עלמון
| |
 הכניסה לעלמון
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 502 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,467 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.8% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   עלמון  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
עַלְמוֹן או עֲנָתוֹת היא התנחלות ויישוב קהילתי בהרי בנימין, הממוקם בגוש אדומים ממזרח לירושלים ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב מונה כיום כ-300 משפחות.
היישוב שוכן מעל מצוקי נחל פרת, משקיף על צפון מדבר יהודה, ודרכו הכניסה לשמורת הטבע עין פרת. בסמוך מצפון ליישוב נמצא הכפר חיזמא, המזוהה עם בית עזמות המקראית, ובסמוך ממערב לו נמצאים ח'רבת עלמית והכפר ענאתא, המזוהים בהתאמה עם עלמון-עלמת המקראית ועם ענתות המקראית.
שם היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושבי היישוב ביקשו לקרוא לו עֲנָתוֹת על שם עיר הכוהנים המקראית הנודעת ענתות, ששמה השתמר בכפר ענאתא הסמוך, ושיש המזהים את מיקומה המדויק ב"ראס אלח'רבה" שבשטח הכפר. בעיר זו התגוררו בין היתר אביעזר הענתותי מגיבורי דוד המלך[3], אביתר הכהן, וכן ירמיהו הנביא: ”דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן”[4].
שמו הרשמי של היישוב, עַלְמוֹן, ניתן לו בידי ועדת השמות הממשלתית לאור הקמתו בצמוד לאתר הארכאולוגי חורבת עלמית, המשמר את שמה של העיר המקראית עלמון, שנקראה בתנ"ך גם עָלֶמֶת, ואשר שכנה בסמוך לענתות: ”אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ”[5], וכן: ”וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָלֶמֶת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ”[6].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרעין של 60 משפחות ירושלמיות היווה את תחילת היישוב. לאחר שנתיים התקבל אישור ממשלתי להתיישב על גבעה צפונית לירושלים.
היישוב "ענתות" נוסד בשנת 1982 על ידי קבוצת אנשים אידאולוגים שבקשה להקים יישוב חילוני ובחרה להתיישב בתוך נוף מדברי מעל מעיין נובע, עין פרת, שבוואדי קלט. בשלב הראשון הניחה החטיבה להתיישבות 15 בתים זמניים מתוך מטרה כי התושבים יבנו עם הזמן את בתיהם בסגנון בנה ביתך, מה שאכן קרה. החטיבה להתיישבות טענה בתגובה להתנגדות עיריית ירושלים להקמה (העירייה התנגדה משום שלטענתה לא היה נחוץ להקים יישוב כה סמוך לעיר, כשבאותו זמן החלו ההכנות להקמת שכונת פסגת זאב הסמוכה מאוד ליישוב). בתשובה לטענות העירייה אמרו בחטיבה להתיישבות כי גורמי הביטחון ביהודה ושומרון הם שלחצו להקים את היישוב בהקדם על מנת לשמור על קרקעות המדינה[7].
עשור לאחר הקמת היישוב גרו בו 60 משפחות.
בשנת 2002 הוחל בהקמת שכונה חדשה ממערב ליישוב.
ב-2004 הועברה הכניסה ושער היישוב מערבה, על מנת לכלול את השכונה החדשה.
ב-2009 התגוררו ביישוב 827 נפשות[8].
אוכלוסיית היישוב מגוונת וכוללת זוגות צעירים, משפחות עם ילדים בכל הגילאים, מבוגרים, עולים חדשים וותיקים. מבין תושבי היישוב יש בעלי השכלה, אומנים, קציני צבא ומשטרה, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים. מרבית התושבים עובדים בירושלים ולאחרונה החלו לפעול עסקים קטנים גם ביישוב עצמו.
לפי טענות ארגון "שלום עכשיו", חלק משטח ההתנחלות נמצא על קרקע פרטית בבעלות פלסטינים[9].
מבני ציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעון לפעוטות
- שני גני ילדים
- ספריה
- שני בתי כנסת
- מועדון קהילתי
- מגרש ספורט
- גינת כלבים
- גני שעשועים
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מראה היישוב מכיוון נחל פרת (ממזרח), 4/07 -
מראה היישוב מכיוון כפר אדומים, 2009 -
מראה היישוב מכיוון דרום, 2007 -
שלט בכניסה להתנחלות עלמון-ענתות המזכיר את שני השמות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עלמון- ענתות, באתר מועצה אזורית מטה בנימין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ח, ספר דברי הימים א', פרק כ"ז, פסוק י"ב
- ^ ספר ירמיהו, פרק א', פסוק א'
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק י"ח
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק מ"ה
- ^ יוסף וקסמן, ראשוני המתיישבים עולים לענתות, מעריב, 1 באוקטובר 1982
- ^ לפי אתר ארגון "שלום עכשיו"
- ^ תרשים ההתנחלות עלמון והשטחים בה, באתר "שלום עכשיו"
| ||||||||||||||
