מבוא ביתר
הכניסה למושב | |
מדינה | ישראל |
מחוז | ירושלים |
מועצה אזורית | מטה יהודה |
גובה ממוצע[1] | 752 מטר |
תאריך ייסוד | 1950 |
תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
סוג יישוב | מושב שיתופי |
מוצא המייסדים | בני הארץ ועולים מארגנטינה |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 1,058 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.4% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
מבוא ביתר הוא מושב שיתופי בפרוזדור ירושלים בהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מערבית לירושלים. המושב נמצא על כביש 375, העובר בין צומת האלה לבין ביתר עילית, כקילומטר ממערב לקו הירוק. גובה המושב הוא כ-750 מ' מעל פני הים והוא שייך למועצה אזורית מטה יהודה.
המושב הוקם ב-24 באפריל 1950 בידי יהודים ילידי הארץ ועולים מארגנטינה, אנשי תנועת בית"ר, במסגרת התנועה המיישבת משקי חרות בית"ר. בתחילה הוא נכלל במועצה אזורית האלה, שהתמזגה בשנת 1964 לתוך מועצת מטה יהודה. עד למלחמת ששת הימים היה זה יישוב ספר הקרוב לגבול עם ירדן. במקום היו תקריות גבול עם מסתננים ובהן שישה מחברי המושב נהרגו. במושב קיימת מצבת זיכרון לנופלים בפעולת התגמול מבצע לולב, נגד מצודת המשטרה הירדנית (בניין מסוג מצודות טגארט שנהרס כליל). בניין המשטרה היה ליד הכפר הערבי הסמוך חוסאן.
מבוא ביתר היה מושב שיתופי עד המשבר הכלכלי שפקד את המגזר החקלאי בשנות ה-80. מאז, מבוא ביתר ארגן מחדש את עצמו באמצעות הרחבה פיזית ושינויי קהילה.
ב-2021 חצה מספר התושבים ביישוב את ה-1,000.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בית העם
-
בית הכנסת אהל השישה
-
עין יואל, על-שם יואל בן יהודה פוטפוביץ, חבר בגרעין שעלה למבוא ביתר, ושנרצח במעיין בשנת 1950. המעיין היה עד 1948 המעיין של הכפר ראס אבו עמאר (אנ')
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- א. גולדשטיין, מבואות ביתר, חרות, 26 באפריל 1951
- מבוא ביתר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
|