מבצע פונטיאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע פונטיאק
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
IAF CH-53.jpg

מסוק יסעור
תאריך: 11 באוקטובר 1973
מקום: ג'בל עתקה, מצרים
29°58′20″N 32°22′10″E / 29.97222°N 32.36944°E / 29.97222; 32.36944 
תוצאה: הופגזו כוחות עורפיים של הארמייה השלישית המצרית
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

מצרים 1972מצרים 1972 מצרים

מפקדים

?

כוחות
אבידות

אין

מבצע פונטיאק היה פשיטה מוסקת שבוצעה על ידי כוח מחיל התותחנים ומסיירת מטכ"ל ב-11 באוקטובר 1973, ביומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים בג'בל עתקה בעומק מצרים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי שנת 1973 הוחלט במפקדת קצין תותחנים ראשי על הקמת סוללת תותחנים שתוכשר למבצעים מוטסים ומוצנחים. על הסוללה פיקד סרן יהונתן שמיר והיא הורכבה מלוחמים מגדוד הנח"ל המוצנח ומתותחנים. הסוללה צוידה בתותחים מסוג M102 יבילי אויר בקליבר 105 מ"מ. בחודשים שלפני פרוץ המלחמה השלימה הסוללה אימונים בתחומי המבצעים המוטסים ובהם אימון חטיבתי מלא עם חטיבת הצנחנים, וכן אימוני פריקה והטענה של התותחים ממסוקים.

תותח נגרר M-102, מן הדגם שהשתתף בפשיטות

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים לחמו חיילי הסוללה ברמת הגולן. ב-9 באוקטובר ניתנה לשמיר הפקודה להכין פלגה מן הסוללה למבצע בחזית הדרום. הפלגה, בפיקוד שמיר, הוטסה משדה התעופה מחניים לבסיס תל-נוף. עם הגיעם הורכב כוח לביצוע פעולה מיוחדת בפיקוד סא"ל עמוס ירון, בעברו סגן מפקד חטיבת הצנחנים[1]. הכוח כלל 22 לוחמים, ובהם תותחני הסוללה ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל, אשר עליהם הוטל לאבטח את התותחנים בעת הירי. על התותחנים פיקדו רס"ן שמעון רום ושמיר.

המשימה שהוטלה על הכוח הייתה לבצע פשיטה מוסקת בעומק מצרים, זאת על מנת לשבש את המערכים העורפיים של המצרים ולאלץ אותם להפנות תשומת לב מחזית הלחימה לשטחם. מתווה הפשיטה כלל נחיתה בג'בל עתקה ומשם ביצוע ירי ארטילרי לעבר מפקדות הארמייה השלישית המצרית וכן לעבר צומת קשר חיונית בקרבת הקילומטר ה-101 על ציר קהיר - סואץ. מאחר שהפקודה שניתנה למפקד טייסת המסוקים לא כללה מודיעין ולא כללה נתוני מזג אוויר החליט לתכנן את נתיב הטיסה על בסיס מודיעין בדבר סוללות טילים ומיקום מוצבים שנאסף טרם פרוץ המלחמה והניח בתכנון הנתיב את הטמפרטורה שנמדדה ברפידים.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין ה-11 - 10 באוקטובר המריאו מרפידים שני מסוקי יסעור מטייסת דורסי הלילה ובהם כוח של 22 תותחנים, קצין קישור, שני תותחים נגררים יבילי אוויר ופגזים. המסוקים טסו מערבה דרך ראס סודר, חצו את ים סוף והמשיכו מערבה לכיוון ג'בל עתקה במצרים בגובה נמוך מבלי שנורתה לעברם אש נ"מ. לאחר שנחתו יצא מהמסוק מפקד התותחנים וגילה שהקרקע סילעית ואינה מתאימה לקיבוע התותחים. מפקד כוח התותחנים שב למסוק והחליט יחד עם מפקד הטייסת לחפש נקודת נחיתה אלטרנטיבית על אף הקושי הנובע מהצורך בתכנון נתוני ירי חדשים לתותחים.

הכוח הוטס לגבעה אחרת שבה הורד מפקד כוח התותחנים. הוא מצא אותה מתאימה להצבת התותחים ואישר את פריקת הכוח מהמסוק (מיקום מקורב של אזור ההנחתה). לאחר הנחיתה ביצע הכוח טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמייה השלישית וצומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר-סואץ והסב להם נזקים ואבדות בטרם התפנה ללא נפגעים.[2]. לאחר 50 דקות הוחלט על סיום המשימה והכוח הזעיק את המסוקים לחילוץ, אולם בשל תנאי מזג אוויר וערפל לא הצליחו טייסי המסוקים לזהות את הכוח שעל ההר. בעקבות זאת החליט מפקד הטייסת, יובל אפרת, כי יבצע את משימת החילוץ במסוק אחד בלבד. על אף קשיים מרובים בטיסה ובזיהוי, הצליח אפרת, אשר הדליק את אורות הנחיתה של המסוק כדי להקל על הכוח להכווינו, לזהות את הכוח. הוא נחת בקרבתם ופינה אותם לקווי צה"ל.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחרת נתברר כי הכוח השיג פגיעות טובות במטרות וכי הפעולה הצליחה[3]. למפקד טייסת היסעורים 118, סא"ל יובל אפרת, הוענק לאחר המלחמה עיטור המופת על כושר הטיסה והנחישות שהפגין במבצע[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל אפרת, ‏היום מלחמה, מערכות גיליון 391 אוקטובר 2003 .
  2. ^ יהונתן שמיר, סוללת נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים בפעולה מעבר לקווים, שבוע לפני הצליחה סא"ל (במיל') שמיר מספר על מבצע פונטיאק עליו פיקד עמוס ירון
  3. ^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, דביר, 2004, כרך ב' עמודים 519-520.
  4. ^ סא"ל יובל אפרת, באתר הגבורה.