ארכיון אדריכלות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארכיון אדריכלות ישראל
מראות בחלק מהחללים בארכיון אדריכלות ישראל, נובמבר 2014.jpg
מראות בחלק מהחללים בארכיון אדריכלות ישראל, נובמבר 2014
מידע
סוג ארכיון לאדריכלות
תאריך פתיחה רשמי 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו, ישראלישראלישראל
מייסדים צבי אלחייני עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′51″N 34°46′11″E / 32.064222222222°N 34.76975°E / 32.064222222222; 34.76975 קואורדינטות: 32°03′51″N 34°46′11″E / 32.064222222222°N 34.76975°E / 32.064222222222; 34.76975 
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
ארכיון אדריכלות ישראל
ארכיון אדריכלות ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל ארכיון אדריכלות ישראל. מעצב: נעם שכטר
חזית בנין הגימנסיה העברית ׳הרצליה׳, תל אביב, שנות ה-30, אוסף מטסון

ארכיון אדריכלות ישראל (הידוע גם בראשי התיבות "אאי") הוא אוסף תיעודי בתחום האדריכלות ישראלית המהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי על הבניה במרחב הארץ-ישראלי והישראלי מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. משכנו של האוסף בקומת המרתף של מגדל שלום מאיר בתל אביב הוא סמלי, שכן האוסף שוכן בחלל שמעליו ניצב בעבר בנין הגימנסיה העברית הרצליה, מבנה שעם הריסתו נתקבע בזיכרון הקולקטיבי כסמל וכתמרור לשימור אדריכלות ישראל ולתיעודה.

תולדות האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של ארכיון אדריכלות ישראל כאוסף ביתי שנוסד על ידי ד"ר צבי אלחייני, אדריכל והיסטוריון של אדריכלות, עוד בהיותו סטודנט לתואר ראשון במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. האוסף התרחב באופן משמעותי במהלך לימודיו של אלחייני לתואר שני ושלישי במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובעקבות כך הוקצה לו בשנת 2009 באדיבותה של חברת "כיכר הרצל" חלל במגדל שלום מאיר, שמאז התרחב לכדי שטח בן כ-500 מ״ר.

עם השנים גדל האוסף וצבר פרסום ומוניטין. רבבות הפריטים השמורים בו מגיעים אליו הן דרך פנייה יזומה למתכננים פעילים או ליורשיהם, הן דרך קליטת חומרים שמופקדים בו תדיר והן על ידי רכישה ואיסוף של חומרים ממגוון רחב של מקורות. נכון לשנת 2017, מקיף אינוונטר הארכיון אוסף היברידי בן למעלה ממיליון פריטים בהם חומרים אדריכליים מסורתיים (על גבי נייר) או פריטים שנוצרו מראש באמצעות מדיה דיגיטלית.

בתחילת שנת 2014 נרשם ארכיון אדריכלות ישראל כעמותה שבין מטרותיה העיקריות נועדה להפיץ את תרבותה של אדריכלות ישראל בישראל ומחוץ לה (באמצעות פרסומים, תערוכות, סרטים, ימי עיון ועוד) ולהרחיב את הגדרת הארכיון כמרכז תיעוד, מידע וידע למורשת הבנייה והאדריכלות בישראל עבור מינעד רחב של משתמשים.

בשנת 2015 החלה המחלקה ליודאיקה של ספריית אוניברסיטת הרווארד לסרוק אוספים נבחרים מאוצרות הארכיון במסגרת תהליך דיגיטציה מקיף שהיא עורכת בשנים האחרונות באוספים פרטיים וציבוריים בישראל. בשנה זו החל גם תהליך מיחשוב הארכיון בשיתוף חברת מערכות המידע ׳אידאה׳ מקיבוץ משמר העמק.

אוספים אישיים בארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת חדר האוספים האישיים בארכיון אדריכלות ישראל, 2013. מימין: אוסף זיוה ארמוני, אוסף מנחם כהן, אוסף גרשון צפור

בארכיון אדריכלות ישראל מתועדת פעילותם המקצועית והאקדמית של למעלה מאלף יוצרים שפעלו ופועלים בארץ מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו. הארכיון אינו אוסף אך ורק חומרים על אדריכלים ומתכננים אלא מתעד גם את עבודתם של יוצרים מתחומי אדריכלות הנוף, ההנדסה, עיצוב-הפנים, הכתיבה והמחקר האדריכלי, האוצרות האדריכלית, הצילום האדריכלי, עריכה והוצאה-לאור של אדריכלות, ועוד - ובלבד שאלה קשורים לאדריכלות ישראל.

מתוך אוסף זיוה ארמוני השמור באאי: ראשיתו של קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, כפי שצולם על ידי ארמוני מגג בית הספרים הלאומי בזמן בנייתו בסוף שנות ה-50

בין הארכיונים האישיים שנקלטו בארכיון אדריכלות ישראל החל מהעשור הראשון של המאה ה-21, ניתן למצוא את אוספי האדריכלים מנחם כהן, אהרון דורון, גרשון צפור, זיוה ארמוני, מרדכי בן-חורין, משה בן-חורין (מהנדס), אליעזר פרנקל, שמעון פובזנר, משה לופנפלד, מתתיהו (מתי) שילון, האדריכל ובונה הערים מיכאל בונה, צבי תורן, היינץ ראו, האדריכל והמחנך ארטור גולדרייך (שנמנה בין מייסדי המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל), רעייתו של גולדרייך אדריכלית הפנים תמר דה-שליט, וכן חלקים גדולים מאוסף האמנית והמעצבת ציונה שמשי שפעלה במשך עשרות שנים בשיתוף פעולה עם אדריכלים ומעצבי פנים, אצרה את התערוכה על אדריכלית הפנים דורה גד ופרסמה מאות רשימות ומאמרים על המרחב הציבורי הבנוי והמתוכנן בישראל.

כמו כן שמורים בארכיון אדריכלות ישראל חלקים משמעותיים מארכיוניהם האישיים של כמה מהאדריכלים הבולטים בישראל במאה ה-20 ובהם שלמה גלעד, שלמה פלד, נחום זולוטוב, גילה וברוך משולם, שמואל יבין, נחום כהן, משה חת, ביטוש וחורסי קומפורטי, יעקב שלגי ואחרים. בנוסף, שמורים בארכיון אדריכלות ישראל חלקים מעיזבונו האדריכלי של אדריכל הנוף והמשורר ע. הלל, חלקים גדולים מספרייתו ומארכיונו האישי של יהודה גורן, לשעבר איש חטיבת יפתח של הפלמ"ח ולימים איש חברת השיכון "דיור לעולה" והתאחדות הקבלנים והבונים בישראל, אוסף המהנדס והמודד דוד נודל[1] ועוד.

נוסף על אלה נקלטים בארכיון אדריכלות ישראל אוספיהם האישיים של חוקרי אדריכלות בכירים ובעלי זכויות במחקר ההיסטורי של אדריכלות ישראל. בין אלה, הארכיון המקצועי האישי של חוקרת האדריכלות ד"ר עדינה מאיר-מריל[2], הארכיון האישי של ההיסטוריון ד"ר אוריאל אדיב (רבים מהם שימשו את אדיב בעבודת הדוקטורט המקיפה שלו על פועלו של האדריכל ריכרד קאופמן), ארכיונה של האדריכלית, חוקרת האדריכלות והמרצה ד"ר ענת אלמוג, ארכיונו של האדריכל וחוקר האדריכלות ד״ר יהויכין גור[3] ועוד.

אוספים אחרים בארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד האוספים האישיים השמורים בארכיון, מאופיין האוסף בסוגי החומרים הבאים:

  • עשרות אלפי תצלומים בנושאי אדריכלות ישראל (כהדפסות, שקופיות, נגטיבים, מיקרופילם או כסריקות דיגיטליות של אלה).
  • תיעוד אדריכלי של מאות מבנים מתוכננים, בנויים או שכאלה שנהרסו. תיעוד זה כולל שלבים שונים בתולדות המבנה, תוספות מתוכננות וכאלה שבוצעו ועוד.
  • תיקים תמטיים רחבים הכוללים חומרים אדריכליים, מחקריים ופופולריים, אשר נחלקים על-פי נושאים (כגון הנצחה, הבראה, שימור, שיקום שכונות, מקלטים, יחסי הגומלין בין אדריכלות ישראל ואמנות חזותית בישראל, הדירה הישראלית ועוד); על-פי טיפוסי התיישבות (ערים, עיירות פיתוח, בנייה כפרית, התנחלויות, קיבוצים, שיכונים ציבוריים, יישובים קהילתיים ועוד); על-פי טיפוסי מבנים (בתי-ספר, בתי-חולים, קניונים, מפעלים, בתי-כנסת, בתי-קברות ועוד); על-פי טיפוסי מבנים ייחודיים לישראל (כגון בית ספר שדה, בית יד לבנים או חדר אוכל בקיבוץ); ועל-פי חלוקות אחרות.
  • אוסף של אלפי תגזירי עיתונות יומית ומקצועית, מישראל ומחו"ל, פיזיים ודיגיטליים, העוסקים באדריכלות ישראל מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.
  • ספרייה ייחודית של למעלה מ-120 כתבי-עת שונים העוסקים במישרין ובעקיפין בבניין הארץ מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד ימינו, בהם כתבי-העת "בנין וחרשת", "המהנדס", "הקבלן והבונה", "בשדה הבניה", כתבי-עת שראו אור בבתי-הספר לארכיטקטורה בישראל מאז שנות ה-60, ועוד רבים. בנוסף בספרייה זו למעלה מ-30 כתבי-עת מקצועיים בינלאומיים בתחומי האדריכלות (מאנגליה, מגרמניה, משוודיה, מרוסיה, מיפן, מאיטליה, משווייץ, מהולנד, מברזיל, מארצות-הברית, ועוד) שהקדישו במאה האחרונה גיליונות נושא לאדריכלות ישראל בכלל או לסיקור נקודתי שלה.
  • תיקים המתעדים את הביוגרפיות האישיות והמקצועיות של מאות רבות של אדריכלים, אדריכלי נוף, מהנדסים, מעצבים, יזמים, אמנים, צלמים, עיתונאים, חוקרים, בוני-דגמים ואחרים שפעלו ושעדיין פעילים בתחום אדריכלות ישראל.
  • סרטי תעודה העוסקים במישרין ובעקיפין באדריכלות ישראל ובמרחב הישראלי וכן רישום מראי-מקום של מופעים אדריכליים 'אגביים' בקולנוע ישראלי עלילתי ותיעודי לתקופותיו.
  • עשרות ראיונות מצולמים עם אדריכלי ישראל, ביניהם כאלה שנעשו במיוחד במסגרת עבודת האיסוף בארכיון.
  • אוספים שונים המתמקדים בתרבות החזותית של בניין הארץ ובייצוגים בנייניים או תכנוניים המופיעים בפריטי ישראליאנה, ממורביליה ואפמרה.
  • חומר נדיר ורב על ההיסטוריה של התאגדויות האדריכלים השונות בארץ במאה האחרונה וגופים ציבוריים שבהם התקיים השיח המרכזי בנושאי תכנון, בניה ואדריכלות בהם "אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בארץ-ישראל ובישראל" למן הקמתה בשנת 1922 ועד ימינו, "עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל" הפעילה מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ועד ימינו, הסתדרות המהנדסים שהוקמה בשלהי שנות ה-30 של המאה שעברה, מרכז הבניה הישראלי שהוקם בשנות ה-60 של המאה שעברה והופרט בימי ממשלת נתניהו הראשונה ועוד. בחלק מן המקרים לא נשמרו ארכיונהם הרשמיים של גופים אלה זולת התיעוד המצטבר בארכיון אדריכלות ישראל על אודותיהם ועל פעילותם של אלה.
  • תיעוד הולך ומצטבר אודות ההיסטוריה של החינוך לאדריכלות בארץ מאז הקמתה של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בשנת 1924, דרך הנסיבות שהובילו להקמת מסלולי הלימודים לארכיטקטורה בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב במחצית השנייה של המאה שעברה ועד ימינו. תוך כך, בארכיון תיעוד חלקי של פעילות במוסדות שנסגרו לא מכבר כגון בית הספר "מכללת הסביבה: הסדנא לעיצוב ואדריכלות" מיוזמתו של האדריכל והמחנך אליעזר פרנקל שפעלה בתל אביב בין השנים 1981–2003.
  • תיעוד ראשוני או מקיף של למעלה ממאה תערוכות אדריכלות ובנייה (תמטיות, מונוגרפיות ועוד) העוסקות באדריכלות ישראל ושהוצגו בארץ ומחוץ לה מאז שנות ה-30 של המאה שעברה ועד ימינו.
  • תיעוד ראשוני או מקיף של למעלה ממאתיים התחרויות תכנון ואדריכלות שהתקיימו בארץ לאורך המאה ה-20 ועד ימינו וכן תיעוד מאות הצעות זוכות שנבנו וכאלה שלא נבנו, לצד הצעות שהוגשו להתחרויות אלו ולא זכו.
  • תיעוד של אירועים אדריכליים (כנסים, פולמוסים, סימפוזיונים, קונגרסים בינלאומיים, ועידות, סמינרים, פרסים, אותות) - כאלה שנערכו בישראל ומחוצה לה שעיסוקם באדריכלות ישראל, וכאלה שנערכו בישראל אולם עיסוקם לא בהכרח באדריכלות ישראל.
  • מאות עבודות סטודנטים לתואר ראשון בלימודי אדריכלות על אודות אישים, מבנים או כאלה הממפות את המצאי הארכיוני הפזור של אדריכלות ישראל (בארכיונים פרטיים, מוניציפליים, מוסדיים, תאגידיים ועוד), וכן עבודות מחקר של סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומים אדריכליים ואחרים שיש להם קשר ישיר ועקיף להיסטוריה של אדריכלות ישראל.
מראה בתערוכה ׳קו תוי׳ על עבודתו של האדריכל והמבקר אבא אלחנני, הגלריה של עמותת האדריכלים בשיתוף אאי, ספטמבר 2009 (צילום טליה דוידי לאאי)

קהל היעד של האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריטים בחלון הראווה של ארכיון אדריכלות ישראל, מגדל שלום

מטבע הדברים האוסף משמש בעיקר אנשי מקצוע מתחום האדריכלות: אדריכלים ומתכננים, אדריכלי שימור, חוקרי אדריכלות, סטודנטים, אוצרים ועורכים. עם זאת, גישתו הכוללת, הרב-תחומית והבין-תחומית של אלחייני כחוקר וכהיסטוריון של אדריכלות, מושכת לארכיון סוגי משתמשים נוספים מישראל ומחו"ל, ובהם אנשי תיאטרון, קולנוע (עלילתי ותיעודי), אמנים פלסטיים ואוצרים, סופרים ועיתונאים, משפטנים, כלכלנים, סוציולוגים, חוקרי תרבות ואספנים, פעילי ציבור מתחומים שונים וכן סקרנים ומתעניינים רבים.

סיוע בתחום רשימות שימור והכנת תיקי תיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיוע למחקרים אקדמיים ועצמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיון אדריכלות ישראל משמש מקור מידע לחוקרי אדריכלות בישראל ובעולם. בין השאר הסתייעו בחומרי הארכיון עבודות המחקר הבאות:

ליווי מקצועי של סידור אוספים אדריכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיון אדריכלות ישראל משמש גם כיועץ לניהול אוספים אדריכליים היסטוריים שאינם נקלטים בו. כך למשל, היה הארכיון מעורב בסידור הארכיון ההיסטורי של משרדם של האדריכלים זוכי פרס ישראל לאדריכלות דב כרמי ורם כרמי; בסידור הארכיון ההיסטורי של האדריכל והמעצב היינץ פנחל; ועוד.

סיוע לספרים, פרסומים ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיון אדריכלות ישראל מקיים באופן שוטף שיתופי פעולה עם מספר גדול של ארגונים ויוצרים יחידים ומעורב באירועים רבים, אדריכליים ושאינם-אדריכליים (תערוכות, כנסים, סיורים, פרסומים ועוד). מינעד רחב של סוגי חומרים מאוסף הארכיון הוצגו מאז הקמתו מעל הבמות הבאות:

תערוכות ומיצגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסים וימי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעלי תיעוד ציבוריים ולאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולי 2013 הצטרף ארכיון אדריכלות ישראל לפרויקט מסע בזמן של הספרייה הלאומית, שנועד לאסוף פריטי אפמרה ישראלית, לסרוק אותם ולהנגישם באופן חופשי לציבור הרחב. הפרויקט מבוצע במימון קרן ארקדיה ובשיתוף עם אוניברסיטת UCLA. במסגרת הפרויקט ייסרקו מתוך אוסף ארכיון אדריכלות ישראל כמה מאות פריטי אפמרה שיש בהם הקשר מיידי או עקיף לאדריכלות ישראלית.
  • החל משנת 2016 חבר הארכיון בוועדת ההיגוי של אשכול האדריכלות בפרויקט ״תרבות חזותית ואמנויות הבמה״ של הספרייה הלאומית שמטרתו הצלה, דיגיטציה והנגשה של אוספים בתחומי האדריכלות, העיצוב, המחול, והתיאטרון בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר׳ עליו בדוד נודל, מקום שמור - אדריכלות, היסטוריה ומרחבי מחיה בפרדס-חנה כרכור
  2. ^ כולל בין השאר את חומרי הגלם הראשוניים והנדירים ששימשו את החוקר ד"ר עמנואל טל, תלמידה של מאיר, במחקרו החלוצי על תכנון חדרי האוכל בקיבוצים
  3. ^ ר׳ ראיון מקיף עם גור
  4. ^ מיכאל יעקובסון, העיר האפורה: תל אביב מכניסה מאות מבנים ברוטליסטיים לשימור, באתר Xnet‏, במרס 2016
  5. ^ דליה קרפלסיפורם של האדריכלים הישראלים שבנו את מדינות אפריקה הצעירות, באתר הארץ, 13 באפריל 2016
  6. ^ נועם דביר, צלם האדריכלות העולמי בישראל הצעירה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2011
  7. ^ איתי יעקב, פייר קרדן בישראל: גברים ממאדים, נשים מוויצ"ו, באתר Xnet‏, 8 בדצמבר 2011
  8. ^ צבי אלחייני, חורבן הבית: התהילה האדריכלית של יהודי גרמניה, באתר Xnet‏, 18 באפריל 2012
  9. ^ צבי אלחייני, הפיל חלל, באתר Xnet‏, 5 באפריל 2011
  10. ^ צבי אלחייני, כך תוכנן ועוצב משפט אייכמן: אדריכלים ישראלים מול אדריכל הזוועה, באתר Xnet‏, 25 באפריל 2014
  11. ^ נעמה ריבה, מה מסתתר מאחורי המכתב שהסעיר את הרשת: ביקור בביתו של יגאל אלון, באתר Xnet‏, 1 מרץ 2015
  12. ^ צבי אלחייני, הצצה נדירה: כך תיכננו ובנו אדריכלים ישראלים את בית החולים שיפא בעזה, באתר Xnet‏, 28 ביולי 2014
  13. ^ צבי אלחייני, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום: סיפור ההישרדות של גבעת התחמושת, באתר Xnet‏, 20 באפריל 2015
  14. ^ צבי אלחייני, מלאו אסמינו היסטוריה: מתעדים את מבני התבואה בקיבוצים, באתר Xnet‏, 2 ביוני 2014