מבצע פונטיאק
 | ||||||||||||||||||
| מסוק יסעור | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת יום הכיפורים | ||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 11 באוקטובר 1973 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ג'בל עתקה, מצרים | |||||||||||||||||
| קואורדינטות | 29°58′20″N 32°22′10″E / 29.97222°N 32.36944°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | הופגזו כוחות עורפיים של הארמייה השלישית המצרית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
מבצע פונטיאק היה פשיטה מוסקת שבוצעה על ידי כוח מחיל התותחנים ומסיירת מטכ"ל ב-11 באוקטובר 1973, ביומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים בג'בל עתקה בעומק מצרים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי שנת 1973 הוחלט במפקדת קצין תותחנים ראשי על הקמת סוללת תותחנים שתוכשר למבצעים מוטסים ומוצנחים (המכונים "נתרן" בשפה המבצעית). הסוללה נקראה "טייגר" והוכפפה כסוללה רביעית לגדוד 405. על הסוללה פיקד סרן יהונתן שמיר, והיא הורכבה מלוחמים מגדוד הנח"ל המוצנח ומתותחנים. הסוללה צוידה בתותחים מסוג M102 יבילי אוויר בקליבר 105 מ"מ. בחודשים שלפני פרוץ המלחמה השלימה הסוללה אימונים בתחומי המבצעים המוטסים ובהם אימון חטיבתי מלא עם חטיבת הצנחנים, וכן אימוני פריקה והטענה של התותחים ממסוקים.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים לחמו חיילי הסוללה ברמת הגולן. ב-9 באוקטובר ניתנה לשמיר הפקודה להכין פלגה מן הסוללה למבצע בחזית הדרום. הפלגה, בפיקודו של שמיר, הוטסה משדה התעופה מחניים לבסיס תל-נוף. עם הגיעם הורכב כוח לביצוע פעולה מיוחדת בפיקוד סא"ל עמוס ירון, בעברו סגן מפקד חטיבת הצנחנים[1]. הכוח כלל 22 לוחמים, ובהם תותחני הסוללה ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל, שעליהם הוטל לאבטח את התותחנים בעת הירי. על התותחנים פיקדו רס"ן שמעון רום ושמיר.
המשימה שהוטלה על הכוח הייתה לבצע פשיטה מוסקת בעומק מצרים, על מנת לשבש את המערכים העורפיים של המצרים ולאלץ אותם להפנות תשומת לב מחזית הלחימה לשטחם. מתווה הפשיטה כלל נחיתה בג'בל עתקה ומשם ביצוע ירי ארטילרי לעבר מפקדות הארמייה השלישית המצרית וכן לעבר צומת קשר חיונית בקרבת הקילומטר ה-101 על ציר קהיר-סואץ. מאחר שהפקודה שניתנה למפקד טייסת המסוקים לא כללה מודיעין ולא כללה נתוני מזג אוויר, החליט לתכנן את נתיב הטיסה על בסיס מודיעין בדבר סוללות טילים ומיקום מוצבים שנאסף טרם פרוץ המלחמה והניח בתכנון הנתיב את הטמפרטורה שנמדדה ברפידים.
מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה שבין 10–11 באוקטובר המריאו מרפידים שני מסוקי יסעור מטייסת דורסי הלילה ובהם כוח של 22 תותחנים, קצין קישור, שני תותחים נגררים יבילי אוויר ופגזים. המסוקים טסו מערבה דרך ראס סודר, חצו את ים סוף והמשיכו מערבה לכיוון ג'בל עתקה במצרים בגובה נמוך מבלי שנורתה לעברם אש נ"מ. לאחר שנחתו יצא מהמסוק מפקד התותחנים וגילה שהקרקע סלעית ואינה מתאימה לקיבוע התותחים. מפקד כוח התותחנים שב למסוק והחליט יחד עם מפקד הטייסת לחפש נקודת נחיתה אלטרנטיבית על אף הקושי הנובע מהצורך בתכנון נתוני ירי חדשים לתותחים.
הכוח הוטס לגבעה אחרת שבה הורד מפקד כוח התותחנים. הוא מצא אותה מתאימה להצבת התותחים ואישר את פריקת הכוח מהמסוק (מיקום מקורב של אזור ההנחתה). לאחר הנחיתה ביצע הכוח טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמייה השלישית וצומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר-סואץ והסב להם נזקים ואבדות[2].
לאחר 50 דקות הוחלט על סיום המשימה והכוח הזעיק את המסוקים לחילוץ, אולם בשל תנאי מזג אוויר וערפל לא הצליחו טייסי המסוקים לזהות את הכוח שעל ההר. בעקבות זאת החליט מפקד הטייסת, יובל אפרת, כי יבצע את משימת החילוץ במסוק אחד בלבד. על אף קשיים מרובים בטיסה ובזיהוי, הצליח אפרת, שהדליק את אורות הנחיתה של המסוק כדי להקל על הכוח להכווינו, לזהות את הכוח. הוא נחת בקרבתם והחל בהעמסת התותחים, שנתקלה בקשיים מרובים עקב הכורח להעמיס את שני התותחים למסוק אחד. לאחר מאמצים מרובים של אנשי צוות המסוק ושל התותחנים, התותחים והחיילים הועמסו בהצלחה והמסוק פינה אותם בשלום לקווי צה"ל[3].
תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
למחרת התברר שהכוח השיג פגיעות טובות במטרות וכי הפעולה הצליחה[4]. למפקד טייסת היסעורים 118, סא"ל יובל אפרת, הוענק לאחר המלחמה עיטור המופת על כושר הטיסה והנחישות שהפגין במבצע[5].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתן הבר וזאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים", הוצאת דביר זמורה-ביתן, 2003, עמוד 89.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאור אסטליין, היום מלחמה, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באוקטובר 2009
- יובל אפרת, היום מלחמה, מערכות 391, 2003.
- 40 שנה למלחמת יום כיפור, תותחנים בעורף האויב, באתר ישראל היום, 10 בספטמבר 2013.
- קורין אלבז-אלוש, "הבלתי אפשרי": המבצע הנועז במלחמת יום הכיפורים - והמידע שהגיע לידי האויב, באתר ynet, 19 ביוני 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יובל אפרת, היום מלחמה, מערכות 391, 2003.
- ^ יהונתן שמיר, סוללת נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים בפעולה מעבר לקווים, שבוע לפני הצליחה סא"ל (במיל') שמיר מספר על מבצע פונטיאק עליו פיקד עמוס ירון
- ^
גל פרל פינקל, 'רוח המפקד' - סקירת ספרו של אלוף (מיל') עמוס ירון, באתר צה"ל, 20 במרץ 2022.
- ^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, דביר, 2004, כרך ב' עמודים 519–520.
- ^ סא"ל יובל אפרת, באתר הגבורה.
