עלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלמון
עלמון.JPG
מראה היישוב מכיוון נחל פרת (ממזרח), 2007
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎502‏ מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 1,214 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0%‏ בשנה עד דצמבר 2014
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area.svg
 
עלמון
עלמון
31°49′50″N 35°17′43″E / 31.8305948855379°N 35.2952876455052°E / 31.8305948855379; 35.2952876455052קואורדינטות: 31°49′50″N 35°17′43″E / 31.8305948855379°N 35.2952876455052°E / 31.8305948855379; 35.2952876455052
מראה היישוב מכיוון כפר אדומים, 2009
שלט בכניסה להתנחלות עלמון-ענתות המזכיר את שני השמות

עלמון או ענתות היא התנחלות ויישוב קהילתי במדבר בנימין בגוש אדומים ליד ירושלים השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב כיום מונה כ-300 משפחות. היישוב עדיין בבנייה ופיתוח, יחידות דיור נוספות נמצאות בבנייה ואזור חדש מאוכלס במשפחות צעירות.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי היישוב ביקשו לקרוא לו ענתות על שם העיר המקראית הכהנים ענתות, בה התגוררו אביתר שכיהן בתפקיד כהן גדול בימי דוד והנביא ירמיהו בתקופת חורבן בית המקדש הראשון, כפי שפותח ספר ירמיהו: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן". למרות רצונם של אנשי ההתנחלות ועקב העובדה שיש המזהים את מיקומה של ענתות המקראית ב"ראס אל חורבה" שביישוב הערבי ענאתא, ועדת השמות הממשלתית החליטה ששם המקום הרשמי יהיה עלמון כשמה של העיר המקראית עלמון שמזוהה עם ח'רבת עלמית הסמוכה. אנשי המקום והמועצה האזורית משתמשים בשם ענתות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ענתות נוסד בשנת 1982 על ידי קבוצת אנשים אידאולוגים שבקשה להקים יישוב חילוני ובחרה להתיישב בתוך נוף מדברי מעל מעיין נובע, עין פרת שבואדי קלט. בשנת 2002 הוחל בהקמת שכונה חדשה ממערב ליישוב. ב-2004 הועברה הכניסה ושער היישוב מערבה, על מנת לכלול את השכונה החדשה. ב-2009 התגוררו ביישוב 827 נפשות.[1]

אוכלוסיית היישוב מגוונת וכוללת זוגות צעירים, משפחות עם ילדים בכל הגילאים, מבוגרים, עולים חדשים וותיקים. מבין תושבי היישוב יש בעלי השכלה, אומנים, קציני צבא ומשטרה, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים. מרבית התושבים עובדים בירושלים ולאחרונה החלו לפעול עסקים קטנים גם ביישוב עצמו.

בתחום גדר המערכת של ההתנחלות נמצאת קרקע פרטית בבעלות פלסטינים (כ-650 דונמים), רובה שטח לא בנוי. לפי הערכה של שלום עכשיו קרקע זו מהווה כ-42 אחוזים משטח ההתנחלות.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]