פוזנר (תוכנית טלוויזיה)
 | |
| פתיח התוכנית | |
| סוגה | ראיונות |
|---|---|
| בימוי | רומן בוטובסקי[1] |
| ארץ מקור |
רוסיה  |
| שפות | רוסית |
| מספר עונות | 14 |
| מספר פרקים | 343 |
| הפקה | |
| מפיק |
אנדריי פיסארב (2009—2022) יוליה בוגאטיקובה (2009—2012) |
| חברת הפקה |
Red Square |
| מוזיקה |
Oleg Litvishko |
| שידור | |
| רשת שידור |
הערוץ הראשון (רוסיה) |
| פורמט (תמונה) |
4:3 (2008—2011) 16:9 (2011—2022) HDTV (2013—2022) |
| תקופת שידור מקורית |
17 בנובמבר 2008 – 21 בפברואר 2022 |
| קישורים חיצוניים | |
| http://www.1tv.ru/pozner/ | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
פוזנר (ברוסית: По́знер) היא תוכנית ראיונות שבועית של ולדימיר פוזנר, שמשודרת בערוץ הראשון החל מ-17 בנובמבר 2008[2] עד 21 בפברואר 2022. פעמים רבות התוכנית שודרה בשעות הערב המאוחרות, מיד לאחר מהדורת החדשות ורמיה.
פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פוזנר" היא תוכנית ראיונות: ולדימיר פוזנר מראיין פוליטיקאים, אנשי ציבור, תרבות, אמנות, מדע, ספורט. השיחה יכולה להיות קשורה לאירועים הנוכחיים של השבוע שבה התוכנית צולמה, או לא להיות קשורה לאקטואליה. התוכנית משודרת בשידור חי למזרח הרחוק של רוסיה (אם המארח או אורחו עסוק, ניתן להקליט את התוכנית כמה ימים לפני השידור). ככלל, התוכנית עולה לאוויר מסוף ספטמבר – תחילת אוקטובר ועד סוף יוני (עם הפסקות בינואר ובמאי מדי שנה, כמו גם במהלך אירועי ספורט גדולים המשודרים על ידי הערוץ הראשון, כמו המשחקים האולימפיים בחורף, אליפות אירופה בכדורגל, גביע העולם בכדורגל ועוד).
בתחילה, כפי שהגה פוזנר, לאחר כל שלוש תוכנית ראיונות (כלומר בערך אחת לחודש) אמור היה להיות שחרור במתכונת של תוכנית אירוח, עם אורח וקהל באולפן. נכון לעכשיו פורסמו שתי תוכניות במתכונת זו, שתיהן היו תוכניות גמר עונה:
- 29 ביוני 2009 – הפרק האחרון של העונה הראשונה, אליו הוזמן מיכאיל גורבצ'וב בהצבעת הקהל.
- 26 ביוני 2011 – הפרק האחרון של העונה השלישית. מיכאיל פרוחורוב התארח באולפן.
עד ל-31 באוקטובר 2011, בו השתתף קונסטנטין רייקין, הכותרת "ווקס פופולי" (קול העם) הייתה חלק מתמיד בכל תוכנית, בו נשאלו שאלות לאורח התוכנית על ידי אנשים אקראיים ברחוב (מקום הסקר לא הוכרז במפורש) ו / או מבקרים באתר האינטרנט של הערוץ הראשון.
מרכיב קבוע בתוכנית הוא השימוש בשאלון מרסל פרוסט, 10 שאלות מהן, שנבחרו על ידי המגיש, כשעל האורח לענות בקצרה בסיום הראיון. יחד עם זאת, אין לפרוסט כמה שאלות, הן נוסחו על ידי פוזנר עצמו.
באופן מסורתי, התוכנית מסתיימת בפרידה - מיני נאום שמבצע פוזנר בנושא שרירותי, הדומה, כלשונו, לדבריו של העיתונאי אנדי רוני, המסיים את תוכנית 60 דקות ברשת CBS[3]. המהדורה מ-24 בדצמבר 2018 הייתה הראשונה בתולדות התוכנית בה הפרידה בוטלה. רוב הפרידות מהעונה הראשונה של התוכנית (2008–2009) הסתיים בביטוי "הנה סיפור שכזה" (Вот такая история)[4]. מאוחר יותר התוכניות, ככלל, הסתיימו בשאלה רטורית המופנית לצופה וקוראת לחשוב על הנושא שהעלה המגיש, כמו גם במילים "בהצלחה וחלומות נעימים"[5] (תרגום חופשי לביטוי הארגוני של העיתונאי האמריקאי אדוארד מורו "Good night and good luck").[6]
פרידתו של פוזנר פעמיים הורדה מהאוויר בהוראתו האישית של במאי הערוץ הראשון קונסטנטין ארנסט: בתוכנית עם אלכסנדר פרוחאנוב ב-17 במאי 2010 (פוזנר שאל אם יש צורך להכריז על אבל על הכורים המתים מתקרית קריסת מכרה הפחם רספדסקאיה, ברחבי המדינה כולה ולא רק באזור קמרובו) ועם מיכאיל מישוסטין ב-21 בנובמבר 2010 (פוזנר השווה את ההפגנות נגד מעצרו של ויקטור בוט עם היחס לאזרחים בתוך המדינה)[7].
ב-19 ביולי 2010, בתום התוכנית, פוזנר עצמו ענה על כמה מהשאלות משאלון מרסל פרוסט, ובמיוחד על השאלה המסורתית האחרונה "בעודן ניצב לפני אלוהים, מה תגיד לו?", הוא ענה: "אתה לא מתבייש?"[8].
11 פעמים ערך פוזנר ראיונות מחוץ למרכז הטלוויזיה אוסטנקינו, בה מצולמת התוכנית. אז, ב-24 באפריל 2011, פורסמה תוכנית בהשתתפות ואלדיס זאטלרס[9], ב-25 ביוני 2012 – עם מיקולה אזארוב, ב-25 בנובמבר 2013 – כשראיין את בנימין נתניהו, ב-27 באפריל 2015 – עם סרז' סרקיסיאן, ב-30 באוקטובר 2017 – עם ג'וליאן אסאנג'[10][11], 25 ביוני 2018 – עם סרגיי איוואנוב, ב-17 בדצמבר 2018 – עם גלינה וולצ'ק, 24 בדצמבר 2018 – עם רזו גבריאדזה, 8 באפריל 2019 – עם פיל דונהיו, 13 במאי 2019 – עם נועם חומסקי וב-24 ביוני 2019 – עם יובל נח הררי.
ב-25 במאי 2015, במהלך נאומו בכנס משותף של המועצה הנשיאותית לזכויות אדם והקולגיום הציבורי בנושא תלונות בעיתונות, אמר פוזנר כי קיימת צנזורה קפדנית בבחירת האורחים לשידורי תוכניתו. כדוגמה הוא ציטט את הפוליטיקאי הרוסי בוריס נמצוב[12].
פעמיים בתולדות התוכנית קרה שהתוכנית הוסרה משידור. שני המקרים התרחשו בשנת 2018. הראיון עם אדוארד לימונוב, שהוקלט במאי, היה אמור לעלות ב-18 ביוני, אך לא עלה לאוויר באותו יום. הסיבה הרשמית הייתה ההיפוך של רשת השידורים של הערוץ עקב המונדיאל, אולם לדברי קונסטנטין ארנסט זה קרה מסיבות אחרות שאינן בשליטתו ושל פוזנר[13][14]. כתוצאה מכך שודרה התוכנית עם לימונוב רק ב-30 במרץ 2020 והוקדשה לזכרו של הסופר, שמת ב-17 במרץ אותה שנה. המקרה השני התרחש בסתיו 2018, כאשר הראיון עם חברת הפרלמנט תמרה פלטניובה, שתוכנן ל-19 בנובמבר, הוסר מהשידור בשל הבעיות הבריאותיות של האורחת. התוכנית איתה שודרה לבסוף ב-5 במרץ 2019.
כתב היד החזותי של "תמונת" התוכנית מאופיין בשפע של תקריבים על העיניים, הידיים, מחוות האורח והמארח.
בפברואר 2022, פוזנר הפסיק לראיין איישם לתוכנית ושידורה הופסק, זאת בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה.
אורחים בולטים בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יורי לוז'קוב, ראש עיריית מוסקבה
- גנאדי חזנוב, איש ציבור, ראש תיאטרון אסטרדה של מוסקבה
- מיכאיל גורבצ'וב, נשיא ברית המועצות (התראיין שלוש פעמים)
- אנטולי צ'ובייס, מנכ"ל התאגיד הרוסי לננוטכנולוגיות
- מארק זכרוב, במאי תיאטרון וקולנוע, מנהל אמנותי של תיאטרון לנקום
- מיכאיל ז'בנצקי, סופר, סאטיריקן וסטנדאפיסט
- אלכסנדר סוקורוב, במאי קולנוע ותסריטאי
- אירינה אנטונובה, מנהלת המוזיאון הממלכתי לאמנויות יפות על שם פושקין
- ויאצ'סלב פטיסוב, שחקן הוקי קרח, נשיא מועדון ההוקי צסק"א, יו"ר ועדת מועצת הפדרציה של האספה הפדרלית לענייני תרבות פיזית, ספורט ופיתוח התנועה האולימפית
- אלכסנדר טקאצ'חוב, מושל מחוז קרסנודאר
- ויאצ'סלב זייצב, מעצב אופנה רוסי.
- ויקטור חריסטנקו, שר התעשייה והמסחר של רוסיה
- מיכאיל פיוטרובסקי, מנהל הההרמיטאז' הממלכתי
- סרגיי קיריינקו, ראש התאגיד הממלכתי לאנרגיה אטומית
- ניקולאי ציסקרידזה, רקדן בלט רוסי, ראש תיאטרון בולשוי
- איגור וולק, קוסמונאוט סובייטי, נשיא העמותה הבינלאומית "כדור הארץ וקוסמונאוטיקה"
- גנאדי זיוגאנוב - יו"ר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית
- ואלדיס זאטלרס, נשיא לטביה
- יבגני יאסין, כלכלן ואיש ציבור רוסי, מנהל מדעי של בית הספר הגבוה לכלכלה
- אנדריי זוויאגינצב, במאי קולנוע, שחקן, תסריטאי רוסי.
- אולג טבקוב, אמן העם של ברית המועצות, המנהל האמנותי של תיאטרון האמנות המוסקבאי על שם צ'כוב
- פאבל גוסב, העורך הראשי של עיתון מוסקובסקי קומסומולץ, נשיא איגוד העיתונאים במוסקבה, חבר הלשכה הציבורית של הפדרציה הרוסית
- מיכאיל פרוחורוב, יזם מיליארדר, נשיא קרן ההשקעות הפרטית של קבוצת ONEXIM, מנהיג מפלגת המעשה הנכון
- איוואן אוחלוביסטין, שחקן רוסי, במאי, תסריטאי
- איגור שובלוב, מדינאי, סגן ראש ממשלת רוסיה
- סרגיי סוביאנין, ראש עיריית מוסקבה
- קונסטנטין רייקין, שחקן תיאטרון וקולנוע, ראש תיאטרון "סאטיריקון" במוסקבה
- סרגיי מירונוב, יו"ר מפלגת רוסיה הוגנת
- סרגיי מקובצקי, שחקן תיאטרון וקולנוע
- אנטולי מקסימוב, מפיק הסרט "ויסוצקי. תודה שאני חי"
- ויטלי קליצ'קו, מתאגרף אוקראיני, מנהיג מפלגת UDAR
- טטיאנה טולסטאיה, סופרת, פובליציסטית ומגישה טלוויזיה
- אלכסנדר אסמולוב, דוקטור לפסיכולוגיה, פרופסור, אקדמאי האקדמיה הרוסית לחינוך, ראש הפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מוסקבה, מנהל המכון הפדרלי לפיתוח חינוך
- קונסטנטין בוגומולוב, במאי, מנהל אמנותי של התיאטרון במלאיה ברונאיה
- מקסים ונגרוב, כנר, מנצח, זוכה פרס גראמי פעמיים
- אולג מטיצין, שר הספורט של הפדרציה הרוסית
- כריסטופר ג'ונס, עיתונאי ויוצר סרטים תיעודיים
- אנה פופובה - ראש השירות הפדרלי לפיקוח בתחום הגנת זכויות הצרכן, הרופאה הסניטרית הראשית של הפדרציה הרוסית
- אדוארד לימונוב, סופר, משורר, פובליציסט ופוליטיקאי
- מיכאיל מוראשקו, שר הבריאות של הפדרציה הרוסית
- מקסים רשטניקוב, השר לפיתוח כלכלי של הפדרציה הרוסית
- ורוניקה סקבורצובה, ראש הסוכנות הביו-רפואית הפדרלית
- אלכסנדר סמיונוב, סגן מנהל מכון המחקר הפטרבורגח לאפידמיולוגיה ומיקרוביולוגיה על שם פסטר
- אנטון קוטיאקוב, שר העבודה והרווחה
- סרגיי קרבצוב, שר החינוך של הפדרציה הרוסית
- דניאל יגורוב, ראש שירות המיסים הפדרלי של רוסיה.
- מקסוט שדאייב, השר לפיתוח דיגיטלי, מדיה תקשורת המונים של הפדרציה הרוסית
- ולרי פאלקוב, שר המדע והשכלה גבוהה של הפדרציה הרוסית
- טטיאנה גוליקובה, סגנית ראש ממשלת הפדרציה הרוסית, הממונה על המאבק במגפת הקורונה ברוסיה
- אלה פמפילובה, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הפדרציה הרוסית
- אלכסנדר גינצבורג, מנהל מרכז גאמליה לאפידמיולוגיה ומיקרוביולוגיה, אקדמאי האקדמיה הרוסית למדעי הרפואה, אקדמאי האקדמיה הרוסית למדעים
- אלכסיי ליחאצ'יוב, מנכ"ל התאגיד לאנרגיה אטומית
- סבטלנה רדיונובה, ראש השירות הפדרלי לפיקוח על משאבי טבע
- איגור אוגולניקוב, שחקן תיאטרון וקולנוע, במאי, תסריטאי, מפיק, אמן מכובד של הפדרציה הרוסית
- דמיטרי טרנין, מנהל מרכז קרנגי המוסקבה, חבר המועצה למדיניות חוץ וביטחון
- אלכסנדר דינקין, אקדמאי האקדמיה הרוסית למדעים, דוקטור לכלכלה, פרופסור
- ג'ון ביירלי, שגריר ארצות הברית ברוסיה
- ז'ורס אלפרוב, חבר פרלמנט וחתן פרס נובל לפיזיקה
- אלכסנדר גורדון, במאי ועיתונאי
- יוסיף קובזון, חבר פרלמנט וזמר אסטרדה
- איוואן אורגנט, שחקן ומנחה טלוויזיה
- ויקטור וקסלברג, אוליגרך, נשיא חברת רנובה
- הרמן גרף, כלכלן ויו"ר דירקטוריון סברבנק
- ולדיסלב טרטיאק, שחקן הוקי קרח סובייטי ונשיא פדרציית ההוקי הרוסית
- טד טרנר, איש עסקים אמריקאי ומייסד רשת החדשות CNN
- ויקטור איוואנוב, מנהל השירות הפדרלי למלחמה בסמים
- סרגיי סטפאשין, יו"ר לשכת החשבון של הפדרציה הרוסית
- ויטאלי מוטקו, שר הספורט של רוסיה
- פאבל לונגין, במאי ותסריטאי
- ניקיטה בליך, מושל מחוז קירוב
- קירסאן איליומז'ינוב, ראש קלמיקיה ונשיא פיד"ה
- גריגורי יאבלינסקי, מייסד מפלגת יאבלוקו
- ייז'י בר, שגריר פולין ברוסיה
- אנטולי קרפוב, שחמטאי ורב-אמן
- הילרי קלינטון, מזכירת המדינה של ארצות הברית
- אלכסיי קודרין, שר האוצר של רוסיה
- ניקיטה מיכאלקוב, שחקן, תסריטאי, מפיק ובמאי
- ז'אן דה גליניאסטי, שגריר צרפת ברוסיה
- ארמן ג'יגרחניאן, שחקן
- ולדימיר משקוב, שחקן ומפיק
- ולדימיר קולוקולצב, מפקד משטרת מוסקבה
- איגור ארטמייב, מנהל השירות הפדרלי למלחמה במונופולים
- אלכסיי ונדיקטוב, העורך הראשי של תחנת הרדיו הד מוסקבה
- בוריס גרבנשצ'יקוב, זמר
- מיכאיל מישוסטין, מנהל שירות המיסים הפדרלי של רוסיה
- דמיטרי רוגוזין, שגריר רוסיה בנאט"ו
- סרגיי פורסנקו, נשיא התאחדות הכדורגל הרוסית
- סטינג, זמר
- דמיטרי מדבדב, ראש ממשלת רוסיה
- מייקל מקפול, שגריר ארצות הברית ברוסיה
- טינה קנדלאקי, אשת ציבור
- קיפר סאת'רלנד, שחקן
- ג'יימס קמרון, במאי
- אלה פוגצ'ובה, זמרת
- ואגיט אלקפרוב, אוליגרך, נשיא לוקאויל
- קארן שחנזרוב, מנכ"ל קונצרן מוספילם
- ולנטינה מטוויינקו, יושבת ראש מועצת הפדרציה של רוסיה
- ולדימיר מדינסקי, שר התרבות
- אלן דלון, שחקן
- אלכסיי אוליוקאייב, שר לפיתוח כלכלי של רוסיה
- בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל
- אלווירה נביאולינה, נגידת הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית
- יבגני סטנובסקי, ראש המכון למזרח התיכון
- ארקדי דבורקוביץ', כלכלן, סגן ראש ממשלת רוסיה
- אנטון סילואנוב, שר האוצר
- סרגיי מיניאיילו, מושל סבסטופול
- דניס מנטורוב, שר המסחר והתעשייה של רוסיה
- צבי חפץ, שגריר ישראל ברוסיה
- ג'וליאן בארנס, סופר אנגלי
- ג'וליאן אסאנג', מייסד WikiLeaks
- סטיב ווזניאק, ממייסדי אפל
- ריצ'רד ברנסון, איש עסקים, מייסד Virgin Group
- פיודור בונדרצ'וק, במאי
- קונסטנטין חבנסקי, שחקן
- דנילה קוזלובסקי, שחקן
- דמיטרי חבורוסטובסקי, זמר
- ויליאם פרי, מזכיר ההגנה האמריקאי לשעבר
- סטניסלב צ'רצ'סוב, מאמן נבחרת רוסיה בכדורגל
- אנדריי קונצ'לובסקי, במאי
- גרגורי לפס, זמר
- מיטרופוליט הילריון, בישוף של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית
- זמפירה, זמרת
- ז'אן-פול גוטייה, מעצב אופנה
- יובל נח הררי, היסטוריון
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פוזנר- ארכיון התוכנית, באתר הערוץ הראשון
"פוזנר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פוזנר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Познер с Парфёновым и без". הד מוסקבה. 2012-04-22.
- ^ Гостем своей первой в сезоне передачи Владимир Познер хотел бы видеть Иванишвили
- ^ FRONTLINE/World . Russia: Putin’s Plan . Vladimir Pozner Interview | PBS
- ^ ""Познер" позднего периода. На "Первом канале" состоялась премьера авторской передачи Владимира Познера". Лента.ру. 2008-11-18.
- ^ "Владимир ПОЗНЕР: «Когда курица еще не знает, что у нее отрубили голову, она бегает, а голова-то уже отрублена»". Новая газета. 2013-06-13.
- ^ "Ответы Владимира Познера на ваши вопросы". הד מוסקבה. 2014-11-28.
- ^ "«Познер не прощается», «Новое время» № 40 от 29 ноября 2010". אורכב מ-המקור ב-2014-04-27. נבדק ב-2010-11-29.
- ^ Ответы Познера на вопросы Марселя Пруста
- ^ "«Познер» дал в эфир Первого канала апологию нацизма". KM.ru. 2011-04-25.
- ^ "Познер раскрыл детали интервью с Джулианом Ассанжем". Телепрограмма. 2017-11-01. אורכב מ-המקור ב-2018-06-26. נבדק ב-2018-03-13.
- ^ "Иван Ургант прошёл между струйками с шуткой про Путина. «Прожекторперисхилтон» зажёгся в третий раз". הקומסומולץ המוסקבאי. 2017-11-02.
- ^ Иван Сотников. Владимир Познер: В России сегодня нет журналистики «Deutsche Welle», 25.05.2015
- ^ "Познер — Лимонов: интервью "в стол"?". Собеседник. 2018-06-25.
- ^ "Познер посетовал на безобразие из-за снятого из эфира Первого канала интервью". Lenta.ru. 2018-07-20.