לדלג לתוכן

קרב רעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כולל מקבץ של אירועים, אך אינו מתאר את האירועים באופן רציף.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כולל מקבץ של אירועים, אך אינו מתאר את האירועים באופן רציף.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
קרב רעים
מערכה: טבח שבעה באוקטובר
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים 7 באוקטובר 202310 באוקטובר 2023 (כמה שעות)
מקום קיבוץ רעים, ישראל ישראלישראל
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חמאסחמאס חמאס

מפקדים
כוחות
אבדות

46 מחבלים נהרגו ועוד נעצרו

מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב רעים התרחש ב-7 באוקטובר 2023 בקיבוץ רעים וסביבתו, במסגרת טבח שבעה באוקטובר. עשרות מחבלי חמאס הסתערו על הקיבוץ, הסמוך לצפון רצועת עזה. חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, שבה שישה חברים, בלמו אותם, וכעבור שעות אחדות הגיע סיוע מהמשטרה ומצה"ל. בטבח נרצחו 7 אזרחים (ארבעה חברי הקיבוץ, שני שומרים ואורחת) וכן נהרגו ארבעה קצינים מיחידות מובחרות[1] ושני שוטרים.

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[2] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[4] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[5] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[6] חיילים, 58[7] שוטרים ו-10[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.

מדבקה לזכרו של רס"ן מרדכי שמיר - קצין לוחם בסיירת גולני

בבוקר מתקפת הפתע הסתערו עשרות מחבלי חמאס, בשלוש חוליות, על קיבוץ רעים הסמוך למרכז רצועת עזה. תושבי הקיבוץ הסתגרו בממ"דים, וחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, שבה שישה חברים בראשות הרבש"ץ הראל אורן, בלמו את מתקפת המחבלים.[9] כוח של שמונה לוחמי יס"מ ממשטרת ישראל הגיע לקיבוץ בשעה 10, והרג את המחבלים שבהם נתקל. השוטר אייל אהרון חבר אל הכוח לאחר שנתקל פעמיים במחבלים, בכדי לחלץ את שני ילדיו שברחו מפסטיבל נובה לשכונת הצעירים בקיבוץ. לאחר החבירה נתקל הכוח בשוטר שהתברר כמחבל שלבוש במדי משטרה ומאחוריו מספר מחבלים לבושי מדי צה"ל. לאחר קרב בו נורו על הכוח מספר טילי RPG נהרגו המחבלים. לאחר הקרב כוחות יס"מ המשיכו למוקד אחר בקיבוץ. בהמשך טיפלו השוטרים בכ-30 צעירים שברחו מהטבח במסיבת הטבע ליד רעים ומצאו מחסה במיגונית, אך שם הותקפו ברימוני יד ובבקבוק תבערה ורבים מהם נרצחו.[10] צעירים נוספים שנמלטו ממסיבת הטבע מצאו מחסה בקיבוץ.[11]

בשעה 11 הגיעו לקיבוץ לוחמים מסיירת מטכ"ל, סיירת חרוב, היחידה הרב-ממדית ולוחמים של גדס"ר צנחנים וכן קבוצת קצינים מחטיבת גולני.[12] השוטר אהרון פגש את כוח היחידה הרב ממדית בפיקוד אל"ם רועי לוי והציג לו את מצב הקרב. בדירה אחת המחבלים שרפו את הממ״ד בו היו 16 נערים שברחו מפסטיבל נובה ובממ״ד בדירה השנייה נמצאו בניו של אהרון ועוד 18 נערים. לוי שלח כוח שייחלץ את בניו של אהרון ושאר הנערים ובזמן הזה הוציאו את הנערים מהדירה שעולה באש. בלחימה נהרגו מפקד היחידה הרב-ממדית, אל"ם רועי לוי,[13] סרן יותם בן בסט,[14] ורס"ן מוטי שמיר, מפקד פלוגה לשעבר בסיירת גולני שהיה בחופשת לימודים.[15] במהלך טיהור בתי היישוב ממחבלים נהרג רס"ן אריאל בן משה מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל, ואיתו נהרג סגן אדיר גאורי לוחם בסיירת מטכ"ל. הקרבות בקיבוץ נמשכו עד שעות הלילה.

במהלך הלחימה הגיע צוות של יחידת מתיל"ן מהחטיבה הטקטית של משמר הגבול ונלחם במשך כמה שעות מול כוח מחבלים שהתבצר במבנה ממערב ליישוב סמוך לאחד משערי הכניסה. המחבלים ירו לעבר הצוות, הפעילו מטעני חבלה, ואף ניסו למשוך את הכוח בקריאות שהם רוצים להיכנע ואז פתחו שוב באש. לוחמי הצוות השתמשו ברימוני רסס מרכב של המחבלים והשליכו אותם אל תוך המבנה. 4 מחבלים נהרגו במבנה ואחד נהרג כשניסה להימלט מהמבנה שהחל לבעור.

ביציאה מהישוב פינו לוחמי היחידה גופת לוחם ימ"מ שאותר בסמוך לשער הכניסה ליישוב.

כ-6 טנדרים נכנסו לקיבוץ דרך השער הראשי, והיו עוד חדירות דרך פרצות אחרות בגדר. כ-100 מחבלים חדרו לקיבוץ (64 גופות של מחבלים פונו ממנו).

לפחות שבעה אזרחים נרצחו בקיבוץ וחמישה נחטפו[16]. בתים רבים בקיבוץ נשרפו.[17] שניים מהנרצחים הם חבר הקיבוץ דביר קרפ ובת זוגו סתיו קמחי. המחבלים שרצחו אותם לא פגעו בילדיו של קרפ.[18] כן נרצחו ורדה הרמתי, בת 81, אסף פבר, בן 24 ועמית גבאי, בן 19 ושני עובדים זרים. מספר עובדים זרים נחטפו ושוחררו במסגרת עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס בנובמבר 2023.[19]

ב-10 באוקטובר הרגו לוחמי צה"ל שני מחבלים שהתגלו במרחב הקיבוץ.[20]

תושבי הקיבוץ פונו ממנו למלון ספורט קלאב באילת,[21] אך חלקם העוסקים בחקלאות, יחד עם עובדים זרים מתאילנד, חזרו לעבד את שדות הקיבוץ בשלהי אוקטובר.[22]

חברת הקיבוץ עדי דרימר כתבה על נייר בריסטול את הודעות הוואטסאפ שעברו בין חברי הקיבוץ בבוקר הקרב, משעה 8:20 ועד 10. הכתובת, בצורת ספירלה, פורסמה בפייסבוק והפכה לוויראלית.[17]

ב-10 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל על קרב רעים[23]. התחקיר קבע כי צה"ל כשל במשימת ההגנה על רעים. על פי התחקיר, מחבלי חמאס תכננו להגיע לבסיס נבטים של חיל האוויר הישראלי וברשות המחבלים נמצאו מפות מפורטות של הבסיס ומיקום הטייסות והמטוסים, אך הם נבלמו בזכות התארגנות מוקדמת והקרבה עילאית של כיתת הכוננות ותושבי קיבוץ רעים.

בתחקיר צה"ל על קרב מחנה רעים נכתב שבסביבות 18:00 הוזעקה למחנה פלוגת לוחמים מסיירת צנחנים שיצאה מלחימה בקיבוץ רעים הסמוך, בזמן שעדיין הסתובבו מחבלים בקיבוץ[24].

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד מלחמה בישראל: כל שמות ההרוגים וקורבנות הטבח שפורסמו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  2. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  3. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  4. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  5. ^ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
  6. ^ מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
  7. ^ אלון חכמון, ‏גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
  8. ^ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  9. ^ אוריאל לוי, ‏"אני והחבר הכי טוב שלי נלחמים יחד על המקום בו אנחנו מגדלים ילדים": עדות מהקרב ברעים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באוקטובר 2023
  10. ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, ריאיון מצמרר: "קיבוץ רעים עבר שואה, שרפו אנשים חיים", באתר עכשיו 14, 20 באוקטובר 2023
  11. ^ אוריאל לוי, ‏"אני והחבר הכי טוב שלי נלחמים יחד על המקום בו אנחנו מגדלים ילדים": עדות מהקרב ברעים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באוקטובר 2023
  12. ^ דודו סעדה"אני חיה בין המוות לחיים, החיים האלה בתוכי מכריחים אותי לחיות", באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2023
  13. ^ לילך שובל, נפצע קשה בצוק איתן והדליק משואה ביום העצמאות: אל"מ רועי לוי נהרג בקרבות בעוטף עזה, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023;
    לילך שובל, "רועי אמר לשטוף ממנו את הדם - והמשיך להילחם": סיפור הקרב בשבת השחורה, באתר ישראל היום, 24 באוקטובר 2023
  14. ^ רועי רובינשטיין, "תמיד היה האיש הנכון - במקום הנכון": הקצין מיחידת הרפאים שנפל ברעים, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
  15. ^ אריה יואלי, ‏רס"ן מוטי שמיר הי"ד: "רץ אל תוך התופת ונהרג", באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
  16. ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  17. ^ 1 2 דוד דובשני, ‏יצירת האמנות המשחזרת את התופת שהתחוללה בקיבוץ רעים, מילה במילה, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2023
  18. ^ מרב סבר, נס וטרגדיה בקיבוץ רעים: המחבלים רצחו את האב ובת זוגו וכתבו בליפסטיק - "לא רוצחים ילדים", באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023
  19. ^ "רצחו את חבריי כי לא היה מקום ברכב. 4 ימים ידיי היו קשורות. ולישראלים היה יותר גרוע" | אנוצ'ה אייר את החדר בשבי, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
  20. ^ דובר צה"ל: חוסלו שני מחבלים במרחב קיבוץ רעים, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  21. ^ דוד טברסקי, ‏מפונים מהדרום במלונות באילת: "אנשים אוכלים וצוחקים, אבל כולנו בשבעה אחת ארוכה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 באוקטובר 2023
  22. ^ נטע בר, תקומת האדמה: החקלאים של קיבוץ רעים חזרו אל השדות, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
  23. ^ כרמלה מנשה, תחקיר הטבח ברעים: כך כיתת הכוננות מנעה אסון אסטרטגי בבסיס נבטים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 באפריל 2025
  24. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, תחקיר הקרב באוגדת עזה: צה"ל מכיר בכישלונו אך מתעלם מאחריות הקצינים, באתר הארץ, 13 ביוני 2025