הטבח בכפר עזה
| חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
| תאריך | 7 באוקטובר 2023 |
| תאריך עברי | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד |
| מקום | כפר עזה |
| מטרה | יהודים |
| קואורדינטות | 31°29′01″N 34°32′02″E / 31.483611111111°N 34.533888888889°E |
| סוג | פיגוע חדירה, חטיפה, פיגוע ירי, הצתה, אונס |
| נשק | רובי סער, רקטות RPG, רימוני יד |
| הרוגים | 80 |
| חטופים | 19 |
| פצועים | 6 |
| מבצע |
|
| מספר מפגעים | 250 מחבלים פלסטינים |

1 - שער הרחבה
2 - שער דור צעיר
3 - שער סולרי
4 - שער ראשי
5 - נשקיה
6 - חדר אוכל
7 - מזכירות


הטבח בכפר עזה בוצע על ידי ארגון הטרור חמאס ומחבלים פלסטינים מארגוני טרור נוספים, בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, בקיבוץ כפר עזה הסמוך לגדר הגבול בצפון רצועת עזה, כחלק מטבח שבעה באוקטובר. בטבח נרצחו 62 מחברי הקיבוץ, נהרגו 18 לוחמי צה"ל ושב"כ[3] ונחטפו 19 מתושבי הקיבוץ, בהם משפחות שלמות, נשים וילדים. במהלך הטבח, המחבלים בזזו והציתו את בתי הקיבוץ ואת התושבים[4][5]. בנוסף, חלק מהאלימות המינית במהלך טבח שבעה באוקטובר אירעה בכפר עזה[6].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ כפר עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ כפר עזה נמצא סמוך לגבול ישראל ורצועת עזה, על כביש 232, פחות או יותר מקביל לעיר עזה. הקיבוץ מרוחק מן הגבול בין 2 ל-3 קילומטרים, ונמצא כ-10 קילומטרים מצפון מזרח לנתיבות. ביישוב חיו ב-7 באוקטובר 2023 כ-950 איש ואשה, מהם היו ביישוב בבוקר 7 באוקטובר כ-800 בני אדם[7].
היישוב היה מוקף בגדר, ובה שבעה שערים: שלושה לכיוון מערב, אל רצועת עזה, שניים לכיוון מזרח ושניים בדרום. הגדר הייתה גדר "חכמה", כלומר גדר הנותנת התראה על נגיעה בה או חיתוך שלה, אך לא הייתה בגדר הגנה מעבר לכך. בקיבוץ הייתה כיתת כוננות ובה 15 חברים, מתוכם היו 14 בקיבוץ בבוקר שמחת תורה. נשקיהם של חברי כיתת הכוננות היו מאופסנים בנשקייה, שמקומה היה ידוע, כולל למחבלים. לא היו לחברי כיתת הכוננות מכשירי קשר, כי אלו טרם סופקו על ידי צה"ל[7].
כוחות צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגזרה שבה נמצא הקיבוץ הייתה באותה שבת תחת אחריות גדוד 13 של חטיבת גולני וטנקים של גדוד 77, מחטיבה 7. על הקיבוץ עצמו הייתה אחראית פלוגה ב' של הגדוד, בפיקוד רס"ן שילה הר אבן. בשל החג צומצם סדר הכוחות בגזרה, ובעת המתקפה היו באזור כחצי מן החיילים בלבד. מצפון לקיבוץ, במוצב נזמית הסמוך לאנדרטת חץ שחור, כ-3 ק"מ מצפון מזרח לקיבוץ, היו טנק ונמ"ר[8] בסך הכל היו בגזרה באותו יום ארבעה טנקים[9].
מחבלי הנוח'בה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את כפר עזה תקפו כ-250 מחבלי נוח'בה. כ-80 עד 100 מתוכם, 3 מחלקות, היו מגדוד דרג' תופאח; שתי מחלקות, 40 עד 65 מחבלים, היו מפלוגת נאצר רדואן, בגדוד אל פורקן; ו-80 נוספים ללא שיוך ארגוני. מטרת המחבלים, כפי שעלה מחקירת המחבלים שנפלו בשבי, הייתה לבצע רצח וחטיפה; מספרם היה גדול, יחסית לגודל הקיבוץ, וייתכן שהתכוונו להמשיך לקיבוץ סעד וליישובים סמוכים, וזאת בשל מפות שנמצאו אצל המחבלים שכללו מפות של קיבוץ סעד ושל הצירים לשדרות וליישובים נוספים. בניגוד למקומות אחרים, לא הצטרפו אל המחבלים בוזזים.
המחבלים הגיעו לקיבוץ במגוון דרכים - מצנחי רחיפה, אופנועים, מכוניות פרטיות וטנדרים. חלקם הגיעו ברגל - כאמור, הקיבוץ נמצא במרחק של כשני קילומטרים בלבד מהגדר. ברשות המחבלים נמצאו רובי סער, מקלעים, מטולי RPG-7, תחמושת רבה וכן מטעני חבלה. הם היו מצוידים במכשירי קשר פשוטים, לא מוצפנים, ששימשו לקשר ביניהם ובין מפקדת חמאס ברצועה. המחבלים לא התכוונו להתאבד: הם נשאו עמם ציוד רפואי, וטיפלו בפצועיהם תוך כדי הקרב[7].
דרג המפקדים של גדוד דרג' תופאח קיבל הנחיות להיערך לתקיפה כבר ביום שישי בשעה 21:00, והחלו לנוע לשטחי היערכות. במהלך הלילה קיבלו המחבלים בדרגים הנמוכים יותר הודעות דומות, והחלו גם הם לנוע לכיוון הגדר. המחבלים שנכנסו בגל השני קיבלו הודעה ב-6:29, בשבת בבוקר[7][8].
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[10] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[11] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[12] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[13] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[14] חיילים, 58[15] שוטרים ו-10[16] אנשי שירות הביטחון הכללי.
הטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתקפה על הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 7 באוקטובר, בשעה 6:29, פתחו חמאס וארגונים פלסטיניים נוספים בירי תלול מסלול כבד על יעדים רבים, ביישובי עוטף עזה ובשאר הארץ. בכפר עזה נחתו לפחות ארבע רקטות[17]. בשעה 6:42 דווח בקבוצת הווטסאפ של היישוב על נחיתת שלושה מצנחים ממונעים (המכונים "באקאיי") בתוך הקיבוץ. על פי ההערכה היו על כל אחד מהם שני מחבלים[7]. צלם ynet רועי עידן, שהתגורר בקיבוץ, צילם בזמן אמת את הגעת המצנחים, שנחתו סמוך לביתו. הוא נרצח בתוך דקות מנחיתת המחבלים, יחד עם אשתו, סמדר, עובדת שב"כ[18]. גופתו של רועי עידן זוהתה רק ב-18 באוקטובר[19]. בתם בת ה-3, אביגיל, נמלטה לבית השכנים, משפחת ברודץ'[20]. אבי המשפחה, אביחי, היה אחד מחברי כיתת הכוננות; הוא הכניס את אביגיל לביתו ויצא לכיוון נשקיית הקיבוץ. בהמשך השתלטו המחבלים על בית משפחת ברודץ' וחטפו לרצועת עזה את אביגיל, את ילדי משפחת ברודץ' ואת אם המשפחה. אביגיל נותרה בשבי עם משפחת ברודץ' עד לשחרורם ב-26 בנובמבר בעסקת שחרור החטופים הראשונה. שניים מילדי משפחת עידן הסתתרו בביתם ולא נחטפו[19].
במקביל לנחיתת מצנחי הרחיפה פרצו את גדר המערכת כ-80 מחבלים. הם הגיעו בתוך דקות לגדר הקיבוץ ופרצו אותה בעזרת דחפורים בשתי נקודות: בדרום מערב הקיבוץ, בשער שנקרא "פשפש הרחבה", ובצפון מזרח הקיבוץ, ליד החווה הסולארית[21]. רוב המחבלים, כ-80, חדרו מהחלק הדרומי והחלו במסע הרג בקיבוץ. תחקיר צה"ל העלה חשד כי המחבלים שתקפו את הקיבוץ נעזרו במידע שסופק על ידי פלסטינים שעבדו במקום[8].
על פי ההערכה, עד השעה 8:30 נרצחו 37 תושבים. עד השעה 8:30 כבר היו בקיבוץ יותר מ-150 מחבלים[7].
הזמרת שי-לי עטרי ובעלה יהב וינר, תושבי הקיבוץ, התחבאו בביתם בזמן הטבח יחד עם בתם הפעוטה בת החודש. מחבל ניסה לפרוץ את חלון הממ"ד בו התחבאו. שי-לי ברחה לבית השכנים בעוד יהב יצא להדוף את המחבל ונרצח[22]. בתחילה הוכרז כנעדר אך גופתו זוהתה ב-11 באוקטובר 2023. שי-לי התבשרה על כך בזמן ראיון לסקיי ניוז[23].
הצלמת והפעילה החברתית בתיה הולין, המתגוררת בקיבוץ, קיבלה טלפון מהשותף העזתי שלה לתערוכה שהציגו בפברואר 2023 בשם "בינינו", שניסה לשאוב אינפורמציה לגבי תנועת הצבא בכפר עזה. הולין הבינה מייד שהוא שיתף פעולה עם המחבלים[24][25][26].
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחימת חברי כיתת הכוננות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דקות ספורות לאחר תחילת המתקפה יצאו חברי כיתת הכוננות ותושבים נוספים לקראת המחבלים. בשעה 6:49 הגיע הרבש"ץ, שחר אביאני[27] יחד עם סגנו, אבי הינדי, יחד עמם הגיע גם מפקד כיתת הכוננות, טל אילון, לנשקייה של הקיבוץ. אליהם הצטרף אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב. המחבלים ידעו ככל הנראה על מיקומה של הנשקייה, וארבו שם לאנשי כיתת הכוננות. הם תפסו עמדות על מבנה מאחורי הנשקייה, ושלטו באש על הרחבה הסמוכה לה. מאש המחבלים נהרגו שחר אביאני, טל אילון, אבי הינדי, אביב ברעם נדב עמיקם, אורי רוסו ואופיר ליבשטיין[28] חלק מחברי כיתת הכוננות שלא נהרגו נסוגו לבתיהם להגן על משפחתם לאחר שהבינו כי אין סיכוי לנהל קרב מול עשרות רבות של מחבלים וללא נוכחות של צה"ל בקיבוץ[29][30].
תושב נוסף בקיבוץ, תא"ל ישראל שומר, אז מפקד עוצבת המפץ, יצא מביתו חמוש בסכין. לאחר שהשיג רובה סער, ניהל קרבות עם מחבלים במשך שעות ארוכות, ואף הנחה כוחות שונים של צה"ל שהגיעו לקיבוץ[31].
עדי ראייה מהקיבוץ העידו כי שהו בממ"ד כ-20 שעות רצופות, ובצאתם מביתם להתפנות ממנו ראו גופות רבות פזורות ברחבי הקיבוץ, וכן כלי רכב שרופים. גופות רבות של מחבלים נמצאו בטנדרים שבהם הגיעו[32]. בחלק מהמקרים העלו המחבלים את הבתים בקיבוץ באש ותושבים נשרפו בעודם בחיים[33][34].
לחימת כוחות התגבור וכוחות צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות השעה 8:30 בבוקר הגיעו כוחות מחטיבת עוז אל כפר עזה, יחידת שלדג מפקד חטיבת צנחנים, גדודי רותם וצבר של חטיבת גבעתי וגדוד 71 של חטיבה 55 (חטיבת צנחנים במילואים) ובהמשך כוחות מחטיבת הצנחנים. עיקר הקרבות נוהלו על ידי גדוד רותם של חטיבת גבעתי בפיקודו של סגן אלוף ענאן פארס. בקיבוץ החלו קרבות ממושכים שארכו מעל ל-30 שעות עד טיהור הקיבוץ ממחבלים בפיקודו של מפקד חטיבת גבעתי, אל"ם לירון בטיטו[35]. בקרבות נהרגו לוחמים מסיירת מטכ"ל, מיחידת דובדבן, מיחידת מגלן, מגדוד צבר של גבעתי, מגדוד 202, מגדוד 890 של הצנחנים ומסיירת נח"ל[36][37][38]. עלה חשד למנהרת טרור פעילה מעזה לשטח הקיבוץ[39]. אחת הפלוגות קיבלה הוראה לכבוש את כפרית (מפעל בקיבוץ) כי היה מידע מודיעיני על מחבלים שהיו שם. הפלוגה פרצה למפעל מכיוון הפרדס ונורתה אליהם אש. חיל האוויר, בעזרת מסוקי קרב, פתח ציר עם פצצות תאורה. הם כבשו את המפעל וטיהרו אותו ממחבלים[40].
בחילוץ האזרחים השתתפו שוטרים מיחידת הגדעונים ולוחמי שב"כ[41].
מתחקיר מהלך הקרב, כפי שתיארו אותו לוחמי צה"ל שהגיעו לקיבוץ, עלה כי מול כפר עזה נפרצו לפחות שלוש פרצות בגדר הגבול, ודרכן זרמו עשרות רבות של מחבלים מ"גדוד שג'אעייה" של חמאס. הם תקפו מארבעה כיוונים ופוצצו שער בגדר הקיבוץ[36][37].
פלוגת הכשרות של סיירת נח"ל לקראת סיום מסלול, שתפסה שבת כוננות ביחידת האם בבסיס בית ליד, הוקפצה בשבת ונכנסה לכפר עזה ב-3 בצהריים, שם נלחמה 60 שעות. לוחמי הפלוגה הרגו 7 מחבלים וחילצו משפחות ממחבלים.
בלילה השני של הלחימה, כוח של כ-20 מחבלים המצוידים ברובי סער ומטולי RPG חצה את הגבול וניסה לבצע מתקפה נוספת על הקיבוץ. כוח קטן המורכב מ-2 מחלקות מגדוד 71 של חטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים, חיסל את המחבלים בקרב יריות מטווח קצר בסמוך לגדר הקיבוץ.
אחד הלוחמים שנהרג בקרב היה סרן אור יוסף רן (בנו של אברי רן), מאיתמר בשומרון, מפקד צוות ביחידת דובדבן[42]. כמחווה, ביקרו תושבי קיבוץ כפר עזה אצל משפחת רן בחוות גבעות עולם והשאירו תעודת הוקרה על גבורת הבן, שנפל בהגנת הקיבוץ. האב השכול כתב: "ראה את הגדלות של הקיבוצניקים. הגיעו לחוה... והשאירו את התעודה הזאת. אנשים שעברו אסון נורא ומוצאים כוחות נפש להיות שותפים בצער אחרים..."[43].
תוצאות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, בקיבוץ היו באותו יום כ-800 איש ואשה, מביניהם נרצחו 62 תושבים ועובדים זרים. 37 מתוכם - רוב הנרצחים - נרצחו עד השעה 8:30 בבוקר. שבעה מהנרצחים היו חברי כיתת הכוננות, רובם נהרגו בשעה הראשונה. 19 איש נחטפו, ושניים מתוכם - אלון שמריז ויותם חיים - נהרגו בשוגג מירי כוחות צה"ל ב-15 בדצמבר, לאחר שנמלטו משוביהם. רוב החטיפות היו מהשכונות הצפוניות שסמוכות לגדר הגבול, ורובן התרחשו בין השעות 10:00 - 12:00, למעט ניסיון אחד שהיה לקראת ערב ונכשל[7][8][9].
18 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות שהתחוללו בכפר עזה, בהם רס"ל יונה בריף, שנפטר מפצעים שנפצע בקרב יותר משנה לאחר מכן. שישה מתושבי הקיבוץ נפלו בקרבות בהמשך המלחמה.
26% מבתי הקיבוץ ניזוקו ברמה שהוגדרה כנזק כבד, עוד 10% ברמת נזק בינוני, ו-61% ברמה קלה. רק אחוז אחד מבתי הקיבוץ לא ניזוק כלל[7][8].
המחבלים שההשתתפו בטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2024 הודיע דובר צה"ל שחיל האוויר בהכוונת אוגדת עזה ושב"כ, תקף וחיסל את המחבל אחמד אל-דאלו, מחבל במודיעין הצבאי של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אשר לקח חלק בטבח בכפר עזה ב-7 באוקטובר. ביחד איתו חוסל מחבל נוסף[44].
באוקטובר 2025, ה-FBI עצר בלואיזיאנה את מחמוד אמין יעקוב אל-מוחטאדי[45], מחבל בארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שהשתתף בטבח בכפר עזה בשבעה באוקטובר, ולאחר שנמלט מהרצועה לקהיר במרץ 2024 השיג דרכון פלסטיני מזויף, ונכנס לארצות הברית ב-12 בספטמבר 2024 באמצעות אשרת תייר. לפי כתב האישום נגדו, אל-מוחטאדי שיקר בבקשת הוויזה שלו לגבי מעורבותו בטבח ולקשריו הקודמים עם טרור.
שחרור חטופים מהקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעסקת החטופים שוחררו 11 חטופים מחברי הקיבוץ, בנוסף לשני אזרחי תאילנד שעבדו בקיבוץ ונחטפו משטחו. ב-16 בדצמבר נורו בעזה למוות בשוגג בידי צה"ל שניים מחטופי הקיבוץ - יותם חיים ואלון שמריז, לאחר שהצליחו להימלט משוביהם במשך מספר ימים.
בינואר 2025 שוחררו שתי החטופות אמילי דמארי ודורון שטיינברכר שנחטפו מהקיבוץ, במסגרת עסקה לשחרור חטופים.
ב-1 בפברואר שוחרר קית' סגל שנחטף מהקיבוץ, במסגרת העסקה לשחרור חטופים[46].
ב-13 לאוקטובר שוחררו האחים גלי וזיו ברמן אשר נחטפו מהקיבוץ, במסגרת עסקה לשחרור חטופים.
לזכר הרוגי הקרב והטבח בכפר עזה, הוקמה בשנת 2025 סמוך לקיבוץ אנדרטת כתב ושם.
תחקיר צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 בפברואר 2025 הציג מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא לתושבי קיבוץ כפר עזה את תחקיר צה"ל על אירועי שבעה באוקטובר בקיבוץ[47].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "כפר עזה: פוגרום כמו בעיירות במזרח אירופה", עמ' 146–150
- שמאי רן, קרב כיתת הכוננות של קיבוץ כפר עזה ב־7 באוקטובר 2023, יסודות 7, 2025, עמ' 119-143
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפת טבח 7 באוקטובר
- יוגב כרמל, השבת השחורה של כפר עזה, באתר N12
- רשימת אזרחים שנרצחו בכפר עזה בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי
- כאן, כפר עזה - פרויקט הנצחה דיגיטלי, באתר כאן 360 7.10
- הזוועה בכפר עזה בראש הכותרות בעולם: "טבחו בילדים, זה גיהינום", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ברוך קרא, גן העדן הפך לגיהנום: "שכונת הצעירים נמחקה לחלוטין", באתר חדשות 13, 19 באוקטובר 2023
- אלי סניור, לוחמי יחידת העילית פוגשים את האזרחים שהצילו: "זו העבודה שלנו", באתר חדשות 13, 17 באוקטובר 2023
- יואב זיתון, "ילדים בכו בממ"ד. ירינו עד שלא שמענו כלום" | צפו בחקירת מחבל מהטבח, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- אופיר יונתן, גם 12 שבועות אחרי, בכפר עזה עדיין 7 באוקטובר, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- איתי אילנאי, בוכריס הקליד בווטסאפ "לוודא כוננות" - ואז התחיל הכאוס: 7 באוקטובר של מגלן, דקה אחרי דקה, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2024
אנשיל פפר, פינוי הגופות מכפר עזה חושף את ממדי הטבח האדירים בקיבוץ, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2023
משה גלעד, היא תיעדה כל יום את שבילי קיבוצה. ואז פרצה המלחמה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2023
ממדי הזוועה נחשפים: צוות כאן חדשות בתיעוד ראשון מהטבח בכפר עזה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:58)
ארבעה נגד עשרות מחבלים: התיעוד המדהים של הכוח הקטן שנכנס לכפר עזה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 11:50)
זמן אמת עונה 8 | פרק 5 - כיתת כוננות, לא לירות, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 59:06)- "אחד ביום" | הגיבורים של עובדה: 12 שעות בטלפון, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2024
- רן שמעוני, תחקיר הטבח בכפר עזה 14 חברי כיתת הכוננות נלחמו לבדם ב-250 מחבלים, חיל האוויר לא בלם שום מחבל, באתר הארץ, 26 בפברואר 2025
- לי נעים, המתקפה על כפר עזה - כמו שטרם נראתה | הצילומים החדשים מבוקר 7 באוקטובר, באתר מאקו, 3 במרץ 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבי אשכנזי, נסגר החשבון: חוסל מחבל שהשתתף בטבח בכפר עזה ב-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2024
- ^ Al-Qassam fighters engage IOF on seven fronts outside Gaza: Statement | Al Mayadeen English, web.archive.org, 2023-10-08
- ^ תקציר תחקיר צה"ל, יסודות 7, 7 במאי 2025; כולל חייל צה"ל שנפצע בקרב ומת מפצעיו בנובמבר 2024.
- ^ גל גנות, זיו קורן, "נאחזים בתקווה שנחזור לעצמנו, עם הצלקות" | מסע מתועד של משפחה מהעוטף, באתר ynet, 23 באפריל 2024
- ^ אופיר יונתן, גם 12 שבועות אחרי, בכפר עזה עדיין 7 באוקטובר, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ "הם אנסו - וחתכו את הנשים": התחקיר המטלטל, והעדויות על זוועות מחבלי חמאס, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ישי אלמקייס, תחקיר כפר עזה: שליטה שהייתה מדומה או לא הייתה בכלל, בעיתון מקור ראשון, 3 במרץ 2025
- ^ 1 2 3 4 5 אמיר בוחבוט, הפקודות למחבלים מתחת לאף של צה"ל, והכוחות שצומצמו בעיתוי הגרוע מכל: מאחורי הטבח בכפר עזה, באתר וואלה, 3 במרץ 2025
- ^ 1 2 כרמלה מנשה איתי בלומנטל, "הופקרו במשך שעות": צה"ל פרסם את תחקיר הקרבות בקיבוץ כפר עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במרץ 2025
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^
רן שמאי, קרב כיתת הכוננות של קיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר 2023, באתר צה"ל, 28 במאי 2025, עמ' 127.
- ^ סמדר מור עידן ז"ל, באתר שירות הביטחון הכללי
- ^ 1 2 צלם ynet רועי עידן נרצח בכפר עזה עם אשתו, הבת הקטנה נעדרת, "חבר טוב ואדם מיוחד ויקר", באתר ערוץ 7, 18.10.2023
- ^ 14 חטופים נוספים משתחררים - אלה סיפוריהם, באתר מאקו, 26 בנובמבר 2023
- ^ שמאי רן, עמ' 128.
- ^ רן בוקר, הזמרת שי-לי עטרי: "שיה בת החודש לא אכלה 27 שעות. בכל בכי שלה מחבלים ירו לעברנו", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ תום נחום, מזעזע: קיבלה את ההודעה על מות בעלה מול המצלמות, באתר אייס, 11 באוקטובר 2023
- ^ מטורף: תושבת עוטף עזה גילתה שהשותף שלה מחבל חמאס, באתר "סרוגים", 9 בדצמבר 2023
- ^
משה גלעד, בתיה הולין תיעדה כל יום את שבילי קיבוצה. ואז פרצה המלחמה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2023
- ^ Gaza War Diary: 17 DECEMBER 2023, Naomi Ragen נעמי רגן, 17 בדצמבר 2023 (באנגלית)
- ^
רס"ם (במיל') שחר אביאני ז"ל, באתר צה"ל
- ^
זמן אמת עונה 8, בביצוע פרק 5 - חברי כיתת הכוננות של כפר עזה מספרים את הסיפור המלא על מה שקרה ב-7.10, סרט תיעודי באתר יוטיוב
- ^ ערן נבון, "נהיה חזקים בשביל אבא, תמיד": משפחת אילון איבדה את האב טל, אבל לא את מורשתו, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^
זמן אמת עונה 8 | פרק 5 - כיתת כוננות, לא לירות, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 59:06)
- ^ יואב לימור, "ראיתי את מצנחי הרחיפה ואמרתי ליפעת: 'כנסו לממ"ד ותנעלו, זאת פשיטה'. לקחתי את הסכין ויצאתי", באתר ישראל היום, 1 בדצמבר 2023
- ^ יניר יגנה, שחיטה וטבח: "הקיבוץ שהיה גן עדן הפך לגיהינום", באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^
אנשיל פפר, פינוי הגופות מכפר עזה חושף את ממדי הטבח האדירים בקיבוץ, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2023
- ^ "כשאתה מבין מה קרה, האשמה הופכת לגדולה יותר וכך גם הכעס. אני רוצה תשובות", באתר מאקו, 12 באוגוסט 2024
- ^ חנן גרינווד, ממדי הזוועה נחשפים: צה"ל התיר לראשונה כניסה של תקשורת ישראלית לכפר עזה, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 הקרב הקשה בכפר עזה נמשך: "הסיוט הכי גדול של תושבי העוטף התגשם", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 סמל עמיחי ונינו, נכדו של מייסד היישוב היהודי בחברון הרב משה לוינגר, נפל בקרב, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, מפקד דובדבן: "לא נזוז מעזה עד שחמאס יושמד, זו הבטחה של כל היחידה", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ קובי פינקלר, דובר צה"ל: מחבלים עדיין פועלים בעוטף עזה, חשד למנהרה בקיבוץ כפר עזה, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, החייל שהבין שמשפחת ברודץ' נחטפה: 'אמרתי 'זו חטיפה!' - ואמרו לי לא להתעסק בזה", באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
- ^
כך התרחש הקרב הקשה ביותר - הקרב בכפר עזה, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 6:12), 19 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, "גבורת לוחמי דובדבן: אור נהרג בהיתקלות בכפר עזה – כשלחם לצד אחיינו", באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023
- ^ תעודת חברי קיבוץ כפר עזה, עמית סגל, ברשת טלגרם, 29 בינואר 2024
- ^ אבי אשכנזי, נסגר החשבון: חוסל מחבל שהשתתף בטבח בכפר עזה ב-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2024
- ^ המהגר נאשם שהשתתף בטבח 7/10: נלחם לצד חמאס - ושיקר כדי להיכנס לארה"ב, באתר ynet, 17 באוקטובר 2025
- ^ "אפשר לנשום": קית' התאחד עם אשתו, בתם צפתה בשחרור עם אמילי דמארי, באתר ynet, 1 בפברואר 2025
- ^ ניצן שפירא, זעם התושבים על תחקיר כפר עזה: "איפה היה צה"ל?", באתר מאקו, 26 בפברואר 2025
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
