א-סמוע

(הופנה מהדף סמוע)
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
א-סמוע (עיירה)
السموع
א-סמוע. 2007
א-סמוע. 2007
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה חברון
על שם אשתמוע עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 13.80 קמ"ר
גובה 696 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 18,000 (2006)
קואורדינטות 31°24′03″N 35°04′01″E / 31.400791666667°N 35.067075°E / 31.400791666667; 35.067075 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבוצה יהודית מבקרת בבית הכנסת, 2009. על משקוף הפתח משמאל גרפיטי של צלב קרס. ברקע בתי הכפר א-סמוע
בית הכנסת 2009

אַ-סַּמוּעערבית: السموع) (בעברית: סמוע) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון, המונה כ-18,000 תושבים. תושביה מעבדים כ-20 אלף דונם, ובכלל זה גידולי תבואה, ירקות ומעט מטעים. ענף גידול הצאן הוא מענפי הפרנסה העיקריים.

הכפר מעיד ומשמר את שמו של היישוב המקראי אשתמוע, שהיה יישוב יהודי גדול במהלך תקופת המשנה והתלמוד. הוא כנראה שכן במקום הנוכחי של הכפר.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המקרא היה במקום יישוב כהנים בשם אשתמוע, המוזכר לראשונה בספר יהושע. בכפר נמצאו חמישה קנקני חרס המתוארכים למאות ה-9-8 לפני הספירה, הנושאים כתובות בכתב העברי הקדום. קנקנים אלו הכילו את אחד מטמוני המטבעות הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם בישראל.[1]

אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 ציין כי בימיו אשתמוע היה "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לעָנִים בתחום אלויתרופוליס". בכפר נתגלו שרידים רבים, המעידים על יישוב גדול ומבוסס בתקופת המשנה והתלמוד. החשוב שבהם הוא בית הכנסת הגדול, שנחשף במרכז הכפר ובחצרותיו נמצאו, בשימוש משני, שברים ארכיטקטוניים ובהם סמלים יהודיים אופייניים כגון מנורת שבעת הקנים. חלקם מוצגים כיום במוזיאון רוקפלר בירושלים. בית הכנסת מתוארך לסביבות המאה ה-4 וה-5 לספירה. במהלך המאה ה-7 בית הכנסת הוסב למסגד.[2]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-12 הוקמה במקום מצודה צלבנית, שהייתה חלק ממערך ההגנה על הדרך לעבר הירדן, אל המרכז הצלבני החשוב בקיר מואב (אל-כרכ).

התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הכפר בתקופת שלטון העות'מאני כתב החיד"א (הרב חיים יוסף אזולאי) בספר "מעגל טוב", כי הוא עבר במקום בשנת תקל"ג (סוף שנת 1772) בדרכו מחברון לאל עריש, וכי תושבי שמוע הטילו מס מיוחד על זרים שעברו בגבולות העיר[3].

בשנת 1838 זיהה אדוארד רובינסון את סמוע עם אשתמוע המקראית.[4][5] הוא תיאר את סמוע ככפר "משמעותי מלא צאן ועדרים". הוא מצא גם שרידי קירות שנבנו מאבנים גדולות מאוד, שחלקם היו באורך של יותר מ-10 מטרים[6].

המאה ה-20 וה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי הכפר מעבדים כ-20 אלף דונם, ובכלל זה גידולי תבואה, ירקות ומעט מטעים. ענף גידול הצאן הוא מענפי הפרנסה העיקריים.

בתים בא-סמוע, 1967

ב-13 בנובמבר 1966 פשט צה"ל על הכפר בפעולת תגמול שנודעה כפעולת סמוע, בעקבות פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות. בפעולה פוצצו עשרות בתים. לירדנים היו 18 הרוגים, ולצה"ל הרוג אחד – מפקד גדוד צנחנים, סא"ל יואב שחם. מהפיצוץ במקום נפגע גם מבנה בית הכנסת העתיק במקום.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפירות ארכאולוגיות נערכו במקום בשנת 1934 בידי החוקרים מאיר ורייפנברג. במקום נמצאו שרידי בית כנסת עם כתובת פסיפס ומטמון מטבעות גדול. החפירות נמשכו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 הן הושלמו על ידי זאב ייבין. באותה שנה פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל[7].

בשנת 1970 סקר שמריהו גוטמן את בתי הכפר א-סמוע ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית: 15 משקופים מעוטרים, עם רוזטות אופייניות. על ארבעה משקופים נמצאו תאורי מנורת שבעת הקנים. בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו למוזיאון רוקפלר ושלישי לכפר עציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א-סמוע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kletter, Raz; Brand, Etty (1998). "A New Look at the Iron Age Silver Hoard from Eshtemoa". Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins. 114 (2): 139–154. ISSN 0012-1169.
  2. ^ Corpus inscriptionum Iudaeae/Palaestinae: a multi-lingual corpus of the inscriptions from Alexander to Muhammad. Vol. IV: Iudaea / Idumaea. Eran Lupu, Marfa Heimbach, Naomi Schneider, Hannah Cotton. Berlin: de Gruyter. 2018. p. 1412. ISBN 978-3-11-022219-7. OCLC 663773367.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  3. ^ מקור:דוד עמית
  4. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 194.
  5. ^ E. Robinson, Biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions, Volume I, p. 494. London 1856.
  6. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 626-7.
  7. ^ היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית.