ABA (טיפול)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניתוח התנהגות יישומי או ABA ‏(ראשי תיבות: Applied Behavior Analysis) הוא גישה טיפולית לשינוי דפוסי התנהגות, המבוססת על עקרונות תאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. השיטה מבוססת על ההנחה כי תגובת הסביבה היא בעלת השפעה משמעותית על התנהגות האדם, ולכן הטיפול בגישה זו כולל עיצוב תוכנית ומתן חיזוקים מסביבתו של המטופל. התאמת החיזוקים מהסביבה מגבירה את ההסתברות להופעת ההתנהגות הרצויה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהביוריזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביהביוריזם

ביהביוריזם או הגישה ההתנהגותית היא תאוריית למידה מרכזית בפסיכולוגיה, הקוראת להתמקדות בחקר ההתנהגות הגלויה של האורגניזם, ובדרך לעצבה.

פרדריק סקינר הציע תאוריה המהווה תשתית ללמידה המחלקת את תהליך הלמידה לשלושה שלבים:

  • גירוי - הוראה מילולית או הנחייה לגבי ההתנהגות שהילד מתבקש לבצע.
  • תגובה - ההתנהגות או חוסר ההתנהגות של הילד.
  • תוצאה - תגובת המטפל.

תגובות המטפל הן חיזוקים על פי עקרונות ההתניה האופרנטית. מטרת החיזוקים הוא להגביר הישנות של התנהגות מסוימת אותה אנו רוצים לעודד. בתחילת התהליך החיזוק הוא מלא (לאחר כל תגובה רצויה) ובאופן מיידי. בהמשך התהליך ניתנים חיזוקים חלקיים בשכיחות יורדת ובמרווחי זמן גדלים לאחר ההתנהגות עצמה. את החיזוקים עצמם מתאימים לכל ילד.

לדוגמה, ילד שמגיב לגירוי באופן הרצוי מקבל חיזוק חיובי כגון ממתק אהוב, צעצוע אהוב וכן חיזוק מילולי: "כל הכבוד! יופי!" וכך גוברת ההסתברות שההתנהגות תחזור על עצמה. חיזוק שלילי הוא סילוק גירוי שאינו נעים, לדוגמה, המטפל מדליק מוזיקה בעצמה גבוה שאינה נעימה לילד, ורק כאשר הילד מבקש לכבותה (שזו ההתנהגות הרצויה), המטפל יעשה זאת.

בהסתמך על גישה זו, שיטת ABA מתייחסת לתסמונות הספקטרום האוטיסטי כבעלי מקור נוירולוגי, ויחד עם זאת באה על מנת לקדם ולשנות את המצב בו המטופל נמצא באמצעות עקרונות של עיצוב התנהגות.

הספקטרום האוטיסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הספקטרום האוטיסטי

הספקטרום האוטיסטי או הקשת האוטיסטית, הוא מונח המתייחס לכלל מצבי הלקות שיש להם מכנה משותף של תסמונות המתאפיינות בחסרים מתמשכים ובולטים במספר תחומים:

  • חסכים בשפה (בדיבור ובהבנה) וחסכים בתקשורת לא שפתית (בהבעות פנים, ביצירת קשר עין, בהבנת מצבים חברתיים, ועוד)
  • חסכים בגמישות מחשבתית והתנהגותית וקשיים בוויסות חושי
  • נסיגה תפקודית בין גיל שנה וחצי לבין גיל שלוש בחלק נכבד מהמקרים
  • קואורדינצית ידיים לקויה

ילדים עם התפתחות תקינה לומדים מהסביבה ללא התערבות, ובאופן ספונטאני. הסביבה הטבעית מספקת תנאים נכונים ללמידת שפה ויכולות חברתיות. לעומתם, ילדים בספקטרום האוטיסטי נחשפים למגוון דל של גירויים שאופיים לפעמים סטריאוטיפי וחזרתי. עבודה אינטנסיבית ומתמשכת, חושפת בפני הילד מגוון עשיר של גירויים, ומגדילה את הסיכוי לרכוש התנהגויות נאותות.

כאשר האבחון נעשה מוקדם, ניתן להתערב ולהעניק טיפול יעיל יותר. התערבות בגיל צעיר, משפרת את ההתפתחות הכללית, מפחיתה התנהגויות חריגות ומשפרת את הפרוגנוזה. על אף, שהתערבות בגיל מוקדם עדיפה, ההתערבות יעילה לשיפור התפקוד בכל גיל. בטיפול ההתנהגותי, קיימת הסתכלות אינדיבידואלית על הילד, בוחנים אלו התנהגויות חסרות, כגון: משחק, כישורי חיים, שפה. כמו כן, בוחנים אלו התנהגויות לא רצויות, כגון: גרייה עצמית, אגרסיביות ועוד. בטיפול מתמקדים לרוב, בפיתוח השפה והתקשורת, מיומנויות מוטוריות, עצמאות, כישורים חברתיים, מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות יומיומיות.

אופן הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בשיטת ABA כולל בניית תוכנית טיפולית פרטנית ברורה ואינטנסיבית למטופל, בה הוא לומד התנהגויות חדשות או מגביר התנהגויות רצויות, ובמקביל הוא לומד להפחית התנהגויות לא רצויות. התוכנית נבנית על ידי מנחה ABA שהוסמך לכך, ומועברת על ידי מטפלים בהנחיית המנחה. במקביל נדרשת מעורבות גבוהה של ההורים וגורמים אחרים בסביבתו הקרובה של הילד המטופל, שמודרכים גם הם לפעול לפי כללי התוכנית. לרוב מתקיים הטיפול בתחילת התהליך בביתו של הילד, המהווה עבורו סביבה טבעית ומקום בטוח ללמידה.

הטיפול מבוסס על מחקרים רבים, והוכח כאפקטיבי ביותר[דרוש מקור], בעיקר כשהוא מתחיל בגיל צעיר (2-5 שנים) וניתן לפחות בתחילתו באינטנסיביות רבה (20-40 שעות בשבוע, ולכן מצריך משאבים רבים מהמשפחות). הוא מותאם ומופעל לרוב עבור ילדים עם קשיי התנהגות מהקשת האוטיסטית.

תוכנית הטיפול מותאמת באופן אישי לכל ילד על פי צרכיו ויכולותיו. המטרה היא לשפר את מיומנויותיו של הילד. אופן הלימוד מבוסס על פירוק המטרה למרכיביה ולמידתה באופן הדרגתי ופרטני. כל צעד נלמד באופן חוזר עם הוראה מתאימה, עד שהילד מפנים ומבצע זאת בקלות, באופן עצמאי. החשיפה היא לכמות מידע קטנה בכל פעם, כאשר התגובה המצופה מהילד מוגדרת. תגובות הילד נרשמות ומוערכות ביחס להגדרות וקריטריונים ספציפיים ואובייקטיביים. רישום תגובות הילד, מאפשר מעקב על התקדמותו של הילד ובניית המשך תוכנית הלימוד האישית.

הגישה מובנית ויורדת לפרטים הקטנים ביותר, כגון, באילו מילים להשתמש, מהם הרמזים שיש לתת ובאילו מצבים, מספר השניות שיש להמתין בין הוראה להוראה וכדומה. התוכנית נקבעת על ידי מנחה התוכנית ומותאמת לילד. באופן הדרגתי מועברת השליטה על תכני הלימוד וסדרי העבודה לילד. העברת השליטה לילד נכונה גם למטרות ומיוניות ספציפיות וגם שבהמשך הילד/נער/מבוגר יוכל לקבוע את תכני המפגש כולו ולבחור על מה ירצה לעבוד.

מי המטפלים?

הצוות שעובד עם הילד מורכב ממנחה בעלת הסמכה לעבודה ולבניית תוכנית בשיטת ABA ובדרך כלל שתי טרפיסטיות. מנחה זה לרוב נפגש עם הצוות הטיפולי אחד לשבועיים ובפגישה הצוות עובר על התוכנית הטיפולית, על ההתקדמות בתוכניות, מקדם תוכניות, ומכין תוכניות חדשות. המטפלים אשר נמצאים עם הילד רוב השעות הן מרקע מגוון. ישנם המון סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה ועוד אנשים בעלי מכוונות טיפולית. התחלופה של המטפלים יכולה להיות גובהה ולרוב המנחה היא הדמות אשר מלווה את הילד לאורך שנים רבות. ההדרכה לאופן העבודה ב ABA יכול להינתן גם על ידי הצוות העובד עם הילד ועל ידי המנחה, גם לאנשים ללא רקע בשיטה. ישנה הנחה כי מטפל שבא לעבוד עם ילד אוטיסט יתחייב לשנה עבודה לפחות על מנת שיוכל ללמוד ולתרום לילד בעבודתו לאחר מכן. באופן כללי העסקה של צוות טיפולי מעין זה כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות.

מיהו מנתח התנהגות מוסמך?

מנתח התנהגות מוסמך הוא זה שעבר את בחינות הבורד הבינלאומי היושב בארה"ב. ישנן מספר סוגי הסמכה:

BCaBA- מוסמך בעל תואר ראשון.

BCBA- מוסמך בעל תואר שני.

BCBA D- מוסמך בעל דוקטורט.

BCBA PH- מוסמך בעל פרופסורה.

מיהם המוסדות המסמיכים: נכון להיום, ההגשה למבחני ההסמכה ניתנת למסיימי לימודי ניתוח התנהגות יישומי באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים.

מה מקנה ההסמכה: מנתחי התנהגות מוסמכים רוכשים ידע ומתעדכנים במידע חדש באופן שוטף. עליהם לעמוד בנקודות השתלמות שנתיות ותחת פיקוח, עליהם מקפיד הבורד האמריקאי. במידה ואינם עומדים בקריטריונים, הבורד מוסמך לשלול את רישיונותיהם. בנוסף, עומדים המוסמכים תחת כללי אתיקה ברורים ונוקשים הנובעים מתוקף האחריות כלפי מטופליהם אותם נושאים.

ארגון מנתחי ההתנהגות המוסמכים הישראלי נקרא מנת"ה וניתן למצוא בו את רשימת מנתחי ההתנהגות הישראלים המוסמכים, בנוסף למידע מועיל בנושא ניתוח התנהגות, נוסף.

סביבת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, סביבת העבודה תהייה בביתו של הילד בשעות אחר הצהריים לאחר בית הספר, לרוב הטרפיסט גם נוכח עם הילד בבית הספר בתוך סייע/משלב. בהמשך סביבת העבודה יכולה להשתנות בהתאם לנושאים שעליהם רוצים לעבוד. כדוגמת חדר כושר, סופר ועוד.

בשלב הראשוני של הלימוד, הוא נעשה בתנאים מובנים. סביבת הטיפול קבועה ומוכרת לילד ובכך מקילה על הלימוד. רק תכני הלימוד משתנים. העבודה נעשית ליד שולחן, ללא גירויים העלולים להסיח את דעתו של הילד, תוך מדידת ההתקדמות קבועה וברורה, ובשימוש מתוכנן של חיזוקים. בהמשך, העבודה נעשית בסביבה אחרת, שאינה מובנת. זאת בעצם ההכללה, כלומר לקיחת מיומנות שנלמדו בסביבה נטראלית יחסית (כדוגמת השולחן) ולאחר שמיונות זאת מושגת באופן זה מרחיבים את ביצוע המיומנות למצבים אחרים. לדוגמה ניתן לחשוב על קניות בסופר והתקשורת עם המוכר/ת. בתחילה תעשה עבודה אל מול הטרפיסט בבית שתדמה מצבים של קנייה בקופה. העבודה תהייה בהתאם לצרכיו של המטופל. מהמתנה בתור, הגשת המוצר, הקשבה למחיר, הוצאת הכסף, תשלום, המתנה לעודף וכולי. לאחר מכן כאשר מיומנות זו נעשית בהצלחה בבית תועבר מיומנות זו לסביבה חיצונית אמיתית וגם כן תנסה להיות בחנות קטנה למשל בלי הרבה לקוחות ולאחר מכן בסופר רועש וכן הלאה. המטרה היא לבנות את הפעולה בעזרת חווה של הצלחה ולבסוף להגיע למצב שבו הפעולה היא עצמאית ויכולה להעשות ללא לווי.

מושגים מקצועיים [עריכת קוד מקור | עריכה]

התניה - התניה מדבר על הנושא שבו אנו יודעים לפרש סימנים מנבאים על אירוע מסוים. כלומר, כבר למדנו שסירנה של רכב חירום אומר לנו לפנות את הכביש. חשוב לזכור כי ישנם יכולות הבאות באופן אינטואיטיבי אך לאדם הלוקה באוטיזם דברים אלה אינם טרוויאלים. התניה מסוימת יכולה להיות המענה לשאלה שנשאלת. כלומר, ניתן לעבוד על המצב שבו נשאלת השאלה "מה שלומך?" והילד עונה את תשובתו וזוכר לשאול בחזרה "מה שלומך?".

חשיפה - חלק ממאפיני האוטיזם הוא עניין ממוקד בנושאים ספציפיים וסוגי אוכל ספציפיים. מטרת החשיפה היא ליצור עוד סיטוציות שעד עתה הילד נמנע מהם. נניח הילד לעולם לא טעם אורז והוא מוכן לאכול רק מקרוני כל הזמן. במצב זה ננסה לעבוד עם הילד על כך שיסכים לאכול קצת אורז על מנת לקבל את ההתרשמות של הטעם. לאחר מספר פעמים שבהם הילד נחשף לטעם ולמרקם החדש הוא יכול לאהוב או לא לאהוב. חשוב לשם לב כי לעתים הילד לא אוהב את האוכל באופן כנה אך המטרה היא לחשוף לסוגים שונים של אוכל על מנת לראות מה עוד יאהב. במידה והוא לא אוהב לאחר מספר טעימות זוהי החלטה שלו. אך במידה והילד אוכל סוג מסוים של אוכל ננסה ביחד איתו לראות מה עוד נוכל לטעום. ברוב הפעמים הילד יגלה טעמים חדשים שאותם הוא אהב ולא היה מוכן לטעום. וכך בפעמים הבאות ניכן להזכיר לו כי את השניצל שהוא לא היה מוכן לטעום היום הוא מבקש כל יום, חיזוק כזה יכול לעודד את הילד לנסות טעמים חדשים. 

שחזור - השחזור מדבר על הניסיון של הטרפיסט והילד להגיע להבנה לגבי מהות הפעולה. כלומר, במידה ישנה סדרת פעולות שאותה על הילד לבצע. נניח קשירת שרוכים, במידה והילד לא מצליח לבצע נתחיל מההתחלה. דבר זה נקרא שחזור. במידה הילד לא מצליח שלוש פעמים לבצע את הפעולה אין מה להמשיך ולנסות וניתן לבצע מודלינג.

מודלינג - זה המצב בו הטרפיסט עושה בדיוק את הפעולה שאותה הוא מנסה ללמד את הילד. כלומר, ישרוך את שרוכיו בדיוק באותו האופן שבו ניסה הילד לעשות פעם שעברה. לאחר מכן מיד יבקש מהילד לעשות את אותה הפעולה. המטרה היא שהילד לבסוף יבצע את הפעולה וייצא בתחושת הצלחה. כמו שנאמר, קשירת שרוך יכולה להתחיל מהפעולות הקטנות ביותר ובהמשך לבנות את פעולת הקשירה השלמה. הכול בהתאם לצרכיו וליכולתיו העכשוויות של הילד. 

חיזוק חיובי - הוא התגובה החיובית אותה אנו נותנים לילד, יכולה לבוא בצורות שונות כמו שירים וכולי. 

סיוע - ישנם רמות שונות של סיוע אותם אנו נגיש לילד. המטרה של הסיוע היא לרדת בסופו של דבר ולאפשר לילד פעולה עצמאית. המודליג הוא דוגמה לסיוע. ישנם רמות שונות של סיוע שניתן להגיש. ממבט עד לנגיעה הכוונה של היד. המטרה של הסיוע הוא להיות כמה שפחות דומיננטי, אך שוב הדבר נקבע בהתאם לצרכיו של הילד ולאט לאט רמות הסיוע ירדו בהתאם להתקדמותו של הילד במיומנות.

גסטה - גסטה היא סוג של סיוע. סיוע זה בא בצורה של תפיחה על הגוף פעמיים או שלוש. נניח מלצר שואל את הילד מה ירצה להזמין וילד לא עונה למלצר ניתן לסייע לילד על ידי טפיחה על הירך (הילד כבר יכיר שזה הדרך שלנו והסימן לסייע לו כשהוא צריך) והילד יוכל להחזיר תשובה למלצר ולקיים תקשורות בעצמו עם הסביבה.

ישנם עוד מושגים מקצועיים אשר נמצאים בשימוש, וייתכן כי ערך זה יורחב בהמשך.

מדד להצלחה הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכישת מיומנות נקבעת מראש לפי קריטריון מדויק. לרוב, מעבר לשלב הבא מתאפשר רק כאשר הילד מגיב באופן הרצוי למשימה, ב-80% מהפעמים בהם ניתן הגירוי, שלוש פעמים ברציפות, אצל מטפלים שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.