התגובה הוויקיפדיים, מיידיים. השיפוט מיידי. אין סבלנות לתהליך של לימוד ושיפור.
  2. קיימת ציפייה כי זמן התגובה של המרצה לבעיות הערות ותגובות יהיה מיידי ושוטף.
  3. נראה כי קיימת נטיה רבה יותר להשתמש באופצית מחיקה מוחלטת של ערכים שלא נכתבו כראוי ופחות להשתמש באופציות נוספות כגון העברה למרחב אישי + הערות לתיקון או לחילופין ביצוע תיקונים בפועל. [יש לציין כי במסגרת הפרוייקט הציפייה היא כי הסטודנט יבצע את מרבית העבודה, על בסיס ההערות לשיפור שנתנו לו. יתר על כן, הסטודנט מקבל את הציון בעיקר על בסיס הדברים שהוא כתב (תוך בדיקה של גרסאות קודמות), אך גם על תצורת הערך הסופית (שכוללת את הנכונות של וויקיפדים, באם קיימת, לשפר ערך ספציפי זה).]
  4. נראה כי במקרים רבים לא קיימת ציפייה שבעל הערך יטרח לתקן אותו (על אף שהמדובר בסטודנטים המקבלים ציון על המטלה ולפיכך ברובם מעוניינים לקבל הערות לשיפור ולבצע את השיפורים הנדרשים)
  5. נטיית המחיקה, נוטה להצטרף אצל וויקיפדים מסויימים לנטיה ליצירת הכללות פוגעות ולקבלת פנים שלילית, במקום לנסות לתמוך ולעזור לסטודנטים שכנראה זקוקים יותר לתמיכה ועזרה. [כנראה תמיד יהיו סטודנטים שיחפשו את הדרך הקצרה תוך מינימום מאמץ, וגם להם ניתן לעזור ולהסביר כי זו לא הדרך].
  6. במקומות בהם הערך הנכתב נחשב לגבולי, כן בוצעו תיקונים שינויים ושיפורים.
  7. קיימת נטיה להשתמש בתבניות במקרים הדורשים שיפורים ספציפיים, אך זו נמוכה מן הנכונות לפרט מהם הליקויים הספציפיים אותם יש לתקן בכדי לשפר את הערך. (יתכן שהדבר נובע מחזרה מרובה על אותן הערות ולבעל ההערות כבר נמאס לחזור על עצמו).
  8. בשלב מאוחר יחסית החל ריכוז של בעיות בדף השיחה של הפרוייקט, צורת ריכוז שנמצאה יעילה.
  9. פניות בדף השיחה שלי נמצאו יעילות (מבחינתי) בכדי לאתר את הסטודנטים ולהעיר להם. כיוון שמרבית הסטודנטים להם ההתנסות בוויקיפדיה היא ראשונה לא נוטים באופן שוטף להתבונן בדפי שיחת המשתמש שלהם, מרבית הפניות נעשו בשיעורים (כלומר בתדירות של פעם בשבוע).
  10. ערכים בעייתים שנמחקו באופן מיידי, מנעו ממני את היכולת לקרוא את הערך להבין מה הבעיה איתו, ולכוון את הסטודנט הרלוונטי בהתאמה.
  11. נמצא מתאם גבוה למדי (אם כי לא זהות) בין הערות התוכן שניתנו על ידי וויקיפדים לבין דעתי ביחס לאותם ערכים (כאשר הצלחתי לבסוף לקרוא את הערכים המדוברים).

מסקנות ליישום בפרוייקטים הבאים

  • תנתן רשימת ערכים – תוספות לרשימה יאושרו מראש על ידי מרצה הקורס. החופש שניתן לבחירה של ערכים על פי עניין אישי – לא הוכיח את עצמו.
  • הסטודנטים יונחו להציג תקציר של הערך אותו רוצים לכתוב + מקורות בהם מתכוונים להשתמש + רשימת ערכים קיימים בוויקיפדיה בתחום., גרסה ראשונית זו של הערך תכתב מחוץ לוויקיפדיה, ותועלה לוויקיפדיה רק לאחר אישור.
  • סינון זה אמור למנוע נושאים וערכים לא מספקים, אך אינו יכול לסנן העתקות או ניסוחים לא אנציקלופדיים.


הצעות לשיפור שיתוף הפעולה (חלקן כבר עלו בדיונים)

  1. במקרה של ערכים בעייתיים (העתקות, ערכים שתוכנם לא ראוי , ערכים שאינם כתובים בצורה אנציקלופדית).
    1. הערך לא ימחק. (לאפשר למרצה בכל זאת להתייחס גם אם לא בזמן תגובה מיידי).
    2. אם הערך לא נמצא במרחב הערכים של הכותב (שזוהה כסטודנט), הוא יועבר למרחב זה.
    3. להוסיף התייחסות לבעייתיות של הערך בשיחה של הערך, כך שהסטודנט יוכל להתייחס ולשפר
    4. להוסיף את הערך הבעייתי לשיחה בערך הפרויקט
  2. במקרה של ערכים הדורשים שיפור. לצרף לתבנית התיקון קישור אל מקטע ספציפי המסביר את הבעייתיות האמורה ומה הציפיות. ההפניה אל כל דפי ההנחיות, ביחס לאיך לכתוב נכון, התבררה כלא יעילה. לדעתי הפניה כזו תוכל לעזור לא רק לסטודנטים.
  3. לראות ערך מומלץ לא תמיד תורמת למי שמעוניין לכתוב ערך ראוי. רשימת דרישות סף לקבלת ערך ראוי תוכל לעזור (למשל מהן הדרישות שהערך צריך לעמוד בהן כדי לא להיות ערך בשכתוב או עריכה).
  4. גיוס וויקיפדים מתנדבים (על פי נושאי עניין?) לתמיכה שוטפת בסטודנטים אשר יכתבו ערכים נתונים מראש. על אף שהסטודנטים מקבלים הנחיות ומופנים להנחיות נוספות, מתקיימת סוגיית ההתנהגות האמריקאית הידועה RTFM, שהישראלים אף הם לוקים בה לא מעט. (Read The F-ing Manual )

תודה לעופר, עודד ועוד עוסקים במלאכה, שנרתמו לתמיכה בפרוייקט (גם אם לא מתוך שמחה יתרה). אשמח לקבל מתנדבים שאליהם ניתן יהיה להפנות את הסטודנטים באופן ישיר. (נוסף על ההפניה הכללית למזנון). בקורס הקרוב יהיו קבוצות סטודנטים שיעבדו על מעט ערכים מוגדרים מראש או מתואמים.

ולקינוח, הקישור אל הקורס הקרוב ניהול ידע, שאך עתה נכתב במרחב האישי נעלם - אשמח אם משהו יחזיר אותו. אריה. ariek 20:56, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

תגובות בשני נושאים:
  1. העתקות חייבות להימחק מיידית. עם זאת, אולי ניתן להודיע בדף הפרויקט על ההעתקה ועל המקור.
  2. איזה קישור (דף הפניה?) צריך לשחזר?
‏– rotemlissשיחה 21:15, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
נדמה לי שתבנית הז"י קובעת כי ינתן שבוע להראות כי החומר אינו מעותק, ואתה הוא בעל הזכויות וכו'... אין סיבה לנהוג אחרת במקרה של הקורס. --איש המרק 21:25, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
זה נוהל רק למקרה שקיימת אפשרות כזו. מי שהעתיק ממט"ח, מאתר הארץ, מהאנציקלופדיה של YNET וכו' - לא ניתנת לו שום ארכה כזו, החומר נמחק מיד. ‏odedee שיחה 21:29, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

לאריה שלום. רוב תודות על הלקחים וההתייחסות העניינית והרצינית. נראה לי שיש לנו הרבה מה ללמוד הערותיך אלו, לא רק לפרוייקטים עתידיים של שיתוף פעולה, אלא גם באופן כללי. בברכה, --אורי שיחה 17:11, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אריה, כולנו מכירים את RTFM, ולפעמים ערך הוא כל כך גרוע, עד שכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להפנות אותם חזרה לתיכון, או לכל הפחות לאחד המדריכים הכלליים שלנו. אנחנו כאן לא כדי ללמד איך לכתוב, אם כי ייתכן שבעתיד אכן יועברו שיעורים כאלו על ידי עמותה זו או אחרת. בכל אופן,
א. הדף שלך נמצא כאן.
ב. העתקות הם הפרת זכויות יוצרים, דבר שלא ניתן לאפשר כאן. אם סטודנט כלשהו טוען שדבר מה שכתב נמחק בשל העתקה בעוד שלא העתיק דבר - אפשרי לשחזר את הערך המחוק כדי להוכיח לכאן או לכאן. לגבי ההערות שלך, אני חושב שאם הסטודנטים שלך יכתבו את הערכים שלהם במרחב המשתמש שלהם, זה פחות יפריע לנו. עם זאת, קח בחשבון שהמטרה של כתיבת הערכים במרחב המשתמש שלהם היא כתיבת ערכים אנציקלופדיים, ולא כתיבת עבודה בשביל ציון "עובר". לפעמים נדמה לי שעדיף יהיה אם תפתח פרויקט ויקי משלך (יש מלא אתרים שמספקים שירות כזה חינם), שם הסטודנטים שלך יכולים לעשות מה שבראש שלהם, אפילו להעתיק (לא שאני אומר שזה בסדר). שבת שלום, ‏Yonidebest Ω Talk 17:46, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

בהתחשב בכמות העבודה והמאמץ שויקיפדים נדרשו לו, ובתוצרת הירודה, באמת כדאי להמשיך את השת"פ הזה לעוד קורס (בקשר לזה)? עופר קדם 18:05, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אני חושבת שהמשך חד צדדי בפרויקט הזה יהיה טעות. בוודאי אם המרצה מתכוון להיות זמין רק אחת לכמה ימים, ואם התלמידים לא יודרכו לקרוא את מה שנכתב להם בדפי השיחה. כמו כן, חשוב להבין שיש גבול גם למה שאנחנו יכולים לעשות. סטודנט שכותב בשגיאות כתיב, פיסוק ותחביר לא יוכל לכתוב ערכים ראויים. במסגרת הקורס האחרון נכתבו כמה וכמה ערכים שהיו צריכים להמחק במחיקה מהירה. ברגע שהם נמצאים במרחב הערכים אני חייבת לערוך אותם - כי אני לא מסוגלת להשאיר ערך במצב כזה במרחב הערכים.
על כן, חייבים להסיק מסקנות. אריה עשה אבחנות יפות - אבל לא תמיד הגיע למסקנות הנכונות. ויקיפדיה דינאמית מאוד - פשוט אי אפשר להשאיר דברים במשך שבוע עד שהם יטופלו. יש צורך בנוכחות מתמדת של המרצה - אחרת זה יגמר באותה צורה. כמו כן, הציפייה שמישהו יבוא ויגיד מה לא בסדר בערך ויגיד מה לתקן - שגויה. אם התלמידים היו מגישים למרצה עבודה הם היו מגישים אותה מושלמת - אין שום סיבה שהם יעלו לויקיפדיה ערך לא מושלם. רבים מהתלמידים פשוט כתבו את הערך ואז השאירו אותו כמו שהוא, על שגיאות הפיסוק והדקדוק (המזעזעות לעיתים) שבו.
ושוב - אין טעם להמשיך בפרויקט הזה ללא תיאום ציפיות גם עם הקהילה. הסיכום שלך טוב ויפה, אך הוא סיכום שלך, לא שלנו. מאחר שאנחנו הם אלו שפוגשים בדברים בפועל - מן הראוי לא להמשיך בפרויקט ללא הגעה להסכמה. בברכה, רותם - אהמ... 01:28, 24 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני מצטרף לדברים - התוצאות המחפירות לא מצדיקות את המאמץ בשת"פ נוסף עם שלוחת "דרבי" בישראל. רנדום 13:51, 24 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הצעה קונסטרוקטיבית: על המנחה לכתוב 3 ערכים בעצמו לפני פתיחת הקורס. הדבר יאפשר לו לחוש את אופי הכתיבה הויקיפדי. בעזרת התיקונים שיתבצעו בערכיו הוא יבין את הדגשים שלנו בכתיבת ערכים. מלמד כץ 17:24, 24 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אריה, ככל אדם אחר בעולם, אינו זקוק ל-'אישור' מאיתנו בשביל לכתוב בוויקיפדיה. עלינו פשוט לנהוג בו ובסטודנטים כבוויקיפדים רגילים, ואם המשמעות היא מחיקות, אזהרות וחסימות, יהי כן (אל תבינו אותי לא נכון, אני תומך בשימוש במשורה באמצעים אלה).
ואם לאורך הזמן יתברר שהאקדמיה, לרבות גופים בעלי מעט יותר יוקרה מ-'דרבי', לא מצליחה להשתלב כאן, אולי הדבר יצדיק התאמות כלשהן מצדנו. כך או כך, אנו רק נצא מורווחים מאינטראקציה זו, להערכתי. יחסיות האמת 02:51, 25 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

פיצול הדף אקולוגיה - מונחים לאינספור קצרמרים[עריכת קוד מקור]

בעבר החליטו משום מה לפצל את הדף למספר רב של ערכים עצמאיים, הערכים אלו נזנחו ועד היום מכילים משפטים בודדים ואפילו לא קיטלגו אותם כקצרמרים, את הרשימה של הערכים הללו תוכלו למצוא בתרומותיו של ג פ (בתאריך ה-1 בספטמבר 2006) ובגירסאות הקודמות של 'אקולוגיה - מונחים'. רציתי לברר מדוע החליטו לעשות כן ולנתח מחדש את המצב - אולי עדיף להחזיר את הדברים כפי שהיו. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 22:05, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

הדבר נעשה משום שהרעיון של הערך "מונחים בתחום X" הוא בלתי-אנציקלופדי בעליל. נכון שהרבה פעמים יש מונחים שלא מצדיקים ערך שלם, כי אין כל-כך הרבה מה לכתוב עליהם. אבל, במקרה הנוכחי:
  1. חלק גדול מהמונחים היו חשובים ביותר ודרשו ערכים משל עצמם
  2. לחלק גדול מהמונחים כבר היה קיים ערך, במקביל לאיזכור בערך המונחים
  3. חלק גדול מהמונחים היה שייך לבוטניקה יותר מאשר לאקולוגיה
  4. בתחום הבוטניקה קיימים ערכים רבים שאינם אלא הגדרה בת-משפט אחד. אני בהחלט לא מרוצה ממצב זה, וייתכן שצריך לאחד את הערכים הנ"ל תחת ערך אחד. אבל באותו זמן ראיתי לנכון ליישר קו עם הקיים.
וחוץ מזה, באופן כללי, גם אם מונחים שונים מופיעים תחת ערך אחד, הרעיון של ערך שהוא בסך הכל רשימת מונחים, הוא בלתי אנציקלופדי לדעתי. יותר נכון לכתוב את הערך כגוף קוהרנטי אחד, עם טקסט רציף, שבו יוזכרו המונחים הרלוונטיים, בתור ראשי פרקים או אפילו סתם באמצע הטקסט, עם הדגשה כמובן.
ג פ 22:43, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
ההחלטה לפצל פתאום מונחון לעשרות ערכים קצרים ביותר היא מאוד מוזרה, במיוחד לנוכח העובדה כי ניכר כי ג פ כלל לא טרח לקרוא את ויקיפדיה: מונחון ואת דף השיחה שלו. יש סיבות טובות למה נוצרו הערכים הללו והן מפורטות. טרול רפאים 22:47, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אתה צודק, ורק עכשיו - בזכותך גיליתי שקיים דבר כזה "מונחון" בויקיפדיה. זאת כנראה הפאשלה הגדולה ביותר שלי בתור ויקיפד מתחיל. אני מניח שהיום לא הייתי עושה דבר כזה בלי לבדוק שבע פעמים. רק מוזר לי שאף אחד לא העיר על כך עד עכשיו. התנלצותי הכנה לקהילת ויקיפדיה. מה הדבר הנכון לעשות בשלב זה? ג פ 23:10, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
קודם כל לאתר את הערכים שפוצלו ולראות אלו מהם צריכים להיות באמת במונחון הנ"ל (חלק מהם כנראה היו במיקום שגוי לפי דבריך) ואחר כך להחזיר את מה שדרוש, אין צורך למחוק את הערכים אלא להפוך אותם להפניות. טרול רפאים 23:25, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

להלן רשימת הערכים שפוצלו מאקולוגיה - מונחים שלא יכולים להישאר במצבם (אלו בלי הערה כנראה צריכים להפוך לחלק מהמונחון העתידי):

טקסון, צמח רב-שנתי, שפעה, צמח דו-שנתי, צמח חד-שנתי, ריזואיד, עומד, מגוון מינים, אראל (אקולוגיה), קו-אבולוציה, אתר (אקולוגיה), יחידת תפוצה, קוסמופוליטיות (ביולוגיה), צמח רב־מחזורי, אנדמיות (גבולי), אברי קיימא, אנאביוזה, אוכלוסייה (אקולוגיה), צמח חד-מחזורי, מין מגדיר, מין מבדיל, צמחייה(לאחד לצמח, צומח או צמחים), פנולוגיה, נוף צומח (לטיפול), צמח בן-חלוף, צמח בר-קיימא, הפצת זרעים, אזור פיטוגאוגרפי, מנבג, סוקצסיה (לטיפול), אבולוציה מתבדרת (לאחד עם אבולוציה), תפוצה ובית גידול (גבולי).

בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 23:45, 22 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

לדעתי צריכים להיות כאן שלושה מונחונים: אקולוגיה, בוטניקה וביוגאוגרפיה. לכל אחד מונחים משלו. המונחון בבוטניקה הוא כנראה החשוב ביותר - כמות ההגדרות שם שאינן מצדיקות ערך משלהן היא אדירה, וקיימים המון ערכים בני משפט או שניים שראויים להעברה למונחון. לביוגאוגרפיה ייכנסו מעט מונחים יחסית, אבל אני חושב שהוא מצדיק מונחון בפני עצמו. ג פ 00:06, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אתה מוזמן להיכנס למשתמש:כל יכול/ארגז חול 2/מונחים מוזנחים ולפצל את הרשימה לשלושה חלקים, אני אנסה לעזור. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 00:11, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הלילה לצערי כנראה לא אוכל. אשתדל במהלך סוף השבוע. ג פ 00:16, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
על-פי המתכונת המוצעת יהיו חפיפות במונחים בין מונחונים שונים. אבל לדעתי המונחים האלה חשובים מאד גם מחוץ ל"אקולוגיה", ולכן הכללה רק תחת כותרת זו חוטאת להם. יש בעיה בביולוגיה של חפיפה רבה בין תחומים שונים, כך שלעתים קרובות קשה להגדיר באיזה תחום נמצאים. אותה בעיה אפשר לראות בערך תחומים בביולוגיה. אפשרות אחרת היא לעשות מונחון אחד עבור כל תחומי הביולוגיה, וכך להתגבר על החפיפות האינסופיות בין תתי-התחומים השונים. כמובן שיתקבל מונחון ארוך כאורך הגלות. פשרת ביניים היא חלוקה של כל הביולוגיה לשני תחומים עיקריים, משהו כמו "ביולוגיה אורגניזמית", להבדיל מ"ביולוגיה תאית ומולקולרית"? ג פ 00:24, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אחרי ריפרוף על הערכים, נדמה לי כי יהיה נכון 2 מונחונים: טקסונומיה (או ' מיון עולם הטבע ') ובוטניקה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 00:29, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
דווקא טקסונומיה? לא רואה איך זה קשור כאן, ואיך זה עוזר לכסות את מה שלא בוטני במישרין. המונח היחיד שרלוונטי לקטגוריה הנ"ל הוא "טקסון". ג פ 00:43, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

כרגע עובד על מורפולוגיה של הצמח - מונחים. הערות יתקבלו בברכה. ג פ 11:49, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

וכרגיל הגענו לשלב הבעייתי כל-כך שהוא נחלתו של כל מונחון וכל ערך בויקימילון. ישנן הגדרות מדויקות, מתומצתות וכתובות היטב במגדיר הצמחים. האם אני צריך בכוח לשנות אותן, ולמצוא ניסוח חליפי, שמן הסם יהיה פחות טוב, רק כדי לשמור על זכויות היוצרים? מדובר על מונחים שלא נכתב עבורם ערך בויקיפדיה, ויש המון כאלה. האם אני אמור להמציא את הגלגל מחדש? כבר בכך שהעתקתי מהמגדיר את השמות האנגליים, במקביל לעבריים, אני כבר מרגיש שהפרתי זכויות יוצרים במידה מסוימת. מה עושים? ג פ 12:48, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

האם יש רק מגדיר צמחים אחד? אם לא, כדאי לפתוח כמה מגדירים , ולראות כיצד התמודדו הכותבים השונים עם השמירה על זכויות יוצרים מול הדיוק העובדתי. ‏odedee שיחה 19:10, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אתה בעצם אומר - כדי להימנע מהפרת זכויות יוצרים, צריך לעבוד פי חמש יותר קשה, ולהצליב בין מספר מקורות שונים. נו יופי. ועדיין, מפאת התמציתיות של ההגדרה במילון מונחים, קשה מאד לערוך שינויים מהותיים שייראו כחריגה מספקת מהמקור, עבור כל מונח ומונח. ג פ 19:48, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
על עובדות אין זכויות יוצרים, אם אין אפשרות לנסח את העניין בצורה אחרת, אז מה יש. טרול רפאים 21:10, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
מה שאני אומר הוא שאם אנשים אחרים הצליחו לכתוב מגדירי צמחים מבלי להעתיק ממגדיר אחר, סימן שזה אפשרי וגם אנחנו יכולים - ואף צריכים. נכון שזה קשה יותר כשההגדרות לקוניות, אבל זה לא פוטר אותנו מהצורך לשמור על זכויות יוצרים. ‏odedee שיחה 05:54, 24 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]