מילי אביטל

מילי אביטל
Mili Avital
	אביטל בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", 1991
לידה	30 במרץ 1972 (בת 52); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל; ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1991
מקום לימודים	Circle in the Square Theatre School
בן זוג	צ'ארלס רנדולף (2004–הווה)
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
	פרופיל ב-IMDb

מילי אביטל (נולדה ב-30 במרץ 1972) היא שחקנית, דוגמנית, תסריטאית ובמאית ישראלית. זוכת פרס אופיר לשנת 1991.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביטל נולדה בירושלים, לאב שעלה ממרוקו ולאם צברית ממוצא טורקי.^[1] היא גדלה והתחנכה ברעננה ובתל אביב. הוריה נוני ואיקו הם מעצבים גרפיים, בנוסף אביה הוא פרופסור ומרצה במספר מסגרות אקדמיות. בנעוריה למדה בבית הספר לאמנויות הבמה "תלמה ילין" שבגבעתיים.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייד עם סיום לימודיה בקיץ 1990, בגיל 18, החלה לשחק בתיאטרון "הקאמרי" במחזה "יחסים מסוכנים", על פי ספרו של הסופר הצרפתי פייר שודרלו דה לאקלו. במקביל התגייסה לשירות בתיאטרון צה"ל^[2]. בסוף אותה שנה לוהקה לתפקיד ראשי בדרמה הטלוויזיונית, "החברים של יעל" שכתב וביים נדב לויתן^[3]. הסרט שודר בערוץ הראשון באוקטובר 1991^[4]. באותה שנה גם השתתפה בסרט סטודנטים "בראשית ברא". בשנת 1991 הופיעה לראשונה בסרט קולנוע עלילתי מלא, כששיחקה בסרט, "מעבר לים", של יעקב גולדווסר^[5]. על משחקה בסרט זה, זכתה אביטל ב"פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר"^[6]. בנוסף ב-1991, שיחקה בעיבוד הטלוויזיוני לספר "רצח בשבת בבוקר"^[7], ששודר בשני פרקים בתחילת 1992 בערוץ הראשון^[8].

בתחילת 1992 נרשמה ללימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב, אך פרשה לאחר זמן קצר^[9].באותה שנה השתתפה בדוקומדיה של שלמה בראבא "י. שוורץ ומלחמתו בחיים"^[10].

בשנת 1993 שיחקה בסרט "גרופי", שהפיק וביים נדב לויתן, הסרט מספר על קבוצה של מעריצות, בראשות אביטל ודנה דבורין, הרודפת אחרי זמר רוק שמגיע לישראל^[11]. על תפקידה בסרט הייתה מועמדת בשנית ל"פרס אופיר".

בשנת 1993 עברה אביטל להתגורר בניו יורק, שם נרשמה ללימודי משחק ב-Circle in the Square Theatre School.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 כשנה לאחר מכן, היא נתגלתה על ידי סוכנת כשעבדה כמלצרית, וכך הגיעה לתפקידה בסרטה הראשון בהוליווד, "סטארגייט" בבמויו של רולנד אמריך, ובכיכובם של קורט ראסל וג'יימס ספיידר.

בשנת 1995 שיחקה בסרטו של ג'ים ג'רמוש, "איש מת", לצד ג'וני דפ. באותה שנה אביטל הוכתרה על ידי המגזין "ואניטי פייר" כשחקנית הצעירה המבטיחה ביותר.

ב-1996 שיחקה בסרט "חדירה לפרטיות". ב-1997 השתתפה בסרט "הסוף לאלימות". ב-1998 שיחקה בסרט "חתונה פולנית" בכיכובה של קלייר דיינס. באותה שנה, גם כיכבה לצד השחקן האמריקאי-יהודי דייוויד שווימר בסרט "נשיקה בין חברים". באותה תקופה החלה במערכת יחסים רומנטית שנמשכה כשנתיים עם שווימר.

ב-1997 כיכבה בסרט הישראלי דובר-האנגלית "מינוטאור" ("מוסד"), לצדו של דן תורג'מן.

ב-1999 השתתפה בסרט "הנערה הצעירה והמונסון". וכן השתתפה בפרק הראשון של "חוק וסדר: מדור מיוחד", שהפכה ברבות הימים לסדרת הדרמה הוותיקה ביותר בפריים טיים בארה"ב^[12].

מיני-סדרת הטלוויזיה בבימויו של סטיב בארון "לילות ערב" משנת 2000, בכיכובם של אביטל בתור שחרזדה, ושל דוגריי סקוט בתור שארייר, בהפקה(אנ') מבית הולמרק. סדרה זו זכתה בפרס אמי ב"קטגוריית איפור ותלבושות".

בנוסף ב-2000, שיחקה אביטל בסרט "פרסטון טילק" ("זרע רע").

בשנת 2001 שיחקה בשני סרטים שיצאו ישר לטלוויזיה האמריקאית "אחרי הסערה"; וכן בסרט הדרמה ההיסטורית-המלחמתית המבוסס על מאורעות אמיתיים מהשואה "התקוממות" – בו שיחקה לצד לילי סובייסקי, האנק עזריה ודייוויד שווימר.

ב-2002 השתתפה בפרק של הסדרה "רדופים".

בשנת 2003 השתתפה בסרט האמריקאי "הכתם האנושי" לצד ניקול קידמן^[13].

המשך הקריירה בישראל ובארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 השתתפה בעונה הרביעית של הסדרה הישראלית "שבתות וחגים"^[14].

ב-2004 עלה לאקרנים סרט הקומדיה הרומנטית הישראלי "אהבה קולומביאנית", בו שיחקה לצד אסי כהן. באותה שנה ביימה, הפיקה וערכה סרט תיעודי קצר בשם "אני חושבת את עצמי כל הזמן צעירה", שהשתתף בפסטיבל הסרטים טרייבקה בניו יורק, ובפסטיבל ירושלים^[15].

בשנת 2005 שיחקה בקומדיה אמריקאית שעוסקת בסדר פסח "מתי אנו אוכלים".

בשנת 2007 שיחקה בסרט הישראלי "נודל" של איילת מנחמי, לצד ענת וקסמן ואלון אבוטבול עליו הייתה מועמדת לפרס אופיר בפעם השלישית. באותה שנה, שיחקה את קורדליה בהפקה של "המלך ליר" בתיאטרון אלקטריק לודג' בלוס אנג'לס^[16].

בשנת 2008 החלה לעבוד על סרט על פרשת רצח מלה מלבסקי, לאחר שרכשה את זכויות ההסרטה של הספר שכתב החוקר המשטרתי שהופקד על תיק הרצח, מישל חדד, "נשים רוצחות". אביטל החלה לכתוב את התסריט וליהקה את עצמה ואת ענת וקסמן לתפקידים הראשיים, אך הפקת הסרט לא יצא לפועל לבסוף^[17].

בשנים 2012-2010 שיחקה בסדרה הישראלית "חטופים" בערוץ 2 של קשת, עליה הייתה מועמדת לפרס הטלוויזיה הישראלית.

ב-2017 ביימה והייתה שותפה לכתיבה של הצגה בשם "התחנה הבאה" ("Next Stop") שהוצגה בברודוויי, ומגוללת את סיורו של הייטקיסט ישראלי והשתלבותו בניו יורק^[18]. באותה שנה עלתה לשידור בזכיינית ערוץ 2, שידורי קשת, הסדרה הקומית "נופלות על הרגליים" בה כיכבה לצידה שך שני כהן^[19].

בין השנים 2009–2013 הייתה אביטל חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה^[20].

קריירת דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 כיכבה בקמפיין של חברת הביגוד הישראלי "המשביר לצרכן"^[21]. באותה שנה גם כיכבה בפרסומות של חברת "גלידות שטראוס" הישראלית (בה שוחזרה הסצנה המפורסמת מהסרט "אינסטינקט בסיסי", שבה שרון סטון יושבת מול החוקרים)^[22].

ב-1997 כיכבה בפרסומת של החברה הישראלית "תנובה" לגבינה המעודנת^[23].

ב-2001 השתתפה בסרטון פרסומת ליינות הישראלים של "יקבי כרמל מזרחי"^[24].

ב-2005 כיכבה כדוגמנית בקמפיין של רשת האופנה הישראלית "H&O", כולל בסרטוני פרסומת, שלטי חוצות^[25], ומודעות פרסום של הרשת^[26].

ב-2007 כיכבה לצד אמה, נוני אביטל, בקמפיין של רשת הקוסמטיקה של אשת העסקים הישראלית רונית רפאל^[27].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות ה-90 הייתה בזוגיות עם השחקן האמריקאי-יהודי דייוויד שווימר, אותו הכירה על סט הסרט "נשיקה בין חברים".

ב-4 ביולי 2004 נישאה לתסריטאי האמריקאי צ'ארלס רנדולף. השניים מתגוררים באפסטייט ניו יורק, ולהם בן ובת^[28].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים וקולנוע

סדרות וטלוויזיה

החברים של יעל (1990) (סרט טלוויזיה)
רצח בשבת בבוקר (1991) סדרת טלוויזיה בשני חלקים
י. שוורץ ומלחמתו בחיים (1992)
Arabian Nights(אנ'), הולמרק (2000) (מיני-סדרה)
רדופים (2002)
שבתות וחגים (2003)
נזקים (2009)
חוק וסדר: כוונה פלילית (2010)
חטופים (2010, 2012)
666 פארק אבניו (2012)
חוק וסדר: מדור מיוחד (1999, 2001, 2012, 2015)
נופלות על הרגליים (2017)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מילי אביטל בוויקישיתוף

מילי אביטל, ברשת החברתית אינסטגרם
מילי אביטל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מילי אביטל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מילי אביטל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מילי אביטל, באתר ספר הקולנוע הישראלי
מילי אביטל, באתר AllMovie (באנגלית)
מילי אביטל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דורון חלוץ, האישה הקטנה מהחלומות: מילי אביטל עושה אמריקה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2012
איתי סגל, הזמן הזהוב, באתר ynet, 22 באפריל 2016
אנשים, ‏מילי אביטל: "במהלך הנסיונות להרות הרגשתי כמו סחורה דפוקה", באתר ‏מאקו‏, 25 באפריל 2017
אורית מרלין-רוזנצוייג, 'אני רוצה לחגוג את הישראליות שלי; לא מרגישה שעזבתי, כאן כל הזמן', באתר Xnet‏, 1 במאי 2017
"מילי אביטל שחקנית בינלאומית, עם רוני קובן" בפודקאסט "גיקונומי", 25 ביולי 2017
איתי סגל, "אני חושבת שבמובנים רבים ילדים נותנים את המשמעות לחיים", באתר "ידיעות אחרונות", 1 באוקטובר 2018
סמדר שיר, "לא לזכור שאנסו אותך, זה הניצחון האמיתי", באתר "ידיעות אחרונות", 2 בפברואר 2019
אביב פרץ, יצור כלאיים ושמו מילי אביטל, בבלוג זוטי דברים, 1 בנובמבר 2019
רז שכניק, "אחרי שהותקפתי מינית לא התלוננתי כי פחדתי משוטרים. אין סיבה שזה יהיה ככה", באתר "ידיעות אחרונות", 25 בפברואר 2022
חגית גינזבורג, מילי אביטל: "בגיל 50 אני כבר לא צריכה להיזהר, ואף אחד גם ככה לא מסתכל", באתר הארץ, 12 בינואר 2023

מכתביה

למה לא התלוננתי? כי רק רציתי לשכוח מה שקרה לי, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Israeli Actress Mili Avital Is Back on Hollywood's Radar". Haaretz ("הארץ" באנגלית) (באנגלית). 2012-10-19.
^ בילי מוסקונה-לרמן, גבר ואשה ושעמום ־ שווה שטניות, מעריב, 20 ביולי 1990
עמיר פלג, בחום הגוף, חדשות, 13 ביולי 1990
^ חגי לוי, הרגע בו הופכת נערה לאישה, חדשות, 18 בדצמבר 1990
^ הגר רם, מילי אביטל ונדב לויתן - כימיה מיידית -רואה אותה בדדך לגימנסיה, חדשות, 10 באוקטובר 1991
^ קנדה, גרינשפן, קלופס - "מעבר לים" תקציר העלילה, חדשות, 19 בנובמבר 1991
^ עמית שהם, רעדתי בכל הגוף - מילי אביטל, אוסקר לשחקנית משנה, חדשות, 19 בנובמבר 1991
^ הגר רם, צדוק ישחק בשיטת חדד, חדשות, 30 באפריל 1991
^ רון מיברג, טלוויזיה / משעמם, טרחני וכושל, חדשות, 11 בפברואר 1992
^ עמית שהם, מילי השוטרת, חדשות, 7 בפברואר 1992
^ הגר רם, תכנית אישית לבר־אבא, חדשות, 22 ביולי 1992
^ אושרה שוורץ, סרט ישראלי / בעיר הגדולה, חדשות, 20 ביולי 1993
^ Payback, 1999-09-20, נבדק ב-2024-03-07
^ אורי קליין, כישלונה של פועלת הניקיון, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2003
^ עונה רביעית ל"שבתות וחגים", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2002
^ גואל פינטו, מפגש ענקים, באתר הארץ, 8 ביולי 2004
^ אורון שמיר, עכבר העיר, סרט לקחת הביתה, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
^ נירית אנדרמן, מילי אביטל וענת וקסמן יגלמו את חוה יערי ואביבה גרנות בסרט חדש, באתר הארץ, 5 בפברואר 2008
^ חיים הנדוורקר, מה קורה כשהיי-טקיסט ישראלי מגיע לניו יורק - ומה הקשר למילי אביטל, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2017
^ גילי איזיקוביץ, "נופלות על הרגליים": אחווה נשית מפתיעה, באתר הארץ, 25 באפריל 2017
איתמר זהר, "נופלות על הרגליים": מביך אבל פחות, באתר הארץ, 7 במאי 2017
^ קרן נתנזון, שאלה של נאמנות, באתר ynet, 15 ביוני 2008
^ ורד שרון-ריבלין, ‏מילי אביטל תככב בקמפיין אופנת המשביר לצרכן, באתר גלובס, 7 בנובמבר 1996
^ הדס מגן, ‏"החלום שלי הוא לעשות קמפיין למי טו", באתר גלובס, 10 באפריל 2021
^ מיכל גרשון, ‏תנובה: אחרי הקוטג', מסתערים על הגבינה המעודנת, באתר גלובס, 20 במרץ 1997
^ ורד שרון-ריבלין, ‏מילי אביטל בקמפיין לכרמל מזרחי, באתר גלובס, 13 ביוני 2001
^ מילי אביטל בשלט ענק של H&O במחלף גלילות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2005
^ הארץ, הקמפיין הטוב של דצמבר - H&O בכיכובה של מילי אביטל, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2005
מעיין כהן, ‏רשת האופנה H&O עולה בקמפיין חורף, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2005
^ רונית רפאל בקמפיין משותף עם מילי אביטל ואמה נוני אביטל, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2007
^ שי פוגלמן וינאי יחיאל, ענייני פנים - מילי אביטל, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017

[1] "Israeli Actress Mili Avital Is Back on Hollywood's Radar". Haaretz ("הארץ" באנגלית) (באנגלית). 2012-10-19.

[2] בילי מוסקונה-לרמן, גבר ואשה ושעמום ־ שווה שטניות, מעריב, 20 ביולי 1990
עמיר פלג, בחום הגוף, חדשות, 13 ביולי 1990

[3] חגי לוי, הרגע בו הופכת נערה לאישה, חדשות, 18 בדצמבר 1990

[4] הגר רם, מילי אביטל ונדב לויתן - כימיה מיידית -רואה אותה בדדך לגימנסיה, חדשות, 10 באוקטובר 1991

[5] קנדה, גרינשפן, קלופס - "מעבר לים" תקציר העלילה, חדשות, 19 בנובמבר 1991

[6] עמית שהם, רעדתי בכל הגוף - מילי אביטל, אוסקר לשחקנית משנה, חדשות, 19 בנובמבר 1991

[7] הגר רם, צדוק ישחק בשיטת חדד, חדשות, 30 באפריל 1991

[8] רון מיברג, טלוויזיה / משעמם, טרחני וכושל, חדשות, 11 בפברואר 1992

[9] עמית שהם, מילי השוטרת, חדשות, 7 בפברואר 1992

[10] הגר רם, תכנית אישית לבר־אבא, חדשות, 22 ביולי 1992

[11] אושרה שוורץ, סרט ישראלי / בעיר הגדולה, חדשות, 20 ביולי 1993

[12] Payback, 1999-09-20, נבדק ב-2024-03-07

[13] אורי קליין, כישלונה של פועלת הניקיון, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2003

[14] עונה רביעית ל"שבתות וחגים", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2002

[15] גואל פינטו, מפגש ענקים, באתר הארץ, 8 ביולי 2004

[16] אורון שמיר, עכבר העיר, סרט לקחת הביתה, באתר הארץ, 31 ביולי 2007

[17] נירית אנדרמן, מילי אביטל וענת וקסמן יגלמו את חוה יערי ואביבה גרנות בסרט חדש, באתר הארץ, 5 בפברואר 2008

[18] חיים הנדוורקר, מה קורה כשהיי-טקיסט ישראלי מגיע לניו יורק - ומה הקשר למילי אביטל, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2017

[19] גילי איזיקוביץ, "נופלות על הרגליים": אחווה נשית מפתיעה, באתר הארץ, 25 באפריל 2017
איתמר זהר, "נופלות על הרגליים": מביך אבל פחות, באתר הארץ, 7 במאי 2017

[20] קרן נתנזון, שאלה של נאמנות, באתר ynet, 15 ביוני 2008

[21] ורד שרון-ריבלין, ‏מילי אביטל תככב בקמפיין אופנת המשביר לצרכן, באתר גלובס, 7 בנובמבר 1996

[22] הדס מגן, ‏"החלום שלי הוא לעשות קמפיין למי טו", באתר גלובס, 10 באפריל 2021

[23] מיכל גרשון, ‏תנובה: אחרי הקוטג', מסתערים על הגבינה המעודנת, באתר גלובס, 20 במרץ 1997

[24] ורד שרון-ריבלין, ‏מילי אביטל בקמפיין לכרמל מזרחי, באתר גלובס, 13 ביוני 2001

[25] מילי אביטל בשלט ענק של H&O במחלף גלילות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2005

[26] הארץ, הקמפיין הטוב של דצמבר - H&O בכיכובה של מילי אביטל, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2005
מעיין כהן, ‏רשת האופנה H&O עולה בקמפיין חורף, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2005

[27] רונית רפאל בקמפיין משותף עם מילי אביטל ואמה נוני אביטל, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2007

[28] שי פוגלמן וינאי יחיאל, ענייני פנים - מילי אביטל, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
1990–1999	מילי אביטל (1991) • אביטל דיקר (1992) • דבורה קידר (1993) • אורלי זילברשץ (1994) • אסתי זקהיים (1995) • דנה רז (1996) • אורלי פרל (1997) • אסי לוי (1998) • דליה פרידלנד (1999)
2000–2009	דלית קהן (2000) • לילי קוסאשווילי (2001) • מאיה מרון (2002) • ענת וקסמן (2003) • רונית אלקבץ (2004) • רבקה מיכאלי (2005) • רותם אבוהב (2006) • ענת וקסמן (2006) • אוולין הגואל (2008) • לבנה פינקלשטיין (2009)
2010–2019	רוזינה קמבוס (2010) • ריימונד אמסלם (2011) • עירית שלג (2012) • לאורה ריבלין (2013) • דאנה איבגי (2014) • דבורה קידר (2015) • רובא בלאל-עספור (2016) • מונא חוא (2017) • שירה האס (2018) • הדס בן ארויה (2019)
2020 ואילך	שירה האס (2020) • ריימונד אמסלם (2021) • ג'ואנה סעיד (2022) • תיקי דיין (2023)