מתקפת הטרור על עין השלושה

(הופנה מהדף קרב עין השלושה)
מתקפת הטרור על עין השלושה
חלק ממתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל
תאריך 7 באוקטובר 2023
תאריך עברי כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד
מקום עין השלושה
מטרה אזרחים יהודים
קואורדינטות 31°21′01″N 34°24′09″E / 31.350277777778°N 34.4025°E / 31.350277777778; 34.4025
סוג פיגוע ירי
נשק רובי סער, רימוני יד
הרוגים לפחות 4
חטופים לא ידוע
פצועים לא ידוע
מבצע חמאסחמאס חמאס
מספר מפגעים כמה עשרות מחבלים פלסטינים
מניע טרור אסלאמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתקפת הטרור על עין השלושה התרחשה בבוקר יום שבת 7 באוקטובר 2023 בקיבוץ עין השלושה הסמוך לגדר הגבול במרכז רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל שביצע ארגון הטרור חמאס. כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרב עם המחבלים, ובמהלך האירוע נרצחו ארבעה מתושבי הקיבוץ.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים עזתים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו 779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55[4] שוטרים, 10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי ו־301 חיילים.

מתקפת הטרור, הקרב ולאחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחבלי חמאס חדרו גם לקיבוץ עין השלושה, שהיה נתון לתקיפת המחבלים במשך שבע שעות, במהלכן תושבי הקיבוץ שהו בממ"דים, וארבעת חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ לחמו כדי לבלום את המחבלים.[6] במתקפה נרצחו בקיבוץ ארבעה אנשים, בהם רבש"ץ[7] הקיבוץ, רס"ן במיל' רם נגבי, ועוד שלוש נשים בהן מרסל טליה, ממקימות חוות טליה שבדרום הר חברון, ששהתה בביקור אצל משפחת בתה שילדה תינוקת כמה ימים טרום המתקפה.[8] שני בניה של מרסל, בצלאל וידידיה הגיעו מחוות טליה במהלך המתקפה, הצטרפו לכיתת הכוננות בלחימה במחבלים וסייעו בחילוץ האזרחים, וכן שני תושבי אביגיל שהוזעקו על ידי חברם תושב היישוב. המחבלים הציתו בתים ברחבי הקיבוץ, במקרה אחד נרצחה אשה בת שמונים שנלכדה בביתה הבוער.

למחרת הקרב פונו תושבי הקיבוץ לבתי מלון באילת, שם הוקמו גני ילדים לילדי הקיבוץ.[9] הקיבוץ הוכרז שטח צבאי סגור, אך רפתו, שבה 320 פרות, חזרה לפעול לאחר שלושה ימים,[7] והתחדשה גם העבודה בשדות שבחלקו המזרחי של הקיבוץ.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורים אישיים על אירועי 7 באוקטובר:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יישוב אחרי יישוב: הנרצחים בטבח חמאס, העדויות המצמררות וסיפורי הגבורה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  2. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  3. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  4. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  5. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  6. ^ שלומי הלר‏, בצלאל יצא להציל את אמו - וגילה את גופתה: "הייתה מחוררת בכל הגוף", באתר וואלה!‏, 10 באוקטובר 2023
  7. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד משה גלעד, ברפתות של עוטף עזה נחושים להמשיך בחיים, גם אם הם בלתי אפשריים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2023
  8. ^ אורית מרלין-רוזנצוייג, ילדה תינוקת ביום חמישי, איבדה את אמה בשבת: "מצאו אותה עם ממתקים לילדים, ירויה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  9. ^ יוגב כרמל, ‏"העיקר שהילדים ירגישו שבטוח פה ושהם יכולים לסמוך עלינו", באתר ‏מאקו‏, 11 בנובמבר 2023
  10. ^ מאיה רונן, ‏"פרנסה כבר לא תהיה כנראה השנה, אבל יש עבודה": חקלאי העוטף מכינים את הקרקע ליום שאחרי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2023