מבואות ערד
ערך זה עוסק במיזם עתידי | ||
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
| מספר יישובים | 5 |
|---|---|
| מדינה |
|
| מחוז | הדרום |
| חבל ארץ | בקעת ערד |
| העיר הגדולה | מרווה |
| עיר אם | ערד |
| גובה | 550 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בגוש |
12,200 צפי אוכלוסייה 3,000 יחידות דיור[1] |
| קואורדינטות | 31°17′40″N 35°07′48″E / 31.294312482043°N 35.129884760645°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
מבואות ערד הוא גוש התיישבות עתידי במזרח מטרופולין באר שבע, בבקעת ערד, ממערב לעיר ערד, בשטחים הסובבים את כבישים 31 ו-80 בין העיר כסיף העתידית לקו הירוק.
יישובי הגוש המתוכננים: שלהבית, עירית, מרווה, צבר וחבצלת הנגב. היישובים כולם נקראים על שם צמחים הנושאים שמות זהים. שלושה מהם יהיו יישובים קהילתיים, ואחד, צבר, יהיה קיבוץ של התנועה הקיבוצית.
היישוב מרווה ייוועד לבדואים,[2] והוא יתפרש על שטח השווה בגודלו לשטח שאר היישובים יחד. ביישוב יוקמו 1,000 יחידות דיור ב-1,635 דונם, ולו צפי אוכלוסייה של 5,000 תושבים. ארבעת היישובים האחרים ייוועדו ליהודים, וכל אחד מהם יכיל 500 יחידות דיור על תחום של כ-500 דונם וצפי אוכלוסייה של 1,800 תושבים. מהדיונים בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה עולה כי הוקצו קרוב ל-6,000 דונם לחקלאות בגוש.[1]
כיום, שטח הגוש הוא שטח גלילי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית הועלתה לראשונה ב-2011 ביוזמת משרד ראש הממשלה, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ומשרד הבינוי והשיכון. בהכנת תזכיר התוכנית[3] השתתף נחום דונסקי, שהיה שותף בתוכנית אב למטרופולין באר שבע, בתוכנית להקמת גוש התיישבות חדש לשיקום מפוני חבל עזה שלא יצאה לפועל, ותוכנית אב מנחה להסדרת הכפרים בלתי מוכרים בנגב.
ב-30 בנובמבר 2011 הוחלט בהחלטת ממשלה מס' 3782 ליזום את הקמת הגוש, שיהיה בעל אופי כפרי קהילתי באזור.[4]
בשנת 2014 המליצה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הקמת יישובים חדשים בחלק המזרחי של מבואות ערד,[5] בין כביש 80 לכביש 31.[6]
הגוש קודם בעיקר בתקופת ממשלת ישראל השלושים ושש, שכיהנה בשנים 2021 ו-2022, על ידי שרת הפנים איילת שקד, למרות התנגדות עיקשת של החברה להגנת הטבע. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר שההתיישבות החדשה בנגב נועדה לחזק את המשילות הישראלית בנגב, שללא יישובים אלה יישאר כ"מערב פרוע".[7]
התוכנית להקמת הגוש נכללה במסגרת תוכניתה של אותה ממשלה להקמת מספר גדול של יישובים בנגב, ביניהם 12 יישובים יהודיים נוספים המטרופולין באר שבע: חמישה בגוש זה, חמישה לאורך כביש 25, מבאר שבע לדימונה, ושניים בחבל מיתרים: יתיר ודרור.[8]
באזור בו מתוכנן גוש ההתיישבות יושבת כיום בעיקר באופן בלתי חוקי הפזורה הבדואית. היישובים המוסדרים באזור הם מכחול, כוחלה ודריג'את, וסביבם קיימת בנייה בדואית בלתי חוקית רבה, המיועדת להריסה לטובת בניית הגוש.
סביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 זיו גולדפישר, נחשפו שמות יישובי מבואות ערד – הדיון הראשון בתכניות המפורטות יצא לדרך, באתר מגדילים, 24 בינואר 2024
- ↑ פרוטוקול, באתר ועדת השמות הממשלתית, כ"א באייר ה'תשפ"ב, 22 במאי 2022
- ↑ https://law.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2012/11/mevoot-arad.pdf
- ↑ הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד, באתר משרד ראש הממשלה, 30 באוקטובר 2011
- ↑ עד שהוחל בהקמת היישוב דרור, נחשב גם חבל מיתרים חלק מהגוש העתידי
- ↑ אורי חודי, הולנת"ע המליצה על הקמת יישובים חדשים במבואות ערד, באתר גלובס, 17 ביוני 2014
- ↑ גיא נרדי, אושרה הקמת 5 ישובים כפריים-קהילתיים חדשים בבקעת ערד, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2022
- ↑ נעמה ריבה, המדבר לא מתעורר: מדוע ערד מתקשה לממש את הפוטנציאל, באתר Xnet, 13 באוגוסט 2014
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • צבר • שפיר • חבצלת הנגב • עירית • שלהבית • מרווה | |


