אנטי-גיבור

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא אין מקורות, דוגמאות שרירותיות, הגדרות סותרות למונח, עד כדי קושי להבין מהו אנטי-גיבור.

אנטי גיבור הוא מושג בשיח התרבותי הפוסט מודרני בתורת הספרות המודרנית, בקולנוע, בפוליטיקה ובמוסר. קווי דמותו של האנטי גיבור מנוגדים לאלה הארכיטיפים של הגיבור הקלאסי, שהיה דמות נערצת שמייצגת את האידיאלים והערכים של התקופה. אי לכך, הגיבור הוא בדרך כלל, איש המצטיין באומץ לב וגבורה, בכריזמה ובהופעה. הוא מעורר את אהדת הקוראים או הצופים, שמזדהה איתו ועם ערכיו.

האנטי-גיבור הוא בעצם היפוכו המושלם של הגיבור הקלאסי, והוא לעתים קרובות תוצר של החברה המודרנית; דמות ששורשיה נטועים בעולם האבסורד, וניתן לומר שהוא מגלם את ניפוצם של האידיאלים החברתיים בני זמננו. אמנם הוא מעורר לעתים גיחוך בתחילה, אך במהלך היצירה הוא רוכש את לבו של הקורא, שלומד שדווקא תכונותיו הזרות, המגוחכות, הן אלו שמעוררות בנו אמינות וחושפות, בסופו של דבר, את פגמי החברה דווקא.

האנטי גיבור בספרות ובקולנוע

ביצירה הספרותית, בקולנוע ובקומיקס, דמות ה"אנטי גיבור" היא לרוב (אך לא תמיד) דמות מרכזית, שאינה בהכרח מנהלת מאבק אקטיבי או אידאליסטי. היא יכולה לעתים להישלט על ידי אחרים ועל ידי המאורעות החיצוניים בסיפור, או להיות מונעת על ידי דחפים שליליים כגון נקמה (ביחוד בקומיקס). במקרים רבים דמות ה"אנטי גיבור" תהייה פגומה במובן מסוים - פיזי/מוסרי, ואינה ניחנת בזוהר כלשהו כמו דמותו של הגיבור.

למעשה ה"אנטי גיבור" הוא גיבור שאינו ניחן בתכונות האוניברסליות המיוחסות לדמות הגיבור כגון: אידאליזם, אומץ, או מוסר. הדמות לעתים קרובות בעלת תכונות אופי אפלות כגון- אמות מוסר מפוקפקות, מורבידיות, ציניות, נרגנות, חוסר יושר, ואגרסיביות. דמויות אלה נחשבות בדרך כלל "ניגוד לאב הטיפוס של הגיבור הקלאסי".

במקרים מסוימים, על אף שהיא יכולה להיות הדמות הראשית בעלילה, יכולה דמות ה"אנטי גיבור" להיות דמות פסיבית, מופנמת, שהעולם מתאכזר אליה, דמות שאין לה שליטה על מהלך חייהם של הסובבים אתה, ועל מהלך חייה עצמה.

בעוד ה"גיבור" מייצג את השאיפה להתעלות מעל החולשות האנושיות ואחיזה בערכי מוסר גבוהים ובלתי מתפשרים, מגלם האנטי-גיבור דווקא את החולשות או את התכונות האנושיות היותר שליליות (לכל הפחות את אילו הנמצאות על הגבול האפור). על אף שלעתים דמות זו נכשלת במאבק עם כוחות חזקים ממנה, חיצוניים או פנימיים, ולעתים דווקא בזכות זאת, היא עשויה להצליח ליצור רגש הזדהות אצל הקורא.

בקומיקס של חברות כמארוול קומיקס, DC קומיקס ואימג' קומיקס, ניתן למצוא את דמותו של האנטי גיבור בדמויות כדדפול, מגנטו (קומיקס), גוסט ריידר, המעניש, הברדס האדום, קאטוומן, מיסטר פריז, ספון ודארקנס. הגרינץ', דמות בספרו של דוקטור סוס, גם הוא יכול לשמש כאנטי גיבור. גם בסיפורו של שי עגנון המלבוש, החייט -ר' ישראל, המסמל באלגוריה של הסיפור כל יהודי- הדמות הראשית בסיפור, הוא אנטי גיבור. כמו כן, בז'אנר הפשע, לרוב מופיע אנטי גיבור כדמות הראשית.

לפעמים המושג אנטי גיבור יכול לתאר דמות שהיא לא הדמות הראשית של היצירה, ושלאורך היצירה מפגינה יחס שלילי ופוגע כלפי הגיבור, אך לקראת סוף היצירה משתנה ועוזרת לגיבור להתמודד מול האנטגוניסט הראשי, או לפחות עוזרת לו באופן לא מודע. דוגמאות לאנטי גיבורים כאלה הם סוורוס סנייפ, הנסיך זוקו מאווטאר, גולום משר הטבעות, ,לוק קסטלאן מסדרת הספרים פרסי ג'קסון והאולימפיים ודארת' ווידר ממלחמת הכוכבים.

בקולנוע ניתן למצוא דוגמאות לדמות ה"אנטי גיבור" ב - לאון (סרט), דמות המספר ב-מועדון קרב (סרט), דמותו של ג'ים סטארק ב-מרד הנעורים.

האנטי גיבור בשיח הציבורי והפוליטי

הראיה הפוסט מודרנית הביקורתית, שהביאה לשינוי משמעותי בשיח התרבותי בספרות ובקולנוע, השליכה במקביל על השיח הפוליטי והמוסרי, בתרבות המערב.

במרכז שינוי זה עומדת ההתמקדות בקורבנות על חשבון העיסוק בגיבורים, ומתן יחס מועדף, מבחינה מוסרית, לחלש הנחווה כצודק תמיד. בראיה הביקורתית הפוסט מודרנית, לעתים קרובות מייצג הקורבן והחלש את הצדק ואת המוסר. כתוצאה מכך - דווקא הקורבנות, ולא הגיבורים, הם הממלאים לעתים את התפקיד הראשי בסיפורה של הפוליטיקה העכשווית.

ניתן לאתר את ההזדהות עם האנטי גיבור בשיח הפוליטי הציבורי, כבר בספר "אוריינטליזם" של אדוארד סעיד בשנות ה-50 של המאה ה-20. שיח ציבורי כזה איפשר לתנועות מחאה חברתיות שונות, כדוגמת הפנתרים השחורים ואחרים, לפרוץ לתודעה הציבורית.