שדרות הרצל (ירושלים)
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| מראה מהר הרצל אל עבר שדרות הרצל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | בנימין זאב הרצל |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′51″N 35°11′18″E / 31.78076667°N 35.18836667°E |
  | |
שדרות הרצל הוא רחוב ראשי במערב ירושלים, הנמתח בין הכניסה המערבית לעיר והר הרצל. הרחוב נקרא על שם בנימין זאב הרצל מ־17 בנובמבר 1949. הרחוב עובר בשכונות קריית משה, בית הכרם, יפה נוף ובית וגן. הכניסה הראשית אל הר הרצל נמצאת במספר 1 ביחד עם כניסות נוספות לפניו.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־11 ביוני 1948, כשלושה שבועות לאחר הכרזת העצמאות, החליטה עיריית ירושלים להחליף את שמו של רחוב יפו ולקרוא לו "רחוב הרצל". השינוי לא נתקבע ושם הרחוב חזר לקדמותו.[1] בשנת 1949 הועלו עצמות הרצל לישראל והובאו לקבורה בפסגה בדרום-מערבה של ירושלים, שעד אותו זמן הייתה חשופה וידועה בשם "גֶ'בֶּל אֶ-שּׂרְפֶה". בנובמבר 1951 החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא לבית העלמין החדש הר הרצל ולרחוב המוביל אליו קראו שדרות הרצל.
תוואי הרחוב וציוני דרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]צומת הכניסה לירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחוב שדרות הרצל מתחיל בצומת הסמוך לכניסה המערבית, בסמוך לשכונת קריית משה, בכניסה הראשית לירושלים (צומת הרחובות הרצל-שזר-ויצמן-יפו-ירמיהו). צומת זה מנקז את התנועה אל תוך העיר כאשר ציר שדרות הרצל מוביל את התנועה הזורמת לשכונות בדרום מערב העיר. מתחת לצומת עוברת מנהרה של שדרות בגין ומעליו עובר גשר המיתרים, עליו עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. הרחוב ממשיך בשכונת בית הכרם, ועולה לשכונת בית וגן.
גשר המיתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גשר המיתרים
גשר המיתרים הוא גשר תלוי, בתכנונו של האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה. הגשר נבנה בכניסה לירושלים כחלק מפרויקט הרכבת הקלה שהחל לפעול בעיר החל משנת 2010 והוא מקשר בין שדרות הרצל ורחוב יפו. הגשר נחנך ב-25 ביוני 2008.
הרכבת הקלה - הקו האדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הקו האדום
הקו האדום הוא הקו הראשון שיצא לפועל מבין שמונת קווי מערך הרכבת הקלה בירושלים, ומסיע המונים מפסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום.
אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא מתחיל בפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט ובשדרות חיים בר-לב, רחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וממשיך בתוואי של שדרות הרצל עד הר הרצל תחנתו הסופית.
בשנת-2023 צפויות להיפתת הערכות הקו מנווה יעקב בצפון לבית חולים הדסה עין כרם בדרום.
קריית משה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קריית משה
בדרכו דרומה נושקות שדרות הרצל לשכונה הוותיקה קריית משה. השכונה הוקמה בשנת 1923 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי". היא נמצאת בגובה של 820 מטרים מעל פני הים. מצפון גובלת בתחומה שכונת גבעת שאול והכניסה לירושלים, מדרום שכונת בית הכרם.
ב"פינה" הצפונית של השכונה, צופה על שדרות הרצל עומד "בית החינוך לעיוורים", בניין מסיבי בעל נוכחות. בשנת 1932 נחנך בניין המוסד, שהכניסה אליו היא מרחוב הרב צבי יהודה 6. הבניין תוכנן על ידי האדריכל הבריטי טגארט באופן שיקל על העיוורים את ההתמצאות בו. באמצע שנות השישים התרחב המוסד ונבנו האגפים החדשים מצפון לבניין המקורי, לצד רחוב דגל ראובן של היום. המוסד מכשיר ילדים ונערים עיוורים להשתלבות בחברה ומפתח אצלם יכולות למידה ויצירה. זהו אחד המוסדות הוותיקים ביותר בשכונה.
קואופרטיב המקשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המקשר
קואופרטיב "המקשר" הוקם ב־22 ביוני 1931 ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת ההסתדרות ובתמיכת ראשי היישוב בזמנו.
שיכון המקשר
שיכון "המקשר א" הוקם ב-1937 (תרצ"ז) על ידי חברי קואופרטיב הנהגים של חברת "המקשר" בקרבת שכונת קריית משה, בין הרחובות: שד' הרצל, משה פיק, קריית משה (היום נחשבת כחלק משכונת קריית משה). לצורך הבנייה נערכה תחרות בין ארכיטקטים לתכנון עשרה בניינים על שטח מצומצם של שישה דונמים, כשהתנאים שנדרשו היו: יצירת ציר אורך כשהבתים משני צדיו, עם שטח ירוק.
השיכון שנבנה היה של בתים מבטון בני שתי קומות, בכל קומה שתי דירות בנות שלושה חדרים, ס"ה 40 דירות. הדירות נבנו על ידי חברה שלימים תיקרא סולל בונה. מחיר כל דירה 25.000 לירות א"י. מאחר שהשיכון אכלס רק מחצית מחברי "המקשר" באותה תקופה, נקנה מאוחר יותר שטח נוסף - מאחורי מוסך "המקשר" שמעברו המזרחי של שד' הרצל של היום. השיכון השני - "המקשר ב" -נבנה ב-1945 והיו בו 53 דירות. שיכון זה נהרס עם בניית כביש בגין.
שיכון "המקשר א" מיועד להריסה כחלק מתוכנית ציפוף בינוי של עיריית ירושלים. [2] במסגרת התוכנית ייהרסו 15 מבנים במתחם ובמקום יוקמו בחזית הפונה לשדרות הרצל 2 מגדלים בגובה 25 קומות עם 660 דירות וגינה ציבורית מאחוריהם.
מוסך המקשר
בצידם השני של שדרות הרצל, מול שכונת קריית משה ומתחת לבנייני האומה הקים קואופרטיב המקשר מוסך לתחזוקת האוטובוסים שבבעלותו. מוסך זה שהשתרע על גבי שטח נרחב כלל מספר סככות לשטיפה סיכה ותיקונים לצד עמדת תדלוק אוטובוסים וכן מגרש חניה גדול ממדים המכיל כ-150 אוטובוסים.
מוסך זה הועבר לקואופרטיב אגד משהתמזגו שני הקואופרטיבים אחד בשני בשנת 1967. עם הזמן צומצם שטח המוסך לטובת פרויקטים שונים בתחום הבניין. לאורך שדרות הרצל בין מתחם אגד וכביש בגין הוקמה רצועת מלונות. במסגרת תוכנית הפיתוח של רובע הכניסה לעיר, מיועד לקום במתחם אגד מקבץ של 5 מגדלים בגובה 35 קומות סביב לכיכר ציבורית בשם "כיכר האומה" ולצידם מבנים נמוכים יותר. בתחילת 2017 ביקשה עיריית ירושלים להפקיע את השטח ששטחו כ-18 דונמים לקראת מימוש תוכניות הבנייה וכן להפנות את אגד למספר מגרשי חנייה חלופיים, בהם אחד שנועד לקום לא הרחק משם, בשולי גן סאקר בשטח מגרשי הספורט הגובל בפרויקט המגורים "משכנות האומה" ואחר לצד מסוף אגד המתוכנן לקום סמוך להר חוצבים וכביש גולדה מאיר.
"שדרת המלונות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הרחובות שדרות יצחק רבין ושדרות וולפסון המתחברים לשדרות הרצל ורחוב זאב וילנאי המקביל, הוקמו מספר מלונות: "רמדה רנסאנס ירושלים", "פרימה פארק" ו"גני ירושלים" המכילים מאות חדרים ומהווים חלק ממקבץ המלונות סמוך לכניסה לעיר. בשנים הבאות אמורים להיבנות מלונות נוספים בשדרות הרצל גם מצפון לשדרות רבין ולאורך שדרות שז"ר במסגרת תוכנית הבינוי סביב "כיכר האומה" ו"בנייני האומה" כשהתוספת המתוכננת היא עד 2000 חדרי מלון חדשים ברצועת המלונות המורחבת.
כיכר האפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצומת הרחובות: "החלוץ" פינת שדרות הרצל.
שכונת בית הכרם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בית הכרם
שכונת בית הכרם שוכנת על כיפה במערב העיר, ומוקפת בשכונות מכל עבריה. בצפון היא גובלת בשכונת קריית משה, במערב בשכונת יפה נוף וביער ירושלים. שדרות הרצל חוצות את השכונה לשניים, בין הגרעין הראשוני של השכונה לבין שכונת יפה נוף הנחשבת כיום לחלק מהשכונה רבתי.
בית המדרש למורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שדרות הרצל צופה המבנה המפואר של המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, אחת המכללות הראשונות למורים בארץ ישראל. שמה המקורי של המכללה הוא "בית המדרש למורים העברי". המכללה מוכרת גם בשמה "סמינר למורים" והיום שמה המקובל הוא "מכללת דוד ילין".
שכונת יפה נוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יפה נוף (ירושלים)
יפה נוף היא שכונה במערב ירושלים, אשר הוקמה ב-1929. יחד עם רמת בית הכרם וגבעת בית הכרם היא מרכיבה את שכונת בית הכרם רבתי. שמה של השכונה, יפה נוף, כאחד משמות ירושלים.
כיכר מיליקובסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור כיכר מיליקובסקי, מול בית החולים שערי צדק, עתיד להיבנות מחלף שיתחבר אל כביש 16.
המרכז הרפואי שערי צדק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המרכז הרפואי שערי צדק
בצומת הרחובות שמואל בייט ושדרות הרצל, הקרוי גם צומת מוליקובסקי, מצדן המזרחי של שדרות הרצל, בצמוד לשכונת בית הכרם, עומד הקומפלקס של המרכז הרפואי שערי צדק. במהלך שנות השבעים של המאה העשרים הוברר כי המבנה הישן בו שכן בית החולים שתוכנן על פי אמות מידה של סוף המאה ה-19 איננו מתאים יותר לצורכי בית חולים מודרני, ובשנת 1980 עבר בית החולים בשלמותו לקמפוס חדש בשכונת בית וגן בירושלים בסמוך להר הרצל. מרכז הרפואי שערי צדק נבנה על גבי מגרש במיקום מרכזי בירושלים שגודלו כ 45,000 מטר רבוע. בניית המתחם הושלמה בשנת 1979 והוא כולל שורת בניינים המחוברים ביניהם במעברים עיליים ותת-קרקעיים. בצמוד לבית החולים הוכשר שטח חנייה לעובדים לחולים ולמבקרים.
בשטח הגובל בקומפלקס המבנים של שערי צדק, רחוב שמואל בייט ושדרות הרצל הוקם בשטח של 12 דונם פרויקט "לב העיר" הכולל 6 מגדלים למגורים ותחתיהם קומת מסחר.
בניין יד שרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממול למרכז הרפואי שערי צדק עומד בנין ההנהלה ומרכז מבקרים של ארגון יד שרה. הבולט בגרם מדרגות החירום ממתכת שעוצב ביד אומן על ידי יובל רימון.
יד שרה היא אגודת מתנדבים גדולה הפועלת בישראל ומעניקה מגוון שירותים לטיפולי בית לסיפוק צרכים המיוחדים של הפרט המתמודד עם קשיים תפקודיים. האגודה זכתה בפרס ישראל (שנת תשנ"ד – 1994).
בית הספר ע"ש זיו ומרקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ספר שש-שנתי ועל יסודי שבו לומדים כ-1,000 תלמידים. ממוקם בסמוך לבניין יד שרה ולבית החולים שערי צדק.
מכון התלמוד הישראלי השלם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מכון התלמוד הישראלי השלם
מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית. מקום מושבו הוא מול הר הרצל וצמוד אל "גן הרצל הקטן".
מכון מדעי טכנולוגי להלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מכון מדעי טכנולוגי להלכה
מכון מדעי טכנולוגי להלכה הנמצא בצמוד אל מכון התלמוד הישראלי השלם בפינת רחוב הפסגה 1 בשכונת "בית וגן".
הר הרצל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הר הרצל
הר הרצל הוא הר בין השכונות עין כרם, בית הכרם, בית וגן ויפה נוף. על ההר ממוקמים מספר מונומנטים לאומיים בהם חלקת קברו של בנימין זאב הרצל, בית הקברות הלאומי של מדינת ישראל ובצידו השני נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של מדינת ישראל, בין חלקות בית הקברות מצויים: חלקת גדולי האומה, חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל, חלקת משפחת ז'בוטינסקי, וחלקת המעפילים שנספו בדרכם אל הארץ ובו מתוכנן לקום היכל הזיכרון הלאומי שבו יונצחו כל הנופלים בהגנה על הארץ.
הרחבה שלפני קברו של הרצל משמשת מדי שנה כאתר טקס הדלקת המשואות - הטקס הרשמי של סיום אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ותחילת חגיגות יום העצמאות. הטקס כולל פתיחת חגיגות יום העצמאות והדלקת המשואות.
הכניסה הראשית אל הר הרצל נמצאת בשדרות הרצל 1 בצומת הכניסה אל יד ושם.
בית הקברות הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בית הקברות הצבאי בהר הרצל
הנוסעים בשדרות הרצל מהכניסה לירושלים ולכוון דרום יעמדו בצומת קטן המוביל לרחבה קטנה ואל תוך בית הקברות הצבאי.
משרד הביטחון פנה לאחר קום המדינה אל הקרן הקיימת על מנת לאתר אזור בירושלים שבו יוקם בית העלמין הצבאי של העיר. זמן קצר לפני טקס קבורתו של הרצל בפסגת ההר החליטה הקרן הקיימת לייעד את מורדותיו הצפוניים של ההר לצורך הקמת בית העלמין הצבאי של ירושלים.
בית הקברות עצמו, נמצא כאמור על מדרונותיו הצפוניים של הר הרצל. תכנון בית העלמין מושפע מהטופוגרפיה באתר והוא מחולק למספר רב של חלקות הבנויות במפלסים לאורך המדרון. בנוסף מפוזרות על המדרון גם אנדרטאות הזיכרון, כגון האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, הצוללת אח"י דקר ואנדרטאות לזכר חיילים יהודים שנלחמו במסגרת צבאית בארצם (כגון האנדרטה לזכר חיילים יהודים של הצבא האדום שנלחמו במלחמת העולם השנייה) והאנדרטה לזכר החיילים העבריים שטבעו על סיפונה של הספינה ארינפורה במלחמת העולם השנייה.
הכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי נמצאת בשדרות הרצל לפני הכניסה הראשית.
קבר הרצל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כניסה נפרדת, הניצבת על מגרש חניה ורחבת כניסה הנושקות אף הם לשדרות הרצל, מובילה אל אחוזת הקבר של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.
הוועדה שמונתה לבחירת המקום, והייתה משותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית, התלבטה באשר למקום בו ייקבר הרצל. הוועדה, שלא הייתה מעוניינת לקבור את הרצל בבית קברות קיים, אלא ליצור אתר חדש בעל משמעות סמלית לתקומת המדינה אותה חזה, בחרה בירושלים כמקום קבורתו וזאת לא רק עקב היותה הבירה, אלא גם לצורך הדגשת ריבונותה של ישראל על העיר. מבין החלופות נבחרה פסגה חשופה באזור שכונת בית וגן במערב ירושלים, שכונתה עד אותה תקופה בשמה הערבי "אלשראפה" ("הנשקפת").
בכניסה לאתר קברו של הרצל ניצב מוזיאון הרצל, ובו תצוגה על חייו ופועלו, כולל שחזור חדר עבודתו בווינה על רהיטיו המקוריים.
מוזיאון הרצל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מוזיאון הרצל
ברחבת הכניסה הראשית ניצב מוזיאון הרצל, ובו תצוגה על חייו ופועלו, כולל שיחזור חדר עבודתו בווינה על רהיטיו המקוריים. בשנת 2005 שופץ ושודרג המוזיאון והפך לאינטראקטיבי. בצמוד אליו פעלה המדרשה ללימודי ציונות על שם ד"ר אריה צימוקי. המוזיאון נמצא בכניסה הראשית אל הר הרצל בשדרות הרצל 1 פינת הכביש המוביל אל יד ושם.
היכל הזיכרון הלאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – היכל הזיכרון הלאומי
בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי בשדרות הרצל עתיד לקום "היכל הזיכרון הלאומי" שבו יונצחו כל חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום. במרכזו של ההיכל מתוכננת אנדרטה לזכר החיילים האלמונים של ישראל.
שכונת בית וגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בית וגן
שכונת בית וגן היא שכונה במערב העיר ירושלים. השכונה גובלת עם השכונות רמת בית הכרם, רמת שרת, גבעת מרדכי וקריית יובל. נוסדה ב-1921 כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימי המנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגון בני ברית כשכונה מעורבת - דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחת רכס לבן, ולכן הוקם במרכזה מאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל.
כיכר הולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כיכר הולנד
שדרות הרצל מסתיימות בכיכר הולנד, הסמוכה להר הרצל ושכונת בית וגן. בכיכר זו אפשר להמשיך ישר ושם הרחוב משתנה לרחוב קריית היובל שחוצה את השכונה בעלת אותו השם, שבהמשך מחליף את שמו עוד מספר פעמים עד שמגיע ליישוב אורה. פניה שמאלה בכיכר מובילה לרחוב הפסגה בשכונת בית וגן ופניה ימינה מובילה ליד ושם, לשביל ירושלים ולרחוב עין כרם על שם השכונה הסמוכה. הקו האדום של הרכבת הקלה מסתיים בסמוך לכיכר, וסמוך לה הוקם חניון "חנה וסע" בן 530 מקומות חנייה, לשירות נוסעי הרכבת הקלה.
פסלו של אלכסנדר קלדר - מחווה לירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מחווה לירושלים
על הצומת הוצב פסלו האחרון של הפסל אלכסנדר קלדר בסגנון אבסטרקטי ובצבע אדום. הקרוי מחווה לירושלים, הפסל הוקם ב־1977. הפסל מורכב משש קשתות פלדה אדומות, מחוברות בהלחמה ובברגים. הקשתות מהוות הד צורני להרים סביב ובאות להזכיר לצופה את נוף הרי ירושלים - תוך שהצופה מסוגל לראות את ההרים מבעד לקשתות. צבע הפסל נועד להוות ניגוד לנוף ההרים הירוק שסביבו.
במשך העבודות לבניית הרכבת הקלה בירושלים בשדרות הרצל הועבר הפסל באופן זמני למגרש פנוי בשדרות הרצל פינת רחוב שמואל בייט הסמוך למרכז הרפואי שערי צדק. באביב 2008 הוחזר הפסל למקומו המקורי, נצבע מחדש וכיום הוא ניצב מעל בניין החניון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על שדרות הרצל, באתר עיריית ירושלים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודה זיו, "חבל הרצל" שנשתכח; פרשיה עלומה, מגינזך ועדת השמות הממשלתית, אופקים בגאוגרפיה 48/49, תשנ"ח - 1998, עמ' 169-180, JSTOR 23704669
- ^ מידע: נורית בזל על פי מידע היסטורי של שמואל אבן-אור (אורנשטיין) ומידע עכשווי מהרצאה על ציפוף בינוי בעיריית ירושלים.