נחל ייטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל ייטב
Wadi Auja.jpg
מצוקי נחל ייטב, 2016
אורך 24 ק"מ
גובה מוצא הנהר 1,016 מטרים
מוצא רמת חצור
שפך הירדן

נחל ייט"ב (בשמו המלא: נחל יד יצחק טבנקין. בערבית ואדי עוג'א [מפותל] על שם פיתוליו הרבים) הוא נחל איתן ואחד הערוצים הגדולים במזרח בנימין. אורכו של הנחל כ- 24 ק"מ והוא נשפך אל בקעת הירדן[1] ובו כמה אתרים קדומים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל II. בחירבת עוג'ה אל פוקא, במוצא הוואדי, נמצאו שרידי חומות ומגדלים מתקופה זו.

במלחמת העולם הראשונה ואדי עוג'ה היה הגבול בסוף 1917 ותחילת 1918 בין הטורקים לבריטים. הבריטים ישבו מדרומו והטורקים מצפונו. קו החזית בין הבריטים והטורקים בארץ ישראל השתרעה בין הירקון (שגם קרוי עוג'ה בערבית) ממערב לואדי עוג'ה ממזרח. קו זה כונה "קו שתי העוג'ות". ב-‏21 בפברואר 1918 נכבשה יריחו על ידי צבאו של הגנרל אלנבי. ב-8 במרץ 1918, החלה פעולה, שתוכננה להתבצע בר זמנית במספר גזרות, לכיבוש האזור שמצפון ליריחו, אל מעבר לוואדי אל-עוג'ה העשיר במים והשתלטות על רכס הגבעות שמצפון לוואדי. הכוח התרכז בתל א-סולטן ונעה בשעות החשיכה לואדי אל עוג'ה. לאחר הרעשה ארטילרית החלה ההתקפה הבריטית ממערב על רכס אבו תולול, שנבלמה לזמן מה, כוח אחר תקף את הרכס מדרום מזרח ובשעות אחר הצהריים המוקדמות של ה-‏9 במרץ הושלמה ההשתלטות על ואדי אל עוג'ה ועל הרכס החולש עליו מצפון, מזרחה משם, כוח בריטי קטן תפס את שפך ואדי עוג'ה אל נהר הירדן[2]. ניתן למצוא המון שרידי פגזים מקרב זה בגבעות שמשני צידי הנחל עד לטווח של כ-2 ק"מ ממנו.

מסלול הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחל מתחיל צפונית ליישוב כוכב השחר. ושם נמצאת תחנת שאיבה של חברת המים הפלסטינית. אורך הנחל הוא 24 ק"מ במדבר שומרון ובקעת הירדן. תחילתו של המסלול כ-350 מטרים מעל גובה פני הים במורדות רמת חצור (ג'בל עסור), ומכאן הוא יורד לצפון-מזרח ומתרחב לאחר קילומטרים אחדים לבקעה ושמה בקעת סאמיה. הנחל עובר ברובו בתחום שמורת נחל ייטב וכוכב השחר חולף לכל אורך קניון הנחל והמפלים, ומגיע לעין עוג'א. חורבת סמיה היא תחילת מסלולו של נחל עוג'א. יובליו העליונים של הנחל יורדים מהר בעל חצור, שיא הגובה בשומרון 1,016 מטרים מעל פני הים, והוא נשפך לירדן בגובה 330 מטרים מתחת לפני הים. שמות קטעי הנחל בערבית הם ואדי סאמיה, ואדי א-לסם וואדי אל עוג'א[3].

קניון הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחת לנחל נמצא קניון ענק שהאורך שלו הוא כ-7.5 ק"מ ויש בו מצוקים ומערות. בקטע של הקניון מצויים מספר מפלים נמוכים ולא גבוהים. נחשפים שם סלעים מיוחדים כגון סלעי גיר קשים וסלעי דולומיט, שהם יוצרים טור מצוקים ובהן חיים דורסים נדירים כגון: עיט נצי, בז צוקים, נשר, רחם, אח ועקב עיטי.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחיית נחלים שופעת וכוללת עבקנה שכיח, פלגית שיחנית, סמר חדסוף מצוי ועצי תמר. מדרונות השמורה מכוסים בצמחייה ערבתית. בה בולטים רותם המדבר ושלהבית קצרת שיניים. אוכלוסייה גדולה של חצבים, אירוס שחוםחלמונית גדולה, יקינטונת מעורקת, צבעוני ההריםעיריוני צהובנורית אסיה, העשב הנדיר ציפורנית חדת שיניים, סתוונית וכרכום חורפי. בפברואר פורח באזור מין נדיר ואנדמי לבקעה, יקינטונת מעורקת. בתקופה זו פורח במצוקים גם צבעוני ההרים. במרץ פורחים במצוקי הנחל אירוס שחום ועיריוני צהוב, וכן גדלים באזור צמר מפוצל ונורית אסיה. בנובמבר פורחת חלמונית גדולה מעל למפל הגדול בוואדי קיס. בשני הוואדיות שמובילים לנחל יש הרבה רקפות וקצת סתווניות. בוואדי אל קיס חלמוניות וגם קצת כרכומים חורפיים[3].

אתרים קדומים בנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבקעת סאמיה יש מעיין גדול שלידו כמה אתרים קדומים (ח'ירבת סאמיה, ח'ירבת אל-קסר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל ייטב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ייטב, נחל, www.mapa.co.il
  2. ^ ערן תירוש, אל המזרח הלחימה במדבר יהודה ולכידת יריחו וסביבתה במלחמת העולם הראשונה, בתוך "100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה 1914 - 2014", עורכים: יוסי צ'רני, עזרא פימנטל וערן תירוש, ירושלים, הוצאת אריאל, 2014 עמוד: 37
  3. ^ 1 2 שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר – iNature, www.inature.info (בעברית)