מכון הר ברכה
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | הוצאת ספרים |
| מיקום המטה |
הר ברכה  |
| משרד ראשי | הר ברכה |
| מוצרים עיקריים | חיבורי הלכה, הגות, עיון, ספרות לימודית, ספרות ילדים ועוד |
| https://shop.yhb.org.il/ | |
  | |
מכון הר ברכה הוא מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה בשומרון ופועל לצד ישיבת הר ברכה. במסגרת המכון נדפסים סדרת פניני הלכה וכלל חיבוריו של הרב אליעזר מלמד, וכן ספרות תורנית, מחקרית וחינוכית.
פעילות המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכון הר ברכה החל לפעול בשנת תשנ"ג (1993), עם צאת כרכי פניני הלכה הראשונים, שחלקם נדפסו בשיתוף עם הוצאת מודן. במסגרת ההוצאה נדפסים בעיקר חיבורי הלכה והגות תורניים, וכן ספרי עיון, מקרא, פרשנות, הגות, ספרות ילדים ועוד. על פי רוב נערכים או נכתבים הספרים בידי רבני המכון, רבני ישיבת הר ברכה, או תושבי היישוב הר ברכה. עם זאת, חיבורים נוספים נדפסים בשיתוף פעולה עם מחברים ויוצרים עצמאיים והוצאות נוספות. לצד המחקר וההוצאה התורנית, מוציא לאור המכון ספרות מחקרית כללית, על פי רוב כזו המשיקה במחקריה לתחומי עניין תורניים, וכן ספרות פילוסופית, מדעית וחינוכית.
החיבורים היוצאים מתחת יד המכון משקפים את חזונו ואת חזונה של ישיבת הר ברכה – לברר את ערכי וחיי התורה מהיסודות והשורשים עד להלכה ולמעשה. לאור זאת מתבררים מקורות ההלכה והמחשבה התורניים, ועמם בירורי היסטוריה, מדע, דעת בני אדם, ושיקולים נוספים. עוד רואה המכון בחיוב ולכתחילה ליבון סוגיות בחבורה, בה שותפים לעיתים, לצד קבוצת רבנים מחברי המכון הקבועים, אנשי מדע ומעשה. החיבורים היוצאים מתחת ידי המכון מתאפיינים בשפה בהירה ותמציתית.
ראש המכון הוא הרב מאור קיים, ובעבר שימש בתפקיד הרב יונדב זר. מנהל הוצאת הספרים הוא יוני בוזגלו. המכון פועל לצד ישיבת הר ברכה.
ספרי הרב אליעזר מלמד
[עריכת קוד מקור | עריכה]פניני הלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פניני הלכה
היצירה המרכזית שיוצאת לאור במסגרת המכון היא סדרת פניני הלכה, המהווה את מפעלו ההלכתי וההגותי העיקרי של הרב אליעזר מלמד. חבורת רבנים בהובלת ראש המכון הרב מאור קיים, משתתפת בבירור הסוגיות העולות, ומסייעת בידי הרב מלמד בליבון המקורות וליטוש הכתוב. הסדרה נדפסת במהדורת קריאה ובמהדורת כיס, ותוכנה מועלה גם לאתר אינטרנט.
בשנים האחרונות נדפסו כרכי "שונה הלכות" בהם מחולקת הסדרה ללימוד יומי תמציתי, כרכי פניני הלכה לילדים המאוירים בידי הרב יאיר ביטון, ערוכים מנוקדים ומונגשים, וכן מהדורה המיועדת ללימוד בחטיבות הביניים, בתיכונים ובישיבות תיכוניות. נכון לשנת תשפ"ד (2024) נדפסו 20 כרכי פניני הלכה אשר נמכרו בלמעלה ממיליון עותקים, ויצאו 11 כרכי "פניני הלכה לילדים".
כמו כן הוציא לאור המכון סדרת כרכי "הרחבות" לפניני הלכה, בהם מפורטים בהרחבה דיונים הלכתיים ומחשבתיים שונים שנועדו ללוות ולבסס את הפסקים והרעיונות המובאים בסדרה. עד שנת תשפ"א (דצמבר 2020) יצאו לאור במסגרת הסדרה חמישה כרכים. תחילתה נכתבה בידי הרב אליעזר מלמד, והמשכה בידי הרב מאור קיים.
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תש"ע (2010) החל המכון בתרגום סדרת פניני הלכה לשפות נוספות – אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית.[1] הפרויקט נערך בידי אנשי מקצוע מטעם המכון הנדרשים למומחיות הן בפן ההלכתי והן בפן הלשוני, וכן בידי עורך תורני אשר עובר על התרגום ומאשר את תכניו ההלכתיים. הסדרה המתורגמת מופצת בקהילות יהודיות מגוונות ברחבי העולם, ועד כה כוללת עשרה כרכים בספרדית, תשעה באנגלית ורוסית, ושמונה בצרפתית.
חיבורים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרוצת השנים הוציא לאור המכון חיבורים נוספים מאת הרב מלמד: שלושה כרכי "רביבים", המורכבים ממאמריו שפורסמו בעיתון בשבע במסגרת טור בעל שם זהה, בהם התייחסות תורנית לענייני חינוך, משפחה, הגות, אירועים אקטואליים ועוד (תשס"ז); ענייני העם, הארץ והצבא (תשס"ח); ותולדותיהם של גדולי ישראל ודמויות מופת (תש"ע). כן נדפס הספר המסורת היהודית, יצירה עצמאית המציגה את חזונה של היהדות כמכלול אחד – חזון ערכי לתיקון העולם, באמצעות רוחה של המסורת היהודית והלכותיה (תש"פ).
סדרות ופרויקטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי הרב זאב סולטנוביץ'
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת תשס"ב (2002) מוציא לאור המכון ספרי הגות מאת הרב זאב סולטנוביץ', המבוססים על שיעוריו בישיבת הר ברכה. תחילה נדפסו שני כרכי "בינה לעיתים", בהם פרשנות היסטוריוסופית ברוחו של הראי"ה קוק, מבריאת העולם ועד גירוש ספרד. בשנת תש"ע נדפסו הספרים מחדש עם הקדמה מאת ד"ר אסף ידידיה. בשנת תשפ"ב נדפס הכרך השלישי בסדרה, העוסק בפרק ההיסטורי שבין תקופת האנוסים עד המהפכה הצרפתית.
כן נדפסים מאת הרב סולטנוביץ' ספרים בהם שיעוריו על כתבי הראי"ה קוק. נכון לשנת תשפ"א (דצמבר 2020) יצאו לאור תשעה כרכים: למהלך האידאות בישראל (תשס"ח), אורות ישראל (שני כרכים, תשס"ח), אורות הקודש – "חכמת הקודש" (תשע"ד), אורות מאופל ואורות התחיה (חלק א, תשע"ח; חלק ב, תשע"ט), זרעונים (תשע"ט), אורות התשובה (חלק א, תש"פ; חלק ב, תשפ"א) ומידות הראיה (תשפ"ב). כן נדפס ביאור למאמר "מזמור י"ט של מדינת ישראל" מאת הרצי"ה קוק (תשע"ג). בשנת תשפ"ד נדפס ספר הכוזרי עם ביאורו.
ספרי לימוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לחיבורים תורניים מוציא לאור המכון ספרות כללית, על פי רוב המשיקה לתחומים תורניים בהם נדרש עיון מחקרי-אקדמי. כן נדפסים ספרי היסטוריה המיועדים למערכת החינוך, וספרי מחקר היסטורי והגותי.
בין השנים תשע"ד-תשע"ז (2014–2017) יצאו לאור שלושה ספרי היסטוריה מדעיים, אשר אושרו בידי משרד החינוך ונלמדים במסגרת הבגרות להיסטוריה של העת החדשה בחינוך הממלכתי דתי: "מסורת ומהפכות", "חורבן וגבורה – נאציזם ושואה" ו"השיבה לציון – עלייה, התיישבות ועצמאות". בין כותבי ועורכי הסדרה: ד"ר תהלה הרץ, ד"ר אסף מלאך, ד"ר יובל ארנון-אוחנה, ד"ר יצחק גייגר, ד"ר אסף ידידיה, הרב יונדב זר ואחרים. הרב אליעזר מלמד והרב זאב סולטנוביץ' מעניקים לסדרה ייעוץ תורני.
החל משנת תש"פ מוציא לאור המכון סדרה ספרי היסטוריה נוספת, שורשים: מגלים היסטוריה, המיועדת לתלמידי חטיבת הביניים והכיתות הגבוהות בבתי הספר בחינוך הממלכתי דתי. החלק הראשון, "המאבק על הרוח: לאום, מקדש וספר", העוסק בעליית פרס, יוון ורומא, ובקורות העם היהודי בתקופה זו, יצא לאור בשנת תש"פ. החלק השני, "גלויות ותגליות", העוסק בתקופת ימי הביניים ובראשית העת החדשה, יצא לאור בשנת תשפ"א (2021). החלק השלישי, "ניצני גאולה", העוסק בעת החדשה יצא לאור בשנת תשפ"ג (2023).
ובשנה השביעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת המכון יוצאת לאור הסדרה המחקרית-תורנית "ובשנה השביעית" מאת הרב ד"ר בועז הוטרר, המבקשת להעמיד על נכון את המציאות ההיסטורית של קיום מצוות השמיטה בארץ ישראל במאה ה-19 ובראשית המאה העשרים, מן הבחינה הכלכלית, החברתית וההלכתית. עד כה נדפסו כרך ראשון על השמיטות שעד שנת ה'תרמ"ט (תשע"ח), וכרך שני על השמיטות של שנים ה'תרנ"ו וה'תרס"ג (תשפ"א).[2][3][4]
ספרות ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד ספרות זו, כאמור, מוציא לאור המכון ספרות תורנית לילדים. מלבד סדרת "פניני הלכה לילדים", נדפסת במכון סדרת "בדרכה של תורה" בה מבוארות פרשיות התורה לילדים, על דרך פשט הכתוב (מדרשי חז"ל מובאים בגופן שונה), בתוספת איורים מבארים. בניסן תשע"ט נדפס הכרך הראשון על בראשית, באדר תש"פ על שמות, באדר תשפ"א על ויקרא,[5] באייר תשפ"ב על במדבר, ובאלול באותה שנה על דברים. כותב ועורך הסדרה הוא הרב יאיר וייץ, והמאייר הוא אורי לרמן.[6]
בשנת תשס"ד הוציא לאור המכון את ספרה של ד"ר עתיה זר, "מבצע משאית", העוסק בשיבת העם היהודי לעיר חברון לאחר מלחמת ששת הימים במסגרת מפעלי גוש אמונים, מנקודת מבטה של ילדת בני הזוג הרב משה לוינגר והרבנית מרים לוינגר. מאיירת הספר היא הדס בן פינחס.
ההדרת חיבורים ושיתופי פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי רבי צדוק הכהן מלובלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון הוציא לאור סדרת ספרים מכתבי רבי צדוק הכהן מלובלין במהדורה חדשה, מוגהת ומוערת: "תקנת השבין" (תשנ"ד), "צדקת הצדיק" (תשנ"ח ותשס"ה); "שיחת מלאכי השרת" ו"ישראל קדושים" (תש"ס); "רסיסי לילה", "ספר הזכרונות" ו"דברי סופרים" (תשס"ג); "דובר צדק", "ספר בענייני הלכה" ו"ספר ליקוטי מאמרים" (תשס"ח).[7] תחילתה נערכה בידי הרב אליעזר מלמד, ורובה בידי הרב יונדב זר.
ספרי הגר"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת תשס"ז נדפסו במכון שתי סדרות מספרי הגר"א – חידושיו ופירושיו על המשניות וכן הגהותיו על התלמוד הבבלי והירושלמי, בהן תיקוני נוסח וביאורי שיטות הראשונים, שניהם תחת הכותר "אור אליהו". על המשנה בשני כרכים (תשס"ז ותשע"ב), ועל התלמודים בשישה כרכים (בין השנים תשע"ו-תשפ"א).[8] הסדרה נערכה בידי הרב אוריאל שלמוני.
חיבורים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית המאה ה-21 הוציא לאור המכון המכון מספר מהדורות חדשות לכתבים תורניים-ציוניים מראשית המאה העשרים.
תחת המכון נדפסו שניים מספריו של פרופ' בנימין פיין: ספרו "חוק והשגחה" – על רוח וחומר, חוקי הטבע וההשגחה העליונה ועוד (תשס"ט), ו"יש מאין" – ספרו האוטוביוגרפי במהדורה חדשה (תש"ע). כן נדפסו שלושה מספריו המחקריים של פרופ' זהר עמר: "חמשת מיני דגן" – מסורות הזיהוי, היבטים היסטוריים, הלכתיים ורעיוניים וכן ענייני המקדש (תשע"א); "הארגמן" – פורפורה וארג'ואן במקורות ישראל, ובירורים בענייני התכלת (תשע"ד); ו"החן שבאבן" – על אבני החושן ואבנים טובות בעולם הקדום (תשע"ז).
בשנת תש"פ (2020), בשיתוף פעולה עם ארכיון בית הרב קוק, נדפס במכון כרך אגרות הראיה למחצית שנת תרצ"א (1930–1931). עוד באותה שנה הוציא לאור המכון את ספרו של הרב אברהם וסרמן, ראש הכולל בישיבת רמת גן, "קורא לדגל" – על הראי"ה קוק והקמת תנועת דגל ירושלים. בשנת ה'תשפ"ב (2022) הוציא לאור המכון את הספר "אורות המדע" הערוך פרקים-פרקים מתוך כתביו של הראי"ה קוק, בתוספת הקדמות וביאורים מאת הרב ד"ר חיים ויסמן.[9]
בשנת ה'תשפ"ב (2022) הוציא לאור המכון את הספר "וזה דבר השמיטה" מכתביו של הרב יצחק יעקב ריינס. החיבור נכתב בשנת ה'תרמ"ח (1888) והוא טיוטה למאמר המהווה תקציר לחיבור נרחב ביותר, תחת אותה כותרת, אשר עוסק בסוגיית היתר המכירה במושבות בתקופת העלייה הראשונה. הספר נערך ויצא לאור, לצד נספחים ומבוא נרחב על דמותו של הרב ריינס, בידי הרב ד"ר בועז הוטרר.[10][11]
בשנת ה'תשפ"ד (2024) הוציא לאור המכון את ספרי השו"ת של הרב חיים דוד הלוי – "עשה לך רב" ו"מקור חיים" – במהדורה חדשה ומתוקנת, בתוספת מפתחות על פי סדר השולחן ערוך ולוח עניינים, בארבעה כרכים. הסדרה יצאה לאור בשותפות עם בני משפחת הרב הלוי. עורך ומהדיר הסדרה הוא הרב אוריאל שלמוני.
לצד ספריו, מדפיס, מפרסם ומפיץ המכון מספרי ישיבת בית אל, פרופ' עמנואל וליקובסקי, ספרי היסטוריה בשפה הרוסית מאת הרב סולטנוביץ', ועוד.
מספרי ההוצאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיבת ציון: קובץ מאמרי גאוני הדור בשבח יישוב ארץ ישראל – נדפס לראשונה בידי ר' אברהם יעקב סלוצקי, מהדורה שביעית עם מבוא, הערות, מפתחות ומכתבים, תש"ס
- קבעוני לדורות – אסופת מאמרים לחודש אדר לזכר דקלה (ארזי) אלואי, בעריכת הרב גור גלון, תשס"א
- מאמר ראשון מספר גאולת ישראל – מאת הרב אברהם ילין, מהדורה שלישית תשס"ב
- הרב יצחק דלויה, ויזרע יצחק – חידושים על התנ"ך והתלמוד, דרושים, הלכות ומנהגים, בעריכת הרב רפאל משה דלויה, תשס"ד
- הרב אליעזר מלמד, אמת ואמונה: הדרך לצאת מהמשבר – בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות, תשס"ו
- הרב מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון – תולדות האדמו"ר מדרוהוביץ' הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, תש"ע
- הרב יוגב כהן, תחת כנפי השכינה – ביאור עיוני ומהלך אמוני למגילת רות, תשע"ו
- ד"ר חיים ויסמן, בירורי אמונות ברמב"ם – בריאה, נבואה והשגחה בספר מורה הנבוכים לרמב"ם, בעריכת הרב יונדב זר, תשע"ו
- כל השונה הלכות – ספר הלכה יומית לפי מנהג יהודי לוב, בשיתוף עם "הוצאת מרכז אור שלום לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב", תשע"ח
- הרב אברהם וסרמן, קורא לדגל – הראי"ה קוק ותנועת דגל ירושלים, האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית, תש"פ (2020)
- הרב ד"ר עמינדב יצחקי, מאמין וזורע – על חמשת המושבים הראשונים של הפועל המזרחי – שדה יעקב, כפר הרא"ה, כפר פינס, כפר אברהם והזורעים, תשפ"ב
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון הר ברכה- ספרי מכון הר ברכה, בספריית אסיף
סרטונים בערוץ של מכון הר ברכה, באתר יוטיוב
מכון הר ברכה, דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
מכון הר ברכה, ברשת החברתית פייסבוק
מכון הר ברכה, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כרך אחד תורגם אף לצ'כית ביוזמה פרטית, אולם טרם נדפס.
- ^ כרך ב' בסדרת "ובשנה השביעית" יצא לאור, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2021
- ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין 237 [סא, ג], ניסן תשפ"א, עמ' 120–121
- ^ ובשנה השביעית – ספריית אסיף
- ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין 239 [סב, א], אלול תשפ"א, עמ' 118.
- ^ רינה דהן, פרשיות התורה לילדים ונוער, באתר ערוץ 7, 20 ביוני 2019
- ^ ט' אלול: ייארצייט לרבי צדוק הכהן מלובלין, באתר ערוץ 7, 19 באוגוסט 2010
- ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין 237 [סא, ג], ניסן תשפ"א, עמ' 118
- ^ הרב קוק בתפר שבין תורה למדע, באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2022
- ^ לאחר 134 שנים: ספרו של הרב ריינס על השמיטה ראה אור, באתר ערוץ 7, 6 בפברואר 2022
- ^ וזה דבר השמיטה – ספריית אסיף