צרעה (קיבוץ)

צרעה

מראה הקיבוץ מתל בית שמש
מחוז	ירושלים
מועצה אזורית	מטה יהודה
גובה ממוצע	‎208 מטר
תאריך ייסוד	1948
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019
- אוכלוסייה	929 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	1.1% בשנה עד סוף 2019
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   צרעה (למפת השפלה רגילה)   צרעה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום צרעה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום צרעה 31°45′47″N 34°58′09″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
http://www.tzora.co.il

צָרְעָה (מבטאים: צוֹרְעָה) ממוקם מעל אפיק נחל שורק ליד העיר בית שמש, בלב שפלת יהודה. חלק ממחוז ירושלים ומהמועצה האזורית מטה יהודה.

היסטוריה ורקע

קבוצת המייסדים הראשונה מתוך התנועה הקיבוצית, עלתה על הקרקע ביום ה' בכסלו ה'תש"ט, ה-7 בדצמבר 1948. נקודת ההתיישבות הראשונה נקבעה במרומי הרכס וכשנה וחצי לאחר העלייה על הקרקע החל המעבר אל נקודת הקבע על צלע הגבעה, מול עמק שורק. צרעה היה אחד מ"ישובי המשלט", יישובים שמטרתם הייתה להבטיח את שטחיה החדשים של מדינת ישראל בעודה צעירה.

השם צרעה מוזכר במקרא בספר יהושע המונה את העיר צרעה בתחום שבט יהודה ובגבול שבט דן: "בַּשְּׁפֵלָה: אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה" (ט"ו, ל"ב). צרעה ידועה כאזור מולדתו של השופט המקראי שמשון. שמה השתמר בשם הכפר הערבי "סרעה" (صرعة) שחרב במלחמת העצמאות, כך קיבוץ צרעה הסמוך לו נושא את שם האתר המקראי.

לאורך השנים נקלטו בקיבוץ גרעיניים תנועתיים שונים וביניהם בוגרי "התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ו"הבונים". בקיבוץ נקלטו בנוסף משפחות ובודדים ממדינות שונות. בתוך הקיבוץ פועלת מערכת חינוך המיועדת לגיל הרך והגנים בלבד. ילדים בגילאי בתי ספר יסודי ועד תיכון מופנים אל מוסדות חיצוניים של המועצה האזורית מטה יהודה או לומדים בבית הספר הר-טוב שפועל בקיבוץ ומלמד שכבות יסודי עד תיכון.

בספטמבר 1961 החליטו חברי הקיבוץ לבטל את הלינה המשותפת, ובכך היו לקיבוץ הראשון בישראל שצעד בדרך זו.

ענפים

הקיבוץ מתהדר בשטחים רחבים של גידולי שדה ומטעים. שטחי המטעים כוללים את גידולי כרמי הענבים המיוחדים אותם סיפק בעבר ליצרנים חיצוניים עד שבשנת 1993 הוחלט לפתוח את יקב צרעה כיקב בוטיק ולהפיק יין בתוך הקיבוץ. ענפי המשק בקיבוץ:

• הרפת - אחת מהרפתות הגדולות ביותר בישראל.
• גידולי שדה - לצרעה שטחים רבים של גידולי שדה (חיטה, תירס, כותנה, חמניות, אספסת) ומטעים (שקדים, ענבים, רימונים, פקאנים).
• חממות לגידול תרנגולי הודו למאכל.
• עיזים שגדלו בפינת החי ונחלבו ביד, מהחלב ייצרו גבינות וחלב עיזים (בעבר).
• מפעל כלי רכב חשמליים בשם "צרעה מערכות אקטיביות".
• יקב צרעה.
• אזור תעשייה - (נשרף ב-25 ביוני 2007, נבנה מחדש מספר שנים לאחר מכן).
• רהיטי צרעה - מפעל ליצור רהיטים.
• הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.

• 

  המדשאה המרכזית וברקע בית התרבות וחדר האוכל

• 

  בתים בקיבוץ

אנשים ידועים מהקיבוץ

בין האנשים שגרו בקיבוץ לאורך השנים נמנים:

• חבר הכנסת לשעבר יאיר צבן שגר בקיבוץ בשנותיו הראשונות
• חבר הכנסת לשעבר משה (מוסה) חריף
• הסופר והמחנך אריה (בודה) בודנהיימר

בין אלה שנולדו וגדלו בקיבוץ, היו גם:

• התסריטאי חגי לפיד
• האלוף במילואים נועם תיבון

בין חברי הקיבוץ כיום (2019) נמנה הסופר מעוז חביב.

לקריאה נוספת

• אורי בר-גיא (עורך), צרעה - השנים הראשונות : כך התחלנו - מפי הוותיקים, הוצאת צרעה, 2003.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של צרעה
• אתר היקב
• אתר הקיבוץ (רשמי)
• אתר ההתיישבות הכפרית
• מיכאל יעקובסון: סקירה על חדר האוכל ויד חריף בקיבוץ צרעה, באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2016

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.