שי דנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שי דנון
שי דנון
לידה 1937
פטירה 17 במרץ 2006 (בגיל 69 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שי דנון עם חנה רובינא בהצגה "דודה ליזה" בתיאטרון הבימה (1969)
משמאל לימין: שי דנון, שמעון לב ארי ואלי כהן בהצגה מחכים לגודו. צוותא (1973)

שי דנון (1937 - 17 במרץ 2006) היה שחקן, מנהל גלריה לאמנות ומנחה מכירות פומביות ישראלי.

דנון נולד בטורקיה. הוא עלה לישראל בשנת 1949 במסגרת "עליית הנוער" והתחנך בכפר הנוער "מאיר שפיה". שם הצטרף לקבוצת התיאטרון בהנהלתם של בני הזוג פרנצ'יסקה אוקומיאנסקי וד"ר פאול יעקב, והשתתף בהצגות שהעלתה: "הקטר", "אוי לשקרן", "בגדי המלך החדשים" ו"האציל המדומה".

להקה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשה את שירותו הצבאי בלהקת פיקוד הצפון בתוכניות "על דא ועל הא" (1956) ו"פגע וברח" (1957) עם הלהיט "על ראש הג'ינג'י", לצדם של יעקב בודו, רינה רוזנבאום ולוליק. בשנת 1960, הצטרף במסגרת שירות הקבע ללהקת פיקוד המרכז ושימש כמפקדה בתוכנית "ככה זה" יחד עמו שרתו בלהקה דני ליטאי, שייקה לוי, צדי צרפתי, עפרה פוקס ואחרים. להיטי התוכנית היו "הסיידים" ו"הרם את המוראל".

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקות האזרחיות הראשונות בהשתתפותו היו במסגרת תיאטרון זירה בהנהלת מיכאל אלמז. ההצגה הראשונה הייתה "נחטוף אותו בשקט" (על פי מנדראגולה של ניקולו מקיאבלי), לצדם של יעקב בודו, ריקה זראי, דודיק סמדר, יוסף באשי ואחרים. בהצגה בוצעו לראשונה השירים "איפה המוסר?" ו"הנשים" ללחניו של יוחנן זראי.

ההפקה הבאה בתיאטרון זירה הייתה "הפינג'אן - ילקוט מוזיקלי ב-22 כזבים" מאת אורי סלע ואלכס מסיס שהתבסס על ספרם של חיים חפר ודן בן אמוץ, "ילקוט הכזבים". בין משתתפי ההצגה היו: יעקב בודו, ריקה זראי, דודיק סמדר, עודד תאומי ויוסף באשי. את שירי ההצגה כתב דידי מנוסי, בהם "רוחמה", "אביגדור מלך החיות" ו"צביקה א,ב,ג" ללחנים של יוחנן זראי.

בנוסף השתתף בהצגות "שוויק" ו"פתקאות בכובע" (בה בוצע לראשונה השיר "אמא אמא" שהתפרסם בביצועו של יהורם גאון) אף הן בתיאטרון זירה.

עם פירוק תיאטרון זירה הוזמן להשתתף בתוכניתה של להקת בצל ירוק, "אף מילה למורגנשטיין". במסגרת ההצגה גילם את תפקיד השוטר לסרוגין עם אורי זוהר. חברי ההרכב בתוכנית היו חיים טופול, גליה טופול, יונה עטרי, אברהם מור, אליהו ברקאי ועודד קוטלר בתוכנית בוצעו הלהיטים "ונצואלה" ו"שברו את הכלים".

בשנת 1961 הצטרף שי ללהקת פיטר פריי והופיע בהצגה "על עכברים ואנשים" מאת ג'ון סטינבק ובבימויו של פריי. עמו השתתפו מיכאל כפיר, איצקו רחמימוב, יוסף באשי, שמעון סיאני, חנה רוט, דודיק סמדר, יצחק בן נסים ופרץ הלוי.

ב-1962 הצטרף לצוות המחזמר "אירמה לה דוס" שהועלה בתיאטרון הבימה. בהצגה גילם דנון לצד דינה דורון (אירמה) ואריק איינשטיין (נסטור) מספר תפקידים, בין היתר את תפקיד הקטגור. המחזמר שהועלה ב-6 בנובמבר 1962 הוצג כ-242 פעמים.

שנתיים לאחר מכן גילם דנון במחזמר "גברתי הנאווה" של תיאטרון גיורא גודיק את זולטן קרפאטי לצידם של רבקה רז, שייקה אופיר, בומבה צור ואברהם בן יוסף. בהמשך, היה מחליפו של בן יוסף בתפקיד קולונל פיקרינג. בשנה זו הקים יחד עם השחקנים אלברט כהן וחיים פורמן את "שלישית כובע הקש".

בין השנים 1964 - 1965 למד משחק בארצות הברית אצל המורה הוטה האגן יחד עם יהורם גאון.

עם חזרתו ארצה השתתף בהפקה השנייה של המחזמר "חמש חמש" מאת אהרון מגד שהועלתה ב"תיאטרון הוורוד". דנון, גילם את מפקד המחלקה לצידם של יעקב טימן, יוסף אוקסנברג, נתן וולפוביץ', ג'יטה לוקה, נורית כהן, שלמה ניצן, אתי גרוטס, אביבה פז ואחרים. שירי ההצגה שהולחנו על ידי יוחנן זראי, נעמי שמר ואריה לבנון הודפסו ע"ג תקליט, ביניהם "רב האור והתכלת", "בא הגדוד", "שיר הבר" ו"שיר התרנגול" (תרנגול בן-גבר).

ב-1967 הופיע דנון במחזה "בודדה באפלה" בתיאטרון "השדרה" של מנחם גולן, בכיכובה של דינה דורון ובבימויו של אילן אלדד. יחד איתם השתתפו יוסף שילוח, חנן גולדבלט, ראובן זינגר ואחרים.

כמו כן השתתף בעשרות תסכיתי רדיו ובהצגות ילדים בתיאטרון "תילון טליל" בהנהלתו של מנחם גולן.

בין השנים 1967 - 1973 היה חבר בלהקת שחקני תיאטרון "הבימה" והופיע ב-17 הצגות : "עלי כינור", "יתוש בראש", "אות בארץ הפלאות" (הסופר), "אמילי", "ארתורו אוי", "בקט או כבודו של אלוהים", "בקץ הימים", "דודה ליזה", "דוקטור פאוסטוס", "הורדוס ומרים", "שש נפשות מחפשות מחבר", "הרוצחים הקטנים", "השקרן", "חג הסנדלרים", "ידיד הבעלים", "סטמפניו", "צוואתו של כלב או: משחק הבתולה" ו"קולומב".

במהלך מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים הופיע שי במשך חודשים רבים במוצבים השונים, במסגרת צוות הווי ובידור צה"לי.

אחת ההצגות האחרונות שבהן השתתף דנון לפני פרישתו מעולם הבמה הייתה "מחכים לגודו" בבימויה של עדנה שביט. יחד עמו השתתפו שמעון לב ארי, אלי כהן וגד קינר. בהפקה זו שהועלתה ב"צוותא" גילם דנון את תפקיד פודזו.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 נישא לדליה לבית הופטמן. לשניים נולדו שני בנים: דני וגילי. המשפחה התגוררה בחולון.

בנו הבכור, דני, נולד בשנת 1971. שי, שבאותה עת היה שחקן בתיאטרון הבימה הקדיש את זמנו הפנוי לגידול בנו ובין השניים שררו יחסי קירבה. דני, שגדל והתחנך בחולון, סיים בבגרותו לימודי משפטים בהצטיינות באוניברסיטת סאסקס, אנגליה. עבד כעורך דין בתל אביב ולאחר מכן חי בהובוקן, ניו ג'רזי והיה בעל משרד לנדל"ן "Urban Sanctuary". ב - 6.05.2005 נפטר דני והוא בן 34 ויום.

בנו השני, גילי, נולד בשנת 1975. למד בבית הספר לאמנויות תלמה ילין, ובהמשך סיים את החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, פועל כמשורר, מחזאי ואמן וידאו.

ב-17 במרץ 2006, כעשרה חודשים לאחר מות בנו דני בניו יורק, נפטר שי דנון ממחלת הסרטן. ביוני 2012 יצא לאור "שניהם - שי ודני דנון", ספרה של דליה דנון לזכרם של יקיריה, דני בנה ושי בעלה שנפטרו בתוך שנה אחת.

גלריית דנון ומכירות פומביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1976 פתחו שי ודליה את "גלריית דנון" ברחוב בן יהודה פינת לסל בתל אביב שפעלה במשך שלושים וחמש שנה. בשנת 1981 עברה הגלריה לרחוב פרוג. בין האמנים שהציגו את יצירותיהם בגלריה ניתן למנות את שלמה אלטר, רות שלוס, שמשון הולצמן, יעקב וכסלר, רוזנטליס, פנחס אברמוביץ, מרסל ינקו, אריה ברקוביץ', שוקה גלוטמן, ענת מיכאליס-לוי, אנה פסטרנק, יחיאל סגל, אברהם שטנצל ורבים אחרים.

בין השנים 19761986 ניהל דנון במקביל מכירות פומביות ותערוכות מכירות במרכזים שונים ובבתים פרטיים.

משנת 1992 ועד יום מותו השתתף בירידי אמנות בחו"ל.

הצגות בהשתתפותו (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נחטוף אותו בשקט" - תיאטרון "זירה" (1958)
  • "הפינג'אן" - תיאטרון "זירה" (1958)
  • "פתקאות בכובע" - תיאטרון "זירה" (1958)
  • "שוויק" - תיאטרון "זירה" (1959)
  • "אף מילה למורגנשטיין" - להקת "בצל ירוק" (1959)
  • "על עכברים ואנשים" - להקת פיטר פריי (1961)
  • "אירמה לה דוס" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1962)
  • "צ'יפופו" - תיאטרון "תליל" (1963)
  • "גברתי הנאווה" - תיאטרון גיורא גודיק (1964)
  • "חמש חמש" - התיאטרון "הוורוד" (1965)
  • "בקט או כבודו של אלוהים" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1967)
  • "יתוש בראש" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1967)
  • "בודדה באפלה" - תיאטרון "השדרה" (1968)
  • "ידיד הבעלים" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1968)
  • "עלי כינור" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1968)
  • "אות בארץ הפלאות" "הבימה" התיאטרון הלאומי (1968)
  • "הרוצחים הקטנים" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1968)
  • "דודה ליזה" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1969)
  • "שש נפשות מחפשות מחבר" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1969)
  • "אמילי" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1970)
  • "ארתורו אוי" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1970)
  • "השקרן" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1970)
  • "חג הסנדלרים" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1970)
  • "קולומב" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1971)
  • "בקץ הימים" - "הבימה" התיאטרון הלאומי.(1972)
  • "הורדוס ומרים" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1972)
  • "סטמפניו" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1972)
  • "צוואתו של כלב או: משחק הבתולה" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1972)
  • "דוקטור פאוסטוס" - "הבימה" התיאטרון הלאומי (1973)
  • "מחכים לגודו" - "צוותא" (1974)

סרטים בהשתתפותו (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]