כפיר (מטוס) – הבדלי גרסאות

**התעשייה האוירית כפיר**
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס קרב
ארץ ייצור	ישראל
יצרן	התעשייה האווירית לישראל
טיסת בכורה	1969
תקופת שירות	1975 – 1996 (חיל האוויר הישראלי)
צוות	1
יחידות שיוצרו	220+
משתמש ראשי	חיל האוויר הישראלי
דגמים	C-1, C-2, C-3, C-4, C-7, C-10
מחיר	4.5 מיליון דולר אמריקאי
אורך	15.65 מטר (46.95 רגל)
גובה	4.55 מטר (13.65 רגל)
מוטת כנפיים	8.22 מטר (24.66 רגל)
שטח כנפיים	34.8 מ"ר (374.6 רג"ר)
משקל ריק	7,285 ק"ג (16,060 ליברות)
משקל מטען מרבי	6,000 ק"ג
משקל טעון	11,603 ק"ג (25,580 ליברות)
משקל המראה מרבי	16,200 ק"ג (35,715 ליברות)
מהירות מרבית	2,440 קמ"ש מעל 12,000 מטר (36,000 רגל)
קצב נסיקה	233 מטר/שנייה (45,950 רגל/דקה)
טווח טיסה מרבי	1300 ק"מ/768 ק"מ (בתקיפה קרקעית, בפרופיל גבוה-נמוך-גבוה, עם שבע פצצות 227 ק"ג, ושני טילי אוויר-אוויר)
סייג רום	17,680 מטר (58,000 רגל)
עומס כנף	ק"ג/מ"ר
דחף	יבש: 52.9 קילו–ניוטון מבער אחורי: 79.62 קילו-ניוטון
תותחים	2 תותחי 30 מ"מ "דפה" 553 עם 200 פגזים כל אחד
טילים	אוויר-אוויר: 2 AIM-9 סיידוויינדר, 2 שפריר 2/פיתון, 2 פיתון 3/4 אוויר קרקע: 2 טילי AGM-45 נגד תחנות מכ"ם, 2 AGM-65 מאבריק לתקיפת קרקע
פצצות	6,000 ק"ג על 9 נקודות נשיאה בכנפיים כדוגמת פצצות שימוש כללי סימן 80, חודרות בונקרים, מצרר, מונחות לייזר וכדומה
רקטות	מבחר של רקטות אוויר קרקע-אוויר אוויר מונחות מסוג JL-100 מאטרה, 19 רקטות 68 מ"מ מסוג SNEB
	מנוע ג'נרל אלקטריק J-79-J1E סילוני
תרשים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:09, 3 ביוני 2014

שגיאות פרמטריות בתבנית:מטוס
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

"כפיר גדרות" של חיל האוויר הישראלי בכניסה לבסיס עובדה, בסכימת צביעה לא מקורית

כפיר הוא מטוס קרב רב-משימתי, תוצרת התעשייה האווירית לישראל.

הכפיר מבוסס על מטוס המיראז' 5 הצרפתי, ומשלב תכנון אווירודינמי צרפתי עם מנוע אמריקני. משנת 1975 יוצרו מעל 220 מטוסי כפיר.

היסטוריה

ההחלטה על פיתוח הכפיר נפלה אחרי מלחמת ששת הימים (1967), בעקבות האמברגו הצרפתי על ישראל, אשר הקשה על ההצטיידות בעיקר בתחום מטוסי הקרב.

קדם לכפיר מטוס ה"נשר", שהיה מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל, והתבסס על תוכניות המיראז' 5, שפותח בשיתוף ישראל אך לא סופק לה בשל האמברגו. טיסת הבכורה של ה"נשר" נערכה ב-1969. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים.

במקביל לפרויקט הנשר, נעשו נסיונות בישראל לשתול מנוע סילון אמריקאי מדגם J-79 מתוצרת ג'נרל אלקטריק (שנבנה ברישיון בישראל) בגוף מטוס המיראז' 5. נסיונות אלו הולידו את מטוס הקרב הישראלי הראשון - הכפיר. גרסת ניסוי ראשונית שנקראה "טכנולוג" טסה לראשונה באוקטובר 1970, ודגם משופר טס ביוני 1973. דגם הייצור נקרא 'כפיר גדרות', שכינויו הנפוץ הוא C1, והוחל בייצורו באפריל 1975. השוני החיצוני הבולט ביותר היה כנפוני הקנארד שהוספו למטוס לשיפור התנהגותו וכושר תמרונו. 27 מטוסי כפיר C1 יוצרו עד אשר שופרו בדגם ה-C2, שכלל "שפם" לאורך החרטום, כנפוני קנארד שונים וגדולים יותר, כנף עם "שן מסור" ועוד שתי נקודות לחימוש חיצוני (סה"כ 9). שינויים אלו קיצרו את מרחק ההמראה של הכפיר לעומת קודמיו בעלי כנף הדלתא והקנו לו יכולת תמרון עדיפה במהירויות נמוכות.

סא"ל הרצל בודינגר היה מפקדה של "טייסת הקרב הראשונה" שהייתה הראשונה לקלוט מטוסי כפיר בחיל האוויר. בודינגר, לימים מפקד החיל, הטיס את מטוס הכפיר הראשון שמסרה התעשייה האווירית לחיל האוויר בשנת 1975. במאי 1975, ביום העצמאות, מטוס הכפיר C-1 הוצג לראווה במפגן חיל האוויר, אך קדמו לכך פרסומים רבים בעיתונות הזרה. המטוס הוחכר אף לצי ולמארינס האמריקאי, שם הוא שימש לביום מטוסי אויב. עם השנים החלו מטוסי הכפיר לצאת בהדרגה משירות. את מקומם תפסו מטוסי F16 ו-F15 מתקדמים, הפועלים בשירות חיל האוויר הישראלי עד היום.

מטוסי כפיר משרתים כיום בחילות האוויר של אקוואדור, סרי לנקה וקולומביה, ומספר מטוסים משרתים בחברת ATAC האזרחית האמריקאית, המספקת שירותי ביום אויב וניסויים לצי האמריקאי.

הטכנולוגיה הייחודית שפותחה עבור הכפיר יושמה במספר פרויקטים של התעשייה האווירית. מטוסי מיראז' 3 ומיראז' 5 של מספר חילות אוויר עברו שדרוג אוויוני ואווירודינמי לדרגת כפיר, למעט המנוע ומספר מאפיינים אחרים, שנותרו מקוריים. מטוסי ה"צ'יטה" של חיל-האוויר הדרום אפריקני מבוססים - ככל הנראה - גם הם על הכפיר. לפי מקורות שונים, חלק ממטוסי הכפיר והנשר שיצאו משירות בחיל-האוויר הישראלי אף הועברו לדרום אפריקה, אם כי דיווח זה מוכחש בתוקף גם על ידי ישראל וגם על ידי דרום אפריקה.

המטוס מוצג היום בבסיס חצרים במוזיאון חיל האוויר, הפתוח לקהל הרחב. כמו כן מוצג גם אחד מהמטוסים שהוחכרו לצי האמריקאי, שהוחזר ב-1989 ואוחסן תקופה קצרה בבסיס חיל האוויר בעובדה. לאחרונה גם הועבר מטוס כפיר בודד לארצות הברית, שם הוא מוצג במוזיאון ה"אינטרפיד" שליד ניו יורק.

בשנת 1991 פורסם בעיתונות המקצועית שהתעשייה האווירית מפתחת דגם ייצוא של הכפיר שכונה "נמר", המצויד במנוע סנקמה אטאר 9K-50 או GE-Volvo F-404, עקב הגבלות אמריקאיות על מכירת מנועי J-79. הנמר היה אמור להיות מצויד בטכנולוגיות שמקורן בפרויקט הלביא, שבוטל כארבע שנים לפני כן. למרות שלא היה ביקוש לנמר בחילות אוויר זרים, המשיכה התע"א בפיתוח ה"כפיר-2000" למטרות יצוא. התעשייה האווירית מעולם לא אישרה או הכחישה את הדיווחים על פיתוח ה"נמר".

שירות בחיל האוויר הישראלי

הכפיר נכנס לשירות בשנת 1975, בטייסת "הקרב הראשונה" (מטוסי קרב מובילים), בטייסת קרב-הפצצה ובטייסות נוספות. למשך תקופה קצרה, הכפיר היה מטוס הקרב המוביל בחיל-האוויר הישראלי, אך הפך במהרה למטוס קו שני עם כניסתם של מטוסי ה-F-15 המתקדמים לשירות. טבילת האש שלו נערכה במשימת תקיפת בסיס מחבלים בלבנון, ב-9 בנובמבר 1977. ב-27 ביוני 1979 זכה הכפיר בהפלת הבכורה (והיחידה במסגרת חיל האוויר הישראלי): סרן שי אשל, בכפיר 874 של טייסת 101, הפיל מטוס מיג 21 סורי בטיל אוויר-אוויר, מעל לבנון (למעשה, זאת הייתה "חצי הפלה". על החצי השני זוכה מטוס F-15 שפגע במיג גם הוא). מטוסי הכפיר השתתפו גם במבצע ליטני (1978), במלחמת לבנון (1982) ובמבצע דין וחשבון (1993) בלבנון. חיל האוויר הישראלי לא פרסם רשמית אם מטוסי הכפיר יצאו משירות מבצעי פעיל בשורותיו, אך ב"תעודת הזהות" של הכפיר באתר חיל האוויר^[1] אין איזכור של פעילות מבצעית שלהם לאחר מבצע דין וחשבון.

דגמים

מטוס הכפיר יוצר בשני דגמים עיקריים - הראשון למשימות יירוט (קרבות אוויר), והשני לתקיפת מטרות קרקע. מלבד זאת, פותח גם דגם ייחודי לצילום אווירי. לפני מספר שנים פיתחה התעשייה האווירית דגם מתקדם של המטוס, שכונה בראשונה "כפיר-2000", או C10. הכפיר-2000 היה פרויקט מקביל לפרויקט ה"נמר", אך היה מעט שמרני יותר - בגרסה זו נשמר המנוע המקורי, ה-J-79. הכפיר-2000 משלב טכנולוגיות חדישות בתחום האוויוניקה, "תא זכוכית" (תא טייס מתקדם המשלב צגים במקום שעונים אנלוגיים), חימוש חדש ומכ"ם מתקדם. חיל-האוויר הישראלי לא היה מעוניין במטוס, אך מספר מטוסי כפיר של חיל-האוויר האקוואדורי שודרגו לדרגת כפיר-2000, ושמם הוסב לכפיר CE. הכפיר-2000 נחשב כמטוס קרב רב-משימתי מתקדם וזול, דבר ההופך אותו לאידאלי עבור מספר מדינות בעולם.

נשר

ערך מורחב – נשר (מטוס)

נשר הוא מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר בתעשייה האווירית, על-פי התוכניות של מטוס המיראז' 5 הצרפתי. המטוס כולל כמה התקנים אלקטרוניים מתוצרת ישראל, כסא מפלט "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר-אוויר הישראלי שפריר. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו). בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים.

טכנולוג

הטכנולוג הוא מטוס ניסוי שנועד במטרה לבדוק אפשרות התקנת מנוע מסוג J-79J-1E לגוף מיראז'. לצורך כך הוסב מטוס מיראז' 3 דו מושבי (מס' 88 של טייסת הסילון הראשונה) לנשיאת המנוע החדש ומערכותיו. המטוס טס לראשונה מנמל התעופה לוד (כיום בן-גוריון). במשך הזמן עבר הטכנולוג שיפורים מסוימים לבחינת תצורות חדשות כמו כנפוני קנארד (כפיר C2) וכו'.

כפיר C-1

זהו הדגם הראשוני של המטוס, כפי שיצא מפס הייצור בתעשייה האוירית. מטוסים אלו שירתו בעיקר, אם לא רק, בטייסת 101, ונצבעו בסכימה ההסוואה הקרויה "ג'ינג'ית" (חום/טאן/ירוק).

"כפיר גדרות"

זהו שיפור של הדגם הראשוני, הידוע ככפיר C-1. למטוסים אלו הוספו כנפוני קאנארד קטנים, שיני מסור בכנף, ו"שפמונים" קטנים, כולם כלקחי הפעלת המטוסים הראשונים.

כפיר C-2

כפירים אלו יצאו מקו היצור כאשר הם מצוידים כבר בשיפורי "כפיר הגדרות", אולם כנפוני הקאנארד שלהם היו גדולים ומשמעותיים יותר. הם היוו את רוב מטוסי הכפיר ששירתו בחיל האוויר, ונצבעו גם בסכימה ה"ג'ינג'ית" וגם בסכימת אפור עליונות אוירית. מטוסים אלו שרתו בטייסות הקרב 101 ("הקרב הראשונה"), 109 ("העמק"), 113 (הצרעה"), 144 ("שומרי הערבה") ו-149 ("התוכי המנפץ").

כפיר C-7

דגם זה נכנס לשירות חיל האוויר בתחילת שנות ה-80', והתאפיין בשתי נקודות תלייה נוספות לחימוש, משקל המראה גבוה יותר ומערכות כינון, חימוש וניווט משופרות. הכפירים מדגם C-7 נכנסו לשירות רק בטייסת 144 ("שומרי הערבה") בבסיס עובדה, והתאפיינו בסכימת צביעה זהה למטוסי ה-F-16, שהייתה ייחודית רק להם.

כפיר C-10

גרסת יצוא של הכפיר הכוללת מכ"ם מדגם EL/M-2032 מתוצרת אלתא מערכות. הגרסה כוללת שני מסכים בגודל 177X127 מ"מ. גרסה זו ידועה גם בשם כפיר 2000.

מפעילות

קישורים חיצוניים

תבנית:אנציקלופדיה ynet ‏
ליאור אסטליין, ‏שאגה חוזרת, באתר חיל האוויר הישראלי

הערות שוליים

^ התעשייה האווירית לישראל "כפיר", באתר חיל האוויר הישראלי

תבנית:Link FA

[1] התעשייה האווירית לישראל "כפיר", באתר חיל האוויר הישראלי

[1]

@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 קדם לכפיר מטוס ה"[[נשר (מטוס קרב)|נשר]]", שהיה מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל, והתבסס על תוכניות ה[[מיראז' 5]], שפותח בשיתוף ישראל אך לא סופק לה בשל האמברגו. [[טיסת בכורה|טיסת הבכורה]] של ה"נשר" נערכה ב-[[1969]]. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת [[1972]] וזכה להצלחה רבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]].
-במקביל לפרויקט הנשר, נעשו נסיונות בישראל לשתול מנוע סילון אמריקאי מדגם [[ג'נרל אלקטריק J79|J-79]] מתוצרת [[ג'נרל אלקטריק]] (שנבנה ברישיון בישראל) בגוף מטוס ה[[מיראז' 3]]. נסיונות אלו הולידו את מטוס הקרב הישראלי הראשון - הכפיר. גרסת ניסוי ראשונית שנקראה "'''טכנולוג'''" טסה לראשונה באוקטובר [[1970]], ודגם משופר טס ביוני [[1973]]. דגם הייצור נקרא 'כפיר גדרות', שכינויו הנפוץ הוא '''C1''', והוחל בייצורו באפריל [[1975]]. השוני החיצוני הבולט ביותר היה [[כנפון|כנפוני]] הקנארד שהוספו למטוס לשיפור התנהגותו וכושר תמרונו. 27 מטוסי כפיר C1 יוצרו עד אשר שופרו בדגם ה-C2, שכלל "שפם" לאורך החרטום, כנפוני קנארד שונים וגדולים יותר, כנף עם "שן מסור" ועוד שתי נקודות לחימוש חיצוני (סה"כ 9). שינויים אלו קיצרו את מרחק ההמראה של הכפיר לעומת קודמיו בעלי כנף הדלתא והקנו לו יכולת תמרון עדיפה במהירויות נמוכות.
+במקביל לפרויקט הנשר, נעשו נסיונות בישראל לשתול מנוע סילון אמריקאי מדגם [[ג'נרל אלקטריק J79|J-79]] מתוצרת [[ג'נרל אלקטריק]] (שנבנה ברישיון בישראל) בגוף מטוס ה[[מיראז' 5]]. נסיונות אלו הולידו את מטוס הקרב הישראלי הראשון - הכפיר. גרסת ניסוי ראשונית שנקראה "'''טכנולוג'''" טסה לראשונה באוקטובר [[1970]], ודגם משופר טס ביוני [[1973]]. דגם הייצור נקרא 'כפיר גדרות', שכינויו הנפוץ הוא '''C1''', והוחל בייצורו באפריל [[1975]]. השוני החיצוני הבולט ביותר היה [[כנפון|כנפוני]] הקנארד שהוספו למטוס לשיפור התנהגותו וכושר תמרונו. 27 מטוסי כפיר C1 יוצרו עד אשר שופרו בדגם ה-C2, שכלל "שפם" לאורך החרטום, כנפוני קנארד שונים וגדולים יותר, כנף עם "שן מסור" ועוד שתי נקודות לחימוש חיצוני (סה"כ 9). שינויים אלו קיצרו את מרחק ההמראה של הכפיר לעומת קודמיו בעלי כנף הדלתא והקנו לו יכולת תמרון עדיפה במהירויות נמוכות.
 סא"ל [[הרצל בודינגר]] היה מפקדה של "[[טייסת הקרב הראשונה]]" שהייתה הראשונה לקלוט מטוסי כפיר בחיל האוויר. בודינגר, לימים מפקד החיל, הטיס את מטוס הכפיר הראשון שמסרה התעשייה האווירית לחיל האוויר בשנת 1975. במאי 1975, ב[[יום העצמאות]], מטוס הכפיר C-1 הוצג לראווה ב[[מפגן חיל האוויר]], אך קדמו לכך פרסומים רבים בעיתונות הזרה. המטוס הוחכר אף ל[[חיל הים האמריקאי|צי]] ול[[חיל הנחתים האמריקאי|מארינס]] האמריקאי, שם הוא שימש ל[[ביום אויב|ביום מטוסי אויב]]. עם השנים החלו מטוסי הכפיר לצאת בהדרגה משירות. את מקומם תפסו מטוסי [[F16]] ו-[[F15]] מתקדמים, הפועלים בשירות חיל האוויר הישראלי עד היום.

מטוסי ה-F האמריקניים
לפני שנת 1963	F-84 • ‏F-86 • ‏F-87 • ‏F-88 • ‏F-89 • ‏F-91 • ‏F-92 • ‏F-93 • ‏F-94 • ‏F-95 • ‏F-96 • ‏F-97 • ‏F-98 • ‏F-99 • ‏F-100 • ‏‏F-101 • ‏F-102 • ‏F-103 • ‏F-104 • ‏F-105 • ‏F-106 • ‏F-107 • ‏F-108 • ‏F-109 • ‏F-110 • ‏F-111
אחרי שנת 1963	F-1 • ‏F-2 • ‏F-3 • ‏F-4 • ‏F-5 • ‏F-6 • ‏F-7 • ‏F-8 • ‏F-9 • ‏F-10 • ‏F-11 • ‏‏YF-12 • ‏F-13 • ‏F-14 • ‏F-15 • ‏F-16 • ‏F-117 • ‏‏YF-17 • ‏F/A-18 • ‏ F-19 • ‏F-20 • ‏F-21 • ‏F-22 • ‏YF-23 • ‏F-35
שיטת ציון כלי טיס של שלושת הכוחות המזוינים של ארצות הברית (1962)

כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב	נשר • כפיר • נמר • אריה • לביא • F/A-259 סטרייקר
מטוסים צבאיים	ערבה • סי-סקאן • צוקית
מטוסים אזרחיים	וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
כטב"מים	בירד-איי • I-View
כטב"מים טקטיים	מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע • הרון-T
כטב"מים ארוכי טווח	הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • יסעורון ירוק
חימוש משוטט	הארפי • הארופ • ברקן ירוק
טילים	שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • ברק MX • גבריאל • לורה • חץ 2 • חץ 3 • חץ 4 • ג'אמפר • SkySniper