גדוד 100
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על קרבות הגדוד לאחר קרב החווה הסינית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על קרבות הגדוד לאחר קרב החווה הסינית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | גדוד שריון-חרמ"ש |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 9 באוקטובר 1973 – לאחר המלחמה |
| מקים היחידה | אהוד ברק |
| מלחמות |
 מלחמת יום הכיפורים |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | חיילי מילואים חוזרי חו"ל |
| ציוד עיקרי | טנקי מג"ח (M48 פטון) |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
| מפקדים | סא"ל אהוד ברק |
  | |
גדוד 100 היה גדוד שריון-חרמ"ש מאולתר שהוקם במלחמת יום הכיפורים במפקדת קצין שריון ראשי, מרדכי צפורי, והורכב מאנשי מילואים ישראלים שלמדו או עבדו בחו"ל ושבו לישראל עם פרוץ הקרבות וממתנדבים. לוחמי הגדוד לא הכירו זה את זה ולא לחמו יחדיו לפני כן. מפקד הגדוד היה סא"ל אהוד ברק. הגדוד לחם בקרב החווה הסינית, במסגרת מבצע אבירי לב וסייע בחילוץ גדוד הצנחנים 890 משוחות ה"חווה".
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אהוד ברק שב מלימודיו באוניברסיטת סטנפורד ב-7 באוקטובר 1973, יום לאחר פרוץ הקרבות. ב-9 בחודש סופח בהוראת הרמטכ"ל, דוד אלעזר, למפקדת קצין שריון ראשי במחנה ג'וליס עם פקודה לארגון גדוד. הייתה זו הפעם הראשונה שבה פיקד ברק על גדוד שריון מאז שעבר הסבה לשריון, לפני שיצא ללימודים. ברק הצליח, למרות מחסור בציוד, בנשק ובתחמושת, להקים מאנשי מילואים חוזרים גדוד בהיקף של שתי פלוגות טנקי מג"ח (M48 פטון) ופלוגת חרמ"ש.
סגן מפקד גדוד היה נחום גת, גם הוא שב (באותה טיסת אל על מנמל התעופה קנדי בניו יורק עם אהוד ברק) מלימודיו בהנדסת אווירונוטיקה וחלל באוניברסיטת סינסינטי. אחד ממפקדי הפלוגות בגדוד היה סגן משה עברי סוקניק.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 באוקטובר הוכפף הגדוד לפיקודה של חטיבה 460 בפיקודו של גבי עמיר ולפני עלות השחר ב-17 באוקטובר נשלח למשימת חילוץ הצנחנים, שנקלעו לאש תופת בציר "טרטור" שבמתחם "החווה הסינית". פעולת הגדוד בשטח זכתה לשבחים ולגינוי כאחד. הפעולה הייתה בסיכון גבוה מאוד, כאשר טנקי הגדוד חשופים על רקע החול הבהיר והלילה המואר לעיני חיילי הצבא המצרי, שהיו מחופרים ומצוידים היטב בנשק נ"ט, כולל רקטות RPG, טילי "סאגר" ואמצעי ראיית לילה. לעומת האויב, לגדוד 100 חסרו מקלעים ותחמושת. יש הטוענים כי הייתה זו פעולת התאבדות[1]. במהלך קרב החילוץ נפגעו חמישה טנקים ושני נגמ"שים, 10 לוחמים נהרגו ו-20 נפצעו[2]. עם זאת, בוצעו במהלכו מספר מעשי גבורה, על אחד מהם זכה המ"פ סוקניק בעיטור העוז[3]. אולם, הגדוד נכשל במשימתו והצטרף למעשה לצנחנים הלכודים, וברק פקד על נסיגה מההסתערות אל עמדות מוגנות ובכך ניתק מגע קרבי. על החלטה זו ספג ברק ביקורת, למשל מאת אורי מילשטיין[4].
בשעות הצהריים, במהלך המאמץ של פיקוד הדרום לחילוץ כוח הצנחנים, השתתפו נגמ"שי הגדוד בחילוץ לכודים ופצועים בעוד הטנקים הבלתי פגועים חוסמים את הכוח המצרי. הסמ"פ אשר טל שנפצע ונותר מאחור, יחד עם קצין הצנחנים חזי דחבש וצנחנים נוספים, חולצו לבסוף על ידי ברק[5].
בלילה שבין ה-17 ל-18 באוקטובר צלח הגדוד את תעלת סואץ ל"אפריקה" (הגדה המערבית של התעלה), יחד עם חטיבה 460 על גבי "תמסחים".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973, הוצאת דביר, 2011
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרשור שיחת לוחמים באתר "פרש"
- חילוץ נפגעים מ”קרב הצנחנים בחווה הסינית”, באתר "במה להיסטוריה צבאית", 28 בדצמבר 2013, חילוץ נפגעים מ”קרב הצנחנים בחווה הסינית” – פרק ב’, באתר "במה להיסטוריה צבאית", 5 בינואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ירון קייזר: אמת יש רק אחת. הסיפור האמיתי והמלא. מה באמת קרה בחווה הסינית וספרו של מיכאל אחי עמוס-הרשקוביץ, מראה סדוקה, הוצאת נרקיס, 2007
- ^ "צליחה", עמוד 275.
- ^ "בעוז רוחם"
- ^ הפורום לתחקור קרבות: לחקור ´החווה הסינית´, באתר ערוץ 7, 7 ביולי 2004
- ^ מכתבו של אורי מילשטיין ובספר "צליחה" עמ' 224.
