הכנסייה הסלזיאנית

הכנסייה הסלזיאנית הידועה גם ככנסיית ישו הנער, היא כנסייה קתולית השוכנת על הרכס שבצפון-מערבה של העיר נצרת, וממנה נשקף נוף פנורמי של האזור כולו.

היסטוריה

ב-1902 ולפני הקמת הכנסייה נחנך במקום בית היתומים של הנזירים האיטלקים הסלזיאנים (אנ'). תרומות שקיבל המסדר החל ב-1905, בעיקר מצרפת ומבלגיה, אפשרו את הקמת הכנסייה. המבנה תוכנן על ידי האדריכל הצרפתי לוסיה גוטייה, והבנייה החלה בשנת 1906. בתקופת מלחמת העולם הראשונה פסקה מלאכת ההקמה, והכנסייה נחנכה לבסוף ב-1920. בימי המלחמה שימש המבנה כמחנה של הצבא העותמאני. מספר מועט של יתומים ונזירים שהו גם הם במבנה. עד סיום המבנה עשו המאמינים שימוש בקריפטה כבית תפילה.

מבנה הכנסייה

המבנה מבחוץ

המבנה בנוי בסגנון התחייה הגותית, חזיתו מחופה באבני גיר לבנות, ויתר צדדיה של הכנסייה מחופים הכנסייה באבן. החזית מחולקת לשלושה אגפים התואמים את שלוש הספינות של הכנסייה. באגף המרכזי קבועה דלת גדולה אליה מובילים שני גרמי מדרגות סימטריים. בבסיסו של גרם המדרגות דלת נוספת המובילה אל הקריפטה. במרכזה של החזית חלון המחולק על ידי ארבעה עמודים לחמישה חלקים ("חלון פנטפורי") ומעליו חלון רוזטה גדול. שני אגפי הצד של החזית צרים מהאגף המרכזי, ובכל אחד מהם קבוע חלון ביפורי שמעליו חלון עגול בצורת עלי תלתן. כל אחד מאגפי הצד נושא כיפה משולשת שצבעה אפור, וביניהן ניצב פודיום הנושא צלב. גג הכנסייה עשוי מרעפים אדומים, וגגה של הספינה הראשית גבוה משל שתי ספינות הצד. לאורך הגג הראשי וגגות הטרנספט ניצבות שורות של מעין צריחונים, הנושאים צלבי אבן קטנים המקיפים את הכנסייה מכל צדדיה. החלונות ערוכים בגובה רב לאורך קירות הכנסייה ונראות בהן צורות גאומטריות עשויות מזכוכית צבעונית. רוב החלונות ערוכים בזוגות או בשלשות, ולעיתים נוסף מעליהם חלון עגול קטן.

פנים המבנה

חללו של אולם הכנסייה גבוה ושתי שורות שבכל אחת מהן שבעה עמודים מסיביים תומכות בתקרת קמרון צולב. שני העמודים האחרונים בקדמת הכנסייה, קרובים זה לזה, ויוצרים אפקט של אפסיס. הטרנספט של הכנסייה קצר ואולמות הצד שלו נמוכים באופן משמעותי מספינות הצד. צורתם של אולמות הצד היא כשל חצי עיגול, ומבחוץ הן נדמים בצורתם ובממדיהם לקפלות. בקדמת הכנסייה, מאחורי המזבח, מחובר אל הבניין מבנה נוסף שצורתו כשל ריבוע קטן. בקומה השנייה של מבנה זה, ניצב פסל ישו הנער הממקד אליו את תשומת לבו של המבקר. הוא פוסל על ידי הפסל הצרפתי פרדריק לואי בוגינו, והובא אל הכנסייה ב-1911. הפסל בגודל טבעי, מתאר את ישו כנער עם שיער גולש, לבוש בבגד פשוט וחגור בחבל, והאוחז בידיו בצלב. מעל הפסל קבועים בקירות המבנה 12 חלונות גבוהים עשויים זכוכית צבועה, המאפשרים חדירת אור כחלחל המאיר את הפסל. קירות הכנסייה ועמודיה מחופים באבן גיר, וברובם חלקים ומעוצבים בפשטות. פילסטרים ומספר קשתות לאורך קירות הצד ובטרנספט, הם האלמטים היחידים החורגים מקו זה.

המזבח הראשי ניצב על במה גבוה שאליה מוליכות שמונה מדרגות. בקדמת הבמה שולחן פשוט המשמש בטקס סעודת האדון, אך מאחוריו מזבח מפואר המעוצב כפתחה של כנסייה, ועליו ניצב קרוסיפיקס גדול (תמונה להלן). בשני באולמות הצד בטרנספט מזבחים פשוטים, ומעל כל אחד מהם פסל קדוש. מספר פסלים דומים נמצאים גם מאחורי המזבח הראשי.

הכנסייה משיא הרכס
צידה האחורי של הכנסייה. בקדמת התמונה המבנה הרבוע שבו ניצב פסל ישו הנער
פנים הכנסייה ופסל ישו הנער בקומה השנייה של האפסיס מעל המזבח
המזבח הראשי. מימין נראה חלקו התחתון של פסל ישו הנער

בית הספר הטכנולוגי דון בוסקו

בניין בית היתומים צמוד לכנסייה ממערב. הבניין בן שלוש קומות ובו אגף מרכזי ושני אגפי צד. הוא פעל כבית יתומים עד 1972 ומאז הוא משמש את "בית הספר הטכנולוגי דון בוסקו". בית הספר מנוהל על ידי הנזירים וקרוי על שם ג'ובאני בוסקו, מייסד המסדר. הבניין ניכר בגג רעפים אדום ובארקאדה שבחזית הקומה השנייה. בקריפטה של הכנסייה הסמוכה פועלת סדנת הנגרות של בית הספר. בסמוך ממערב לכנסייה ולבית הספר נבנה מנזר לאחיות הסלזיאניות.