מבצע מדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרטה בכפר סבא לזכר הנופלים במבצע 'מדינה'
תיאור 'מבצע מדינה' באנדרטה בכפר סבא

מבצע מדינה היה מבצע במלחמת העצמאות, שערכה חטיבת אלכסנדרוני, ב-13 במאי 1948, יום לפני הכרזת המדינה. במבצע נכבשה כפר סבא הערבית. לחטיבה נגרמו עשרות הרוגים, רובם בחסימות שהוצבו לצורך בידוד שדה הקרב העיקרי. במקביל למבצע זה נערך, על ידי כוח חי"ם מישובי השרון, ואחר כך גם כוחות מהחטיבה, קרב לכיבוש טירה, אשר נכשל, תוך אבדות כבדות לתוקפים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחילת מלחמת העצמאות, כפר סאבא (כפר סבא הערבית), אשר נמצאה כ-2.5 ק"מ מצפון מזרח לכפר סבא (כיום בתחומי העיר), היוותה איום על ביטחון היישובים העבריים בסביבתה. לערביי המקום נוספו בהמשך כוחות של 'צבא ההצלה', וכן סיוע של משוריינים. כוחות 'אלכסנדרוני' הגיבו בהתקפות על הכפרים הערביים באזור, כמו גם על התחבורה הערבית.

ב-9 במאי 1948 הותקפה המושבה באש כבדה ובחסותה קרבו שלושה משוריינים עד לבאר המרכזית של כפר סבא ופוצצוה.

משוריין של צבא ההצלה ועליו סמל צבא ההצלה: פגיון נעוץ במגן דויד

במטה חטיבת אלכסנדרוני הוחלט לכבוש את כפר סאבא. מועד ההתקפה נקבע ליום ה-13 במאי, יום לפני הכרזת המדינה, על כן נקרא המבצע 'מדינה'. ביצועו הוטל על גדוד 33 של חטיבת 'אלכסנדרוני' ולגדוד צורפו שתי פלוגות מגדוד 32. הכוח הערבי בכפר מנה כ-80 לוחמים, כמחציתם מ'צבא ההצלה', ולהם שני מקלעים. הכפר היה מבוצר היקפית בחפירות מדופנות שקי חול.

כדי לבודד את שדה הקרב, הוקצתה פלוגה להצבת חסימות למניעת החשת תגבורות ערביות מכיוון קלקיליה ומכיוון ג'לג'וליה.

לקראת המבצע, ובשל קוצר הזמן להכנות, נערכה ב-12 לחודש תצפית על המקום מקיבוץ רגבים, ששכן אז באזור כפר סבא, כשני ק"מ מערבה ליעד. באותו לילה נערך בנוסף סיור מפקדים במבואות הכפר.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיבוש כפר סאבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפה על כפר סאבא החלה ב-13 במאי, לאחר הרעשת מרגמות, בשעה 13:00 החלה הסתערות בכוח של שתי מחלקות מגדוד 33, ובמהלכה נפצע מ"כ אחד. לאחר כשעה וחצי היה הכפר בידי הגדוד, תוך מנוסת תושבי הכפר ונושאי הנשק. במהלך ההשתלטות על הכפר נפצע אחד המ"מים. לאחר הכיבוש נכנסו לכפר שתי פלוגות, הפלוגה המסייעת של גדוד 33 ופלוגה מגדוד 32, על מנת להתבסס בו לצורך הגנה. הערבים, אשר נעזרו במשוריינים, ניסו מספר פעמים לחזור ולכבוש את הכפר. הקרבות נמשכו עד רדת החשכה והכפר נשאר בידי החטיבה.

החסימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסימות התמקמו, האחת, בת שתי מחלקות, ב'פרדס האוצר' שממזרח לכפר סאבא, והשנייה, מחלקה אחת, בא-נבי ימין (בימינו נווה ימין).

החסימה ב'פרדס האוצר' וב'גבעה החומה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המ"פ, אשר נלווה לחסימה ב'פרדס האוצר', החליט לשפר את מיקום החסימה, על ידי השתלטות על גבעה סמוכה, 'הגבעה החומה', ממנו נראה היה לו כי ייטיב לבצע את תפקידו. אחת המחלקות אכן התמקמה על אותה גבעה, אולם בשל מיעוט כלי עבודה, לא הצליחה להתחפר כהלכה, ובנוסף, מכשיר הקשר שנשאה לא פעל. עם תחילת הקרב החלו לזרום תגבורות לכפר סאבא. בנוסף, נושאי נשק, מבין הבורחים מהכפר, תקפו את החסימות מאחור. עד מהרה הותקף הכוח שעל הגבעה, וסבל אבדות קשות. ניסיון לחלץ את הפצועים ל'בנין האוצר', מבנה בתוך 'פרדס האוצר', נכשל. אמנם המבנה היה ריק, ונתפס ללא קרב, והפצועים הורדו מן הגבעה אל הפרדס, אך הדרך בינם לבין הבניין נותקה על ידי הערבים. כמה מן החיילים שאבטחו את הפצועים נחלצו, אולם הפצועים עצמם - לא.

החסימה בא-נבי ימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסימה התמקמה סמוך לכביש כפר סבא-קלקיליה, כדי למנוע מעבר תגבורות מקלקיליה ומג'לג'וליה. החסימה התמקמה במקום רק לאחר שהסתיים הקרב על הכפר. עם הגיעו, הכוח הניח מטעני נפץ ותבערה על הכביש, לצורך חסימתו במקרה הצורך. זמן קצר אחר כך, הותקפה המחלקה הן על ידי משוריינים מכיוון קלקיליה, הן על ידי רגלים, משני עברי הכביש. שני הפיא"טים שברשות החסימה לא פעלו כהלכה, בין אם בשל חוסר מיומנות, בין אם בשל תחמושת פגומה, וכן החלה להסתמן סכנת ניתוק של הכוח. כיוון שכך, שוגרו מספר חיילים לכפר סאבא בבקשת עזרה. אלה חזרו עם תחמושת נוספת, ועם כיתת תגבורת ולה פיא"ט נוסף. בנוסף, כוח אחר נשלח מן הכפר על מנת לקדם סכנת ניתוק של החסימה. בינתיים חיסלו המשוריינים הערביים את צוות אחד הפיא"טים, הפיא"ט השני התקלקל, והמשוריינים, שגם הצליחו לשתק את המקלע של הכיתה שחסמה את הכביש, התקדמו לעבר כוח החסימה. עם מעברם מעל מטען חומר הנפץ שהונח קודם לכן, נעשה ניסיון להפעילו, אולם המטען לא פעל. כיוון שכך, הופעלו מטעני התבערה. המשוריינים נסוגו, אך אישם המשיכה לגרום אבדות קשות לכוח החסימה. משוריין שנשלח לעזרת החסימה, נפגע על ידי המשוריינים הערביים, ורוב היושבים בו נהרגו. בסופו של דבר, אף כי נתבקשה להחזיר מעמד זמן רב ככל האפשר, נאלצה חסימה זו לסגת.

קרב טירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הנופלים במבצע מדינה היו בקרב טירה. בבוקר ה-13 במאי 1948 יצא כוח חי"ם שהורכב ברובו מבני המושבים באזור (כפר הס, עין ורד ועוד). מטרת הכוח היה לבצע חסימה מול טירה ולמנוע מכוחות ערבים להתערב בקרב בכפר סבא הערבית. בטירה היו לוחמים מקומיים ולוחמים מטייבה וכן לוחמים מ'צבא ההצלה'.

כאשר הגיע הכוח לפאתי טירה, צפו על הכפר ונראה כאילו הוא נטוש. בשלב זה נתקבלה הפקודה לכבוש את טירה. כבר בתחילת ההתקפה נלכד הכוח בשטח פתוח, באש מכל העברים על ידי ערבים מטייבה הסמוכה כך שניסיון כיבוש טירה נכשל. רוב הלוחמים נהרגו תוך זמן קצר ורק בודדים הצליחו לסגת. הכוח התוקף ספג 23 הרוגים. למחרת תקפה את הכפר פלוגה מגדוד 32, מכיוון רמת הכובש. גם ניסיון זה נכשל, והפלוגה ספגה חמישה הרוגים.

תוצאות הקרב ואחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע זה נפלו 29 לוחמים, רובם נפלו בחסימות שעצרו את התוקפים. יחד עם הרוגי קרב טירה, ספגה 'ההגנה' יותר מ-50 הרוגים.

בית האבן בכפר סבא-השריד היחידי מכפר סבא הערבית

לאחר הכיבוש הוחזק הכפר על ידי כוחות החי"ם. בימים הבאים נערכו התקפות מספר על כפר סאבא, אולם כולן נהדפו. העזה באותן התקפות נערכה ב-18 לחודש, ובה השתתפו כמה מאות ערבים. כיבוש המקום אכן שיפר את מצבה של כפר סבא העברי, אשר התרחקה בכך כמה ק"מ מקו החזית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן אבן: שנות שירות, הוצאת מלוא, 1973

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]