איגרת שנה טובה

דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955)

גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית

משפחת שלום שטרסברג מנשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954

איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל.

המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.

היסטוריה

המנהג של שיגור ברכה כתובה על נייר בימים שלפני ראש השנה החל בגרמניה בשלהי ימי הביניים, במאה ה-14, כאשר פסקו רבני אשכנז כי בפרוס חודש אלול צריך אדם לאחל לחברו ברכה לשנה טובה.

בהדרגה התפשט המנהג לקהילות מזרח אירופה ולארצות הברית. המצאת בול הדואר והגלויה המסחרית במאה ה-19, יחד עם חיקוי מנהגי הקהילות הלא-יהודיות, מיסדו את המנהג העממי, וברבות השנים נפוצה המסורת בכל הקהילות היהודיות בעולם.

ביישוב היהודי הישן בארץ ישראל השתרש המנהג כחלק מתעשיית ה"שְׁנוֹר", שניסתה לגייס כספים למחייתה, והשתמשה במראותיה של הארץ הקדושה, בדמויות של צדיקים וחזיונות תנ"כיים בליווי מילות ברכה לשנה החדשה, כדרך מקובלת להשפיע על לבותיהם של תורמים ונדבנים פוטנציאליים שאליהם שוגרו הברכות סמוך לערב ראש השנה.

חלק מחשיבותו של מנהג ה"שנות הטובות" היא בכך שלא רק יהודים אדוקים בדתם קיימו אותו לאורך הדורות. יתרה מכך, התנועות החלוציות וההתיישבות בארץ ישראל, על אף מאפיינים רבים של חילוניות והתנערות מהדת, לא רק שלא הביאו לזניחת מסורת זו, אף העצימו את תפוצתה והרחיבו את משמעותה, שלפנים הייתה דתית בעיקרה, ועם הציונות, וביתר שאת בסמוך לשנות הקמת מדינת ישראל, התמזגו בה בכפיפה אחת הקשרים וסמלים דתיים, עם סמלים ציונים מובהקים, ברוח התקופה.

את השינוי בחזותן וסגנונן של הברכות ניתן לשייך להגעתם של המתיישבים החלוצים לארץ ישראל. שינוי זה התבטא בהיווספותם של מסרים לאומיים של דמות "יהודי חדש" המגן בכוח החרב על אדמתו וביטוי חדש של אתוס ציוני בארץ לחלוציות, התיישבות וביטחון.

במרבית המקרים נשענות גלויות הברכה על סיפורי עבר רחוקים, סיפורים מקראיים או היסטוריים יהודיים שהתרחשו לפני מאות רבות של שנים. על כך מתווספים שימוש בגאולה הנוכחית, בעבודה האדמה ופיתוח הארץ המתרחש בזמן הווה.

הכרטיסים מהווים הצגה אוטופית של מימוש החזון היהודי תנ"כי, הארץ שהובטחה לאברהם מוצגת על שפע תנובתה, והיונה מהווה מוטיב חוזר.

ההשענות על סיפורי הרואיקה יהודיים כמקור השראה מחייב ורצוי, מייצרת רצף היסטורי של אירועים מימי התנ"ך עד לעולם המודרני. מתקופת החשמונאים, תקופה בה בית המקדש היה קיים, תקופת הערגה לארץ של יושבי הניכר, וסיפורו של נוח והיונה המסמלת את השלום.

חלק מהגלויות שהופקו בראשית המאה ה-20 התייחסו להגירה ההמונית לאמריקה שהייתה אז בעיצומה – קרוב לשני מיליון יהודים (מרביתם מהאימפריה הרוסית) היגרו לארצות הברית בין השנים 1881–1924. באחת הגלויות כולל הדימוי את סמלי האימפריה הרוסית (עיט דו-ראשי) והנשר האמריקאי, המחזיק כרזה ובה כתוב: "ובצל כנפיך תסתירני" (תהילים יז ח); דמויות יהודים מארצות הברית המקבלים בזרועות פתוחות מהגרים יהודים ממזרח אירופה, לבושים בלבוש אופייני עם מטלטליהם; וקו החוף האירופי הנושק כביכול לקו החוף האמריקאי, הממחיש את המעבר מעולם תרבותי אחד אל משנהו.

דימויים

הדימויים המופיעים בכרטיסים קשורים למנהגי החג: ארבעת המינים ותקיעת שופר, או לחזון הציוני: תבואה, כלים לעיבוד האדמה, דמות הצבר - החלוץ עם כובע טמבל, ועבודת האדמה ודמות החייל היהודי. תפוזים ופירות נוספים וסמלים לתנובת הארץ. או תמונות מארץ ישראל: הכותל המערבי, חומות ירושלים, הכנרת וחופה של תל אביב.

בנוסף, קיימים דימויים מקראיים כדוגמת השימוש ביונה עם זית המרמזים לסיפורו של נוח, או הירואיקה יהודית כדוגמת החשמונאים ודמותו של יהודה המכבי. או סמלים דתיים: טלית, ספר תורה, יד לקריאה בתורה.

הכרטיסים משקפים את התקופה בה יוצרו. בתקופת ההעפלה צוירו ספינות מעפילים. בתקופת חומה ומגדל הופיעו יישובים יהודיים, מגדלים וחומות ודמות "השומר על סוסו".

במלחמת העולם הראשונה

דימויים בולטים וייחודיים מופיעים באיגרות שיצאו בתקופת מלחמת העולם הראשונה המציגות חיילים יהודיים בשדה קרב. אחד האמנים הבולטים של התקופה היה חיים גולדברג (חגי), שייצר כרטיסים צבעוניים בשיטה משולבת. תחילה צילם ניצבים בסטודיו, מרביתם בני משפחתו. הוא עיבד את התמונה ובאמצעות ציור, גרפיקה, הוסיף דימויים לתמונות ויצר מראה ייחודי, וכן הוסיף ואיחולים קצרים מחורזים ביידיש. בין הריסות גטו ורשה נמצא אלבום המכיל 32 מכרטיסיו.

דוגמאות לאיגרות שנה טובה

• 
  דימויי חיילים בשדה הקרב של מלחמת העולם הראשונה, באיגרת ברכה, אירופה תרע"ד 1914
• 
  צילום הכותל המערבי ובצדו צילום של המברך; שילוב התמונה בתבנית קבועה בוצע לפי הזמנה בצלמניות; איגרת שנשלחה מתל אביב לווהלין; איגרת ברכה ארץ ישראל תרצ"א 1930
• 
  כותרת וסמל "הסוללה העברית הראשונה לתותחנות נגד-מטוסית" - יחידה של הבריגדה היהודית בחיל התותחנים של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, עם חתימתו של החייל יגאל הורוביץ
• 
  דימוי מאויר של מתפלל תוקע בשופר, אחת ממצוות החג, באיגרת מאמצע המאה ה-20
• 
  צילום של גברים צעירים עטויי טליתות קוראים בספר תורה באיגרת שנה טובה מודפסת של הקיבוץ הדתי (צד ימין); ארץ ישראל עד 1948
• 
  פסוק ומכתב קצר באיגרת שנה טובה של הקיבוץ הדתי (צד שמאל)
• 
  דימויי דבורה תפוח, רמז ל"תפוח בדבש" שאכילתו היא אחד ממנהגי החג באיגרת קובץ אלקטרוני (2011)

לקריאה ולעיון נוספים

• צבי אילן, אתמולים: מחקרים ותגליות בעברה של הארץ, תל אביב: מודן, תשמ"ח 1988.
• אליק מישורי, שורו הביטו וראו: איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית, תל אביב: עם עובד, 2000.
• מוקי צור (עורך), בשנה הבאה: שנות טובות מן הקיבוץ (עריכה אמנותית: יובל דניאלי; עיצוב: עטרה איתן), גבעת חביבה: יד יערי – המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר; קריית שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; אפעל: יד טבנקין – מרכז מחקרי, רעיוני ותיעודי של התנועה הקיבוצית, תשס"ב 2001.
• שלום צבר, 'כרטיסי ה"שנה טובה" ותולדותיהם', אריאל 27, 173 (2005), 6–30.
• שלום צבר, 'לשנה טובה', עת־מול, 146, 6 ,אלול תשנ"ט, 3–6.
• שלום צבר, 'לתולדות מנהג משלוח כרטיסי "שנה טובה" והתפתחותו האמנותית', מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יט–כ (תשנ"ז–תשנ"ח), 85–110. (גרסה מורחבת: 'מאה שנות כרטיסי "שנה טובה": לתולדותיו של המנהג והתפתחותו האמנותית', בתוך: מוקי צור (עורך), בשנה הבאה: שנות טובות מן הקיבוץ, תשס"ב 2001, עמ' 9–44.)

• Rachel Schnold, 'Shanah tovah! - "A happy new year": Jewish picture postcards - a craze that swept Europe a hundred years ago,' Ariel 104 (1997), 57-62.
• Gerard Silvain, 'The world of Jewish postcards,' Encyclopaedia Judaica Year Book 1988-1989 (1989), 196-232.

• מאמרים בנושאים ספציפיים:
  • חיים גרוסמן, 'חייל וצבא של "שלום וביטחון": דמות חייל ומראה צבא צה"ליים באגרות ברכה לשנה חדשה', זמנים, 81 (2002–2003), 42–53.
  • חיים גרוסמן, '"שנה טובה" מתל אביב: העיר העברית הראשונה באגרות ברכה לשנה החדשה', אריאל 173 (תשס"ו), 31–39.
  • אלן סמית’, 'איחולים מאמונה: גלויות ראש השנה של יהדות ארצות הברית בראשית המאה העשרים', מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשע"א), 155–181.
• אלבומים, אוספים וקטלוגים של תערוכות:
  • שנות טובות: תולדותיהן של איגרות ברכה לשנה החדשה: תערוכה; אוצרת: עינבר דרור לקס; קטלוג; עיצוב והפקה: סטודיו אנזלביץ; טקסטים: חיים גרוסמן, עינבר דרוס לקס, חיפה: מוזיאון העיר חיפה, 2011.
  • אליק מישורי (עורך), ישראליות חזותית: תערוכה במסגרת הכנס השנתי ה-23 של האגודה ללימודי ישראל, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2007.
  • דוד טרטקובר, שנה טובה: 101 כרטיסי ברכה לשנה החדשה, ירושלים: כתר, 1978. (צילומים של כרטיסי ברכה שהודפסו החל מסוף המאה ה-19 וכלה בפרוס שנת השלושים למדינה)

קישורים חיצוניים

• חיים גרוסמן, ‏'מה הקשר: על איגרות חג בעידן של תקשורת מודרנית', קשר 42, סתיו 2011, 142–147.
• ברכות ראש השנה – מסורת יהודית וישראלית, תערוכה וירטואלית באתר הספרייה הלאומית
• ברכת שנה טובה מוזיקלית - לקט מוזיקלי באתר הספרייה הלאומית
• לרגל השנה החדשה - מאוספי יד ושם, אתר יד ושם.
• כרטיסי שנה טובה מאישים מהעבר בישראל, אתר "היו ימים".
• חיים גרוסמן, שנה טובה עם הרבה - זהבים ונוצצים, באתר e-mago, ‏12 בספטמבר 2006
• נדב מן, שנות טובות מארץ ישראל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2006
• עמוס פרידלין, גלויה מהגלות: שנה טובה בקרטון, באתר ynet, 8 בספטמבר 2010
• נפתח שוק כרטיסי שנה טובה, 1964, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• צוריאל ראשי, שנה טובה: כיצד שיקפו אגרות הברכה לשנה החדשה, ה"שנות טובות", את חיינו לאורך השנים, בערוץ של אוניברסיטת בר-אילן באתר YouTube,‏ 29 באוגוסט 2013
• רמי נוידרפר, מסע בזמן עם 'שנות טובות', בבלוג "עונג שבת", 8 בספטמבר 2013
• פרויקט שנה טובה, באתר "אוריינית"
• אגרות ברכה מאוסף הלוחם היהודי בצבאות העולם ובמחתרות, תערוכה באתר של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• כל שנה וברכותיה: 100 שנות איגרות "שנה טובה". תערוכה במוזיאון ישראל. אוגוסט 2015
• עופר אדרת, בואו נדבר גלויות | מה מלמדות ה"שנות טובות" על ההיסטוריה היהודית, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015
• משלוח כרטיסי ברכה - מקור המנהג, באתר משרד החינוך
• כרטיסי שנה טובה (אורכב 21.08.2016 בארכיון Wayback Machine), אתר בית חב"ד
• יריב פלג, שנות הקסם, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2016
• איגרות שנה טובה שקיבל המשורר זרח הלוי, באתר "היו ימים"
• גלויות "שנה טובה" והסיפור הישראלי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ספטמבר 2018
• בוא נדבר (ב)גלויות, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
• מידע על לשנה טובה תכתבו בקטלוג הספרייה הלאומית
• חן מלול, גלויות שנה טובה של חיים גולדברג (חגי) הנציחו את יהדות פולין, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ספטמבר 2021
• תשליך בגלוית שנה טובה, ניו יורק 1910, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ספטמבר 2021
• איתמר דגן, איחולים לכתיבה לשנה טובה על פי טקסטים מהגניזה הקהירית ומהספרות הרבנית, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי לג, תש"ף, עמ' 41–77