משתמשת:Ladytom88/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חלוקת תפקידים במשפחה הוא גורם מקובל הפועל ברוב התרבויות בעולם ובהיסטוריה. חלוקה זו מתארת את הדיפרנציאציה התפקודית בתוך המשפחה.

לרוב חלוקת תפקידים במשפחה היא חלק בלתי נפרד של המסורת, ולכן היא מאפיין תרבותי. חלוקת תפקידים שכזו תלויה הן במבנה החברתי הקיים, המפעיל את החלוקה, והן בחינוך לחלוקה שכזו.

בתחום זה משקלו של החינוך רב, שכן המשפחה היא גורם בעל חשיבות עצומה עבור ההתפתחות המוקדמת של האדם, בה נעשה רוב החינוך, ולכן חלוקת תפקידים במשפחה יוצרת דפוסי חשיבה תואמים בכל אדם אשר גדל במשפחה מחולקת שכזו.

המודל הקלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל הקלאסי לחלוקת תפקידים אותו הציע הסוציולוג טלקוט פארסונס מגדיר חלוקת תפקידים במשפחה לפי מאפייני מגדר וגיל. מודל זה מתייחס לתא משפחתי פשוט, המוגדר בעיקר על ידי אב אחד, אם אחת וילדים המתרחקים מהתא המשפחתי עם הגיעם לבגרות מלאה. המודל תקף בעיקר עבור התא המשפחתי בחברה המודרנית.

עיקר חלוקת התפקידים, על-פי מודל זה, בין גברים ונשים היא, שגברים אחראים על ביצוע המשימות האינסטרומנטליות, כשהחשובה בהן היא התמיכה הכלכלית במשפחה ובניית היוקרה שלה, בעוד הנשים אחראיות על ביצוע המשימות האקספרסיביות, ביניהן טיפול בילדים ואחזקת הבית. המבוגרים אחראים על אספקת המשאבים, הסחורות והשירותים הנחוצים למשפחה בעוד הילדים משמשים כצרכנים של שירותים וסחורות אלו.

מודל זה היה מקובל בחברה המערבית במשך מאות שנים. בעשורים האחרונים של המאה ה-20 קיימת שבירה הדרגתית שלו, בעיקר בתחום היחס בין הגבר לאשה, כחלק מצמצום אפליית נשים. כיום נשים רבות מתנגדות ל"מודל הקלאסי", וטוענות שזהו רק עוד ניסיון לשעבד את האישה כך שתהיה חלשה יותר ותגרום לגבר להרגיש גברי יותר.

מודלים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחות אשר מבנן אינו תואם את המודל של אב-אם-ילדים לא בוגרים, יוצרות חלוקת תפקידים שונה.

ברוב התרבויות נהוג כי נערים ונערות מסייעים גם הם לתחזוקת התא המשפחתי, בהתאם למינם. תהליך זה, שאינו נפוץ בעולם המודרני, נחשב לחלק בלתי-נפרד הן מחינוך הילדים והן מצורכי המשפחה. קיומן של משפחות גדולות מעודד לרוב תהליך זה, בעוד שגיל עזיבה מוקדם של הילדים מצמצמו.

התנהגות טיפולית שמפגין ילד שטרם הגיע לגיל 18 שנים, כלפי סביבתו, כתוצאה מתנאים סוציו-אקונומיים בביתו, נקראת "ילד הורי". מונח נוסף המוכר בספרות המקצועית הוא "היפוך תפקידים" (role reversal), המתאר התנהגות של ילד שבמסגרתה הוא מתפקד כבן הזוג של ההורה או כהורה בעצמו על יתר בני המשפחה.

בתרבויות מסוימות קיים משק בית פעיל סביב המשפחה הגרעינית, הכולל קשרים לא משפחתיים (עבדים, משרתים וכו') או משפחתיים מסוג שונה (כגון פילגש). קשרים אלו מותירים לרוב את ניהול משק הבית בידי הגבר והאשה (או הנשים) שהם בעלי הבית, בהתאם לחלוקת התפקידים הבסיסית, בעוד שהנספחים למשפחה הם המבצעים בפועל את דרישות בעלי הבית.

ילדים יכולים להפגין התנהגות הורית לא רק כתוצאה ממצב סוציו-אקונומי, תרבותי או מבנה המשפחה, אלא גם כתוצאה מחוויית מצבי עקה כגון מחלת הורה, התעללות מינית, גירושי הורים, סגנון התקשרות לא בטוח, התמכרויות של ההורה לחומרים, אבטלת הורה או הזנחתו את הילד. עם זאת, קיימים מספר יתרונות להתנהגות הורית בקרב קטינים, שהם בין היתר רגישות יתר, יכולת הכלה גבוהה של יחסים בין אישיים ושל אינטימיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה ובנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


קטגוריה:מגדר קטגוריה:משפחה קטגוריה:הורות