מארב הקומנדו המצרי ברומני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחמת יום הכיפורים
מלחמה: מארב הקומנדו המצרי ברומני
תאריך התחלה: 7 באוקטובר 1973
תאריך סיום: 7 באוקטובר 1973
מקום: רומני
31°01′18″N 32°40′04″E / 31.021751944444°N 32.667846944444°E / 31.021751944444; 32.667846944444 
תוצאה: אבדות לשני הצדדים
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

מצריםמצרים  מצרים

מפקדים

לא ידוע

אבידות

10 הרוגים, 20 פצועים

70 הרוגים

הקרב עם מארב הקומנדו המצרי ברומני היה קרב שניטש בבוקר היום השני למלחמת יום הכיפורים בין חיילי הצבא המצרי לבין חיילי צה"ל בגזרה הצפונית של חזית סיני. היה זה הניסיון המשמעותי ביותר של הצבא המצרי לעכב את הגעת כוחות המילואים של צה"ל לחזית זו. זה היה גם הקרב הראשון של חיילי המילואים של צה"ל בחזית זו והקרב הראשון שניהלה במלחמה אוגדה 162.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 17:30 ביום 6 באוקטובר, כשלוש וחצי שעות לאחר פרוץ המלחמה הונחתה באזור רומני (כ-30 קילומטרים ממזרח לתעלת סואץ) באמצעות מסוקי סער מסוג מי-8 פלוגת קומנדו מצרית. משימתה הייתה לעכב את הגעת כוחות המילואים של צה"ל לחזית סיני שצפוי היה שינועו על הציר. הפלוגה נעה רגלית והתמקמה באזורים שולטים בעומק של עד כ-500 מטר מצפון לכביש. כשברשותה גם נשק נ"ט - טילים מדגם סאגר ורקטות RPG-7.

בליל ה-6 באוקטובר ובוקר ה-7 באוקטובר 1973 נעו כוחות צה"ל על הציר מבלי שהותקפו על ידי המארב. בין היתר נע על הציר חפ"ק אוגדת שרון וכוחות מחטיבת השריון 217, בפיקודו של אלוף-משנה נתן ניר. היא הייתה אחת מחטיבות המילואים של אוגדה 162 בפיקודו של האלוף אברהם אדן. האוגדה התגייסה ביום הקודם ועמדה לקבל מידי אוגדת סיני את האחריות על הגזרה הצפונית של החזית. חטיבה 217 נעה מערבה על גבי מובילי טנקים בציר הצפוני של סיני, המתמשך מאל עריש אל רומני ובלוזה.

בסמוך לרומני בשעה 5:00 לפנות בוקר ירד מהמובילים הגדוד הקדמי של החטיבה, גדוד 113 (בפיקודו של סגן-אלוף אסף יגורי), והמשיך לנוע מערבה על פני המארב המצרי מבלי שהותקף על ידו. בשעה 5:30 כאשר הגיע למקום הגדוד השני, גדוד 142 (בפיקודו של סא"ל נתן פירעם), והחל לרדת מהמובילים, פתחה הפלוגה המצרית באש עליו. במכת האש הראשונה נפגעו ועלו באש שני טנקים, זחל"ם, משאית וכלים נוספים של הגדוד.

מפקד החטיבה ניר פקד על גדוד 113 שבינתיים הגיע לבלוזה להסתובב, לשוב אל אזור הקרב ולחסל את המארב המצרי. מפקד האוגדה אדן שמע את הפקודה ברשת הקשר והתנגד לה. הוא סבר שבכך משיגים המצרים את מטרתם – עצירת כוחות המילואים הישראלים מלהגיע לחזית. לדעתו היה מקום להשאיר את ההתגברות על המארב לכוחות האוגדה שהתקרבו למקום הקרב ממזרח, אך לאחר שהסביר לו ניר את ממדי המארב הוא ביטל את התנגדותו.

גדוד 113 שהיה עדיין בהתארגנות וכלל 10 טנקים וזחל"ם תקף את המארב ללא סיוע ארטילרי. בשעה 6:30 לערך הגיע גדוד 113 במטרה "לשטוף" את המארב המצרי אך מיד בתחילת ההסתערות נפגעו מספר טנקים, נהרגו 7 חיילים (בהם הקמב"ץ וקצין האג"ם של הגדוד) ו- 12 חיילים נפצעו. חיילי הקומנדו המצרי לחמו היטב ושיגרו אמצעי נ"ט רבים. בשלב זה החליט המג"ד אסף יגורי להיערך לקרב מחדש. כיוון שהטנקים של חטיבה 217 התקשו לתמרן בדיונות העמוקות באזור המארב, ביקש המח"ט ניר תגבורת של חיל רגלים. חיילי החרמ"ש של האוגדה טרם הגיעו לחזית. על כן שלח האלוף אדן אל ניר שני צוותים של סיירת שקד, שהיו ממונעים על גבי שמונה זחל"מים, לאחר שפגש אותם במקרה ליד מפקדת הגזרה הצפונית של צה"ל בבלוזה. הקרב עם פלוגת הקומנדו המצרית נמשך שלוש שעות שבמהלן נחסם הציר לתנועה. לחימת חיילי הסיירת סייעה בחיסול המארב.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסופו של הקרב נותרו פזורות בשטח גופותיהם של כ-70 חיילים מצרים[1], ומפקד הפלוגה המצרית נפל בשבי צה"ל. בקרב נהרגו עשרה חיילי צה"ל ולמעלה מ-20 נפצעו.

מפקד האוגדה אדן העריך את לחימת פלוגת הקומנדו המצרית כמוצלחת[2]. עם זאת, המארב לא הצליח בסופו של דבר לעכב באופן משמעותי את הגעת אוגדה 162 לחזית, שכן האוגדה ניתבה את יתר כוחותיה שנעו מערבה אל ציר תנועה מקביל, שעקף את אזור רומני מדרום.

גדוד 113 של חטיבה 217 נפגע קשה למחרת במסגרת מתקפת הנגד הכושלת של צה"ל בסיני ומפקדו אסף יגורי נפל בשבי המצרי.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הבר ושיף, עמ' 379. לפי מקור אחר (אדן, עמ' 40) היו למצרים 100 הרוגים.
  2. ^ אדן, עמ' 40.