צרעה (קיבוץ)
 | |
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 208 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |
| - אוכלוסייה | 939 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   צרעה  | |
| http://www.tzora.co.il | |
צָרְעָה (מבטאים: צוֹרְעָה) ממוקם מעל אפיק נחל שורק ליד העיר בית שמש, בלב שפלת יהודה. חלק ממחוז ירושלים ומהמועצה האזורית מטה יהודה.
היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת המייסדים הראשונה היו לוחמי הפלמ"ח, שעלו על הקרקע ביום ה' בכסלו ה'תש"ט, ה-7 בדצמבר 1948. נקודת ההתיישבות הראשונה נקבעה במרומי הרכס וכשנה וחצי לאחר העלייה על הקרקע החל המעבר אל נקודת הקבע על צלע הגבעה, מול עמק שורק. צרעה היה אחד מ"ישובי המשלט", יישובים שמטרתם הייתה להבטיח את שטחיה החדשים של מדינת ישראל בעודה צעירה. לאורך השנים נקלטו בקיבוץ גרעיניים תנועתיים שונים וביניהם נוער חלוצי מדרום אפריקה, בוגרי "התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ו"הבונים". בקיבוץ נקלטו בנוסף משפחות ובודדים ממדינות שונות.
בספטמבר 1961 החליטו חברי הקיבוץ לבטל את הלינה המשותפת, ובכך היו לקיבוץ הראשון בישראל שצעד בדרך זו[2].
שם הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם צרעה מוזכר במקרא בספר יהושע המונה את העיר צרעה בתחום שבט יהודה ובגבול שבט דן: "בַּשְּׁפֵלָה: אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה" (ט"ו, ל"ב). צרעה ידועה כאזור מולדתו של השופט המקראי שמשון. שמה השתמר בשם הכפר הערבי "סרעה" (صرعة) שחרב במלחמת העצמאות, כך קיבוץ צרעה הסמוך לו נושא את שם האתר המקראי.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתוך הקיבוץ פועלת מערכת חינוך המיועדת לגיל הרך והגנים בלבד. ילדים בגילאי בתי ספר יסודי ועד תיכון מופנים אל מוסדות חיצוניים של המועצה האזורית מטה יהודה או לומדים בבית הספר הר-טוב שפועל בקיבוץ ומלמד שכבות יסודי עד תיכון.
ענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ מתהדר בשטחים רחבים של גידולי שדה ומטעים. שטחי המטעים כוללים את גידולי כרמי הענבים המיוחדים אותם סיפק בעבר ליצרנים חיצוניים עד שבשנת 1993 הוחלט לפתוח את יקב צרעה כיקב בוטיק ולהפיק יין בתוך הקיבוץ. ענפי המשק בקיבוץ:
- הרפת - אחת מהרפתות הגדולות ביותר בישראל.
- גידולי שדה - לצרעה שטחים רבים של גידולי שדה (חיטה, תירס, כותנה, חמניות, אספסת) ומטעים (שקדים, ענבים, רימונים, פקאנים).
- חממות לגידול תרנגולי הודו למאכל.
- עיזים שגדלו בפינת החי ונחלבו ביד, מהחלב ייצרו גבינות וחלב עיזים (בעבר).
- מפעל כלי רכב חשמליים בשם "צרעה מערכות אקטיביות".
- יקב צרעה.
- אזור תעשייה - (נשרף ב-25 ביוני 2007, נבנה מחדש מספר שנים לאחר מכן).
- רהיטי צרעה - מפעל ליצור רהיטים.
- הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
מדשאה המשמשת לטקס חג השבועות וברקע אולם המופעים וחדר האוכל.
שלט הכניסה לקבוץ צרעה
ספריית הקיבוץ ומעלייה בית התינוקות.
אנשים ידועים מהקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממקימי הקיבוץ: הפרופסור זוכה פרס ישראל אליעזר שביד
בין האנשים שגרו בקיבוץ לאורך השנים נמנים:
- חבר הכנסת לשעבר יאיר צבן שגר בקיבוץ בשנותיו הראשונות
- חבר הכנסת לשעבר משה (מוסה) חריף
- הסופר והמחנך אריה (בודה) בודנהיימר
בין אלה שנולדו וגדלו בקיבוץ, היו גם:
- התסריטאי חגי לפיד
- האלוף במילואים נועם תיבון
בין חברי הקיבוץ כיום (2019) נמנה הסופר מעוז חביב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי בר-גיא (עורך), צרעה - השנים הראשונות : כך התחלנו - מפי הוותיקים, הוצאת צרעה, 2003.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של צרעה- אתר היקב
- אתר הקיבוץ (רשמי)
- אתר ההתיישבות הכפרית
- מיכאל יעקובסון: סקירה על חדר האוכל ויד חריף בקיבוץ צרעה, באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2016
- קלנועיות קיבוץ צרעה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוגוסט 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1961
| ||||||||||||||||
