יעל שרר

יעל שרר
לידה	5 באוקטובר 1982 (בת 41); כוכב יאיר צור יגאל, ישראל
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	מדליקת משואה (2022)
קישורים חיצוניים
טוויטר	YaelSherer

יעל שרר (נולדה ב-5 באוקטובר 1982) היא פעילה חברתית, במאית דוקומנטרית, פודקסטרית, עיתונאית וסופרת ישראלית.

שרר התפרסמה בעקבות הסרט "כביסה מלוכלכת" שאותו ביימה, המגולל את סיפורה האישי. הסרט הציג את התהליך שעברה לאחר החלטה להגיש תביעה אזרחית תקדימית נגד אביה שהורשע בהתעללות מינית בה בנערותה. שרר הייתה מנכ"לית העמותה "אחת מתוך אחת"^[1] ובאוגוסט 2019 הקימה את הלובי למלחמה באלימות מינית. שרר מגישה את הפודקסט "הרשות המבצעת- פודקסט על הממשלה" ובו היא מארחת עובדים ממשרדי הממשלה השונים.

בספטמבר 2023 נבחרה לרשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל על ידי מגזין Forbes.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרר נולדה וגדלה ביישוב כוכב יאיר ועברה לכפר סבא כשהייתה בת 15. היא שירתה בחיל החינוך כמש"קית חינוך באוגדת איו"ש, ולאחר מכן במפקדת קצין חינוך ראשי בתל השומר.

לאחר שחרורה עבדה לסירוגין במזרח אפריקה, בעיקר בטנזניה, עם ארגוני סיוע בינלאומיים, במטרה לקדם את נושא זכויות האדם והילד באפריקה^[2]. כמו כן שימשה כעיתונאית במדינות דרום אפריקה עבור כלי תקשורת בישראל.

בשנת 2006 החלה ללמוד קולנוע בבית הספר "מנשר לאמנות". בהמשך כתבה וביקרה בזמביה, מלאווי, לסוטו, דרום אפריקה ונמיביה עבור "מסע אחר", "עיתון חי" ועוד. כתבה עבור האתרים "Onlife", "סלונה" ו"המקום הכי חם בגיהנום"^[3]. במקביל פורסמו שירים פרי עטה בכתבי עת ספרותיים, בהם מאזנים^[4], גג^[5] ותו פלוס.

בעלת תואר ראשון במדעי הרוח והחברה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2016 הייתה כתבת ידיעות תקשורת בכפר-סבא.

שרר בחרה שלא להביא ילדים לעולם, אך החליטה לתרום ביציות עבור נשים שנדרשות לעבור טיפולי פוריות^[6].

באפריל 2022 נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-74^[7]^[8].

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביסה מלוכלכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטה הדוקומנטרי "כביסה מלוכלכת" הוצג בהקרנת בכורה בשנת 2012 בפסטיבל "דוקאביב"^[9], ולאחר מכן הוקרן גם בערוץ 2. בסרט הציגה את התהליך שעברה לאחר ההחלטה להגיש תביעה אזרחית תקדימית נגד אביה שהורשע בהתעללות מינית. בסרט מצולמת היא, הקורבן, משפחתה וכן אביה, שהורשע בביצוע עבירות מין בה מאז היותה קטינה ונידון לשלוש שנות מאסר, כמעט כולם בפנים גלויות. הדבר התאפשר לאחר שהיא עתרה נגד המדינה בדרישה לפתוח את הדלתיים הסגורות בהליך הפלילי שבו הורשע אביה.

חברת סינמקס הפיקה את הסרט והוא נתמך על ידי קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי והרשות השנייה. בהקרנת הבכורה בפסטיבל "דוקאביב" התחוללה סערה כאשר התברר לשרר כי אביה קנה כרטיס והיה נוכח באולם^[10].

תחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הקימה שרר את דף הפייסבוק "רחוב משלה", המעודד קריאת רחובות על שם נשים על מנת להנכיח את הישגיהן של נשים במרחב הציבורי. הקבוצה הקימה גם אתר אינטרנט המרכז את המידע על הנשים ומציג את נוהל שליחת הפנייה לרשויות. מאז תחילתו של המיזם נקראו כמאה רחובות על שמות נשים^[^{דרוש מקור]}.

שרר פעילה למען יישום החלטה 1325 של האו"ם, שמצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. במסגרת זו היא נפגשה עם שגרירים, פוליטיקאים וראשי-ערים ומעבירה הרצאות^[11]. שרר בוגרת תוכנית "בונות עתיד משותף" של האיחוד האירופי, איתך מעכי, נשים עושות שלום ומדרשת אדם. היא פעילה במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ומלווה קורבנות עבירה בהליכים משפטיים. היא סייעה להקמת חדרים אקוטיים לנפגעות אלימות מינית, בבית החולים לניאדו בנתניה^[12]^[13] ובמרכז הרפואי יוספטל באילת^[14].

שרר כיהנה כחברה בוועד המנהל של עמותת "אחת מתוך אחת", המהווה פלטפורמה לשיתוף ולהפצת עדויות של נפגעות אלימות מינית ובמה להביע תמיכה בנפגעות, מיום הקמתה בשנת 2015. בשנת 2019 מונתה למנכ"לית העמותה^[15], תפקיד אותו מילאה עד לסגירת העמותה.

בשנים 2017–2018 שרר הייתה הנציגה של מפלגת העבודה ב"רצות ומשפיעות" – קואליציה בין-מפלגתית שנועדה לקדם בחירת נשים לרשויות המקומיות. היא נותנת ייעוץ פוליטי וייעוץ מדיה למועמדות מערים וממפלגות שונות^[16].

בשנת 2017, יזמה שרר, יחד עם הפעילה החברתית מיכל גול, הצעת חוק לתיקון חוק השמות שלפיה אדם שהורשע בעבירות מין לא יוכל לשנות את שמו ללא אישור של שר הפנים. הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי) מיכל רוזין (מרצ) ואורלי לוי-אבקסיס ואושרה^[17].

בשנת 2015 הקימה את פרויקט "השרקן החגיגי" במטרה לאסוף תרומות למשלוחי מנות לנוער בסיכון. שנה לאחר מכן הצטרפה לפרויקט ימה אנין-אמינוף^[18]. הפרויקט סיפק מאז הקמתו אלפי משלוחי מנות לבני נוער במוסדות רווחה והוסטלים^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 2019 הקימה שרר את "הלובי למלחמה באלימות מינית". הארגון פועל מול משרדי הממשלה על מנת להבטיח תקציבים, להסדיר נהלים ולחוקק חוקים, ומול בתי החולים על מנת להבטיח טיפול ראוי בנפגעים ובנפגעות.

הרשות המבצעת: פודקאסט על הממשלה

בשנת 2023 שרר החלה להנחות את הפודקאס ״הרשות המבצעת״, בוא היא מארחת בעלי תפקיד בעבר ובהווה ממשרדי ממשלה שונים. בין אורחי הפודקאסט ניתן למצוא את: פרופ׳ נחמן אש, סיגל מורן, עודד פורר, תמר זנברג ועוד.

במרץ 2024 עלתה לאוויר העונה השניה של הפודקאסט.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 זכתה שרר בפרס דרור -לשינוי חברתי (ע״ש דרור שטרנשוס) על פעילות הלובי למלחמה באלימות מינית.

באפריל 2022 נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-74^[7]^[8].

ב-29.11.2022, כ״ט בנובמבר, נאמה שרר באו"ם באירוע שיזמה ביחד עם המשלחת הישראלית לז'נבה ומשרד החוץ, ושעסק בהשפעה של פגיעה מינית על בריאות הנפגע/ת. האירוע התקיים תחת חסותו של ארגון הבריאות העולמי ובו נכחו נציגי המדינות: ארה"ב, גרמניה, הודו, בריטניה, ליטא ומדינות נוספות.

בספטמבר 2023 נבחרה לרשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל על ידי מגזין Forbes.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2019 יצא לאור ספרה הראשון, עו"ד ועו"ד, בהוצאת מטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יעל שרר בוויקישיתוף

קובי מידן מראיין את יעל שרר, בתוכנית "חוצה ישראל" של הטלוויזיה החינוכית, באתר YouTube‏
בן שני, ‏"אנשים בלילה" עם יעל שרר, באתר iCast‏, 13 בנובמבר 2013
יערה די סגני, חדר טיפול לנפגעות פגיעה מינית בבית החולים לניאדו, צעד אחד בדרך ארוכה, באתר סלונה, ‏8 במרץ 2015
רוני דורי, הפיה הטובה של נפגעות האונס, באתר כלכליסט
צפורה רומן, "אני לא רוצה ילדים משלי, אבל תרמתי ביציות לנשים אחרות", באתר Xnet‏, 16 בספטמבר 2018
סיון קלינגבייל, האשה שהתעקשה לחשוף את שמה ולא להיות י': "אני לא מכירה את המילה לא", באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2019
חן שליטא, ‏"כל ההורים שחושבים שתקיפות מיניות לא קורות בכיתה החמודה של הבן שלהם, שיחשבו שוב", באתר גלובס, 27 ביולי 2019
יעל שרר משיאה משואה בדמעות: "אין לנו במה להתבייש", באתר YouTube
לי ראובני, האישה שהפכה את הסיוט שלה למנוע אדיר המסייע למי שנפגעו מינית, באתר הארץ, 4 במאי 2022
שי פוגלמן וינאי יחיאל, יעל שרר - ענייני פנים, באתר הארץ, 12 במאי 2022

יעל שרר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

הרשות המבצעת: פודקאסט על הממשלה, בהנחיית יעל שרר

מכתביה

אני יעל שרר, נפגעת תקיפה מינית, באתר onlife,‏ 25 בינואר 2016

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אחת מתוך אחת - אודות, באתר אחת מתוך אחת (ארכיון)
^ יעל שרר, באתר יעל שרר במאית דוקומנטרית ופעילה חברתית
^ יעל שרר, יעל שרר, Author at המקום הכי חם, באתר "המקום הכי חם בגיהנום"
^ מאזנים כרך פ"ו, גל' 2 - אפריל 2012
^ כותבים, באתר כתב העת גג לספרות עכשווית(הקישור אינו פעיל)
^ צפורה רומן, "אני לא רוצה ילדים משלי, אבל תרמתי ביציות לנשים אחרות", באתר ynet, 16 בספטמבר 2018
^ ¹ ² איתמר אייכנר, אטילה שומפלבי, מקימת הלובי למלחמה באלימות מינית ויו"ר "אחריי": נבחרו עוד מדליקי משואות, באתר ynet, 12 באפריל 2022
^ ¹ ² המהדורה המרכזית עם לוסי אהריש | יעל שרר, ח"כ יוסי שיין, רוני בר-און, עו"ד רועי כהן ועוד, נבדק ב-2022-04-14
^ "כביסה מלוכלכת". אורכב מ-המקור ב-2018-03-26. נבדק ב-2021-03-04.
^ לירון סיני, דוקאביב: האב המתעלל הגיע להקרנה של בתו, באתר ynet, 12 במאי 2012
^ יעל שרר מרצה על החלטה 1325 ומארחת את ענבל פרנקו ותיאטרון קולאז', באתר www.facebook.com
^ קורין אלבז־אלוש ורותם אליזרע, מרוויחים זמן לנפגעות האונס, באתר "ידיעות אחרונות", 6 בינואר 2018
^ יעל שרר, מעט מדי DNA, ניידת לא סטרילית – למה לא מאתרים אנסים בישראל?, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 באוקטובר 2016
^ שני אשכנזי, ‏אחרי שנת סחבת: החדר האקוטי בבי"ח יוספטל באילת ייפתח מחר, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2020
^ הודעה על ועד חדש, בעמוד הפייסבוק של אחת מתוך אחת, 31 בינואר 2019
^ רצות ומשפיעות, באתר www.facebook.com
^ תמר דרסלר, ‏אישה שניהלה מערכת יחסים עם עבריין מין: "התחושה היא מזעזעת", באתר מעריב אונליין, 26 בפברואר 2018
^ השרקן החגיגי- מבצע משלוחי מנות

[1] אחת מתוך אחת - אודות, באתר אחת מתוך אחת (ארכיון)

[2] יעל שרר, באתר יעל שרר במאית דוקומנטרית ופעילה חברתית

[3] יעל שרר, יעל שרר, Author at המקום הכי חם, באתר "המקום הכי חם בגיהנום"

[4] מאזנים כרך פ"ו, גל' 2 - אפריל 2012

[5] כותבים, באתר כתב העת גג לספרות עכשווית(הקישור אינו פעיל)

[6] צפורה רומן, "אני לא רוצה ילדים משלי, אבל תרמתי ביציות לנשים אחרות", באתר ynet, 16 בספטמבר 2018

[:0-7] ¹ ² איתמר אייכנר, אטילה שומפלבי, מקימת הלובי למלחמה באלימות מינית ויו"ר "אחריי": נבחרו עוד מדליקי משואות, באתר ynet, 12 באפריל 2022

[:1-8] ¹ ² המהדורה המרכזית עם לוסי אהריש | יעל שרר, ח"כ יוסי שיין, רוני בר-און, עו"ד רועי כהן ועוד, נבדק ב-2022-04-14

[9] "כביסה מלוכלכת". אורכב מ-המקור ב-2018-03-26. נבדק ב-2021-03-04.

[10] לירון סיני, דוקאביב: האב המתעלל הגיע להקרנה של בתו, באתר ynet, 12 במאי 2012

[11] יעל שרר מרצה על החלטה 1325 ומארחת את ענבל פרנקו ותיאטרון קולאז', באתר www.facebook.com

[12] קורין אלבז־אלוש ורותם אליזרע, מרוויחים זמן לנפגעות האונס, באתר "ידיעות אחרונות", 6 בינואר 2018

[13] יעל שרר, מעט מדי DNA, ניידת לא סטרילית – למה לא מאתרים אנסים בישראל?, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 באוקטובר 2016

[14] שני אשכנזי, ‏אחרי שנת סחבת: החדר האקוטי בבי"ח יוספטל באילת ייפתח מחר, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2020

[15] הודעה על ועד חדש, בעמוד הפייסבוק של אחת מתוך אחת, 31 בינואר 2019

[16] רצות ומשפיעות, באתר www.facebook.com

[17] תמר דרסלר, ‏אישה שניהלה מערכת יחסים עם עבריין מין: "התחושה היא מזעזעת", באתר מעריב אונליין, 26 בפברואר 2018

[18] השרקן החגיגי- מבצע משלוחי מנות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]