לדלג לתוכן

ג'וזף שטיגליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזף שטיגליץ
Joseph Stiglitz
לידה 9 בפברואר 1943 (בן 81)
גארי, אינדיאנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Joseph Eugene Stiglitz עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה, screening עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גארי, אינדיאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט רוברט סולו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט David S. Sibley, Uri Possen, ריק לוין, Anton Korinek, Ian Lindsay Gale, Susan E. Skeath, Richard Arnott, Joseph von Rosthorn Farrell, Andres Rodriguez-Clare, Andrew Kosenko, Ravi Kanbur, Richard J. Gilbert עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הרצאת פישר-שולץ
  • פרס השלום של סידני (2018)
  • Paul A. Volcker Lifetime Achievement Award for Economic Policy (2017)
  • דוקטור לשם כבוד מבית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז (2015)
  • הרצאות גרוטיוס
  • פרס דניאל פטריק מויניהאן (2014)
  • קצין בלגיון הכבוד (18 בינואר 2013)
  • פרס הכלכלה העולמית (2013)
  • פרס ג'רלד לואב (2010)
  • חבר זר של החברה המלכותית (2009)
  • פרס נובל לכלכלה (2001)
  • פרס רקטנוולד בכלכלה (1997)
  • מדליית ג'ון בייטס קלארק (1979)
  • עמית החברה האקונומטרית (1973)
  • מלגת גוגנהיים (1969)
  • עמית האקדמיה הבריטית
  • תוכנית פולברייט (1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אניה שיפרין (28 באוקטובר 2004–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.josephstiglitz.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וזף יוג'ין "ג'ו" שטיגליץ (באנגלית: Joseph Eugene "Joe" Stiglitz; נולד ב-9 בפברואר 1943) הוא כלכלן יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2001 וזוכה מדליית ג'ון בייטס קלארק.

שטיגליץ, מן הכלכלנים הידועים של זמננו, פרסם בנוסף למחקרים כלכליים גם מספר ספרים שכוונו לקהל הרחב. הוא ידוע במיוחד בזכות ביקורתו על הגלובליזציה ועל מוסדות בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית, ביקורת אותה השמיע בעודו מחזיק בעמדת סגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי בבנק העולמי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שטיגליץ נולד בעיר גארי שבמדינת אינדיאנה שבארצות הברית, בן לזוג יהודים בשם שרלוט ונתניאל שטיגליץ. בשנים 1960–1964 למד במכללת אמהרסט ואחרי כן במכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). אחר–כך המשיך בזכות מלגת פולברייט בלימודיו באוניברסיטת שיקגו. אחרי השלמת לימודיו היה חבר סגל אוניברסיטאות סטנפורד, אוקספורד ייל ופרינסטון. כיום שטיגליץ הוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה ועורך במשותף של המגזין The Economists' Voice. נבחר כחבר זר של האקדמיה הבריטית ב-1993.

שטיגליץ נישא שלוש פעמים, האחרונה שבהן בשנת 2004.

נוסף לכהונותיו האקדמיות שימש שטיגליץ במהלך השנים גם יועץ למדיניות כלכלית עבור ממשל ביל קלינטון בין השנים 1997-1995 וכן שימש סגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי בבנק העולמי בין השנים 2000-1997. אחרי המחאות החריפות נגד ארגונים כלכליים בינלאומיים, ובמיוחד אחרי מפגש ארגון הסחר העולמי בסיאטל (ארצות-הברית) בשנת 1999 נדחף שטיגליץ לעזוב את כהונתו בבנק העולמי על ידי סגן שר האוצר האמריקני לורנס סמרס. אחרי פרישתו מן הבנק ייסד שטיגליץ את ה"יוזמה לדיאלוג מדיניות" (IPD) שמטרתה לסייע למדינות מתפתחות לבחון חלופות מדיניות ולאפשר השתתפות אזרחים רחבה יותר בקביעת מדיניות כלכלית.

מחקרו העיקרי של שטיגליץ נגע ל"מיסוך" (Screening), טכניקה המשמשת סוכן כלכלי אחד לצורך שאיבת מידע פרטי מסוכן אחר. על תרומתו זו לתאוריה של מידע א-סימטרי זכה שטיגליץ בפרס נובל, יחד עם ג'ורג' אקרלוף ומייקל ספנס.

שטיגליץ פרסם מספר ספרים שכוונו לקהל הרחב כמו "סוציאליזם לאן", ספר המספק מבוא לתאוריות שמאחורי הכישלון הכלכלי במזרח אירופה ותפקיד המידע הלא שלם בשווקים. בשנת 2002 פרסם את "אי נחת בגלובליזציה" שבו טען כי קרן המטבע הבינלאומית מציבה את עניינה של "בעלת המניות העיקרית" בה, ארצות הברית, מעל לזה של המדינות העניות שלהן נועדה הקרן לעזור. בשנת 2003 פרסם ספר בשם "שנות התשעים העליזות", הכולל ניתוח של עלייתה ונפילתה של הבורסה בשנות התשעים. בשנת 2008, פרסם את "לתקן את הגלובליזציה", ספר המזהה את הבעיות המרכזיות בתהליכי הגלובליזציה ומציע פתרונות מעשיים לפתרונן.

בשנת 2014 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת המדינה של אריזונה[1].

ספריו שתורגמו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרסומיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Economics of the Public Sector. W. W. Norton, New York 1986; 2. Aufl. ebd. 1988; 3. Aufl. ebd. 2000, ISBN 0393966518
  • Economics. W. W. Norton, New York 1993; 2. Aufl. ebd. 1997. Mit Carl E. Walsh: 3. Aufl. ebd. 2002; 4. Aufl. 2005, ISBN 0393926222
  • Whither Socialism? MIT Press, Cambridge 1996, ISBN 0262691825
  • Frontiers of Development Economics. The Future in Perspective. Oxford University Press, 2000, ISBN 0195215923
  • New Ideas About Old Age Security. Toward Sustainable Pension Systems in the 21st Century. World Bank, Washington 2001, ISBN 0821348221
  • Peasants versus City-Dwellers. Taxation and the Burden of Economic Development. Oxford University Press, 2002, ISBN 0199253579
  • Globalization and Its Discontents. W. W. Norton, New York 2002, ISBN 0393051242
  • Towards a New Paradigm in Monetary Economics. Cambridge University Press, London 2003, ISBN 0521810345
  • The Roaring Nineties. A New History of the World’s Most Prosperous Decade. W. W. Norton, Washington 2003, ISBN 0393058522
  • Fair Trade for All. How Trade Can Promote Development. Oxford University Press, New York 2005, ISBN 0199290903
  • Fair trade. Agenda für einen gerechten Welthandel. Murmann, Hamburg 2006, ISBN 3-938017-63-5
  • The Poor Get Poorer, 2. April 2006
  • Principles of Microeconomics. 4. Auflage. W. W. Norton, New York 2005, ISBN 0393926230
  • עם אמרטיה סן וז'אן פול פיטוסי: Mismeasuring Our Lives The New Press, New York 2010, ISBN 978-1-59558-519-6
  • Freefall: America, Free Markets, and the Sinking of the World Economy. W. W. Norton, New York 2010, ISBN 978-0393075960,
  • Selected Works of Joseph E. Stiglitz. Oxford University Press (auf sechs Bände angelegt)
    • Volume I: Information and Economic Analysis. 2009, ISBN 0199533709
  • The Price of Inequality: Howf Today's Divided Society Endangers Our Future, W.W. Norton & Company, 2012.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וזף שטיגליץ בוויקישיתוף

מכתביו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Honorary Degrees, Arizona State University


זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975 פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000 פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27וזף_שטיגליץ&oldid=38320689"