עלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עלמון
עלמון ענתות מבט מהיישוב אדם.jpg
עלמון במבט מצפון מהיישוב אדם (גבע בנימין), קיץ 2019
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎502 מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,378 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.9% בשנה עד סוף 2018
מראה היישוב מכיוון כפר אדומים, 2009מראה היישוב מכיוון נחל פרת (ממזרח), 2007
שלט בכניסה להתנחלות עלמון-ענתות המזכיר את שני השמות

עַלְמוֹן או עֲנָתוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי בהרי בנימין, הממוקם בגוש אדומים ממזרח לירושלים ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב מונה כיום כ-300 משפחות. היישוב עדיין בבנייה ובפיתוח, יחידות דיור נוספות נמצאות בבנייה, ואזור חדש מאוכלס במשפחות צעירות.

היישוב שוכן מעל מצוקי נחל פרת, משקיף על צפון מדבר יהודה, ודרכו הכניסה לשמורת הטבע עין פרת. בסמוך מצפון ליישוב נמצא הכפר חיזמא, המזוהה עם בית עזמות המקראית, ובסמוך ממערב לו נמצאים ח'רבת עלמית והכפר ענאתא, המזוהים בהתאמה עם עלמון-עלמת המקראית ועם ענתות המקראית.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי היישוב ביקשו לקרוא לו עֲנָתוֹת על שם עיר הכוהנים המקראית הנודעת ענתות, ששמה השתמר בכפר ענאתא הסמוך, ושיש המזהים את מיקומה המדויק ב"ראס אלח'רבה" שבשטח הכפר. בעיר זו התגוררו בין היתר אביעזר הענתותי מגיבורי דוד המלך[2], אביתר הכהן, וכן ירמיהו הנביא: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן"[3].

שמו הרשמי של היישוב, עַלְמוֹן, ניתן לו בידי ועדת השמות הממשלתית לאור הקמתו בצמוד לאתר הארכאולוגי חורבת עלמית, המשמר את שמה של העיר המקראית עלמון, שנקראה בתנ"ך גם עָלֶמֶת, ואשר שכנה בסמוך לענתות: "אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ"[4], וכן: "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָלֶמֶת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ"[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין של 60 משפחות ירושלמיות היה תחילת היישוב. לאחר שנתיים נתקבל אישור ממשלתי להתיישב על גבעה צפונית לירושלים.

היישוב "ענתות" נוסד בשנת 1982 על ידי קבוצת אנשים אידאולוגים שבקשה להקים יישוב חילוני ובחרה להתיישב בתוך נוף מדברי מעל מעיין נובע, עין פרת, שבואדי קלט. בשלב הראשון הניחה החטיבה להתיישבות 15 בתים זמניים מתוך מטרה כי התושבים יבנו עם הזמן את בתיהם בסגנון בנה ביתך, מה שאכן קרה. החטיבה להתיישבות טענה בתגובה להתנגדות עיריית ירושלים להקמה (העירייה התנגדה משום שלטענתה לא היה נחוץ להקים יישוב כה סמוך לעיר, כשבאותו זמן החלו ההכנות להקמת שכונת פסגת זאב הסמוכה מאוד ליישוב). בתשובה לטענות העירייה אמרו בחטיבה להתיישבות כי גורמי הביטחון ביהודה ושומרון הם שלחצו להקים את היישוב בהקדם על מנת לשמור על קרקעות המדינה.[6]

עשור לאחר הקמת היישוב, גרו בו 60 משפחות.

בשנת 2002 הוחל בהקמת שכונה חדשה ממערב ליישוב.

ב-2004 הועברה הכניסה ושער היישוב מערבה, על מנת לכלול את השכונה החדשה.

ב-2009 התגוררו ביישוב 827 נפשות.[7]

אוכלוסיית היישוב מגוונת וכוללת זוגות צעירים, משפחות עם ילדים בכל הגילאים, מבוגרים, עולים חדשים וותיקים. מבין תושבי היישוב יש בעלי השכלה, אומנים, קציני צבא ומשטרה, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים. מרבית התושבים עובדים בירושלים ולאחרונה החלו לפעול עסקים קטנים גם ביישוב עצמו.

לפי טענות ארגון "שלום עכשיו", חלק משטח ההתנחלות נמצא על קרקע פרטית בבעלות פלסטינים.[8]

מבני ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעון לפעוטות
  • 2 גני ילדים
  • ספריה
  • בית כנסת
  • מועדון קהילתי
  • מגרש ספורט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלמון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]