יעל שרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעל שרר
Yael sherer.jpg
לידה 5 באוקטובר 1982 (בת 38)
כוכב יאיר צור יגאל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פעילה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעל שרר (נולדה ב-5 באוקטובר 1982) היא פעילה חברתית, במאית דוקומנטרית, עיתונאית וסופרת ישראלית.

שרר התפרסמה בעקבות הסרט "כביסה מלוכלכת" שאותו ביימה, המגולל את סיפורה האישי. הסרט הציג את התהליך שעברה לאחר החלטה להגיש תביעה אזרחית תקדימית נגד אביה שהורשע בהתעללות מינית בה בנערותה. שרר הייתה מנכ"ל העמותה "אחת מתוך אחת"[1] ובאוגוסט 2019 הקימה את "הלובי למלחמה באלימות מינית".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרר נולדה וגדלה ביישוב כוכב יאיר ועברה לכפר סבא כשהייתה בת 15. היא שירתה בחיל החינוך כמש"קית חינוך באוגדת איו"ש, ולאחר מכן במפקדת קצין חינוך ראשי בתל השומר.

לאחר שחרורה עבדה לסירוגין במזרח אפריקה, בעיקר בטנזניה, עם ארגוני סיוע בינלאומיים, במטרה לקדם את נושא זכויות האדם והילד באפריקה[2]. כמו כן שימשה כעיתונאית במדינות דרום אפריקה עבור כלי תקשורת בישראל.

בשנת 2006 החלה ללמוד קולנוע בבית הספר "מנשר לאמנות". בהמשך כתבה וביקרה בזמביה, מלאווי, לסוטו, דרום אפריקה ונמיביה עבור "מסע אחר", "עיתון חי" ועוד. כתבה עבור האתרים "Onlife", "סלונה" ו"המקום הכי חם בגיהנום"[3]. במקביל פורסמו שירים פרי עטה בכתבי עת ספרותיים, בהם מאזנים[4], גג[5] ותו פלוס.

בעלת תואר במדעי הרוח והחברה מהאוניברסיטה הפתוחה.

משנת 2016 ועד ינואר 2018 הייתה כתבת ידיעות תקשורת בכפר-סבא.

שרר בחרה שלא להביא ילדים לעולם, אך החליטה לתרום ביציות עבור נשים שנדרשות לעבור טיפולי פוריות[6].

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביסה מלוכלכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטה הדוקומנטרי "כביסה מלוכלכת" הוצג בהקרנת בכורה בשנת 2012 בפסטיבל "דוקאביב"[7], ולאחר מכן הוקרן גם בערוץ 2. בסרט הציגה את התהליך שעברה לאחר ההחלטה להגיש תביעה אזרחית תקדימית נגד אביה שהורשע בהתעללות מינית. בסרט מצולמת היא, הקורבן, משפחתה וכן אביה, שהורשע בביצוע עבירות מין בה מאז היותה קטינה ונידון לשלוש שנות מאסר, כמעט כולם בפנים גלויות. הדבר התאפשר לאחר שהיא עתרה נגד המדינה בדרישה לפתוח את הדלתיים הסגורות בהליך הפלילי שבו הורשע אביה.

חברת סינמקס הפיקה את הסרט והוא נתמך על ידי קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, קרן גשר והרשות השנייה. בהקרנת הבכורה בפסטיבל "דוקאביב" התחוללה סערה כאשר התברר לשרר כי אביה קנה כרטיס והיה נוכח באולם[8].

תחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הקימה שרר את דף הפייסבוק "רחוב משלה", המעודד קריאת רחובות על שם נשים על מנת להנכיח את הישגיהן של נשים במרחב הציבורי. הקבוצה הקימה גם אתר אינטרנט המרכז את המידע על הנשים ומציג את נוהל שליחת הפנייה לרשויות. מאז תחילתו של המיזם נקראו כמאה רחובות על שמות נשים[דרוש מקור].

שרר פעילה למען יישום החלטה 1325 של האו"ם, שמצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. במסגרת זו היא נפגשה עם שגרירים, פוליטיקאים וראשי-ערים ומעבירה הרצאות[9]. שרר בוגרת תוכנית "בונות עתיד משותף" של האיחוד האירופי, איתך מעכי, נשים עושות שלום ומדרשת אדם. היא פעילה במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ומלווה קורבנות עבירה בהליכים משפטיים. היא סייעה להקמת חדרים אקוטיים לנפגעות אלימות מינית, בבית החולים לניאדו בנתניה[10][11] ובמרכז הרפואי יוספטל באילת[12].

שרר כיהנה כחברה בוועד המנהל של עמותת "אחת מתוך אחת", המהווה פלטפורמה לשיתוף ולהפצת עדויות של נפגעות אלימות מינית ובמה להביע תמיכה בנפגעות, מיום הקמתה בשנת 2015. בשנת 2019 מונתה למנכ"לית העמותה[13], תפקיד אותו מילאה עד לסגירת העמותה.

בשנים 2017–2018 שרר הייתה הנציגה של מפלגת העבודה ב"רצות ומשפיעות" – קואליציה בין-מפלגתית שנועדה לקדם בחירת נשים לרשויות המקומיות. היא נותנת ייעוץ פוליטי וייעוץ מדיה למועמדות מערים וממפלגות שונות[14].

בשנת 2017, יזמה שרר, יחד עם הפעילה החברתית מיכל גול, הצעת חוק לתיקון חוק השמות שלפיה אדם שהורשע בעבירות מין לא יוכל לשנות את שמו ללא אישור של שר הפנים. הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי) מיכל רוזין (מרצ) ואורלי לוי-אבקסיס ועברה בקריאה טרומית[15].

בשנת 2015 הקימה את פרויקט "השרקן החגיגי" במטרה לאסוף תרומות למשלוחי מנות לנוער בסיכון. שנה לאחר מכן הצטרפה לפרויקט ימה אנין-אמינוף[16]. הפרויקט סיפק מאז הקמתו אלפי משלוחי מנות לבני נוער במוסדות רווחה והוסטלים[דרוש מקור].

בשנת 2019 הקימה שרר את "הלובי למלחמה באלימות מינית". הארגון פועל מול משרדי הממשלה על מנת להבטיח תקציבים, להסדיר נהלים ולחוקק חוקים, ומול בתי החולים על מנת להבטיח טיפול ראוי בנפגעים ובנפגעות.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2019 יצא לאור ספרה הראשון, עו"ד ועו"ד, בהוצאת מטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעל שרר בוויקישיתוף

מכתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחת מתוך אחת - אודות, אחת מתוך אחת (ארכיון)
  2. ^ יעל שרר, יעל שרר במאית דוקומנטרית ופעילה חברתית
  3. ^ כתבות וטורים מאת יעל שרר, המקום הכי חם בגיהנום
  4. ^ מאזנים כרך פ"ו, גל' 2 - אפריל 2012
  5. ^ כותבים, כתב העת גג לספרות עכשווית(הקישור אינו פעיל)
  6. ^ צפורה רומן, "אני לא רוצה ילדים משלי, אבל תרמתי ביציות לנשים אחרות", באתר ynet, 16 בספטמבר 2018
  7. ^ "כביסה מלוכלכת". 
  8. ^ לירון סיני, דוקאביב: האב המתעלל הגיע להקרנה של בתו, באתר ynet, 12 במאי 2012
  9. ^ יעל שרר מרצה על החלטה 1325 ומארחת את ענבל פרנקו ותיאטרון קולאז', www.facebook.com
  10. ^ Closed Access logo transparent.svg קורין אלבז־אלוש ורותם אליזרע, ‏מרוויחים זמן לנפגעות האונס, באתר "ידיעות אחרונות", 6 בינואר 2018
  11. ^ יעל שרר, מעט מדי DNA, ניידת לא סטרילית – למה לא מאתרים אנסים בישראל?, המקום הכי חם בגיהנום, ‏18 באוקטובר 2016
  12. ^ אשכנזי, שני (23 באוגוסט 2020). "אחרי שנת סחבת: החדר האקוטי בבי"ח יוספטל באילת ייפתח מחר". Globes. בדיקה אחרונה ב-31 באוגוסט 2020. 
  13. ^ הודעה על ועד חדש, בעמוד הפייסבוק של אחת מתוך אחת, 31 בינואר 2019
  14. ^ רצות ומשפיעות, www.facebook.com
  15. ^ תמר דרסלר, אישה שניהלה מערכת יחסים עם עבריין מין: "התחושה היא מזעזעת", מעריב אונליין, ‏26 בפברואר 2018
  16. ^ השרקן החגיגי- מבצע משלוחי מנות