קוריאה הדרומית

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, תמונת דגל, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רפובליקת קוריאה
대한민국

מוטו לאומי	סייעו לכל בני-האדם
המנון לאומי	השיר הפטריוטי
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש מדינה	נשיא קוריאה הדרומית
ראש הרשות המבצעת	נשיא קוריאה הדרומית
נשיא קוריאה הדרומית	יון סוק-יאול
שפה רשמית	קוריאנית
עיר בירה	סיאול 37°35′N 127°0′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	האספה הלאומית של קוריאה הדרומית
רשות שופטת	בית המשפט העליון של קוריאה הדרומית, בית המשפט לחוקה של קוריאה הדרומית
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
שטח יבשתי	99,720 קמ"ר (110 בעולם)
אחוז שטח המים	0.3%
אזור זמן	UTC +9
היסטוריה
הקמה	חלוקת קוריאה
- תאריך	13 באוגוסט 1948
ישות קודמת	קוריאה
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 במאי 2024)	51,748,868 נפש (29 בעולם)
צפיפות	518.94 נפש לקמ"ר (25 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 12.02% גילאי 15 - 24 10.75% גילאי 25 - 54 44.83% גילאי 55 - 64 15.66% גילאי 65 ומעלה 16.74%
כלכלה
תמ"ג (2022)	1,665,246 מיליון $ (13 בעולם)
תמ"ג לנפש	32,179$ (45 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.929 (19 בעולם)
מדד ג'יני	0.311 (נכון ל־2011)
מטבע	וון דרום קוריאני‏ (KRW)
בנק מרכזי	בנק קוריאה
שונות
חגים לאומיים	ראש השנה האזרחית יום כניעת היפנים צ'וסאוק יום ייסוד קוריאה יום הנגול יום הזיכרון יום הולדתו של בודהה יום הילדים ראש השנה הקוריאני סמילגאול חג המולד
סיומת אינטרנט	kr
קידומת בין־לאומית	82
www.korea.go.kr/main

חיילים אמריקאים במלחמת קוריאה

החל משנות השישים, הפכה קוריאה הדרומית ובירתה סאול (בתמונה) לכוח תעשייתי בינלאומי מוביל

קוריאה הדרומית או בשמה הרשמי רפובליקת קוריאה (בקוריאנית: 대한민국, טֶה-הָאן מִינְגוּק) היא מדינה במזרח אסיה, במחציתו הדרומית של חצי האי קוריאה. המדינה גובלת רק עם קוריאה הצפונית מצפון. המדינה הוקמה ב-1948 בשטח הנאמנות האמריקאי בקוריאה שנוצר בעקבות כיבוש חצי האי במלחמת העולם השנייה. קוריאה הצפונית הוקמה בשטח הנאמנות הסובייטי.

היסטוריה

ערכים מורחבים – היסטוריה של קוריאה, היסטוריה של קוריאה הדרומית

מ-1910 ועד תום מלחמת העולם השנייה הייתה קוריאה כולה תחת כיבוש יפני. בסיום מלחמת העולם השנייה חולק חצי האי הקוריאני לשני אזורי כיבוש שהגבול ביניהם עבר בקו הרוחב 38. ברית המועצות שלטה בחלק הצפוני, ואילו ארצות הברית שלטה בחלק הדרומי. ב-1948 הוקמו שתי ממשלות תואמות: ממשלה צפונית הנתמכת על ידי ברית המועצות, וממשלה דרומית המושפעת מארצות הברית.

בשנת 1950 פרצה מלחמת קוריאה בין שתי השכנות, האו"ם תמך בממשלת הדרום והקומוניסטים תמכו בממשלת הצפון. הסכם שביתת נשק נחתם סופית בשנת 1953 וחילק את חצי האי לרוחב הקו הקוריאני המפורז בגבולות המקוריים של שתי הקוריאות לפני המלחמה.

בתום המלחמה חוותה קוריאה הדרומית מספר מהפכות פוליטיות: הממשלה האוטוקרטית של שינגמן רהי הופלה על ידי מהומות סטודנטים ולתקופה קצרה הוקם שלטון אזרחי בשנת 1960. אולם, הפיכה צבאית בראשותו של הגנרל פארק צ'ונגהי בשנה העוקבת גררה את האומה לדיקטטורה שנמשכה 18 שנה, במהלך התקופה השיגה המדינה צמיחה כלכלית רבה. פארק נרצח ב-1979 והגנרל צ'ון דוהוואן תפס את השלטון בהפיכה נוספת. הפגנות סטודנטים מאסיביות באביב 1980 הסתיימו בשבירת הצבא ובטבח קוואנגג'ו. כל אותה התקופה גנרלים אמריקאים שמרו על שליטה מבצעית על הכוחות האמריקאים-קוריאנים המשותפים.

אי שקט פוליטי שרר במדינה עד שהמחאות הצליחו לסלק את הדיקטטורה ולבסס צורת ממשל דמוקרטי יותר בשנת 1987 בבחירתו של נו טהאו לנשיאות. בעשור העוקב, הפכה קוריאה הדרומית לאחת הכלכלות המובילות בעולם. בשנת 1996 היא הצטרפה ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי). למרות שהאומה סבלה במהלך המשבר הכלכלי של אסיה בשנת 1997, קוריאה הדרומית היא דמוקרטיה מודרנית כיום ואחת מהאומות האסיאתיות המשפיעות ביותר.

איחוד קוריאה נשאר נושא חשוב בשיח הקוראני וזאת על אף העובדה שעדיין לא נחתם שום חוזה שלום עם הצפון. ביוני 2000 התקיימה פסגה היסטורית בין הצפון לדרום, ומאז נחתמו מספר אמנות וחוזים אך הכול בזהירות מצד שתי המדינות. לאחרונה אף גברו הדאגות של הדרום ומדינות נוספות מהאזור כמו יפן, סין וארצות הברית מתוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית שהחלה להוות איום על המדינות באזור.

פוליטיקה

"רפובליקת קוריאה" היא רפובליקה דמוקרטית מפותחת ויציבה שבה חולקים הנשיא והרשות המחוקקת את השלטון.

ראש המדינה של הרפובליקה הוא הנשיא, שנבחר בבחירות ישירות לקדנציה יחידה בת 5 שנים. בנוסף להיותו הנציג הגבוה ביותר מטעם הרפובליקה והמפקד העליון של הכוחות המזוינים, יש לנשיא כוח ביצועי רב: באישור הפרלמנט הוא ממנה את ראש הממשלה וכן את נציגי "מועצת המדינה" או ה"קבינט" שבראשו הוא עומד.

"האספה הלאומית של קוריאה הדרומית" (kukhae) הוא הפרלמנט החד ביתי של המדינה, שנבחריו ממלאים את תפקידם במשך 4 שנים.

המועצה המחוקקת מורכבת מ-299 מושבים, כאשר 243 מהמושבים נבחרים על ידי בחירות מקומיות והשאר מחולקים על פי ייצוג פרופורציונלי.

הגוף שעומד בראש הרשות השופטת הוא בית המשפט העליון של קוריאה הדרומית. את שופטי השלום ממנה הנשיא, בהסכמת הפרלמנט.

מאז 1948 היו לדרום קוריאה 6 חוקות. כל חוקה מסמלת רפובליקה דרום קוריאנית חדשה. הממשלה הנוכחית ידועה כרפובליקה השישית תחת חוקת 1988.

באוקטובר 2006, נבחר שר החוץ של קוריאה הדרומית, באן קי-מון, לתפקיד מזכ"ל האו"ם, החל מראשית שנת 2007.

שלטון מקומי

קוריאה הדרומית מחולקת ל-9 פרובינציות, 6 ערי מטרופולין, פרובינציה אוטונומית אחת ועיר מיוחדת אחת:

עיר מיוחדת:

1. סיאול

ערי מטרופולין:

2. פוסאן
3. טגו
4. אינצ'און
5. קוואנגג'ו
6. טג'אן
7. אולסן

פרובינציות:

8. קיאנגי
9. קאנגוואן
10. צפון צְ'הוּ‏נגצְ'הַ‏א‏נג
11. דרום צ'הונגצ'האנג
12. צפון צַ‏'אלּ‏ַ‏ה
13. דרום צ'אלה
14. צפון קיאנגסאנג
15. דרום קיאנגסאנג

פרובינציה אוטונומית

16. צ'ג'ו

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת קוריאה הדרומית

כלכלת קוריאה הדרומית נמנית עם הכלכלות המפותחות והמתועשות באסיה, ומדורגת במקום ה-15 בעולם מבחינת התוצר הלאומי הגולמי. קוריאה הדרומית חברה בפורום הG-20, בו חברות 20 הכלכלות הגדולות בעולם, וכן בארגון ה-OECD.

חלוקת קוריאה לאחר מלחמת קוריאה, הותירה את רוב האזור המתועש בקוריאה הצפונית ואילו כלכלת קוריאה הדרומית התבססה עד שנות ה-60 של המאה ה-20 בעיקר על חקלאות, תעשייה זעירה, דיג ומעט תעשייה כבדה. אחרי שתקופה ארוכה הייתה קוריאה הדרומית זקוקה לסיוע בינלאומי (ובעיקר אמריקני) על מנת לספק את צרכיה המינימליים, החלה ממשלת פארק צ'ונגהי בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים ברפורמות כלכליות מרחיקות לכת שהתמקדו בעידוד היצוא ובמפעלי תעשייה קלה הדורשים כוח עבודה רב. הממשלה ערכה רפורמה במטבע של המדינה וחיזקה את המוסדות הפיננסיים. בשנות ה-70 החלה הממשלה להפנות את כספה ואת מדיניותה הכלכלית ליצירת מפעלים של תעשייה "כבדה" ומפעלים כימיים. בנוסף תמכה הממשלה בבניית מפעלי אלקטרוניקה ומכוניות. כך צמחו בקוריאה תאגידי ענק ("צ'בול") בבעלות משפחתית, כגון יונדאי, סמסונג, LG, דייהו ועוד, שאחראיות עד היום על חלק ניכר מהתוצר הדרום-קוריאני.

כאחת מארבעת "הנמרים של מזרח אסיה" (יחד עם הונג קונג, סינגפור וטיוואן), הפגינה קוריאה הדרומית רצף מרשים של צמיחה והשתלבות בכלכלה העולמית המודרנית בתחומים כגון תעשייה והיי טק. צמיחה זו הביאה את קוריאה הדרומית לדירוגה ככלכלה ה-12 בגודלה בעולם. זאת על אף המשבר הכלכלי החריף באסיה בשנת 1997 אשר חשף בעיות של תוכנית פיתוח המשק הדרום קוריאני. מראשית שנות ה-60 ועד לסוף שנות ה-80 צמחה הכלכלה הדרום קוריאנית בשיעור מרשים של 8.7% בשנה. כיום, התמ"ג לנפש בקוריאה הדרומית שווה ערך לזה שבכלכלות הבינוניות של האיחוד האירופי, ופי 20 מזה שבקוריאה הצפונית.

נכון ל-2005, קוריאה הדרומית היא בין המדינות המובילות בייצור זכרונות של מוליכים למחצה, מסכים דקים וטלפונים סלולריים. בנוסף מדורגת המדינה ראשונה בבניית ספינות בעולם וחמישית בבניית מכוניות.

ההצלחה הכלכלית התבססה בין היתר על יחסים קרובים בין הממשל והמגזר העסקי שכללו: הגבלות על יבוא, מענקים לתעשייה וטיפוח כוח העבודה. הממשלה עודדה יבוא חומרי גלם וטכנולוגיה מתקדמת. כיום, קוריאה הדרומית מאופיינת במשק יציב עם אינפלציה בקצב בינוני, אבטלה נמוכה וחלוקה שיוויונית יחסית של הכסף בין התושבים.

גאוגרפיה

מפת קוריאה הדרומית

קוריאה הדרומית נמצאת בחצי אי בדרום מזרח אסיה, ממזרח לקוריאה הדרומית נמצא הים היפני (בפי הקוריאנים "הים המזרחי") ובמערבה של קוריאה הדרומית נמצא הים הצהוב, מדרום נמצאים מצר קוריאה והים הסיני המזרחי. הנוף הדרומי של המדינה מורכב מהרים מיוערים למחצה המגיעים למזרח, בין ההרים יש וואדיות צרים ועמוקים. חופי המערב והדרום במדינה מיושבים בצפיפות. כ-3,000 איים, רובם קטנים ולא מיושבים נמצאים ממערב ומדרום למדינה. שטחה הכולל של המדינה הוא 99,268 קילומטר מרובע.

קוריאה הדרומית היא ארץ הררית. כ-30% משטח המדינה הם שטח מישורי נמוך שנמצא בעיקר במערב ובדרום-מזרח המדינה. ניתן לחלק את קוריאה הדרומית לשלושה חלקים: אזור מזרחי שמורכב מהרים ומרצועת חוף צרה, חלק מערבי המורכב ממישור חוף רחב, נחלים ונהרות ואזור דרומי המורכב מרשת סבוכה של הרים וואדיות.

הלסן - הר געש שאינו פעיל יותר – יצר את האי הגעשי ג'ג'ו שבדרום המדינה. ההר הוא הגבוה במדינה וגובהו 1,950 מטר. ג'ג'ו הוא האי הגדול במדינה, ומרוחק כ-100 ק"מ מהחוף הדרומי של קוריאה הדרומית. האי – ששטחו 1,845 קילומטרים רבועים – זכה בשנת 2011 להיכלל ברשימת שבעת פלאי עולם הטבע.

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של קוריאה הדרומית

בניין האספה הלאומית של דרום קוריאה

האוכלוסייה של קוריאה היא אחת האוכלוסיות היותר הומוגניות בעולם כולו מבחינת המגוון האתני ומבחינת השפה המדוברת. מרבית האוכלוסייה במדינה הם קוריאנים. המיעוט האתני המשמעותי שקיים במדינה הוא המיעוט הסיני.

הקוריאנים חיו במנצ'וריה במשך מאות שנים וכיום הם מיעוט בסין. לאחר מלחמת העולם הראשונה אילץ סטלין אלפי קוריאנים שחיו בקרבת ולדיווסטוק וחברובסק לעבור למרכז אסיה ולשטחים בשליטת ברית המועצות מפני שפחד כי הם משתפים פעולה עם היפנים, בזמן שמרבית הקוריאנים החיים ביפן הובאו לשם כדי לשמש כוח עבודה זול במהלך התקופה הקולוניאלית של יפן.

לאחר חלוקת חצי האי קוריאה בתום מלחמת העולם השנייה עברו יותר מארבעה מיליון קוריאנים את הגבול לעבר דרום קוריאה, במשך ארבעים השנים הבאות התאזן המצב בעקבות הגירה לארצות אחרות, בעיקר לארצות הברית ולקנדה, בגלל המצב הפוליטי, הכלכלי והסוציאלי הרעוע ששרר במדינה בעשורים הראשונים להקמתה. מצב זה השתנה לאחר הפריחה הכלכלית של המדינה בסוף שנות השמונים ולקראת תחילת ואמצע שנות התשעים ומספר המהגרים מהמדינה ירד בצורה חדה. רבים מהקוריאנים שעזבו בעשורים הקודמים החליטו לחזור למולדתם. כיום עומד אחוז המהגרים על אפס: מספר העוזבים שווה בערך למספר החוזרים.

מבחינה דתית, הנצרות והבודהיזם הן שתי הדתות השולטות במדינה. למרות שבמשך מאות שנים היה הבודהיזם הדת המרכזית במדינה, במאה ה-19 החלה הנצרות להופיע בחצי האי ולמשוך יותר ויותר מאמינים. לקראת סוף המאה ה-20 השתווה אחוז המאמינים בנצרות לאחוז המאמינים בבודהיזם.

תיירות

תיירות פנים היא פופולרית מאוד בקוריאה הדרומית, אך היא לא הפכה עדיין ליעד משמעותי לתיירי חוץ. סיאול היא היעד העיקרי לתיירי חוץ. תחרות המונדיאל העולמית שנערכה בשנת 2002 בקוריאה הדרומית וביפן משכה תיירים רבים לבקר את המדינה באותה התקופה.

לקריאה נוספת

• אלון לבקוביץ,‫ קוריאה : היסטוריה ופוליטיקה ; עריכה: אביעד קליינברג, ‫ תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור תשס"ג 2003.

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי
• אתר שגרירות קוריאה בישראל
• מידע פוליטי-חברתי מקיף על דרום קוריאה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• המרכז לתרבות קוריאה בישראל.
• אלי אשד, קוריאה לנצח.
• איציק יונה ,"הקוריאנים"
• חוברת Dynamic Korea שפורסמה על ידי שגרירות קוריאה.
• ד"ר יהושע רוטין, קוריאה הדרומית: כמו לטייל במוזיאון ללא חומות, באתר ynet, ‏15 בינואר 2011
• צופיה הירשפלד, על לימוד התלמוד בקוריאה, שני קוריאנים אוחזים, באתר ynet, ‏ 24 במרץ 2011.
• עמוס הראל, פריחה בצל הפצצה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011