עוגת באנט
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
עוגה  |
| מוצא | ארצות הברית |
| מרכיבים עיקריים | קמח, סוכר וביצים |
  | |
עוגת באנט (באנגלית: Bundt Cake) היא עוגה שנאפתה בתבנית באנט, ומעוצבת כטבעת ייחודית. הצורה נוצרה בהשראת עוגה אירופאית מסורתית המכונה קוגלהוף (Gugelhupf), אבל בדרך כלל עוגות באנט לא קשורות למתכון ספציפי. סגנון התבנית הפך פופולרי בצפון אמריקה בשנות ה-50 וה-60, לאחר שיצרנית כלי הבישול Nordic Ware הפכה את השם "Bundt" לסימן רשום והחלה לייצר תבניות באנט מאלומיניום יצוק. יצרנית הקמח פילסברי פרסמה מתכונים לעוגות המתאימות לתבנית זו, דבר שזיכה אותן בפופולריות רחבה.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוגת הבאנט נובעת בחלקה מעוגה אירופאית דמוית בריוש בשם קוגלהוף.
בצפון גרמניה, נהוג לקרוא לעוגת קוגלהוף Bundkuchen, חיבור של שתי מילים Bund ו Kuchen (עוגה).[1]
הדעות חלוקות ביחס למשמעות המילה Bund. אפשרות אחת היא שמשמעותה "צרור" או "אגד", ומתייחסת לאופן שבו הבצק מקובץ סביב מרכז התבנית.[2] בהולנדית, העוגה נקראת 'טולבנד', שהוא טורבן בהולנדית. ההגייה של החלק השני של מילה זו דומה מאוד לזו של 'צרור'. מקור אחר טוען כי הוא מתאר את המראה המגולף הניתן לעוגה על ידי הצדדים המחורצים של התבנית, בדומה לצרור קשור של חיטה.[3] הצעת תרגום נוספת טוענת ש- Bund מתייחס לקבוצת אנשים, וה- Bundkuchen נקראת כך בגלל התאמתה לאירוח, מסיבות וכנסים.[4][5]
שימושים של המילה באנט מחוץ לאירופה כדי לתאר עוגות ניתן למצוא בספרי בישול יהודים-אמריקאים מתחילת המאה ה-20.[6][7] האיות האלטרנטיבי "בונטה" מופיע גם במתכון משנת 1901.[8]
עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוגות באנט אינן תואמות אף מתכון בודד; במקום זאת, המאפיין שלהן הוא צורתן. בדרך כלל יש לתבנית באנט צדדים מחורצים, אך אלמנט העיצוב המכונן ביותר שלה הוא הצינור המרכזי או "הארובה" שמשאירים חור גלילי במרכז העוגה. העיצוב מאפשר לחלק גדול יותר מהתערובת לגעת במשטח התבנית מאשר בתבנית עגולה ופשוטה, ועוזרת לספק חלוקת חום מהירה ואחידה יותר במהלך האפייה.[2][9] הצורה דומה לזו של עוגת קוגלהוף אבל שונה ממנה בכך שאינה משתמשת במתכון ייחודי לקוגלהוף ולעיתים קרובות אינה עמוקה ודקורטיבית כמוה.[10] לעיתים היא דומה בצורתה לבבקה המזרח אירופית, המתוארכת מראשית המאה ה-18 של פולין.[11]
כיום, אין מתכון ייחודי ל"עוגת באנט". ניתן לאפות כל דבר בתבנית בסגנון באנט. עיצוב התבנית בסגנון העגול, התרחב מעבר לטבעת המחורצת המקורית לעיצובים בצורות שונות וכולם עם החור הנדרש במרכז התבנית.[12] היות שקשה למרוח קרם חמאה על עוגה טבעתית, עוגות באנט בדרך כלל מצופות אבקת סוכר או טפטוף מזוגג. במתכונים שתוכננו במיוחד לתבניות באנט יש לרוב מילוי אפוי כגון תפוחים או כל פרי אחר.
הדרך להצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנשים שהפכו את עוגת הבאנט לפופולרית, הם איש העסקים האמריקני ח. דייוויד דלקוויסט ואחיו מארק ס. דלקוויסט, שהקימו יחד את חברת כלי הבישול Nordic Ware שבסיסה בסנט לואיס פארק, מינסוטה. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20,[12] רוז ג'ושוע ופני שאנפילד, חברות אגודת הדסה היהודית-אמריקאית ממיניאפוליס שבמדינת מינסוטה, פנו לדאלקוויסט ושאלו אם הוא יכול לייצר גרסה מודרנית לתבנית קוגלהוף, במקום התבנית המקורית שיוצרה מברזל יצוק.[2] דלקוויסט ומהנדס החברה דון ניגרן עיצבו גרסת אלומיניום יצוק שאותה ייצרה Nordic Ware בכמות קטנה בשנת 1950. כדי שיוכלו לקבל זכויות יוצרים לשם התבנית, הוספה האות "t" למילה "Bund".[5] מספר קטן מהתבניות המקוריות שוכנות כעת באוסף סמית'סוניאן.[13]
בתחילת דרכה, לא זכתה תבנית הבאנט להצלחה רבה, עד כי Nordic Ware שקלה להפסיק את ייצורה.[13] התבנית החלה להימכר במספרים גדולים יותר, כאשר בשנת 1963 הוזכרה בספר הבישול New Good Housekeeping CookBook,[14][15] אך לא זכתה לפופולריות אמיתית עד 1966, או אז עוגת באנט בשם "מנהרת הפאדג'", שנאפתה על ידי אלה הלפריך, זכתה במקום השני בתחרות האפייה השנתית של פילסברי ובפרס של כ-5,000 דולר.[12] הפרסום שהתקבל הביא ליותר מ-200,000 הזמנות עבור תבניות באנט, והובילו עד מהרה לכך שתבנית באנט עלתה על תבנית Jell-O שהייתה עשויה מפח, כתבנית הנמכרת ביותר בארצות הברית. בשנות השבעים פילסברי קיבלה רישיון לשם Bundt מ- Nordic Ware ובמשך זמן מה מכרה מגוון של תערובות עוגות באנט.[5]
עד כה נמכרו בצפון אמריקה למעלה מ־60 מיליון תבניות באנט על ידי חברת Nordic Ware.[16]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Bundt Cake Recipes". Food Network.
- "Bundt pan". MNopedia.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Pfrengle, Hermann (22 בינואר 2005). "Who Brought the Bundt Cake?". The Washington Post. נבדק ב-19 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Pfrengle, Hermann (22 בינואר 2005). "Who Brought the Bundt Cake?". The Washington Post. נבדק ב-19 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Campbell Franklin, Linda (2003). 300 Years of Kitchen Collectibles (5th ed.). Krause Publications. pp. 187–8. ISBN 978-0-87349-365-9.
- ^ "Bundt Pan Creator H. David Dalquist, 86". The Washington Post. Associated Press. 6 בינואר 2005. נבדק ב-19 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Dowell, Sharon (17 במאי 2006). "Bundt pan fans; Fluted cakes popular for six decades". The Oklahoman.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Plain Bund, or Napf Kuchen". Aunt Babette's Cook Book. Cincinnati: Block Pub and Print Co. 1889. pp. 326–327. OCLC 3903063.
- ^ Meier, Lina (1909). "Bund-Kuchen". The Art of German Cooking and Baking. Milwaukee: Wetzel Bros Printing Co. p. 337. OCLC 13378934.
- ^ Kander, Lizzie Black (1901). "Bundte Kuchen". The Settlement Cook Book. Sandusky, OH: American Crayon Co. נבדק ב-19 בדצמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Tube Pans". Fante's. אורכב מ-המקור ב-4 בינואר 2013. נבדק ב-20 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Davidson, Alan (2006). The Oxford Companion to Food (2nd ed.). Oxford University Press. p. 441. ISBN 978-0-19-280681-9.
- ^ Berny, Iwona (17 במרץ 2010). "Il Babà - ciastko o niezwykłym smaku i historii" [Babka: a cake with a unique flavor and history] (בפולנית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Short, Susanna (2007). "And the Bundy was Born!". Bundt Cake Bliss. St. Paul: Minnesota Historical Society Press. pp. 1–4. ISBN 978-0-87351-585-6.
- ^ 1 2 McKinney, Matt (24 בפברואר 2007). "Smithsonian Gobbles up Bundt Pan". Star Tribune. Minneapolis. נבדק ב-2007-03-01.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Anderson, Jean (1997). American Century Cookbook: The Most Popular Recipes of the 20th Century. New York: Clarkson Potter. p. 458. ISBN 978-0-517-70576-6.
- ^ The New Good Housekeeping Cookbook. New York: Harcourt, Brace & World. 1963. OCLC 378017.
- ^ "About Us". Nordic Ware. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2012. נבדק ב-19 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
