קרב ניר עם
מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
תאריכים | 7 באוקטובר 2023 (שמונה עשרה שעות) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | קיבוץ ניר עם | |||||||||||||||||
תוצאה | הצלת הקיבוץ מטבח | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב ניר עם התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל. במהלך הקרב הסתערו מחבלים המשתייכים לארגון הטרור חמאס על קיבוץ ניר עם הצמוד לשדרות במטרה לבצע טבח בתושבי הקיבוץ ולחטוף מהם לרצועת עזה. כוחות חטיבת גולני ומאוחר יותר משמר הגבול בלמו את המחבלים. בניגוד למרבית היישובים באזור, המחבלים לא הצליחו לחדור לקיבוץ ולא היו נפגעים מבין חברי הקיבוץ. אזרח אחד נחטף לעזה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקיבוץ ניר עם ניסו לחדור לפחות 65 מחבלים. סביב השעה 6:30 התקבלו ידיעות על חדירת מחבלים לשטח מדינת ישראל. בעקבות כך הנחתה רבש"צ הקיבוץ, ענבל ליברמן, את כיתת הכוננות להיערך לקרב הגנה כנגד המחבלים. ליברמן הכינה תוכנית קרב להגנת הקיבוץ. היא הציבה מארבים סביב גדר הקיבוץ, וגייסה חמושים נוספים (שלא השתייכו לכיתת הכוננות) לתגבר את כיתת הכוננות. בנוסף, בשל נפילת רקטות נפסק החשמל בניר עם, הורתה ליברמן שלא להפעיל את הגנרטור של הקיבוץ, על מנת למנוע אפשרות של פתיחת שערי הקיבוץ.
הפלוגה האחראית על הגזרה, פלוגה א׳ מגדוד 13 של חטיבת גולני תחת פיקודו של רס״ן יוני כהן, תפסה את הגזרה מסוף חודש יולי 2023. כארבעים מחיילי הפלוגה שסגרו את החג בבסיס קמו סביב השעה 5:00 למטלות הבוקר. עם טיווח עמוד התצפית שבמוצב ק׳2 והתחלת ההרעשה הארטילרית על המוצב הבין רס״ן כהן כי מתרחש אירוע גדול ומוציא את מרב כח הפלוגה להגנה על קיבוץ ניר עם[6] תוך שהוא משאיר את מחלקת המרגמות להגנה על המוצב. הקרב להגנת הקיבוץ החל ב-6:30 וארך כשמונה עשרה שעות. במהלך הקרב שלושה כוחות בפיקודו של רס"ן יוני נלחמו בחרוף נפש למנוע מהמחבלים להגיע לגדר הקיבוץ. במהלך הקרב הצליחו המחבלים להגיע עד המדגרה, מערבית לקיבוץ[7]. המחבלים נבלמו במדגרה בעקבות מחסום כלי רכב ומארב שהניח רס״ן יוני על מנת לחסום את ציר ההגעה לקיבוץ.
בקרב לקח חלק טנק מגדוד 77, בפיקודו של סגן גיא חיון, אשר היה במרחב הלחימה[8], והופנה לנקודה המתאימה[9]. אף על פי שהטנק נפגע מאש נ"ט ומפקד הטנק נכווה בפניו, הטנק וצוותו המשיכו בלוחמה והיה להם חלק מרכזי במניעת חדירת המחבלים לקיבוץ.
שני מחבלים בלבד הצליחו לעבור את החסימה שפלוגה א׳ העמידה על הציר. הם החלו במרוצה דרך שדה חרוש לעבר הקיבוץ. כיתת הכוננות וחיילי גולני ירו לעברם. אחד המחבלים נהרג מירי כיתת הכוננות והשני חוסל על ידי כוח גולני. אזרח ישראלי אחד, סאמר פואד אל-טלאלקה, תושב חורה שעבד במדגרה, נחטף לעזה[1] ולאחר כחודשיים בשבי נהרג בשוגג על ידי כוחות צה"ל.
במהלך הקרב זרק מחבל רימון לתוך נמ"ר של לוחמי גדוד 13. רב"ט מתן אברג'יל[10] קפץ על הרימון והציל את חייהם של 6 חיילים שהיו עימו. הוא עצמו נהרג[11].
בהמשך הוקפצו לקיבוץ לוחמי החטיבה הטקטית[12] של משמר הגבול. הם הגיעו לקיבוץ בשעה אחת עשרה וחמש דקות והמשיכו מערבה לעבר המדגרה. לחיילי גולני לא נותרה תחמושת כמעט והגעת הכח הזה הצילה אותם ואת הקיבוץ. היחידה הטאקטית ניהלה קרב מול המחבלים שנותרו וחיסלה אותם. בנוסף חילצו את חיילי גולני אשר היו פצועים בתוך הנמ"ר. לוחם מהחטיבה הטקטית, רומן גנדל[13], מדריך לוט"ר, נהרג בקרב. כל תושבי הקיבוץ ניצלו מטבח[14][15].
מג"ד גדוד 13, סא"ל תומר גרינברג, הורה לפלוגה א' להמשיך במצוד אחר המחבלים שנמלטו מהקרב על ניר עם ולא לאפשר להם לשוב לעזה. לוחמי פלוגה א' והטנק מגדוד 77 רדפו אחרי המחבלים וחיסלו אותם. בחצות החליפו כוחות מגדוד 12 של גולני את חיילי פלוגה א', שחזרו לבסיסם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, באתר oct7map ובאתר github.
- ישי אלמקייס, הסיפור שמעולם לא סופר: קרב הגבורה של לוחמי גולני בניר עם, בעיתון מקור ראשון, 7 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אסף קמר, אלכסנדרה לוקש, שרון כידון, ניר כהן, "היה אמור להתחתן ולבנות בית": סאמר עבד בקיבוץ ניר עם - ונחטף לעזה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ פודקאסט על המלחמה, הפרק ״שבעה באוקטובר – סרן שחר בטנק בודד, בלי אנטנות ובלי מפות, אבל עם המון נחישות בלב״
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל, "היינו טנק בודד בגזרה, הבנו שאין שם מישהו אחר", באתר צה"ל - גבורת המעשה ועוצמת הרוח, יולי 2024
- ^ תמר מור סלע, עקורים: "יעבור זמן עד שנפסיק להלקות את עצמנו על האדישות, חוסר תשומת הלב ועל כך שנאחזנו בסיפור שסיפרנו לעצמנו, שרוב הזמן אנחנו חיים בגן עדן", באתר זמן ישראל, 23 בפברואר 2024
- ^ סמל מתן אברג'יל, באתר יזכור
- ^ אלשיע בן קימון, מתן קפץ על רימון והציל את חבריו: "ניסיתי לעשות הכל כדי להגן על עם ישראל", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ יניר יגנה, 13 לוחמים מול עשרות מחבלים, בקרב של שעות: כך נמנעה כניסת מחבלים לקיבוץ ניר עם, באתר וואלה, 29 באוקטובר 2023
- ^ רב נגד רומן גנדל, באתר יזכור
- ^ קובי אטינגר, תיעוד דרמטי: לוחמים הסתערו וחיסלו 35 מחבלים בניר עם, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ ישי אלמקייס, הסיפור שמעולם לא סופר: קרב הגבורה של לוחמי גולני בניר עם, באתר www.makorrishon.co.il, 5 יולי 2024
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |