ווסטוק K
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משגר הווסטוק-K | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משפחה | R-7 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצרן | OKB-1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ברית המועצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | לא פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור | 1/5 (קוסמודרום בייקונור) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 13 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 11 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כישלונות | 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 22 בדצמבר 1960 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור אחרון | 10 ביולי 1964 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטענים ידועים | חללית הווסטוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 4,730 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ווסטוק K (ברוסית: Восток (8K72K), באנגלית: Vostok K, תרגום: מזרח) היה משגר לוויינים וחלליות מתוצרת ברית המועצות. הוא נוצר כשדרוג של משגר "לונה" שהיה מבוסס של הטיל הבליסטי R-7. המשגר נוצל לשיגור למסלול של חלליות מאוישות "ווסטוק" כחלק מתוכנית ווסטוק (התוכנית המאוישת הראשונה של ברית המועצות) ומספר חלליות לא מאוישות. המשגר כלל שלוש שלבים. כל השיגורים בוצעו מכן שיגור מס' 1 בקוסמודרום בייקונור (כיום בשטח קזחסטן).
השיגור הראשון בוצע בשנת 1960. לאחר 425 שניות של טיסה מנוע של השלב האחרון כשל וחללית לא הגיע למסלול. כלבים שהיו בחללית נחתו בכדור הארץ ושרדו. בתחילת 1961 בוצעו עוד שני שיגורים עם כלבים שהסתיימו בהצלחה. ב-12 באפריל 1961 בוצע שיגור חללית מאוישת ווסטוק 1 עם יורי גגרין על הסיפון. זו היה שיגור ראשון של בן אדם לחלל (ארצות הברית הצליחה במשימה מאוחר יותר). בהמשך בוצעו שיגורים מאוישים נוספים במסגרת תוכנית ווסטוק וכולם הסתיימו בהצלחה.
המשגר נוצל גם לשיגור מספר חלליות לא מאוישות אך כבר בשנת 1964 הוחלף במשגר מתקדם יותר מדגם ווסטוק 2.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור המשגר (ברוסית)
- תיאור המשגר (באנגלית)
- רשימת שיגורים
