שיחה:השם המפורש

האם מצאו אפיגרף של השם בסיני או בנגב? בן הטבע 17:44, 22 דצמ' 2004 (UTC)

טעות גדולה ביותר!

השם המפורש, הוא שם בן 72 אותיות. אחריו, אם איני טועה, שם בן 42 אותיות, אחריו שם בן 12 אותיות, ורק לאחריו שם בן 4 אותיות. חלק מהמקורות שהובאו, אינם מתייחסים לשם בן 4 האותיות.

הערה חשובה

בס"ד הוספתי תוספת חשובה, מקווה שזה רלוונטי, אם לא אז אשחזר לגירסא הקודמת. תתנו לי בבקשה חוות דעת, תודה, ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 21:25, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

שחזרתי לגירסא הקודמת. דוד 21:56, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

בס"ד התוספת לא מתאימה לפה? אני יודעת שזה נכון, אבל לא באה להתווכח. במחשבה שנייה, אני מצטערת על הנגיעה בערך. ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 21:59, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

פרסום פוגעני

פרסום השם המפורש במאמר של ויקיפדיה הוא פוגעני. לדעתי יש להסיר ולמחוק את התמונה. אני לא דתי אבל מדובר בחוסר כבוד משווע לדת, פשוט מפני שקיים איסור מפורש להיחשף לצירוף האותיות הזה. אם התנ"ך נזהר בנושא זה, אז מי אנחנו? אני מתפלא מעט על הדתיים שבחבורה. בברכה, קקון 20:50, 11 נובמבר 2005 (UTC)

אני לא רואה בזה שום דבר פוגע. זה השם ואין פה משום חוסר כבוד. גילגמש • שיחה 20:53, 11 נובמבר 2005 (UTC)

לא ידעתי שהתמונה בויקישיתוף, אם כך יש להסיר אותה מן הערך. אם כבר קיים צירוף אותיות שיש איסור לפרסמו, אז אני לא מבין מה בוער לעשות את זה. אי הפרסום יוסיף יותר כבוד לויקיפדיה מן הפרסום. אגב, אני זוכר שפעם הערת לי על "טמפון", אז נו באמת. בברכה, קקון 21:04, 11 נובמבר 2005 (UTC)

אני מסכים עם קקון. זה באמת לא בסדר. מארק ברלין 21:09, 11 נובמבר 2005 (UTC)

אני מציע ששניכם תיקראו את הערך בעיון רב, ואז תחליטו אם התמונה פוגענית או לא. אולי תשכילו במשהו. עמית 21:19, 11 נובמבר 2005 (UTC)

אם התמונה לא פוגעת בך, אז אני מציע שתגיש את המאמר לעיון של רב, ושהוא יקרא בעיון רב ויתמצת לך במילים פשוטות במה עוסק המאמר, כי לא נראה לי שהפנמת את זה. לי יש מספיק עבירות, תודה. בברכה, קקון 21:26, 11 נובמבר 2005 (UTC)

אין טעם לקיים את הדיון בשני מקומות שונים. יזמת דיון הצבעת מחיקה אז תתמקד בו בבקשה. גילגמש • שיחה 21:28, 11 נובמבר 2005 (UTC)

חברים, הרי לכם התייחסות של "איש דתי", ושקצת עסק בנושא. אין איסור להיחשף לצירוף האותיות של השם המפורש. והראיה היא שבכל תנ"ך וחומש תוכלו למצוא אותו. יש איסור לקרוא אותו כאותיותיו, ויש גם איסור לכתוב אותו (וכל אחד משבעת שמות ה') במקום שיבוא לידי ביזיון או מחיקה (חז"ל תיקנו חג קטן על היום שבו הפסיקו להזכיר שם השם בשטרות חולין [אגב, קצת בשונה מהדולר האמריקני...]; כמבואר במגילת תענית). לכן לא נהגו להדפיסו במאמרים סתם, או בספרים "רגילים" - אפילו ספרי קודש. על גבי המחשב, לרוב הדעות אין בעיה של מחיקה, וגם לא שייכת השלכה לאשפה או משהו כזה. הבעיה היחידה היא בחשש שמא ידפיסו את המאמר, ואחר כך יזרקו אותו לפח, במקום לגנוז אותו. מכיון שזה חשש רחוק, ואילו לערך עצמו כתיבת השם היא חיונית, נראה ודאי שעדיף להכריע שראוי לכותבו. מה שכן, אולי בערכים אחרים כדאי לחשוש לזה (ולרגישותם של כמה אנשים שחושבים שזה איסור), ולכתוב כרגיל, "ה'". הלל 23:29, 12 נובמבר 2005 (UTC)

האם זה ירגיע את הרוחות אם תתווסף לערך אזהרה מפני חילול הקודש אם ידפיסו את המאמר ואז יזרקו אותו?ladypine 23:36, 12 נובמבר 2005 (UTC)

זו, אגב, יכולה להיות אזהרה מועילה לכל הערכים העוסקים בענייני יהדות. בעלוני פרשת שבוע מודפסת לרוב אזהרה: "נא לשמור על קדושת הגיליון". אפשר גם כאן לכתוב משהו מעין: "על פי ההלכה היהודית, אין לזרוק לפח דפים עם דברי קודש, אלא לגונזם". לא נראה לי שזה כזה קריטי, אבל מכיון שוויקיפדיה מלאה אזהרות כאלה ואחרות, יהיה נחמד אם גם זו תהיה. הלל 23:55, 12 נובמבר 2005 (UTC)

לא נראה לי במקום. אם מישהו הולך ומדפיס את הערך "השם המפורש" וזורק את הדף אחר כך, חזקה עליו שאינו דתי ואינו מייחס חשיבות לאמונה בדבר קדושת המילה הזו. בכל מקרה, דומני שהאחריות היא על מדפיס הדף, לא על יוצר הערך. בנוסף אני רוצה לציין שמבחינתי האישית הופעה של הזהרות כאלה בויקיפדיה היא היא פרסום פוגעני שיגרום לי כקורא תחושה רבה של חוסר נעימות. בשום פנים אין להכניס הערות כאלה מבלי שמקבלים החלטה שיש מדיניות כזו. Odedee 00:14, 13 נובמבר 2005 (UTC)

גם "ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה" אינה תבנית שנצרכת כל כך, מהטעמים שאתה עצמך אמרת. זה נראה לי סתם העתקה מ"ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי", שמתאים לכסת"ח המשפטי הרגיל. לא שהבנתי מה נזעקת. אם תשים לב, מי שהציעה את ההצעה אינה דתיה כל כך עד כמה שידוע לי, והיא עשתה זאת כדי "להרגיע את הרוחות", היינו שלא כל פעם יבוא איזה מישהו ויצעק על חילול הקודש או משהו כזה. אני אישית לא בעד ולא נגד. הלל 00:33, 13 נובמבר 2005 (UTC)

מה שכתבתי התייחס להצעה (שאני יודע שליידיפיין הציעה) ולא למציע זה או אחר. אני חושב שזו הצעה לא טובה. כפי שכתבת, זה כסת"ח. אני בדעה שצריך למעט בכסת"ח ולא לחיות במכבסת מילים. Odedee 00:39, 13 נובמבר 2005 (UTC)

אני אכן חילונית באופן אישי, אבל קודם כל אני בעד יעילות פרטו. אם אפשר לעשות משהו כך שלא ייפגעו קוראים מסויימים, בלי שדבר זה יפגע בקוראים אחרים, לדעתי כדאי לשקול את הדבר. נקודה נגד ההצעה שהעליתי היא שהשם המפורש אינו מופיע רק בערך זה, אלא יכול להופיע בכל ערך בו מצוטט התנ"ך. בעוד ששילוב אזהרה בנוגע לקדושת הגליון (אם יודפס העמוד) יתכן שמקומה יכירנה כאן, הרי שלפי אותו הגיון צריך להוסיף את ההערה בכל מקום בו מצוטט השם המפורש בכל ערך שהוא.ladypine 16:47, 13 נובמבר 2005 (UTC)

במידה וקיימת האפשרות הטכנית לכך במדיהויקי, אפשר להשתמש ב-CSS כדי להציג אזהרה מפני חילול קודש רק כאשר הדף מודפס, שלא תוצג על המסך (אלא אם כן עושים "הצג לפני הדפסה").צחי 17:40, 26 מרץ 2006 (UTC)

באמת, אולי גם נוסיף "בס"ד" אוטומטי לכל וויקיפדיה? וברצינות, אני מניח שמרבית המשתמשים יעדיפו לדעת מה הם מדפיסים לפני שהם שולחים להדפסה. ואדם שבאמת אכפת לו מהנושא, יידע גם בלי הערה כזאת שיש לשמור על קדושת הדף... Daniel1 10:15, 23 אפריל 2006 (IDT)

לדעתי כותרת הערך צריכה להיות "יהוה" ולא "השם המפורש". אין כל הגיון בשינוי מדיניות הנובע מאמונה תפלה. ערך הוא ערך ובאנציקלופדיה צריך לקרוא לערך בשמו. ―פיליפ (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תגובתך היא לדיון מלפני כמעט ארבע שנים. דיון עדכני יותר מתקיים כעת בפסקה התחתונה. אביעדוס • ה' בשבט ה'תש"ע • 22:36, 19 בינואר 2010 (IST)

מקור השם

הביטוי "י-ה-ו-ה" כשם האלוהים מופיע בפעם הראשונה בספר בראשית פרק ב'. לא ברור לי למה כתוב בערך שמקורו הוא בספר שמות.

ופירוש השם?

אני לא יודע, אבל כנראה שזה היה שם של אחד האלים הכנעניים. מצאו בארץ מספר מקדשים שמוקדשים ל "י-ה-ו-ה" ולאלים אחרים, כמו למשל אשתורת.

מה הקשר? פשוט היו זמנים בהם עבדו את יקוק ביחד עם אלים אחרים. מדובר באותו יקוק שבתורה ולא אל אחר. עדן 17:12, 26 מרץ 2006 (UTC)

בספר בראשית מופיע השם כיוצר ופועל, אך ללא קשר ישיר לבני אדם בציווי או בנבואה (למעט צירוף של יקוק אלוקים, במקומות מעטים). בספר שמות לעומת זאת, כמו שמופרש במקרא השם מופיע לראשונה בנבואה. ואכן מאז, רוב הציווי למשה הינו בשם זה ("וידבר יקוק אל משה לאמר"). אם תרצה לראות בכך ראיה לאיחור ספר בראשית, זו אפשרות. אליהו52ז • שיחה 01:07, 30 באפריל 2007 (IDT)

ערך חסר

הערך כהוותו אינו יותר ממדרש מבולבל העוסק רק בסוגיית "השם המפורש", אך מתעלם לחלוטין מהיותו גם הפניה ל"יהוה", כך שאין בו כלל דיון בסוגיית מקור השם, מאיזה תרבויות נשאבו האל ושמותיו (כמו אלוהויות אוגריתיות, כנעניות ובבליות מסוג אנליל, אל, יהו, וכו').

רלף פון שוונץ 11:31, 23 נובמבר 2005 (UTC) אורי רדלר

הצעה לפיסקה נוספת

הצעה לפיסקה. כתבתי אותה פה, כי אין לי מושג איפה לשבץ אותה. מי שיש לו רעיון, מוזמן לשלבה בטקסט.

כבר בתורה אנו מוצאים הימנעות משימוש בשם המפורש בהקשרים מסוימים, והעדפת כינוי. "ויקב בן-האשה הישראלית את-השם ויקלל" (ויקרא כ"ד, י"א). DGtal 09:45, 15 פברואר 2006 (UTC)

אין מה לשבץ אותה, כי היא לא נכונה. "נקיבת שם" אינה קשורה דווקא לשם ה', אלא לשם של כל אישיות. כך גם "האנשים אשר ניקבו בשמות", ועוד. הלל 18:47, 2 מרץ 2006 (UTC)

מקבל את דבריך. DGtal 18:53, 2 מרץ 2006 (UTC)

אומנם "נקיבת שם" איננה מיוחדת לשם ה', אך חז"ל פירשו את "השם" הספציפי הזה כשם המפורש.

כן יש עוד אזכור במקרא למשמעות של "השם" במשמעות שם ולא בעל השם: "ליראה את "השם" הנכבד והנורא הזה את יקוק אלוקיך". אליהו52ז • שיחה 01:12, 30 באפריל 2007 (IDT)

פסקה שנמחקה ע"י אלמוני בקשר לצופן דה וינצ'י, האם המחיקה מוצדקת?

לא קראתי את הספר, אז השאלה מופנית למי שכבר קרא. הפסקה שנמחקה:

גם בספרו של דן בראון - צופן דה וינצ'י מופיע שם הוי"ה כביטוי לשילוב שבין האיש לאישה.

DGtal 20:15, 28 פברואר 2006 (UTC)

אם לא קראת, למה אתה מניח שהמחיקה הייתה לא מוצדקת? קרא את הספר ואשמח לשמוע את דעתך לאחר מכן. גילגמש • שיחה 20:18, 28 פברואר 2006 (UTC)

לא הנחתי, ולכן לא שחזרתי. מהמעט ששמעתי על הספר הגיוני שהמשפט שם, ולכן השינוי נראה קצת חשוד, ואין לי כוונה לקרוא את הספר בעתיד הנראה לעין, אז הצפתי את הבעיה לציבור. DGtal 20:26, 28 פברואר 2006 (UTC)

אז מורידים או לא? מה נסגר אתכם? בכל זאת, פסקה שכתבתי?! :-) היהודי ּ ה' הוא המלך! ּ שיחה 08:23, 1 מרץ 2006 (UTC) חודש אדר שמח ונהפוך הוא!

זה ספר סתמי שזכה, אמנם, לפרסום, אבל אין סיבה מיוחדת לציין אותו בהקשר הזה. מה גם, הספר עוסק בנושאים אחרים. גילגמש • שיחה 08:27, 1 מרץ 2006 (UTC)

שוין. בסיידער. א גיט חודש (אנלא יודע איך אומרים חודש באידיש...) הנ"ל.

הגיית השם

בכמה סרטים ראיתי שהנוצרים מבטאים את השם כמו "עושה" (ועם דבליו), ולא ככתוב, מישהו יודע? אריה א 17:24, 26 מרץ 2006 (UTC)

ראיתי באנציקלופדיה העברית שאין לזה בסיס מוקדם (אני לא זוכר בדיוק והיא לא לידי). אחיה פ. 17:30, 26 מרץ 2006 (UTC)

מה זה "ככתוב"? באין ניקוד איך יודעים? odedee • שיחה‏ 17:32, 26 מרץ 2006 (UTC)

אדייק בדברי, 'ככתוב' - כוונתי 'ככתוב בערך'. אריה א 21:19, 26 מרץ 2006 (UTC)

אולי פספספתי משהו, אבל עד כמה שראיתי בערך לא כתוב אופן ביטוי השם... עד כמה שידוע לי כיום מבטאים באנגלית כמו בשם הכת Jehovah's witnesses, אך צפיתי במספר תוכניות היסטוריה שבהן הוצגה הגירסה Yahweh. ‏odedee • שיחה‏ 05:44, 27 מרץ 2006 (UTC)

בערך נכתב כך: "רבי יעקב עמדין סבר שניקוד השם היה כמו המילה 'לְעוֹלָם', על פי הפסוק 'זה שמי לעֹלם' שחז"ל דרשוהו על איסור הגייתו ('העלמתו') של השם המפורש. זוהי ההגייה המקובלת אצל הנוצרים...". דבר זה מתאים להצעתך הראשונה, אך אני מכיר דווקא את הצורה השניה שהבאת (כאשר ה'a' נקרא בדומה ל'o'). אריה א 15:21, 27 מרץ 2006 (UTC)

יש שגורסים כך, ויש שכך. חלק מן הקראים, וכן הנֶ‏צַ‏רים משתמשים גם הם בYAHWEH. קיים ספק האם בעברית עתיקה הייתה האות ו' VAV, או WAW כמו בערבית. בהתאם, חוקרים חלוקים בדעתם בנגוע לביטוי השם. בכל מקרה, אני חושב שכדאי להכניס את שתי הגרסאות והמחלוקת לערך. ירדן זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 21:12, 22 בינואר 2010 (IST)

סתם לידע כללי

והיחידים שמישתמשים בשם הזה היום הם אירגון עדי יהוה

וככול הידוע לי הם כת מסיונרית הפועלת בישראל. האם מי שכותב עליהם רוצה לעזור למסיון? יצחק - שיחה 19:55, 24 בפברואר 2008 (IST)

בס"ד

כתוב בשולחן ערוך סימן ה, סעיף א:
"יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה, ובהזכירו אלקים, יכוין: שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כלם."

מדהים. תודה רבה על התוספת לידע הכללי, אני באמת לא מאמין איך יכולתי להסתדר בלי זה.

אז אתה טועה. יש גם יהודים מזרמים שונים שמשתמשים בשם. וגם אם מה שאמרת היה נכון, מה הקשר? זה השם של אלוהי אברהם, יצחק ויעקוב. זה שהם הוגים את השם אומר שאסור לנו לכתוב עליו ערך? ירדן זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 21:15, 22 בינואר 2010 (IST)

הועבר מ"הכה את המומחה"

ה' בארכיאולוגיה וחקר המקרא המודרני

ה' היה בראשיתו אורקל מדברי אדומי-מואבי. שמו היה "ה'-יראה" או "ה'-רואי" או "ה'-ראה". הוא נזכר בסיפרי האבות, עד שמואל. העקדה נעשתה ב"הר ה' יראה", הגר פגשה את האורקל בבאר "לחי רואי", שם גם השתכן זמנית יצחק ולשם הובאה רבקה, שבט ראובן קשור בשמו (ראו- בן), שמואל היה "רואה", נביא בארו (= חוזה עתידות, רואה נסתרות ועושה קסמים) של ה'-יראה ועוד. גם "האורים והתומים" הם מלשון ראייה וכך האתר הפולחני אלון מורה המיוחס לאברהם, ואולי גם מקור המלה "תורה" התגלגלה משם האורקל ראה. משה מיזג את האורקל ה' יראה עם אל-עליון ראש הפנתיאון הכנעני. משה לא היה מונותאיסט, הוא היה פגני ככול בני תקופתו. ההארה המונותאיסטית החלה אחרי שכוהנים מצאצאי משה גורשו לענתות מירושלים בידי שלמה ונותרו ללא תשמשי קודש, שהועברו לכוהני אהרון. הד זיכרון לקשר בין האורקל לאלוהי ישראל מוצאים בספר "דברים" הדויטרונומיסטי, המדבר על הקשר בין אלוהי ישראל לשעיר (=אדום). עוד נזכר ב"מלכים", שאמציה מלך יהודה פלש לאדום, לקח את אולהי שעיר לירושלים בירתו והפך אותםו לאלוהיו (חומר מקיף בנושא ראו בסדרת ספרי "התנ"ך החילוני"). בכונתילת עג'רוד נתגלתה כתובת "ליהיה שומרון ואשרתו". על שפת כד-מנחה צויר אלוהי ישראל (לא יהודה) בדמות שור ("אביר ישראל") ולידו אשרה זוגתו בדמות פרה (ליתו, באכדית, האם לאה נקראת על שמה). ... וכמובן... רציתי להמשיך העידכון אך הטקסט נמחק, כנזכר...

אני אישית כופר בכל מה שכתבת למעלה, אבל גם אם זו דעה מחקרית, לא הובאו שום מקורות שלטענות האלה. אם יש מקורות לטעניות ספציפיות צריך להפנות אליהם. הפניה להתנ"ך חילוני שמגדיר עצמו כמדע פופולרי איננו מקור רציני דיו. DGtal 15:47, 13 בדצמבר 2006 (IST)

מבלי להיכנס לוויכוח (שאיני מבין בו מספיק), הטקסט המחוק לא הלך לאיבוד; הוא שמור ב"גרסאות קודמות". אביעד המקורי 15:49, 13 בדצמבר 2006 (IST)

השם המפורש צריך להתפרש לפי פירושו ביהדות, ולא לפי פירושו על ידי "מי שאין להם חיך" כהגדרת הרמב"ם. נבקשך פעם הבאה או להציג מקורות, או לכתוב את הפירוש הדתי קודם, ואז לכתוב כי יש חוקרים בזמנינו הסוברים את... (דברי ההבאי שכתבת לעיל). אוראל • שיחה • הצטרפו למתקפת האיכות בנושא היסטוריה של סין 06:43, 25 באפריל 2007 (IDT)

השם המפורש בקולנוע

הואיל ויש כאן התייחסות לשימוש בשם המפורש בספרות מן הראוי לציין גם שימושים שנעשו בקולנוע. דוגמא אחת היא הסרט אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון.

לכל הממהרים לשחזר

ראו כאן תתקדמו הלאה לגרסאות הבאות, ותראו שכולם משחזרים אחד אחרי השני מהגירסה ללא מקפים לגירסה עם מקפים. זהו הסטטוס קוו. עם מקפים. לא לשחזר! תודה. 85.250.78.8 20:47, 26 ביוני 2007 (IDT)

יופי, ילדים גדולים. יודעים לשחזר ולנעול, ולא יודעים להגיב לטענות. רק לשחזר! לשחזר! לא אכפת להם שבמשך שנים (!) המצב היה הפוך, ויש סיבה לכך. יש תגובה? 217.132.143.39 22:20, 26 ביוני 2007 (IDT)

הייתה על כך החלטה בפרלמנט והוחלט לכתוב את השם. דניאל ב. 22:23, 26 ביוני 2007 (IDT)

כתיבת השם המפורש

נכון שאני צריך לכתוב ערכים, ואני באמת משתדל, אבל איך שהוא מצאתי את עצמי מסתובב ללא מטרה. מפה לשם אני מגיע לערך על עדי יהווה, ואני חושב לעצמי "חבל שמשתמשים בשם המפורש, יהיה נחמד שלא להשתמש בו כמחווה של רצון טוב והוסיף עוד ו' או משהו בסגנון". והנה, כאילו קראו מחשבותי, ואולי כי זו מחשבה מתבקשת, אני רואה שכבר היה דיון על זה בדף השיחה של הערך וכבר נתנו הפניה להצבעה בפרלמנט העוסקת העניין ובה נקבע שיש להשתמש בשם המפורש. די התבאסתי וכבר עמדתי לחזור למטרתי המקורית, משמע - ערך, ואז ראיתי שבעצם הרוב היו בעד שלא להשתמש בשם המפורש. ועולה השאלה: "חבר'ה, מה קורה?" סתם עומר • שיחה 16:33, 25 ביוני 2007 (IDT)

היו שם שלוש הצבעות. בהצבעה הראשונה היה רוב לשימוש בשם המפורש. בהצבעות השנייה והשלישית היה רוב לשימוש ב"ה'". ערך זה נכלל בהצבעה הראשונה. ‏– rotemliss – שיחה 16:36, 25 ביוני 2007 (IDT)

אני מדבר על ההצבעה הראשונה בה בעצם היה רוב לשוללים את השימוש בשם המפורש, אלא שהם התפצלו לשתי שיטות להחלפתו. סתם עומר • שיחה 16:38, 25 ביוני 2007 (IDT)

1. לא היה רוב, אלא שיוויון, אם סופרים בצורה כזו.
2. לא סופרים בצורה כזו. למרות שספירת הצבעות על שלוש אפשרויות היא בעייתית יחסית, במקרה זה הספירה היא על סמך רוב קולות.

‏– rotemliss – שיחה 16:43, 25 ביוני 2007 (IDT)

טעות שלי, אכן היה שיוויון. נראה לי חבל שלמרות שהרצון של האנשים הוא לא להשתמש בשם - משתמשים בו. לדעתי ההצבעה הייתה צריכה להיות על האפשרויות "להשתמש" ו"לא להשתמש", ורק אם ההכרעה הייתה "לא להשתמש" - אז לפתוח הצבעה על האפשרות העדיפה להחלפה. על הדרך יוכלו גם אלה שתמכו בהשארת השם להביע את דעתם על ההחלפה. סתם עומר • שיחה 16:47, 25 ביוני 2007 (IDT)

במקום זה אני מציע שתציע לבוט ההחלפות שכל מקום שיש שם המפורש יחליף אותו ה' או משהו כזה. בברכה ערכן 16:56, 25 ביוני 2007 (IDT)

זה בלתי אפשרי כי לעתים השם המפורש הוא חלק מהציטוט מהתנ"ך. גילגמש • שיחה 16:59, 25 ביוני 2007 (IDT)

בציטוטים מהתנ"ך לא אמור להופיע השם, כך הוחלט באותה הצבעה.

אני בעד, אבל כמו שאני מכיר את ויקיפדיה, עצם המחשבה על החלפה כזו מבלי להתייעץ ולקבל את ברכת הרוב תעורר מלחמת עולם (ודי בצדק). (אני אישית מעיף להוסיף ו'.) סתם עומר • שיחה 17:09, 25 ביוני 2007 (IDT)

אי אפשר לעשות זאת, העמדה התקבלה בהצבעה. מלבד זאת, באותה המידה ניתן לטעון שהיה רוב מוחלט נגד השימוש ב"ה'" ונגד השימוש ב"י-ה-ו-ה". ‏– rotemliss – שיחה 17:06, 25 ביוני 2007 (IDT)

בויקיפדיה יש הרבה משתמשים ועורכים שומרי הלכה, וראוי להתחשב בדעתם ולא לכתוב שם הפורש. אם מדובר בהחלטה שנתקבלה בפרלמנט ואין סמכות להצבעה בבוט החלפות לשנות זאת, אז ראוי להגיש הצעת שינוי מדיניות לפרלמנט. אני לא רואה סיבה להתנגדות גם של החילוניים- מבחינת שומרי ההלכה זו פגיעה ומבחינת החילוניים זה לא אמור לשנות. שאלה משפטית: במידה והושגה הסכמה בדיון במזנון, זה יכול לבטל החלטה קודמת בפרלמנט או שצריך הצבעה פורמלית? ערכן 17:28, 25 ביוני 2007 (IDT)

אני לא רואה סיבה לעשות זאת. בערכים העוסקים בשם המפורש יש לכתוב את השם המפורש, כפי שאושר בפרלמנט. למשל, זהו שמו של הארגון הזה, ואין לכתוב אותו אחרת.

בנוגע לשאלה ה"משפטית": אם יש קונצנזוס רחב (מה שאין כאן), אולי – זה תלוי בכמה פרמטרים. ‏– rotemliss – שיחה 17:41, 25 ביוני 2007 (IDT)

אם לא תושג פשרה אעלה את זה תוך 3 ימים להצבעת שינוי מדיניות. ערכן 18:28, 25 ביוני 2007 (IDT)

אם אפשר לדבר על הארגון בצורה נקודתית, נראה לי עדיף להכפיל את הו'. כך זה גם תואם את כללי התעתיק. בלי קשר לתוצאת הדיון.

בנוגע לשאלה ה"משפטית": אולי אפשר להעלות את הדיון בפרלמנט. סתם עומר • שיחה 18:22, 25 ביוני 2007 (IDT)

ההתנגדות (שלי, לפחות), היא להכנסת שיקולים זרים לכתיבת אנציקלופדיה. הרי בדיוק באותה מידה אפשר לטעון שעצם העיסוק בנושא כמו הומוסקסואליות פוגע ברגשות הדתיים (וטענה קרובה אכן הועלתה בדיוני ההמלצה של הערך - שלא יהיה מומלץ כדי שלא יופיע בעמוד הראשי, ויפחיד אנשים, או משהו כזה). כך כבר נגיע לצנזורה, ואפשר לזרוק את כל העסק לפח. אז לא צריך להשתמש סתם בשם המפורש, אבל כשיש לזה צידוק הגיוני - כמו ציטוט מהתנ"ך, או בשם של ארגון (כמו "עדי יהוה"), שיקולי "רגשות" אינם רלוונטיים (ולא נעוות את השם עם כל מיני ו"וים מיותרים. עוד מעט נגיד שאסור לספור ויקיפדים, ושצריך לבדוק אם אין איזה צירוף שטני בדילוגי אותיות בערכים). עופר קדם 18:30, 25 ביוני 2007 (IDT)

אני ראיתי בדיון בהצבעה ההיא שגם באנציקלופדיות אחרות לא כותבים את השם, אז לפחות בקטע הזה - אל חשש. חוץ מזה, אני חושב שפה הבעיה יותר מהותית, אדם דתי לא יכול למחוק את השם המפורש. בעניין העיוות, ההצעה שלי מייחסת רק לעניין העדים ורק בגלל שכך התעתיק מדוייק, ככלל, הוספת מקפים לא תפגע באף אחד.

אני רק רוצה להזכיר שלפני שמתחילים את הדיון "לכתוב או לא לכתוב את השם?" צריך להתייחס לנקודה שפתחה את הדיון: "האם צריך לפתוח את הדיון 'לכתוב או לא לכתוב את השם?'?" זאת לאור מה שנמצא באותה ההצבעה. סתם עומר • שיחה 18:40, 25 ביוני 2007 (IDT)

בל"נ אני אפתח את זה להצבעת שינוי מדיניות עם סיום 3 הימים לדיון המקדים הזה. בכדי למנוע את הפיספוס שקרה בהצבעה הקודמת האפשרויות יהיו "לא יכתב שם המפורש בויקיפדיה העברית ובמידה ונכתב יתוקן ע"י בוט ההחלפות". או "מותר לכתוב שם המפורש בויקיפדיה העברית". במידה וההצעה הראשונה תתקבל הרי שהדיון לגבי הנוסח המועדף (שני ו', קו במצע, ה' או כל כינוי אחר יועבר להצבעה מיוחדת ב"בוט החלפות" (ברוב רגיל של בוט החלפות, משום שהחלטת הפרלמנט המוצעת, לכשתתקבל, תסמיך את ההצבעה בבוט החלפות להיות כ"תקנות" על ה"חוק" שאושר בפרלמנט. ערכן 18:59, 25 ביוני 2007 (IDT)

(מה זה בל"נ?)סתם עומר • שיחה 19:04, 25 ביוני 2007 (IDT)

(בלי נדר). עוזי ו. 20:26, 25 ביוני 2007 (IDT)

זה נכון, אבל פחות צודק. סתם עומר • שיחה 17:09, 25 ביוני 2007 (IDT)

למה שתיעשה הצבעה נוספת? ההצבעה בפרלמנט באה בדיוק בשביל למנוע את כל הדיונים המיותרים האלה. אביעד (H2O לשעבר)‏ • שיחה 00:52, 26 ביוני 2007 (IDT)

כי יש סיבה שתוצאות ההצבעה, בפורמט שהוצגה לא משקפת את רצון הויקיפדים. 2)מותר להציע לשנות מדיניות קיימת שלא מקובלת על המציע 3)כל עוד שאין ועדה שיפוטית כלשהי הולכים לפי הנהלים הרשמיים בלבד וזו זכותי לעשות זאת (הניסוח התקיף הוא רק כדי להבהיר כמה בעיית חוסר הסמכות השיפוטית בויקי העברית חמור) אי"ה ההצבעה תיערך בתום 3 ימים מתחילת הדיון.ערכן 02:32, 26 ביוני 2007 (IDT)

כל מדיניות קיימת שלא מקובלת עלייך אפשר להציע לשנות? זו בהחלט פרשנות מאוד מעניינת... אבל לא ככה הדברים עובדים, והניסוח התקיף לא עושה את דבריך נכונים. בהיעדר שינוי מהותי במצב הדברים, פתיחת הצבעה חוזרת בנושא זהה לחלוטין לנושא שבו כבר נקבעה מדיניות, היא מטרד לקהילה. טוב תעשה אם תנסה לשכנע כאן מדוע ראוי לדון שוב בנושא, במקום לאיים בהפרעה שבדיון חוזר בפרלמנט. אי אפשר לחזור ולטחון את אותם מים בשנית. כך אין מתקדמים לשום מקום. ‏odedee • שיחה 04:21, 26 ביוני 2007 (IDT)

הבעיה לא במדיניות. הבעיה היא עם ההצבעה הספציפית. (נראה לי, אני לא מדבר בשם ערכן) סתם עומר • שיחה 09:04, 26 ביוני 2007 (IDT)

הבעייה היא שבהצבעה הנידונה (ההצבעה הראשונה מבין השלוש- לגבי ערכים כמו הכת הנוצרית ושם המפורש) היו 3 אפשרויות- 1-שם המפורש 2-אותיות השם עם קו מפריד ביניהן 3) ה'. לאפשרות הראשונה היו 23 תומכים, לשנייה 20 ולשלישית 3. הוחלט אז כי הההצעה הראשונה התקבלה. יש כאן ספק סביר שהיה שוויון בין כלל המצביעים לו האשרויות היו בעד כתיבת שם המפורש או נגד כתיבת שם המפורש (23-23). בהיות שאין סמכות שיפוטית הוחלט שההצעה הראשונה נתקבלה, למרות שהייתה יכולה להיות פרשנות אחרת. אין זה גרוע יותר ממדיניות אחרת שמותר לשוב ולהעמידה להצבעה שוב אחרי חודשיים, כאמור ההצבעה היא חוקית לחלוטין ותתקיים במועדה. כמובן שבשביל שינוי המדיניות הקיימת אצטרך רוב של 60%. ולטענת אלו האומרים שההצבעה מטריחה- בהיעדר סמכות פורמלית המכריעה זאת אין לאיש זכות לומר זאת. ערכן 11:16, 26 ביוני 2007 (IDT)

לא הועלו כל טענות כנגד שיטת ההצבעה הזו, לא במשך ההצבעה ולא זמן רב אחריה. בנוסף, אין היגיון בחלוקה "בעד השם המפורש/נגד השם המפורש". זו הייתה הצבעה על דרך כתיבה: נכתוב באפשרות 1, 2 או 3. ‏– rotemliss – שיחה 11:23, 26 ביוני 2007 (IDT)

לא היתה שום בעיה בהצבעה הספציפית ולפני שמדברים בשמם של "שומרי ההלכה" כדאי לבדוק את הנתונים בהצבעה. נראה שפשוט לא קראתם את הדיון וההצבעה הקודמים. ערכן - אי אפשר ליזום הצבעה מחודשת רק בטענה שכעת יש לך סיכוי להשיג רוב. אני מצטער לומר זאת אבל ההצעות הרבות שלך בהן נתקלתי לאחרונה (הצבעות מחיקה מיותרות, הצעות/שליפות למהפכות מתמיהות ולאחרונה גם גרירת ויקיפד אחר למעמד מביך במפעיל נולד) מעידות על בוסריות שהיא על גבול המטרד (בצד הפחות נעים של גבול זה, לטעמי האישי). נריה 09:34, 26 ביוני 2007 (IDT)

אני מתנגד להצבעה מחודשת. לא השתנה שום דבר מאז פעם שעברה. דוד 10:53, 26 ביוני 2007 (IDT)

אין כאן הצבעה על אם תהיה הצבעה, זכותי המלאה לפי הנהלים, להעלות את הדבר להצבעה חוזרת ערכן 11:20, 26 ביוני 2007 (IDT)

אבל כדאי שתשתמש גם בשיקול דעת ותבין שאין שום סיבה להצבעה חוזרת, ושגם אין שום הסכמה על כך, ותסיק את המסקנות המתבקשות. ‏– rotemliss – שיחה 11:23, 26 ביוני 2007 (IDT)

מבחינה פורמלית:היה כבר תקדים להצבעות חוזרות על מדיניות שכבר נקבעה(יישובים מול התנחלויות, הורדת הרוב הנצרך לשינוי מדיניות מ-%65 ל-60%, וגם הצבעה נוכחית על שינוי תנאי הזכאות להצביע, כאשר תנאי הזכאות הקודמים נקבעו בהצבעה בעבר). אין שום צורך בהסכמה בדיון במזנון על קיום הצבעה נוספת, כתוב רק שמומלץ להקדים דיון במזנון לכל הצבעה בפרלמנט, מומלץ לקיים דיון, לא להגיע להסכמה על קיום הצבעה חוזרת- שהרי מטבע הדברים תומכי המצב הקיים יתנגדו להצבעה חוזרת. הנהלים הקיימים מגבילים פורמלית הצבעה כזאת רק בתוך חודשיים להצבעה הקודמת. כך שטכנית זכותי המלאה (וכן זכותו של כל ויקיפד בעל זכות הצבעה) להעלות את הדבר להצבעה. כעת השאלה אם זה חכם- תשובתי היא ש:א'- לא אני יזמתי את הדיון כך שיש לפחות עוד ויקיפד אחד ששותף לדעתי שהמדיניות הנוכחית איננה משביעת רצון(וזו השאלה החשובה, ואין זה משנה אם המדיניות הנוכחית מקורה בנוהג או בהצבעה קודמת שנערכה לפני יותר מחודשיים). ב'- מדובר על עניין מהותי מבחינת הויקיפדים שומרי ההלכה, כך שזה לא כ"כ בקונצנזוס להשאיר את המצב הקיים. ג'- כפי שהסברתי הייתה בעיות במתודולוגיה של ההצבעה הקודמת כדבר שאמור לשקף את דעת כלל הויקיפדים. בהצעה המוצעת יהיו רק שתי אפשרויות. ההצבעה תיערך, אולי תידחה בכמה ימים, אבל תיערך, בינתיים אשמח לשמוע דעות בקשר לניסוח ואופי ההצעה. אי אפשר פורמלית לשנות את המדיניות רק ע"י פשרה במזנון שתשיג קונצנזוס, גם אם תהיה כזאת באופן תיאורי, משום שמדובר על שינוי מדיניות שהתקבלה כבר בהצבעה. (אם המשפט האחרון מוטעה אשמח לנסות להגיע לפשרה שתמנע את ההצבעה). ערכן 11:43, 26 ביוני 2007 (IDT)

ערכן צודק בטענתו שעל פי התקנות הקיימות הוא יכול חהגיש הצעה לשינוי מדיניות בפרלמנט, גם אם על פניו נראה שאין לה סיכויים לעבור. הוא יכול. הוא יכול והדבר יגרום לבזבוז אנרגיה. הקהילה גדלה, פעם ההחלטות היו מתקבלות בפורומים קאמריים, אך כעת כשהצבעות מגיעות ליותר ממאה משתתפים, אולי יש מקום להגביל את האפשרות לפתוח בהצבעות ולהתנות אותה בגיוס מינימום של חמישה (לדוגמה) תומכים לפני פתיחת ההצבעה. אם לא נעשה זאת יכול לבוא וויקיפד בעל 100 עריכות, לאו דווקא ערכן, ולהפציץ אותנו כל כמה ימים עם הצעה חדשה לשינוי מדיניות, רק בשביל הכיף. בברכה. ליש 11:54, 26 ביוני 2007 (IDT)

אכן. אינני יודע מה המספר המדויק שמעליו ומעלה בא בחשבון ללכת לפרלמנט, אך אני יודע לזהות מתי המספר אינו מספק, וזה המצב כאן. לפעמים נדמה שאפשר לטרטר את הקהילה בגלל השיטה שבה היא פועלת, אבל ניסיונות כאלה ייבלמו באיבם. ‏odedee • שיחה 11:57, 26 ביוני 2007 (IDT)

אין כאן ניסיון לטרטר את הקהילה, ממש לא. היו מספיק הצעות, כמו זו הנידונה למטה שביטלתי בשביל לבדוק חומר רקע. הצבעה בנושא השם המפורש היא אקוטית מבחינת שומרי ההלכה, ושוב, מבחינת הנוהל זכותי הפורמלית להעלותה, בזה שמתי לב שהיה קונצנזוס, פרט לדעתו של עודד, שגם איים עלי בדף השיחה שלי. אבל בשביל לרצות את כולם אני אפתח תת פיסקה שבה רק מי שחושב שיש מקום לדיון נוסף בנושא שם המפורש יוסיף את חתימתו. ערכן 12:06, 26 ביוני 2007 (IDT)

מי שחושב שיש מקום להצבעה חוזרת בנושא השם המפורש יוסיף את חתימתו (בעד בלבד)

1. ערכן 12:46, 26 ביוני 2007 (IDT)
2. קוני למל שהוא אור לי"ג בתמוז - קראתי את רוב הדיון- ועדיין אני בעד הצבעה חוזרת!!!

ערכן, אינני חסיד החסימות במצבים רגילים, אבל אם אתה תמשיך בקצב הזה, מן הראוי יהיה לחסום אותך על כך שאתה משבש (במכוון) את הפעילות כאן - שהיא, אם טרם נאמר - כתיבת אנציקלופדיה. לא העלית ולו טיעון אחד שלא עלה בדיון הקודם. כל המלל בדיון הזה איננו עוסק כלל בגוף העניין אלא רק סביב הפורמליזם, המתודולוגיה וכו'. לגופו של ענין, מאחר ואני מבין שטרם קראת את הדיון הקודם (או שאתה מבקש בכוונה להתעלם ממה שנאמר), מה שהוחלט זה שבאופן עקרוני אין שימוש בשם הוי"ה, בדיוק בכדי למנוע פגיעה בך ובשכמותך. עם זאת, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל בהם לא ניתן להשתמש בכינוי (ה' וכו'). ישנם, נכון לעכשיו, בדיוק שני יוצאי דופן: האחד הוא הערך העוסק בשמו הפרטי של אלוהי היהודים - מטבע הדברים, הערך העוסק בשמו הפרטי, חייב לכלול, לפחות פעם אחת שם זה. כך נהוג בכל אנציקלופדיה מכובדת (ובכללן האנציקלופדיה העברית והאנציקלופדיה המקראית). באשר לעדי יהוה - אותו כנ"ל. אם תקרא את הדיון הנ"ל תראה שדתיים ושומרי הלכה (לא פחות ממך) הסכימו בדיון למצב הנוכחי, גם אם הצביעו ההיפך (גם אני הצבעתי הפוך, אך בדיעבד המצב הנוכחי מקובל עלי). הנימוק שהובא בדיון הוא שאין מניעה הלכתית מאחר וה"יהוה" שב"עדי יהוה" איננו זהה מבחינתנו לאלוהי היהודים. הדבר דומה לכך שכאשר אומרים "אלהיהם" על עובדי עבודה זרה אין כל צורך לומר "אלוקיהם" - אדרבה, יש בכך דווקא משום אי הבנה וביזוי של אלוהי היהודים. הדבר דומה גם לספר תורה של גויים שנשרפים "הם ואזכרותיהם". עד כאן דברי. נריה 12:48, 26 ביוני 2007 (IDT)

היה אפשר לרשום בכותרת הערך "עדי יהוה" וכן פעם אחת בפסקת הפתיחה "עדי יהוה (עדי ה')". ומשם לאורך הערך לכתוב עדי ה'. לא צריך לחזור על השם המפורש 20 פעמים. חגי אדלר 14:33, 26 ביוני 2007 (IDT)

לדעתי הסיפור עם אלהים אחרים לא עובד פה. כי אפשר למחוק את המילה אלהים, יש הנוהגים שלא לכתוב אותה מתוך כבוד. נקודתית, במקרה של העדים, נראה לי עדיף להצמד לכללי התעתיק, ועל הדרך לפתור את הבעיה (עדי יהווה). סתם עומר • שיחה 14:36, 26 ביוני 2007 (IDT)

אני מסכים לחלוטין עם נריה. גילגמש • שיחה 14:42, 26 ביוני 2007 (IDT)

אני מסכים עם ההסתייגות של חגי. אבל עדיין יש לתת את הדעת על ההצבעה המשולשת (שלוש אפשרויות) ההיא שבה לשתי אפשרויות הייתה אותה משמעות. סתם עומר • שיחה 14:44, 26 ביוני 2007 (IDT)

הכתיב "עדי ה'" הוא תוצאה אבסורדית של דיון זה, משום ש"עדי ה'" נראה כפלג של העדה החרדית או חב"ד. התוצאה המעשית היחידה של דיון זה היא שהשם המפורש נכתב עוד פעמים אחדות, ובכך הושגה תוצאה הפוכה לזו שאליה חתר יוזם הדיון. דוד שי 16:23, 26 ביוני 2007 (IDT)

שום עדה יהודית לא תכתוב את השם המפורש, כך שמספיק לכותבו פעם אחת על-מנת להבהיר זאת. בשאר הפעמים לא חובה להחלף ל-ה', אפשר לשים מקפים, ו, " ועוד כל מיני הצעות שאני אישית מעדיף על-פני שינוי המילה כולה. אגב, אין בעיה לשים מקפים בכל הפעמים בהם מופיע השם, אבל זה כבר דיון אחר והוא ידוסקס בפעם אחרת. סתם עומר • שיחה 18:15, 26 ביוני 2007 (IDT)

סוג של הרגעה

קודם כל לשאוף-לנשוף, זה הכי חשוב. ערכן, אל תהיה יותר מדי נחרץ, קודם בדוק אם אין יותר מדי התנגדות למה שאתה מציע לפני שתעביר אותו לפסים מעשיים. עודדי, חכה רגע לפני שאתה מתעצבן ומשחזר דפי שיחה.
אודה ואתוודה, אני העלתי את הנושא. מה שאני חשבתי הוא שתכל'ס, היה תיקו, ולכן מן הראוי לעשות הצבעה חוזרת. מה יוכרע בהצבעה הזו לא באמת משנה בעניין הזה. יש מה לענות לטיעונים שהיו פה בעד ונגד כתיבת השם המפורש אבל אני אמלא את פי מים, כרגע אני רק רוצה לברר מה דעתם של הנוכחים בעניין התיקו-לא-תיקו. אם רוצים אפשר גם להימנע מהדיון לערוך רק הצבעה שתהווה מעיין "ספירה חוזרת". סתם עומר • שיחה 14:15, 26 ביוני 2007 (IDT)

נראה לי שמסקנות הדיון הקודם ברורות, והמצב הקיים כיום (לשביעות/לאי שביעות רצוננו) משקף את ההחלטה הקודמת. ההצבעה ההיא התירה/חייבה את הופעת השם המפורש בשני המקרים הנזכרים (השם המפורש, עדי יהוה) וקבעה כי יש להעדיף כינוי (ה', השם, אלוהים וכו') בכל מקום בו הדבר אפשרי (בערכים לא קשורים ואפילו בציטוט פסוקי תנ"ך). כעת, יש להפריד בין כמה עניינים שלכאורה לא הוכרעו בהצבעה הקודמת באשר לשני הערכים הללו, עניינים אותם ניתן לפתור גם ללא פרלמנט וחקיקת בזק של חוקי יסוד אלא באמצעות הסכמה: 1. האם בערך השם המפורש למשל, יש הצדקה עניינית לחזור שוב ושוב על אותן 4 אותיות? באופן אישי אני סבור שהשם המפורש חייב להופיע (כפי שהוחלט) אך מסכים עם חגי שאין צורך בחזרות מיותרות. הדבר דומה לכך שבערך על דוד בן גוריון לא נפתח כל פסקה במילים "דוד בן גוריון..." אלא נשתמש בכינוי/קיצור - בן גוריון, דוד, ב"ג, מנחם, הזקן ובערך על אשר צבי גינצברג נכנה אותו בדרך כלל "אחד העם" (אך בהכרח נכתוב בערך, לפחות פעם אחת את שמו המלא!). לטעמי, החלפת חלק מההופעות בערך זה אינה סותרת את ההחלטה. 2. הסוגיה השניה נוגעת לנקודה שעלתה בדיון הקודם אך לא מוצתה ועלתה גם בדיון הנוכחי באשר לעדי יהוה. הושמעה הטענה כי "עדי יהווה" הוא תעתיק מדוייק יותר. אינני מומחה לכללי תעתיק אך מאחר והשאלה היא "כיצד הם נקראים" ולא "כיצד היינו רוצים שיקראו" סוגיה זו איננה צריכה להיפתר על ידי הצבעה ועירוב של דעות ורגשות אלא על ידי הצגת דעה מקצועית (דהיינו בלשנית, לא הלכתית)בנושא. ההחלטה בשאלה הזו, אם כן, היא שתקבע סוגיה זו, ללא קשר להצבעה הקודמת. עומר וערכן - גם אם יוחלט לשנות את השם לתעתיק השני, בכל אופן יש להביא את התעתיק הנוכחי המקובל גם הוא בסוגריים בראש הערך. זו דעתי ופרשנותי לגבי המצב "החוקי" בסוגיה וההצעות כיצד לפתור את המחלוקות שעלו כאן. מה אתם אומרים? נריה 17:23, 26 ביוני 2007 (IDT)

ראשית עליי להבהיר שאין לי בעיה עם ההחלטות שהתקבלו. טענתי הייתה בקשר לכך שהמצב שנוצר הוא שיש שלוש אפשרויות, לאחת יש רוב, אבל אם לוקחים בחשבון ששתי האחרות בעלות אותה משמעות - יש תיקו. לכן יש בעיה מהותית, לא רק עם אותה ההצבעה, אלא עם כל הצבעה רב-ראשית. לדעתי יש טעם לפגם בתוצאות ההצבעה ההיא מאחר שיש תיקו בין התומכים לשוללים שימוש בשם. נשאלת השאלה מה עושים? דעתי: הצבעה חוזרת, מתוך הנחה שהסיכוי שיהיה עוד פעם תיקו הוא אפסי, אם לא רוצים לטרטר אפשר לאסור דיון מתוך מחשבה שהוא מוצה בפעם הקודמת, ואז כל הטירחה תהיה להגיע לעמוד המתאים לכתוב 4 טילדות. בכל מקרה אין בכוונתי להעביר חוקי יסוד, להטות מדיניות לטובתי במחטף ועוד כהנה וכהנה טענות, אני רק טוען שתכל'ס, היה תיקו. סתם עומר • שיחה 18:11, 26 ביוני 2007 (IDT)

בלי קשר לשאלה בנושא הניסוח הויקיפדי לערך השם המפורש , אני שמח מאד שהעלית לתשומת כולם את הבעיתיות העקרונית בהצבעות מהסוג הנ"ל בהם יש מספר הצעות שאין כל אחת מהן שונה בהכרח מכל האחרות יחד - במצב כזה נוצר ביזור לעמדת הרוב ויכול להתאפשר מצב בו עמדת המיעוט תתקבל בגלל התייחסות שטחית ולא נכונה אל תוצאות. במילים אחרות יש פגם מהותי באופן ביצוע ההצבעות מהסוג הנ"ל וכך גם בסלט שעושים בדיונים שלהם.

לדעתי מן הראוי לבצע מחדש דיון אחד רציני על איך בכלל מנהלים דיונים באופן שמבודד את המשתנים הרלוונטים מן הכלל אל הפרט באופן הדרגתי ולוגי ובכך למקד את מהות הדיון ולאפשר שיקוף יעיל ונוח לשלבי הדיון השונים ולא מצב בו יש מלל רב כסלט של עמדות ודעות שנקודות ההשקה ביניהן מבולגנות ומסורבלות. מי-נהר 19:12, 26 ביוני 2007 (IDT)

תודה רבה! אתה היחיד עד כה שהבין את כוונתי בהעלאת העניין. תבורך.

לדעתי צריך לקבל בעניין הזה את הכלל שמופיע במשאל עם: צריכות להיות רק שתי אפשרויות. אח"כ, אם לאחת האפשרויות יש פיצול, עושים "הצבעת משנה". סתם עומר • שיחה 19:21, 26 ביוני 2007 (IDT)

עקרונית אתה צודק אולם בקרוב מייד יבואו פה להסביר מדוע יש מצבים מורכבים... כאלה שכוללים מספר סעיפים בגוף ההצעה עצמה וגם לגביהם יכולות להיות מחלוקות ... לכן חשוב דיון שורשי ולדעתי אפילו למנות סוג של בעל תפקיד להובלת הדיונים באופן שמאפשר לדון בכל ענין קודם כדי להגיע להסכמה לגבי מהי המטרה ואחר כך בדיון הספציפי כיצד לבצע את הדבר שהוסכם באופן כללי שמתכוונים לשנות, אז גם אנשים שהתנגדו יכולים לתרום ולהשפיע על שלב הביצוע המעשי ובכך יכולה להתקבל עמדת הרוב בצורה הולמת יותר. אז גם הדיון יתמקד בכל שלב רק במה שרלווטי לאותו סעיף שעומד לדיון במסגרת מרכיבי התגבשות הפתרון לבעיה שעל הפרק מי-נהר 19:34, 26 ביוני 2007 (IDT)

נראה לי שכל הצבעה מתחילה ממישהו שלא מרוצה ממשהו, קח לדוגמה את ההצבעה על השם המפורש, לכן אפשר לקבוע שההצבעה תהיה על הדבר המקורי בגללו היא עלתה, ואז יהיה רק בעד/נגד. אח"כ יהיה אפשר לראות מה האפשרויות שעלו במהלך הדיון. סתם עומר • שיחה 20:06, 26 ביוני 2007 (IDT)

זאת הייתה הכוונה המקורית שלי, לפתוח הצבעת שינוי מדיניות קיימת וההצעה:איסור על כתיבת שם המפורש בכל ערכי ויקיפדיה העברית. והאפשרויות בעד ונגד. אולם לצערי הדיון נטה לפסים אישיים ואיומים עלי שאם הדבר יימשך אחסם. אינני מתכוון לתת לעצמי להיפגע מיחסה העוין של הקהילה להצעה שהועלתה בתמימות. אולם אני קורא מכן לסתם עומר או למי נהר להעלות הצעה כזאת לפרלמנט בעצמם. ערכן 01:21, 27 ביוני 2007 (IDT)

ואגב, סתם עומר ומי נהר, חתמו את שמכם למעלה, נאסוף עוד 2 חתימות ונוכל לקיים הצבעה נוספת גם לשיטתו של עודד (למרות שחיוב זה הוא דיקטטורי לחלוטין ונוגד את הנוהל הקיים) ערכן 01:24, 27 ביוני 2007 (IDT)

חסום?

מישהו יכול להסביר לי למה אני לא יכול לערוך את הערך, אם הוא לא מסומן כחסום לעריכה? חשבתי להוסיף את הציטוט מספר שמות - "אהיה אשר אהיה" - אותו אומר ה' למשה. טוסברהינדי 02:30, 21 ביולי 2007 (IDT)

A comment from it.wiki

We noted with surprise that the Name is transcribed just iat the beginning of the age, although in ancient writing. There is presently a row in the discussion of it:Shekhinah on this point. Since the use of the Name was probably intentional, it would be interesting to understand the reasons of this use. תודה --Ub

I'm not quite sure what you mean by "the beginning of the age"; this is the exact same transcription as used in the bible. It is true that when writing down the name some people use apostrophes, however Wikipedia is not a printed book, therefore there is no holliness in the typed name. Hope this answers your question. Ciao, ‏odedee • שיחה 22:50, 7 בינואר 2008 (IST)

odee שלום.Actually age meant page - sorry. Re the writing: R U sure? my good friend Chashmal seems to think differently--Ub 21:32, 8 בינואר 2008 (IST)

I'm still not sure I understand you. The transcribed name appears several times in the article, not just in the beginning. What is the exact nature of the row? ‏odedee • שיחה 23:26, 8 בינואר 2008 (IST)

עדי ה'

הסרתי את זה מ"שימושים מיסטים בשם" ראשית זה לא שימוש מיסטי. שנית זה לא מוסיף שום ידע בעל ערך. יצחק • שיחה •פורים מתקרב• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 10:59, 3 במרץ 2008 (IST)

החזרתי זאת. ברור שיש להזכיר בערך זה את עדי יהוה, זרם ששמו כולל את השם המפורש. אם אתה סבור שיש פרק מתאים יותר מ"שימושים מיסטיים בשם", אתה מוזמן להעביר את המשפט לשם - אני לא מצאתי מקום מוצלח יותר. אי אפשר להסיר אזכור זה - ברור שהערך צריך להתייחס לזרם, ומשפט זה אינו מספק כלל, אך הסרתו ודאי אינה צעד נכון. ‏odedee • שיחה 11:05, 3 במרץ 2008 (IST)

מחקתי אותו אבקש בוררות מדוד שי יצחק • שיחה •פורים מתקרב• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 14:55, 3 במרץ 2008 (IST)

עד הבוררות יש להשאיר את הערך בגרסה היציבה, הכוללת את האזכור. ‏– rotemliss – שיחה 15:08, 3 במרץ 2008 (IST)

הגדרת השימוש שעושים "עדי יהווה" כשימוש מיסטי הוא גבולי ואולי אפילו דורש הוכחת המיסטיות. אבל יש לו מקום בפרק "שימושים בשם המפורש" היות והשימוש שהם עושים בשם הוא שימוש מודע למשמעותו ואף לרגישות שיש בשימוש זה, אולי אף כהתרסה. מלכת אסתר - שיחה 15:09, 3 במרץ 2008 (IST)

אני משאיר את זה שם עד לבוררות. הטענה שזה אינו שימוש חשוב בשם בעינה עומדת. יצחק • שיחה •פורים מתקרב• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 17:26, 3 במרץ 2008 (IST)

בקבוצה הנוצרית המוזכרת כאן יש כשבעה מיליון חברים, ולכן אין לקבל את הטענה שאין זה שימוש חשוב. אני מסכים שאין זה שימוש מיסטי, ולכן המשפט שהוסר אינו ראוי להופיע בסעיף שבו הופיע. בסעיף "שימושים בשם המפורש" ראוי לתת תת-סעיף נפרד העוסק בקצרה בקבוצה נוצרית זו. אם יימצא מידע מוסמך על הנסיבות שבה בחרה הקבוצה בשם זה דווקא (אולי ברוח דבריה של מלכת אסתר), ראוי להוסיפו בסעיף זה. דוד שי - שיחה

בערך על עדי יהווה כתוב:

that use of the name is a requirement for true worship. Jehovah's Witnesses view Jehovah as the supreme being and creator of everything, the sovereign of the universe.

מלכת אסתר - שיחה 14:45, 4 במרץ 2008 (IST)

לפי הערך בעברית עיקר השם הוא עדי וההמשך הוא נספח לכן נראה לי שיש להסיר את המשפט יצחק • שיחה •פורים מתקרב• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 17:00, 4 במרץ 2008 (IST)

לפי ויקיפדיה האנגלית מקור השם בישעיהו מ"ג, י' שבו מוזכרות שתי המילים המרכיבות את שמה של קבוצה זו. גם ללא מקור זה, אינך יכול להתכחש למראה עיניך: שם הקבוצה, בעברית ובאנגלית, כולל שתי מילים. בשום אופן לא ניתן לומר שהשם המפורש הנכלל בהן הוא נספח. דוד שי - שיחה 21:00, 4 במרץ 2008 (IST)

לפי הרשום בעברית זה על שם המילה "עדיי" מתוך "...תקבלו כוח ותהיו עדיי הן בירושלים..." השם המפורש אינו מוזכר בפיסוק הזה. שם הכת נגזר משם לכן השם המפורש בשמם הוא לואי המסביר עדים למי הם. יצחק • שיחה •פורים מתקרב• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 02:03, 5 במרץ 2008 (IST)

ראיתי את ההסבר בוויקי העברית. לדעתי ההסבר בוויקי האנגלית הוא הנכון, אך כיוון שאין לי עניין להתעמק בסוגיה זו, לא אכריע בין שני ההסברים. גם אם נקבל את ההסבר המופיע בוויקי העברית, לא נוכל להתכחש לכך שהשם המפורש מופיע בשמה של הקבוצה, ובהופיעו שם, הוא לחלוטין לא טפל ולא נספח. דוד שי - שיחה 07:37, 5 במרץ 2008 (IST)

יצחק, אני צודק שאתה רוצה למחוק את המשפט מפני שבעיינך הוא מסייע למסיון? אליהו52ק • שיחה 10:35, 5 במרץ 2008 (IST)

אם כבר להאשים. אני צודק שאתה קשור למסיון? יצחק • שיחה •פורים מתקרב• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח •

השאלה לא רלוונטית. התשובה עליה לא.להפך, אני סבור שיתכן שמישהו שקשור למסיון "תקע" אותו בערך. בכדי להוסיף לו קישור. יצחק • שיחה •פורים מתקרב• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 12:48, 5 במרץ 2008 (IST)

לא הבנת אותי, מהפסקה סתם לידע כללי היה נראה לי שאתה רוצה להוריד את המשפט מכיוון שאתה סבור שקיום המשפט מסייע למסיון, ורציתי לומר שזה לא כל כך נראה שזה מסייע להם, על כן לא כדאי לצאת על זה למלחמה. רק שלא הייתי בטוח, על כן העדפתי לשאול ולא להאשים ללא ביסוס [הסבר: הוא (המשפט) מסייע למסיון].אליהו52ק • שיחה 19:11, 5 במרץ 2008 (IST)

טוב אז תודה וסליחה יצחק • שיחה •פורים מתקרב• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 19:59, 5 במרץ 2008 (IST)

From Italian wikipedia

I am Jew of Italy and I am sorry for this correction but we have Halakhah that not permitt to write the Name of God: only the Soferim have this permition and only on Sefer Torah and Mezuzot or in Siddurim of Preyer and in rare cases on the texts. Thanks, Bye and Purim Sameakh. Chashmal

Chag Sameakh, Wikipedia ir not written according to the Halakhah. This issue was subject for much discussion, and the current content reflects the community's decision, so I reverted your change. Ciao, ‏odedee • שיחה 04:31, 20 במרץ 2008 (IST)

? ... !

Chashmal

למה הורד הקטע הבא ?  : מכונה גם mister tzvaot (מר צבאות) בקרב יהודים חילונים מאזור המרכז של מדינת ישראל . נהוג להגות ביטוי זה במבטא אנגלו-אמריקאי מופגן . מדובר בהגחכה של הכינוי התנ"כי "יהוה צבאות" מתוף התרסה אנטי דתית שיש המבקרים אותה כחלולה ושפופה ויש הרואים בה חלק טבעי ולגיטמי מהתרבות החילונית ליברלית פורקת העול . שימוש בביטוי בקרב יהודים דתיים נחשב לבלתי תקין פוליטית ופוגעני . לאיזה ערך הנושא הזה קשור?

על מה הסתמכת בכתיבת הקטע? ‏pacman - שיחה 23:26, 12 באפריל 2008 (IDT)

אהיה אשר אהיה

הציטוט הבא הוסר מהערך:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.

— ספר שמות, פרק ג', פסוקים י"ג-י"ד

ידוע לי (אם כי לא במדוייק) על קשר בין השם המפורש לבין השם "אהיה" בו מציג עצמו ה' אל משה בפגישתם הראשונה. אם כך - יש לציטוט (ולהסבר אודותיו) חשיבות רבה בערך. אפי - לא ככה? טוסברהינדי (שיחה) 16:03, 29 בינואר 2009 (IST)

על פי ידיעתי בעניין, שם אהיה אינו שמו המפורש של ה', אלא שם אחר שמבטא עניין אחר ביחס האלוהות אל המציאות, ובניגוד לשם הויה פחות רגישים בכתיבה ובאמירה שלו, ולכן האזכור שלו כאן רק מבלבל. ועיין בפירוש גור אריה של המהר"ל על הפסוק, שם הוא מבאר את ההבדל בין שני השמות וכותב בין היתר: "מפני זה הוא אומר בשם הזה [שם הויה] "זה שמי", רוצה לומר המיוחד לי, שהרי בשם הזה על שהוא נבדל מן הנמצאות ואין הצטרפות בו אל הנמצאות לכך הוא שמו המיוחד, ושם "אהיה" מפני כי הוא מצטרף אל המציאות אין זה שמו המיוחד". --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:36, 29 בינואר 2009 (IST)

הרמב"ם במשנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ו', הלכה ב' כותב:

ושבעה שמות הם: השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א, והוא השם המפורש, או הנכתב אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד; ואל, ואלוה, ואלהים, ואהיה, ושדי, וצבאות. כל המוחק אפילו אות אחת משבעה שמות אלו - לוקה.

ולכן נראה לי שאהיה הוא אכן אחד מהשמות, עוד חיזוק לכך הוא הכתוב בהלכה א' לפני כן:

כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקדוש ברוך הוא...

ולכן נראה שאהיה הוא אחד מן "השמות הקדושים הטהורים" אך נראה גם מדברי הרמב"ם שאינו השם המפורש, והשם המפורש הוא אלף הא ואו הא וגם אלף דלת נון יוד.

עוד נראה מדבריו שיש להיזהר בעריכת ערכים שבהם מופיע השם המפורש שלא למחוק אותו או אות ממנו, אך לגבי מחיקה מן המחשב - לא ידוע לי רבות וודאי שמן הראוי לעיין בדעת גדולי ישראל ורבנים אחרים. עוד עצה טובה לדעתי היא לכתוב יי במקום השם המפורש כמו שכותב הרמב"ם והוא אף כותב יי במקום השם המפורש בציטוטי פסוקים. אך אלה נושאים לדיון אחר. 21:05, 24 באפריל 2013 (IDT)

נו, מצויין! אז קח את מה שכתבת וכתוב בגוף הערך... לא חבל שזה ילך לאיבוד בדף השיחה? טוסברהינדי (שיחה) 16:44, 29 בינואר 2009 (IST)

אוקיי, בכיף. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:48, 29 בינואר 2009 (IST)

אחלה. עשיתי שינוי קטן, על מנת להציג את הדברים בסדר בו הם מופיעים בפרק ג'. אני מקווה שהוא לרוחך. אם לא - אשמח לשמוע את הערותיך. ליל מנוחה! :-) טוסברהינדי (שיחה) 00:51, 30 בינואר 2009 (IST)

הפרדתי את שם אהיה לפסקה נפרדת. הדיון בו בפסקה שעוסקת במשמעות שם הויה עלולה לבלבל את הקורא, ולחשוב שהוא חלק ממנו ולא היא. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:54, 30 בינואר 2009 (IST)

עתיד גוף שלישי

אתמול ערכתי את הפסקה הזו:

בגלל היחס המחמיר לשימוש חולין בשם זה, יש הנוהגים לכתוב בכל מקום את הפועל "הוה" בזכר, גוף שלישי, עתיד בו"ו כפולה - "יהווה", כדי להבדיל בינו לבין השם המפורש‏‏. עם זאת, על פי ההלכה אין צורך בכך, כל זמן שהמשמעות של המילה אינה של השם המפורש. (מכל מקום הכתיב של פועל זה בו"ו כפולה נכון על פי כללי הכתיב חסר הניקוד משנת תשס"ב‏.)

אני הוספתי את המשפט על כללי הכתיב ואחר כך יהודה מלאכי ביקש מקור על המשפט של "אין צורך בכך, כל זמן שהמשמעות אינה של השם המפורש".

כשחושבים על זה קצת, גם על "יש הנוהגים לכתוב בכל מקום" צריך מקור, אז הורדתי את כל הפסקה עד שיימצאו מקורות. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 10:33, 4 במרץ 2009 (IST)

שורש בפועל

מה עם השורש ה.ו.ה בבנין פיעל גוף שלישי עתיד? הפועל הזה קיים בשפה העברית? אם כן איך משתמשים בו מבלי לחלל את השם המפורש?

ההפניה מן הערך יהוה

הערך אינו עוסק כלל במקורותיו הכנעניים של האל יהוה, ובכלל זה בממצאים בכונתילת אל עג'רוד - וכך ראוי בערך שכותרתו "השם המפורש". דיון נוסף שחסר הוא אופן ההגייה המקורי של השם Yehova/Yehewe והנסיבות ההיסטוריות של האיסור על הגייתו. אני מציע שהערך יהוה יפנה לשלושה ערכים, האל (ביהדות), השם המפורש, והאל הכנעני. אשמח לשמוע את דעתכם. --Valleyofdawn - שיחה 17:25, 18 במרץ 2009 (IST)

אין צורך בשלושה ערכים, אבל בהחלט יש להתייחס למחקר האקדמי הענף בנושא מקור השם (למשל ארץ השסו יהו). הוספתי תבנית השלמה בשלב זה, כי זהו חיסרון מהותי בערך. רציונל - שיחה 20:43, 6 במאי 2009 (IDT)

אבקש את התייחסותה של הקהילה להצעה הבאה. המדובר בלפצל את הערך לשני ערכים. ערך אחד שיעסוק במשמעות של "השם המפורש" ביהדות לדורותיה. (אזכורים במקרא, ובספרות חז"ל, מעמדה בהלכה הרבנית, והנוהג בתפוצות ישראל לדורותיהם) לצד שמות נוספים הנחשבים כ"שמות מפורשים" (שם בן מ"ב, ע"ב), וערך נוסף שיעסוק באל "יהוה" בשורשיו ההיסטוריים ובמעמדו בתרבויות הכנעניות ובראשית ישראל.

במצבו הנוכחי, איני רואה כל טעם לעירוב ביניהם. ויש בכך טעם לפגם הן למי שמחפש מידע על השם המפורש וסביר להניח שאינו מחפש כעת מידע על שורשי שם "יהוה" בארכאולוגיה, והן להיפך, מי שמחפש מידע על ההיסטוריה המקראית סביר להניח שאינו מחפש באותה שעה מידע על מנהגי ההלכה והפרשנות הרבנית למהותו של השם. Rex - שיחה 09:05, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

בעקרון בעד אלא שרק הפסקה השם המפורש#מקורותיה של האלוהות "יהוה" יכולה לעבור לערך "י ה ו ה" ותהיה חסרה. האם בכוונתך להרחיבה לכלל ערך סביר? שנילי • שיחה 10:11, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

גם הפסקה השם המפורש#היחס לשם "יהוה" בתקופה הקדמונית יכולה לעבור לערך "יהוה" בשינויים מתבקשים, לא כך? ואני מתכנן להרחיבה, אולם לא ארצה להתחייב על כך. אעדיף שהדעות ינתנו לפי המצב הנוכחי. Rex - שיחה 10:19, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

במידה והשם המפורש = יהוה, כפי שמוצג בערך, אין מקם להפריד את האטימולוגיה והתפתחות של המונח לערך נפרד.

הרי מדובר במושג אחד לפי מה שכתוב בערך. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 11:34, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

שליש ערך מדבר על שמות נוספים, שם בן מ"ב, שם בן ע"ב. Rex - שיחה 17:19, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

גם אני בעד פיצול מכיוון שהמונחים אינם שקולים. הערך יהוה יעסוק במחקר הארכיאולוגי, והשם המפורש בהתייחסות לשם ביהדות. דניאל ב. 15:35, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

אין בעיה, אבל אם תשימו לב הערך הנוכחי, שמכונה "השם המפורש", נפצח במילים "יהוה הוא...".

הערך הזה לשכתוב, אם כן. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:56, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

בעד ההצעה לפצל נשמעת הגיונית. אביעדוס • ה' בשבט ה'תש"ע • 22:36, 19 בינואר 2010 (IST)

בעד הפיצול עמית - שיחה - האלבומים 12:10, 20 בינואר 2010 (IST)

אני לא חושב שפיצול זה רעיון טוב. מדובר בנושאים קרובים ביותר האחד לשני. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 12:12, 20 בינואר 2010 (IST)

כמו ברית מילה ומילה (ניתוח). היהדות לא המציאה את יהוה אבל בהחלט עשתה בו שימוש: אבל העברים לא היו יחידים שעשו בו שימוש. צריכה להיות פיסקה בערך הכללי יהוה אודות יחס היהדות אליו, עם הפנייה לערך מורחב השם המפורש. עמית - שיחה - האלבומים 12:16, 20 בינואר 2010 (IST)

אני מסכים עם גוונא וגילגמש. יוסאריאן • שיחה 12:23, 20 בינואר 2010 (IST)

אני באמת לא מכיר את תולדותיו של יהוה ואם יש עמים נוספים שסגדו לו, ראוי לציינם בערך הזה. לגבי ברית המילה וניתוח מילה אפשר לדון בערכים הרלוונטיים. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך!

גלגמש, השם המפורש הוא מושג הלכתי הכולל כמה וכמה שמות (שם בן מ"ב, שם בן ע"ב) שהשם יהוה הוא רק אחד מהם. מכמה וכמה סיבות איחוד ביניהם לדעתי הוא פגום. Rex - שיחה 19:11, 20 בינואר 2010 (IST) 

רוצה לומר: לא כל יהוה הוא השם המפורש, ולא כל שם מפורש הוא יהוה. אכן עוד נקודה חזקה לטובת פיצול הערך. עמית - שיחה - האלבומים 17:11, 23 בינואר 2010 (IST)

אחים שלי אני רק רוצה להגיד לכם שאתם רושמים את שם השם יותר מידי פעמים וסתם, גם בערך ופה אני רואה בכלל... וזה סתם, תכתבו ה' אל תכתבו את זה מפורש.

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא

משמעות הציווי הנ"ל איננה "אל תזכיר את השם המפורש ללא צורך" אלא "אל תישבע בשם ה' לשקר". ‏nevuer‏ • שיחה 23:47, 14 בספטמבר 2010 (IST)

משמעות הציווי הנ"ל היא בדיוק "אל תזכיר את השם המפורש ללא צורך" 'לא תשבעו בשמי לשקר' זה מצוה אחרת בספר ויקרא פרק יט פסוק יב

וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'

אתה מוזמן לשאול רב אם אתה רוצה... ובכול אופן, אני רק מציע, מה שאתם תעשו זה החלטה שלכם...

על מחיקת ההפנייה לרשימת 72 השמות

לגבי ההפנייה שנמחקה (ע"י דורית, כביכול משום שמדובר בפרסומת): הייתי שמחה לו היית נותנת חלופה אחרת בצורת הפנייה למקום כלשהו שבו אפשר למצוא את כל 72 השמות. העובדה שמדובר בפרוייקט אמנותי לא גורעת מהערך אלא רק מוסיפה לו. איני יודעת על איזו פרסומת את מדברת. תודה. Marsarts - שיחה 00:51, 26 ביולי 2010 (IDT)

ציטוט פסוקים עם השם המפורש

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
‏Ori‏ • PTT‏ 13:00, 1 באוקטובר 2010 (IST) על פי החלטת הפרלמנט (ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 14# סיכום ההצבעה) נקבע כי ”2. הוחלט שלא לכתוב את השם המפורש בציטוטי פסוקים [...]”. כעת, אני מבקש לבחון זאת מחדש, על מנת להגיע להחלטה שציטוטי פסוקים לא ישונו מהמקור.

הרציונל באי שינוי ציטוט מהמקור אינו זקוק להסברים. והסיבה היחידה שכאן הוחלט על חריג זה - היא כתוצאה מרגישות דתית. דבר זה אינו סביר, י, שהרי מוסכם על הכל שויקיפדיה לא אמורה להתחשב ברגשות דתיים (עיינו ערך נצרות ואיסלאם), אם כן - האם בשל הדמוגרפיה היהודית של ויקיפדיה העברית אנו אמורים לקבל החלטות שונות לגבי רגישות-יהודית-דתית? אני כמובן מתנגד בהחלט, ויקיפדיה לא אמורה להתחשב גם לא בקהילת התורמים שלה, יש לה מטרות אחרות; הפצת ידע, ושינוי ציטוט מהמקור אינו עולה בקנה אחד עם מטרה זו. ולא ייתכן שכשאצטט פסוק כמקורו - ישחזרו אותי.

קחו את החג וחישבו על זה. (ואם אתם זקוקים לאנלוגיה ציורית; חשבו על ויקיפדיה בשפה אירופאית כלשהי האוסרת לכתוב דברים מסוימים או בצורות מסוימות מטעמים נוצריים, או על ויקיפדיה בשפה ערבית כלשהי המקבלת החלטות דומות מתאמים איסלאמיים). Rex - שיחה 13:55, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אני מציע לדחות את הדיון בנושא עיצובי זה עד לסיום כתיבת האנציקלופדיה. לאחר שהתוכן שלו יהיה מלא, מקיף, אמין, מדוייק וממוסמך, נוכל לדון לעומק בצורה העיצובית בה אנו מגישים את ההתוכן בפני הקורא. כרגע מדובר על דיון מוקדם שעלול להסיט את תשומת ליבנו מנושאים חשובים כמו ארתור ווקופ והפרס על שם מיכאל ברונו. חג שמח. עדירל - שיחה 14:00, 22 בספטמבר 2010 (IST)

תודה על ההצעה. אני לא בטוח שההגדרה "עיצובי" מדויקת, אבל היא העבירה את המסר שביקשת(?). (אממ... מעניין למה טיעון זה לא נאמר כשהועלתה ההצעה המקורית לאיסור בארכיון, מישהו יכול לפתור לי את התעלומה?) Rex - שיחה 14:09, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אני מסכים עם רקס אבל לא עם נימוקיו. כשאנחנו מצטטים אין לנו רשות וסמכות לשנות את התוכן של המקור. כיוון שכך כתוב במקור כך עלינו לכתוב. באותה מידה יש ערכים שבהם כתוב מוסיקה כי זה שם המוסד (או עיתון, תחנת רדיו וכד'), על אף שהחלטנו כי נכתוב מוזיקה ולא מוסיקה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:19, 22 בספטמבר 2010 (IST)

Rex טועה בכמה רמות, והרמה הפשוטה היא שהציטוט הוא כמקורו, פשוט תוך חלופה מוסכמת ומקובל. כשם שאיננו שומרים את הטעמים, או את צורת האותיות, כך גם השאלה אם כתוב השם המפורש, או ה', או ד', או ידוד, או יקוק, אינה מעלה ואינה מורידה, משום שכל אחד יודע שזה מייצג את המילה הכתובה במקור. זו גם דרך הכתיבה המקובלת ברוב הספרות - הפופולרית, המחקרית והתורנית. הלל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 14:34, 22 בספטמבר 2010 (IST)

החלפה שרירותית של טקסט, גם אם ברור לכל למה מכוון הכותב - היא שינוי מהמקור. אני סבור שאין לשנות את המקור מכל טעם שהוא. ולגבי דרך הכתיבה המקובלת במקומות אחרים; הרי שהיא תלויה בשיקולים אחרים נוספים שאינם מעניינינו. מה גם שכאן הוחלט "לאסור" על היצמדות למקור, האם אתה מכיר כתב עת כללי שיאסור על כותביו לציין את שם המפורש? (אעיר רק שציטוט אמור להיות כמקורו, כולל סימני הפיסוק. לגבי פסוק מקראי - הרי שהטעמים (שהיה אולי ניתן להתייחס אליהם כסימן פיסוק אותו יש לשמור) אינם מקוריים. צורת האותיות וודאי אינה משמעותית) Rex - שיחה 14:45, 22 בספטמבר 2010 (IST)

השורה הראשונה בערך ציטוט סותרת את דבריך. אין לי בעיה עם המדיניות של אי כתיבת השם המפורש בגוף הערך, אבל בציטוטים עלינו לכתוב כמו מה שכתוב בתנ"ך, אחרת זה לא נקרא ציטוט. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:36, 22 בספטמבר 2010 (IST)

השורות הבאות בערך ציטוט מחזקות את דבריי ומאשרות אותם. אגב, הבוטים השונים לאחידות לשונית בוויקיפדיה גורמים הרבה יותר "נזק" במובן של הרחקת הציטוט מן המקור במובנים של כתיב מלא וחסר, "שגיאות" דקדוקיות וכדומה. הלל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 14:38, 22 בספטמבר 2010 (IST)

לגבי הבוטים: כשאר יש בערך ציטוט - נהוג להשתמש בתבנית "ללא בוט". Rex - שיחה 14:49, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אנחנו לא כותבים ספר תורני. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:42, 22 בספטמבר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אנא הסתכל בערך לגבי אופן הציטוט כיום, ותראה שמקובל מאוד להפוך כתיב מלא לכתיב חסר. זה שינוי הרבה יותר חריף, משום שהוא לא מאפשר לך לדעת מה היה במקור. כאן לעומת זאת מדובר בשינוי קבוע. ובאמת תוכל לראות כמעט בכל כתב עת מחקרי (לא תורני) ובספרות פופולרית ובעיתונות, שכותבים בציטוטי פסוקים ה', ולא את השם המפורש. לגבי הטיעון האחרון של Rex - אכן, רבים מאוד כתבי העת הכלליים המקפידים על כללי סגנון, עריכה וציטוט, לעתים נוקשים מאוד; ואין צורך לומר שאחד מהם (במקרים רבים מאוד) הוא הקפדה על ציטוט בצורה ה' ולא השם המפורש. הלל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 14:51, 22 בספטמבר 2010 (IST)

התוכל, לתועלתי ולתועלת הדיון, לנקוב בשמו של כתב עת המקפיד לצטט מהמקרא בצורה זו? (אעיר רק שציטוט בצורה המקורית במקרה של כתיב מלא וחסר לא נאסר כאן, ודעתי לגבי שינויים מאין אלו זהה בהתנגדותה) Rex - שיחה 15:06, 22 בספטמבר 2010 (IST)

תרביץ. הלל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 15:10, 22 בספטמבר 2010 (IST)

ועדיין ניתן לומר שלכתב עת (כמו תרביץ) ישנם שיקולים של התחשבות ברגשות ציבור קוראיו (התורני), כתב עת בנושא לא תורני (כמו ארכאולוגי או היסטורי) יכול להוות דוגמה ראויה יותר. Rex - שיחה 15:24, 22 בספטמבר 2010 (IST)

תעשה לי טובה, התוכן של כתב העת "תרביץ" פעמים רבות אינו מתחשב ברגשות הציבור התורני (אם מישהו מהציבור התורני באגף השמרני יותר שלו קורא אותו בכלל). אז שהצורה תשנה למישהו? הלל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 15:33, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אתה גם מוזמן לעיין באנציקלופדיה העברית ולדווח כיצד שם מצוטטים פסוקים. וכן באנציקלופדיה המקראית. וכן באנציקלופדיה יבנה לרוס. או כל אנציקלופדיה אחרת לבחירתך. הלל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 15:44, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אם כך, אני מסיק מדבריך שהנימוק שלו הוא מבחינה לשונית סגנונית. כדי היה באמת לקבל לצורך הדיון חוות דעת של עורכים לשוניים ולשמוע על הנהוג בציטוט בדסציפלינות השונות. (אני מניח שאתה גם נמנה עליהם). Rex - שיחה 15:50, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אני חושב שקיבלת די מספיק דוגמאות לעניין. ובכלל דיון כזה יפה לדיון ראשוני; אך להזכירך, אתה רוצה לפתוח בהצבעה להפוך החלטת פרלמנט. לעניין זה יש צורך בנימוק כבד משקל, ואישית איני רואה אותו בדבריך. הלל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 15:53, 22 בספטמבר 2010 (IST)

האנציקלופדיה העברית נוהגת אף היא לשנות בציטוטי פסוקים, כנהוג בויקיפדיה כיום, אולם יש לבחון האם ללכת בעקבותיה בדבר זה או שמא לאו. לגבי החלטת המזנון - אציין שקראתי את כל הדיון, שני הנימוקים שכיכבו שם היו 1. כך נהוג ב"תרבות הציטוט". 2. התחשבות ברגשות הציבור. מאחר שסיבה 2 היוותה משקל בקבלת ההחלטות (שלא כראוי, לדעתי) ומאחר שההחלטה התקבלה על חודו של קול (21 לעומת 20) הרי שאני סבור שיש לבחון הדברים מחדש. Rex - שיחה 16:06, 22 בספטמבר 2010 (IST)

שבירה: ציטוט כיצד?

את הדברים בפתיחת הדיון העליתי מנקודת הנחה שמוסכם על הכלל שציטוט אמור לשמר את צורת המקור, ללא חריגות (על טעיותיה, על סימני הפיסוק, על צורת הכתיב החסרה או המלאה וכדומה). אם שגיתי בהנחת יסוד זו - הרי שיש לבחון מחדש האם ציטוט שם המפורש בצורתו הנהוגה כיום משקף אילוץ דתי או תרבות ציטוט מקובלת (אני בספק לגבי האפשרות האחרונה, התרשמות לכך ניתן יהיה ללמוד מנוהגם של כתבי עת ישראלים וספרות אקדמאית ישראלית שאינה בזיקה לציבור תורני). Rex - שיחה 15:24, 22 בספטמבר 2010 (IST)

לעתים אילוץ דתי של פעם הופך לנוהג המקובל של היום. הלל • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א • 15:33, 22 בספטמבר 2010 (IST)

מסכים לגמרי. גם השם "ישו" ולא "ישוע" נובע לדעת רבים ממניעים דתיים. איתמר בן צרויה - שיחה 06:21, 2 באוקטובר 2010 (IST)

אני מסכים שאין מקום לשיקולי אילוצים דתיים בוויקיפדיה. לדוגמה, לר נצנזר את תמונתו של מוחמד. אולם ייתכן שכפי שהלל אומר, זה אכן נוהג מקובל בעברית מודרנית ולכן אין בהחלפה פסול. דניאל ב. 00:49, 23 בספטמבר 2010 (IST)

ועדיין, יש פסול באיסור על מנהג שונה. להזכירך: נכון להיום מי שיציין את שם המפורש - ישוחזר על פי החלטת הפרלמנט. Rex - שיחה 01:10, 23 בספטמבר 2010 (IST)

בלי להביע דעה בנושא הכללי, האיסור הגורף יוצר מצב אבסורדי שבו בערך יהדות אין איזכור של האל הרלוונטי לדת נידחת זו, ובפרט אין איזכור של שמו המפורש. אלעזר - שיחה 15:02, 24 בספטמבר 2010 (IST)

מאוד נגד. מאז קבלת ההחלטה ההיא בפרלמנט לא השתנה דבר שיצדיק את שינויה. הטיעון שלך נידון לעייפה בדיונים שקדמו להצבעה בפרלמנט, ואינו חדש. אני מסכים לחלוטין עם דבריו של הלל כאן, וכשם שלא עלה על דעתו של אף אחד לדרוש ציטוט באופן מושלם, כולל טעמי המקרא וסימני הפרשיות הפתוחות והסתומות. מועדים לשמחה, ינבושד • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"א.

אם תעיין בדברי תראה שהתייחסתי הן למשפט האחרון בתגובתך, והן לעובדה שאין לכך אח וריע לאסור על עריכה בשל נימוקי רגישות של ציבור זה או אחר. מעניין אותי אגב האם אתה מתנגד מהבחינה הלשונית ("תרבות הציטוט" שביאר בהרחבה הלל) שכן זו התנגדות לגיטימית, או שמא ההתנגדות שלך היא מהסיבה הדתית - שכן לה אין מקום, ותמוה בעיני שהיא התקבלה אז, וודאי שהיא לא תתקבל כיום, וראוי שתבהיר זאת. Rex - שיחה 15:50, 24 בספטמבר 2010 (IST)

לדעתי, בניגוד אליך, נימוק ה"רגישות" אינו פסול, ויש לדון בו. הבחינה הלשונית, לבד מהיותה טענה משמעותית בפני עצמה בעיני, מוכיחה עוד שהטענה הגורפת שלך אינה מיושמת בכל מקום בפועל. כך ששתי הסיבות יחד מביאות אותי להתנגד להצעתך באופן ברור. חג שמח, ינבושד • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"א.

מה גם שאני ממש לא מבין את Rex. נניח שאחת הסיבות היא אכן רגישות לציבור הקוראים. מדוע זה פסול? אם (נניח) זה היה הנימוק של האנציקלופדיה העברית ושל אחרים, מדוע זה נימוק פסול גם עבורנו? וכי ויקיפדיה אינה רוצה להיות נוחה כמה שיותר לכל ציבור קוראיה? הלל • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"א • 16:01, 24 בספטמבר 2010 (IST)

ראשית, כי לרגישות - אין לדבר סוף. לרוב הקוראים יהיה נוח מכל מיני דברים שאף אחד מלבדם לא יוכל לעמוד בכך. משום כך מסכם על הכול (לא כך?) שצרכים רגשיים יישארו בצד. שנית - לי, וייתכן שלעוד אנשים, יש רגישות לדיוק (ובהקשר זה יעידו בי מכרי שלעקל בלבד כוונתי), מאי חזית דרגישות דידך סמיק טפי? Rex - שיחה 16:56, 24 בספטמבר 2010 (IST)

ועדיין אפשר להגיע למכנה משותף רחב ונוח. לא חייבים להיות נוקדניים. זה מזכיר לי דיונים אחרים שמתרחשים בוויקיפדיה כעת, על רגישות ללהט"בים. או מה שהיה יותר בעבר, על רגישות לספרדים. ואני חושב שהכול נכון. רגישות זה דבר מבורך, במידה שזה לא פוגע בָּאמת. וכאן זה לא פוגע. הלל • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"א • 17:00, 24 בספטמבר 2010 (IST)

אני מסכים לחלוטין עם דבריהם של הלל וינבושד הן לגופם של הטיעונים והן לעצם העניין שדבר לא השתנה מההחלטה הקודמת. ואכן כך מקובל בבמות המדעיות המרכזיות. הסיבה מדוע עורכי תרביץ החליטו כך איננה מעלה ואיננה מורידה (אם כי הטיעון כאילו הפרופיל של קוראי תרביץ הינו של אורתודוקסים שמרנים לא פחות ממתמיה, כנ"ל לגבי האנציקלופדיה העברית ועאכו"כ לגבי האנצי' המקראית). להדגמת דבריו של הלל על כך ש"אילוץ דתי של פעם הופך למנהג המקובל" ראה את הקונבנציה (שמקורה גם הוא דתי) המסמנת את המספר 15 באותיות ט"ו והמספר 16 באותיות ט"ז. האם לשיטת המבקשים לפתוח את הדיון מחדש, נוהג זה אינו דורש עיון מחדש גם הוא? נריה - שיחה 17:05, 24 בספטמבר 2010 (IST)

הקונבנציה וודאי השתרשה, ועל כך אף אני לא חולק. אני סבור שהשם המפורש ממוקם איפה שהוא באמצע. (ראו דוגמה לשימוש בשם המפורש בכתבי עת ובספרות אקדמית [1] [2] [3] [4] ואני מניח שיש עוד מלא. אם כן האנצ' העברית אינה ראייה מחמת שמרנותה, ותרביץ אולי יצא מן הכלל שלא ללמד. Rex - שיחה 17:23, 24 בספטמבר 2010 (IST)

ראשית, מדוגמאות ספורדיות קשה להסיק מסקנות. אם ברצוננו ללמוד על המדיניות של הבמות המדעיות הרלוונטיות עלינו לבדוק בהקדמה לכרך הראשון, ברשימת כללי הכתיבה שלהן או בהנחיות לכותבי מאמרים המופיעות בכל כרך. במידה ואין התייחסות לסוגיה בכללים הללו (וכך למשל באנציקלופדיה המקראית, שעורכיה כנראה ראו זאת כדבר פשוט) - על מנת לעמוד על המדיניות יש לסקור באופן מדגמי מופעים שונים של פסוקים. אני מציע כי לפני שנתקדם יש להביא במה שכזו הנוקטת אחרת (האם בדקת את בית מקרא?). וכעת בכל זאת אתייחס לדוגמאות: בקישור הראשון אנו רואים דוגמאות מנתיב, אריאל, מטעם והמזרח החדש - אף אחד מהם אינו כתב עת המתמחה בהקשר המקראי והמצטט פסוקי מקרא באופן תדיר במיוחד. משום כך, דוגמאות כאלו יש לקחת בזהירות. כעורך של כתב עת שאיננו נוגע למקרא, אני יכול לספר כאנקדוטה שגם אלינו מגיע מדי פעם מאמר בנושא משפט עברי עם ציטוטי מקרא - בשל העובדה שאיננו מתמחים בתחום, עורכי הלשון שלנו לא מקפידים על מדיניות אחידה בנושא וממילא ניתן למצוא מן הסתם גם מופעי שם הוי"ה ככתבו. הדוגמה השניה - קישור שבור. בקישורים 3 ו-4 דוגמאות מצוינות הממחישות ותואמות את החלטת הפרלמנט - אזכורי שם הוי"ה במקומות אלה איננו נעשה על דרך אזכור של פסוק שגרתי "וידבר ה' אל משה לאמר" אלא במקומות בהם לשם הוי"ה ישנה חשיבות מהותית להקשר: ציטוט מכתובת (שם שלא כבציטוט פסוק, הקיצור ה' לא יבהיר האם כך במקור או לא), בעניין כתיבת שם המפורש, וכן בהתייחסות לזהות ולשמו הפרטי של האל העברי. בכל המקרים הללו גם היום המדיניות עליה הוחלט תומכת באזכור מפורש. לדוגמה, כאשר בערך על הבעל ייכתב על הבלבול המאפיין את תקופת בית ראשון בין האל העברי לבין האל הכנעני, ויוזכר הפסוק "ויבוא דויד בבעל-פרצים, ויכם שם דויד, ויאמר, פרץ ה' את-אויביי לפניי כפרץ מים; על-כן, קרא שם-המקום ההוא--בעל פרצים" - יהיה זה מתבקש להתייחס אל האל העברי בשמו, לפחות פעם אחת. נריה - שיחה 20:51, 25 בספטמבר 2010 (IST)

סוף העברה

השם המפורש אצל סופרי העת העתיקה

בעקבות העדכון של משתמש:הללג, (ראו גם הכתב העברי העתיק#בעת העתיקה), האם ניתן להרחיב באיזו תקופה כתבו הסופרים נקודות? ומתי התחיל הכתיב של י"י? ‏Rex‏ • שיחה 18:36, 26 באוקטובר 2010 (IST)

הסבר בסיסי על ההבדל בין שם בן ע"ב לבין ע"ב שמות

סליחה על ההערה, אבל ראיתי לנכון לעורר את כל הקוראים והכותבים ערך זה לא לטעות ואף לא להטעות: ישנו הבדל עצום בין שבעים ושניים שמות קטנים המורכבים משלוש אותיות קטנות, שזה בשום פנים ואופן לא השם המפורש, וכלל לא ידוע מהו המקור המדבר או רומז לשמות אלו, לבין שם בן ע"ב אותיות, השם אשר הקבלה מזהתו כשם המפורש, שהוא, פשוטו כמשמעו, שם אחד המורכב משבעים ושתיים אותיות, ואין לקשר בין שם בן מ"ב שאכן מורכב כך, לבין שם בן ע"ב, שכן אותו מקור המדבר עליו כשם המפורש מקפיד לדבר עליו כשם בן ע"ב ולא כע"ב שמות; י-ה-ו-ה הינו הבסיס לשם המפורש המורכב ממילוים שונים ומגוונים של כל אחת מאותיות השם שסך כולם מגיע לשבעים ושתים אותיות; איך בפועל זה נוצר רק המקובלים יודעים ובינם לבין עצמם, כמו תמיד, דברו בלשון רמזים הרומזת לשם בן ע"ב כמפורש; בכתבה מופיע מידע, המתבסס, כנראה, על הבנה מוטעית של המקורות הקבליים.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.108.100.47 16:19, 17 ביולי 2012 (IDT)

איחוד

כאן מתקיים דיון איחוד ״שם המפורש״ אל תוך ערך ה׳--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• ח' בכסלו ה'תשע"ד • 21:21, 10 בנובמבר 2013 (IST)

מקור הביטוי

מחקתי את מה שהיה כתוב שמקור הביטוי הוא במשנה ביומא, כיון שהוא לא מוזכר שם. בפיוטים הוא כן מוזכר, אבל לא מובא מקור לכך שהפיוטים הם המקורות הראשונים לביטוי. שמתי תבנית דרוש מקור, אבל כיון שזה נשמע לי קצת חסר היגיון שהפיוטים הם המקור לביטוי, כיון שהוא מוזכר כבר בתלמוד, ועדיין לא ברור מה המקור שלו בתלמוד, אני חושב שצריך למחוק את כל הפסקה הזו אם לא יובא מקור לכך שהפיוטים הם הראשונים שהשתמשו בביטוי. מתייג את Pashute, המשתמש שהוסיף את המידע הזה לפני 10 שנים (בדיוק!), ואת בעלי הידע ביהדות. עמד (שיחה | תרומות) • ז' באייר ה'תשפ"ב • 23:07, 7 במאי 2022 (IDT)

אפשטיין, יעקב נחום הלוי, מבוא לנוסח המשנהחלק שני, באתר היברובוקס

אני חושב שזה מקור מספיק טוב. david7031 • שיחה • ז' באייר ה'תשפ"ב • 23:18, 7 במאי 2022 (IDT)

אוי, אני מבין שלא בדקתי מספיק במשנה ביומא, טעות שלי. עמד (שיחה | תרומות) • ז' באייר ה'תשפ"ב • 23:36, 7 במאי 2022 (IDT)

ראה את דבריו שם, שזה לא מופיע במקור במשנה. david7031 • שיחה • ז' באייר ה'תשפ"ב • 00:52, 8 במאי 2022 (IDT)

אם כך אז אולי בכל זאת צריך למחוק את הפסקה הזו, כיון שיוצא שהמשנה היא לא המקור הראשוני לביטוי, אלא הביטוי במשנה הוא תוספת מאוחרת לאחר שהביטוי היה כבר נפוץ והשתמשו בו גם בסדר העבודה. עמד (שיחה | תרומות) • ז' באייר ה'תשפ"ב • 00:58, 8 במאי 2022 (IDT)

לדעתי יש לכתוב כך: "מופיע במשנה, (הערה:לדעת אפשטיין אין הוא מקורי במשנה אלא נשאב מהפיוטים)". david7031 • שיחה • ז' באייר ה'תשפ"ב • 15:38, 8 במאי 2022 (IDT)

יותר נראה לי ניסוח כזה: "מופיע במשנה, אך יש הסוברים שהוא אינו מקורי במשנה אלא נשאב מפיוטי סדר העבודה. במשנה מתואר שבמהלך וכו'". עמד (שיחה | תרומות) • ז' באייר ה'תשפ"ב • 15:54, 8 במאי 2022 (IDT)

הוספתי את ההערה. מה דעתך? עמד (שיחה | תרומות) • ז' באייר ה'תשפ"ב • 16:02, 8 במאי 2022 (IDT)

גם אם מקור פסקת "והכהנים והעם" בסדרי העבודה, זה לא אומר שהם מקור הביטוי "שם המפורש". כמו שהוספתי עכשיו בערך, הביטוי מופיע בפסרות חז"ל פעמים רבות, אז גם אם לא במשנה, הוא ודאי כבר קיים בחז"ל. לכן, הדיון באזכור הספציפי במשנה נראה לי פחות קריטי (הורדתי אותו להערת שולים). במחשבה נוספת, אני גם לא רואה למה צריך לצטט את כל הקטע מהמשנה. בן עדריאל • שיחה • ח' באייר ה'תשפ"ב 19:36, 8 במאי 2022 (IDT)

רק להזכיר שהמושג "השם" בעניין האל מוזכר במקרא עצמו בעניני חילול שמו, וקידוש שמו. וכך גם עניין הפירוש (אפילו בפֿה רפֿה!): כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ... -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • י' באייר ה'תשפ"ב • 03:47, 11 במאי 2022 (IDT)