צ'אנגג'נג 3A

צ'אנגג'נג 3A
ייעוד	משגר לוויינים וחלליות
משפחה	צ'אנגג'נג
יצרן	תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין
ארץ ייצור	הרפובליקה העממית של סין
היסטוריית שיגורים
סטטוס	לא פעיל
אתרי שיגור	מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג כן שיגור, LA-2,LA-3
שיגורים	27
הצלחות	27
כישלונות	0
חלקיות	0
שיגור ראשון	8 בפברואר 1994
שיגור אחרון	9 ביולי 2018
יכולת
מטען ל־LEO	8,500 ק"ג
מטען ל־GTO	2,600 ק"ג
גובה	52.52 מ'
קוטר	3.35 מ'
משקל	241,000 ק"ג
שלבים	3
מספר מנועים	4
סוג מנוע	YF-21C
דחף	2,961 קילו ניוטון
זמן בעירה	148 שניות
דלק	דלק נוזלי
מספר מנועים	1
סוג מנוע	YF-24E
דחף	788.5 קילו ניוטון
זמן בעירה	115
דלק	דלק נוזלי
מספר מנועים	1
סוג מנוע	YF-75
דחף	167.17 קילו ניוטון
זמן בעירה	475
דלק	דלק נוזלי

צ'אנגג'נג 3A (בסינית: 长征三号甲火箭‏, Long March 3A,Chang Zheng 3A (CZ-3A) "המסע הארוך" – על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג^[1]) היה משגר שפותח בסין על ידי תאגיד הטכנולוגיה בתחום החלל של סין. הפיתוח היה מבוסס על טיל בליסטי לטווח ביניים דונגפנג 5 תוך שדרוג דגם קודם של סדרת משגרים "צ'אנגג'נג".

השיגור הראשון בוצע בשנת 1994 ושיגורים נמשכו עד לשנת 2018. למרות שמאז שנת 2018 לא היו שיגורים, המשגר מוכרז כפעיל.

השיגורים בוצעו ממרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג, כני שיגור LA-2 ,LA-3.

משגר פותח על בסיס משגר מדגם "צ'אנגג'נג 3". החלפת מנועים למנועים חזקים יותר איפשרה להגדיל באופן משמועתי את המעטו שניתן לשגר על ידי המשגר. הוא נוצל לשיגור לווייני תקשורת ולווייני מערכת BeiDou למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג 3A בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ מוכר בתקשורת המערבית כ־Long March

[1] מוכר בתקשורת המערבית כ־Long March

[1]

משגרי לוויינים וחלליות
בשימוש	ארצות הברית אטלס 5 • טאורוס • מינוטואר • אלקטרון • אנטארס • פאלקון 9 • פאלקון כבד • פגאסוס • SLS‏ • וולקן קנטאור • פיירפליי אלפה • רוסיה סויוז 2 • אנגרה • פרוטון (פרוטון M) • צ'אנגג'נג (2C‏ • 2D‏ • 2F‏ • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 4B‏ • 4C‏ • 5 • 6 • 7 • 8 • 11) • קואיג'ואו • קינטיקה 1 • קרס 1 • Zhuque • Jielong ‏• גרביטי • היפרבולה • הודו GSLV‏ • PSLV‏ • SSLV • LVM-3‏ • יפן H-II‏ (H-IIA)‏ • H-3‏ • אפסילון • איראן סימורג • Qaem • האיחוד האירופי וגה צרפת אריאן 6 קוריאה הדרומית נורי קוריאה הצפונית אונחה ישראל שביט
יצאו משימוש	ארצות הברית אטלס (1 • 2 • 3 • אג'ינה • אייבל • קנטאור • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E/F‏ • G‏ • H‏ • LV-3B‏ • SLV-3) • אתנה • ג'ונו 2 • דלתא (0100 • 2 • 3 • 4 • 1000 • 2000 • 3000 • 4000 • 5000 • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E‏ • G‏ • J‏ • L‏ • M‏ • N)‏ • ואנגארד • טיטן (טיטן 2 23G‏ • טיטן 2 GLV‏ • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 3D‏ • 3E‏ • טיטן 3 מסחרי • 4‏ • 34D) • ליטל ג'ו • סטורן (1 • 5 • IB‏ • INT-21) • פאלקון 1 • רדסטון • תור (אג'ינה • אייבל • אייבלסטאר • בורנר • דלתא • תוראד-אג'ינה • DSV-2 • DSV-2U)‏ • Launcher One • סקאוט ברית המועצות ספוטניק • לונה • ווסטוק (ווסטוק K • ווסטוק 2 • ווסטוק 2M) • קוסמוס (קוסמוס 2 • קוסמוס 3M) • מולניה • ווסחוד • סויוז (סויוז • סויוז FG • סויוז U) • פרוטון (פרוטון • פרוטון K) • רוקוט • זניט (זניט 2 • זניט-3SL) • דנייפר • ציקלון (ציקלון 2 • ציקלון 3) פנג באו 1 • צ'אנגג'נג (1 • 2 • 3) • יפן N-1‏ • N-II‏ • H-I‏ • H-IIB‏ • Mu‏ • הודו GSLV‏ (Mk I)‏ • צרפת דיאמנט • אריאן (1 • 2 • 3 • 4 • 5) • איראן סאפיר • קוריאה הדרומית נרו 1
בפיתוח	ניו גלן • אירטיש • סויוז SPG • סטארשיפ • צ'אנגג'נג 9 • צ'אנגג'נג 12 • טיאנלונג-3
פיתוחם בוטל	ארס 1 • ארס 5 • K-1‏ • Sea Dragon‏ • STAR 460 • Stratolaunch