גונן
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 90 מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 420 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 12.9% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   גונן  באדום - גונן בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.kgonen.org.il | |
.jpg)
גּוֹנֵן הוא קיבוץ הנמצא במזרח עמק החולה, על מורדות רמת הגולן, דרומית מזרחית לעיר קריית שמונה. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית הגליל העליון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוקם בשנת 1951 כהיאחזות משלט של הנח"ל בחירבת גורייבא. ההיאחזות לא יועדה להפוך לנקודת קבע, אולם חברי הגרעין של הצופים העבריים[3] שהוצבו במקום ויועדו להצטרף לאחר השחרור לתל קציר ביקשו ליישב את המקום כיישוב עצמאי. בקשתם התקבלה ואושרה, והיישוב התאזרח ב-1953. זהו היישוב הראשון במדינת ישראל שאוזרח לאחר שהוקם כהיאחזות נח"ל[4].
בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 הוקמו מרבית מבני הקבע בקיבוץ, שתוכננו על ידי האדריכל דוד בסט. המבנה המרכזי הוא חדר אוכל הממוקם במרכז הקיבוץ ורואים ממנו את עמק החולה, מצפונו ועד דרומו. לאחר מכן, בשנות ה-90, שופץ חדר האוכל ושינה את פניו, וכיום הוא משמש כ"מסעדת הכפר" המשמשת את אורחי כפר הנופש.
שמו של היישוב, שהוענק לו על ידי זאב וילנאי, סמלי, ומצביע על ייעודו להגן על האזור מפני מתקפה של הצבא הסורי.
בקיבוץ ניצב טנק סורי מדגם T-34. הטנק הובא לקיבוץ בעקבות שיטוט מקרי של מספר חברים ברמת הגולן. החברים הצליחו להניע את הטנק ונהגו בו במורד הרמה עד למרכז הקיבוץ. הצריח פורק ובמקומו הורכב מנוף באורך 16 מטרים. כך הוסב הטנק מכלי מלחמה לרכב חקלאי, באמצעותו גזמו את עצי הצפצפה הגבוהים. כיום הצריח ניצב בגן המשחקים בקיבוץ.
קיבוץ גונן התפרנס שנים רבות מענפי חקלאות שונים. המקום נודע בגן ירק משגשג, בעדר הבקר, בלולי תרנגולי ההודו, בבריכות הדגים ובדיר העיזים, בשטחי האספסת, תפוחי האדמה והכותנה, במטע צפצפות ייחודי ובמטע תפוחי עץ ואגסים גדול. מאוחר יותר הוקמו שני מפעלי תעשייה שהפנו את חלק מהחברים לכיוון הייצור התעשייתי.
בחלק הדרומי של הקיבוץ גונן עובר נחל אכזב שנקרא בפי תושבי המקום "סמבטיון". שמו של הנחל שאול מאגדת עשרת השבטים, שהוגלו אל מעבר לנהר הסמבטיון. חברי הקיבוץ כינו את הנחל כך, משום שהיה מרוחק בזמנו מבתי המגורים.
כיום[דרושה הבהרה] מונה הקיבוץ כ-200 חברים, ובסך הכל כ-400 תושבים, שבהם כלולים חברים ותיקים, חברים בעצמאות[דרושה הבהרה] ושוכרי דירות. יש כיום שתי הרחבות קהילתיות, בהם מגרשים למכירה למשפחות חדשות. בין ענפי המשק העיקריים כיום: גידולי שדה, מטעים ופרדסים, עדר בקר, מוסך וכפר הנופש "נופי-גונן". בעתיד הקרוב[דרושה הבהרה] צפוי להיבנות על חדר האוכל הישן של הקיבוץ, בית ספר בין-לאומי לקולינריה בשיתוף פעולה עם קרן קיימת לישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר קיבוץ גונן
- גונן באתר הרשות לפיתוח הגליל
- כפר הנופש נופי גונן
- גונן, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- תמונות מאוסף קיבוץ גונן מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- מיכאל יעקובסון: על תכנון והקמת מבני הקבע של הקיבוץ באתר 'חלון אחורי', 17 בנובמבר 2009.
פועלים בקיבוץ גונן יוצאים לעבוד אדמתם על רקע תקריות אש, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1957- הטנק הסורי בקיבוץ גונן, כתבה מערוץ 11
- נחל הסמבטיון לאחר ימים גשומים בקיבוץ גונן.
גונן (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ גונן אשר ... בקצה העולם, מעריב, 16 באפריל 1954
- ^ היאחזות ראשונה לנח"ל היתה לישוב קבע, דבר, 6 במאי 1953
רפאל בשן, הסורים לא קיללו הפעם, מעריב, 8 במאי 1953
| ||||||||
