כלכלת טרור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפרק "תיזמון ומיקום התקפות טרור" מבוסס על טיוטה:תיזמון ומיקום התקפות טרור שנכתב על ידי משתמש:מלאכי חסדאי
שורה 113: שורה 113:
==== בישראל ====
==== בישראל ====
במחקרים שחקרו את דפוסי הטרור בישראל, נמצא ש[[חגים יהודיים]], שבהם ישנו פוטנציאל גבוה לפגיעה ולגרימת זעזוע, היו תקופות מועדות לפורענות מבחינת הסיכון לפיגועי טרור.<ref name=":7">{{צ-מאמר|שם=Predicting Suicide Attacks: Integrating Spatial, Temporal and Social Features of Terrorist Attacks Targets|קישור=https://papers.ssrn.com/abstract=3629749|שנת הוצאה=2013-12-31|מחבר=Walter Perry, Claude Berrebi, Ryan Andrew Brown, John Hollywood}}</ref> בנוסף נמצא שתקופות של [[משא ומתן]] פוליטי עם ה[[פלסטינים]] היוו פרקי זמן שבהם הסיכון ל[[פיגוע|פיגועים]] עלה.<ref name=":7" />
במחקרים שחקרו את דפוסי הטרור בישראל, נמצא ש[[חגים יהודיים]], שבהם ישנו פוטנציאל גבוה לפגיעה ולגרימת זעזוע, היו תקופות מועדות לפורענות מבחינת הסיכון לפיגועי טרור.<ref name=":7">{{צ-מאמר|שם=Predicting Suicide Attacks: Integrating Spatial, Temporal and Social Features of Terrorist Attacks Targets|קישור=https://papers.ssrn.com/abstract=3629749|שנת הוצאה=2013-12-31|מחבר=Walter Perry, Claude Berrebi, Ryan Andrew Brown, John Hollywood}}</ref> בנוסף נמצא שתקופות של [[משא ומתן]] פוליטי עם ה[[פלסטינים]] היוו פרקי זמן שבהם הסיכון ל[[פיגוע|פיגועים]] עלה.<ref name=":7" />

== טרור, דעת קהל ובחירות בעולם ==

=== ההשפעה של טרור על דעת קהל ===

==== תחושת ביטחון ====
לטרור בין לאומי יש השפעה על דעת הקהל הציבורית אולם במקרים רבים השינוי בדעת הקהל לא גורר שינויים התנהגותיים. למשל, לאחר שורת [[מתקפת הטרור במומבאי (2008)|מתקפות הטרור במומבאי]] ב-2008 נמצאה עלייה מיידית של הבעת פחד ממתקפות טרור אולם לא נמצא שהייתה למתקפות השפעה על דעת הקהל בנושאים הקשורים למלחמה בטרור (כגון פרקטיקות חקירה או תמיכה במדיניות הגירה), או השפעה על תמיכה פוליטית במפלגה מסוימת.<ref>{{צ-מאמר|שם=It can happen here: the impact of the Mumbai terror attacks on public opinion in Western Europe|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s11127-011-9895-7|כתב עת=Public Choice|שנת הוצאה=2011-11-11|עמ=213–228|כרך=156|doi=10.1007/s11127-011-9895-7|מחבר=Henning Finseraas, Ola Listhaug}}</ref> מחקר שנערך בשנת 2000 בחן את ההשפעה של [[הפיגוע באוקלהומה סיטי|הפיגוע באוקלוהומה סיטי]] בשנת 1995 ומצא שפעולת הטרור הובילה לעלייה חדה בחשיבות שאמריקאים הקדישו לטרור עולמי, אף על פי שהדאגה הכללית בקרב הציבור האמריקאי כלפי טרור לא תורגמה לדאגה פרטית מפגיעה אישית או מפגיעה של קרובי משפחה, עמיתים לעבודה וחברים בקהילה. מספר ימים אחרי הפיגוע, בעוד 86% מהמשתתפים בסקר חשבו שסביר שתקריות דומות יקרו בזמן הקרוב, 70% מהנשאלים האמינו שמאוד לא סביר שתקריות דומות יתרחשו בקהילה שלהם. חוסר התרגום לדאגה פרטית נמצא בהלימה למידת השינוי בהתנהגות הנצפית: סקר שנערך באותו החודש של ההפצצה מצא כי 73% טענו שאין בכוונתם לשנות את הרגליהם על מנת לצמצם את הסיכויים להפוך לקורבן טרור.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Terror that Failed: Public Opinion in the Aftermath of the Bombing in Oklahoma City|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/0033-3352.00080|כתב עת=Public Administration Review|שנת הוצאה=2000-05|עמ=201–210|כרך=60|doi=10.1111/0033-3352.00080|מחבר=Carol W. Lewis}}</ref>

מחקר שבוצע לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] ב-2001 מצא כי למתקפות היו השפעות משמעותיות יותר על תחושת הביטחון של פרטים, אולם השפעות אלו דעכו בהתמדה ועד חודש פברואר 2002 אחוז האמריקאים שחששו מפגיעה אישית כתוצאה ממתקפת טרור השתווה לזה שנמדד בעקבות הפיגוע באוקלהומה סיטי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Huddy, Leonie, Nadia Khatib, and Theresa Capelos|שם=Trends: Reactions to the terrorist attacks of September 11, 2001|כתב עת=The Public Opinion Quarterly}}</ref> גם אחוז האמריקאים ששינו את הרגליהם בעקבות פיגועי 11 בספטמבר דומה לזה שנמדד לאחר הפיגוע באוקלהומה סיטי.<ref>{{צ-מאמר|שם=National Study of Behavioral and Life Changes Since September 11|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/1090198103259183|כתב עת=Health Education & Behavior|שנת הוצאה=2004-04|עמ=179–192|כרך=31|doi=10.1177/1090198103259183|מחבר=Mohammad R. Torabi, Dong-Chul Seo}}</ref>

==== בחירות והתנהגות בוחרים ====
על אף הממצאים לפיהם פעולות טרור מסוימות לא גררו שינויים התנהגותיים בקרב פרטים, ישנם מחקרים המתארים מספר דרכים בהן טרור עשוי להשפיע על תוצאות בחירות. פעולת טרור עשויה להשפיע על אחוזי ההצבעה בבחירות על ידי עידוד או דיכוי הצבעה בקרב קבוצות שונות באמצעות הבלטת נושאים הקשורים לביטחון לאומי, או לחלופין פעולת טרור עשויה להשפיע על הבחירה עצמה ולגרום לבוחרים לשנות את בחירתם או לחזק את החלטתם של בוחרים שטרם החליטו.

מחקר שבחן את תוצאות הבחירות הארציות לפרלמנט הספרדי ב-2004 אשר נערכו 3 ימים לאחר [[פיגועי 11 במרץ 2004 במדריד|מתקפת הטרור במדריד]] ובמהלכן חל מהפך בו [[מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית|מפלגת הסוציאליסטים]] שפיגרה בסקרים זכתה בבחירות העלה כי מתקפת הטרור הובילה הן לעלייה של כ-6% באחוז ההצבעה והן לשינוי עמדות הבוחרים, כאשר עבור בוחרים אשר הושפעו ממתקפת הטרור הסיכוי להצביע למפלגת הסוציאליסטים עלה ב-18%.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bali, Valentina A.|שם=Terror and elections: Lessons from Spain.|כתב עת=Electoral Studies 26.3}}</ref> מחקר נוסף שנערך לאחר [[פיגועי נובמבר 2015 בפריז|מתקפת הטרור בפריז]] ב-2015 מצא שפיגועי הטרור תרמו לעלייה בתמיכה במפלגת [[החזית הלאומית (צרפת)|החזית הלאומית]] הנתפסת כמפלגת ימין רדיקלית<ref>{{צ-מאמר|שם=Fear, Anger, and Voting for the Far Right: Evidence From the November 13, 2015 Paris Terror Attacks|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/pops.12513|כתב עת=Political Psychology|שנת הוצאה=2018-10-14|עמ=679–704|כרך=40|doi=10.1111/pops.12513|מחבר=Pavlos Vasilopoulos, George E. Marcus, Nicholas A. Valentino, Martial Foucault}}</ref>

=== ההשפעה של דעת קהל בינ"ל על טרור ===
דעת קהל אינה רק מושפעת ממתקפות טרור, אלא עשויה להיות גם גורם מנבא להתרחשות מתקפות כאלו, כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת האקדמי [[:en:Science_(journal)|Science]]. לפי המחקר, חוסר שביעות רצון מההנהגה והמדיניות של מדינה אחרת עשויה לספק תמיכה חומרית בתאי טרור, או אף לעודד הצטרפות לאותם תאים, וכתוצאה מכך להוביל להתרבות מתקפות טרור. כמו כן, דעת קהל יכולה לפעול גם כתמריץ בכך שמספקת תמיכה ומעודדת פרטים להשתתף בפעולות טרור. המחקר מצא כי עלייה של 20 נקודות האחוז בחוסר שביעות הרצון של תושבי מדינה מסוימת [[המזרח התיכון|במזרח התיכון]] או [[צפון אפריקה]] ממנהיג של אחת ממעצמות העולם (כדוגמת ארצות הברית, בריטניה, רוסיה וכדומה), מתואמת עם עלייה של 93% במספר התקפות הטרור שתוכננו על ידי אזרחי אותה המדינה וכוונו כלפי המעצמה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Attitudes and Action: Public Opinion and the Occurrence of International Terrorism|קישור=http://dx.doi.org/10.1126/science.1170867|כתב עת=Science|שנת הוצאה=2009-09-17|עמ=1534–1536|כרך=325|doi=10.1126/science.1170867|מחבר=A. B. Krueger, J. Maleckova}}</ref>

=== בישראל ===

==== בין האינתיפאדה הראשונה לשנייה ====
מאות פיגועי טרור שהובילו למותם של יותר מאלף ישראלים התרחשו בתקופה שבין תחילת [[האינתיפאדה הראשונה]] (דצמבר 1987) לסוף [[האינתיפאדה השנייה]] (פברואר 2005) בתדירויות ועוצמות משתנות, ובמהלך אותן שנים, בכל אחת ממערכות הבחירות חל שינוי במפלגת השלטון. ניתוח סקרי דעת קהל לגבי העדפות הבוחרים בכל אחת ממערכות הבחירות הראה כי פיגועי הטרור השפיעו על דפוסי ההצבעה, והציע שמתקפות טרור מדגישות את בולטות [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] ומעודדות מצביעים לתמוך במפלגות המזוהות עם מדיניות הרתעתית נוקשה.<ref>{{צ-מאמר|שם=On Terrorism and Electoral Outcomes|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0022002706293673|כתב עת=Journal of Conflict Resolution|שנת הוצאה=2006-12|עמ=899–925|כרך=50|doi=10.1177/0022002706293673|מחבר=Claude Berrebi, Esteban F. Klor}}</ref> המחקר נמצא כי התרחשות של פיגוע טרור ביישוב מסוים בטווח זמן של 3 חודשים ממועד בחירות מתואמת עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין באותו ישוב, תמיכה אשר מוסברת משינוי בעמדות התושבים ולא משינוי באחוזי ההצבעה. מחקר זה העלה ממצאים חשובים גם לגבי קיטוב בהעדפות פוליטיות ומצא כי מתקפות טרור כלליות (אשר התרחשו מחוץ ליישוב עצמו) מגדילות את הקיטוב הפוליטי בין התושבים.<ref name=":03">{{צ-מאמר|שם=Are Voters Sensitive to Terrorism? Direct Evidence from the Israeli Electorate|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0003055408080246|כתב עת=American Political Science Review|שנת הוצאה=2008-08|עמ=279–301|כרך=102|doi=10.1017/s0003055408080246|מחבר=CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR}}</ref>

==== ההשפעה של איום ירי רקטות ====
בנוסף להשפעה של מתקפת טרור ישירה ביישוב על אחוז התמיכה במפלגות ימין, עצם האיום ממתקפת טרור מתואם גם הוא עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין. החל מ-2001 יישובים בדרום ישראל הפכו לחשופים לירי רקטות מ[[רצועת עזה]]. מחקר מ-2014 מצא כי ההשפעה של היותו של ישוב בטווח הרקטות מוערכת בעלייה של בין 2 ל-6 אחוזים בתמיכה במפלגות ימין, במערכות הבחירות שנדגמו עבור המחקר (החל מ-1999 ועד 2009), ללא תלות בזהות המפלגה שבשלטון, כלומר לא מדובר ב"הענשה" של מפלגת השלטון על כך שאפשרה לטווח הטילים להתרחב, אלא פשוט עלייה בתמיכה במפלגות ימין.<ref>{{צ-מאמר|שם=Terrorism and Voting: The Effect of Rocket Threat on Voting in Israeli Elections|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0003055414000288|כתב עת=American Political Science Review|שנת הוצאה=2014-07-28|עמ=588–604|כרך=108|doi=10.1017/s0003055414000288|מחבר=ANNA GETMANSKY, THOMAS ZEITZOFF}}</ref>

==== השפעה על דעת קהל והמוכנות לבצע ויתורים טריטוריאליים ====
יחד עם העלייה בתמיכה במפלגות ימין נמצא כי מתקפות טרור מקומיות מובילות לשינויים בדעת הקהל הנוגעת למוכנות לבצע ויתורים טריטוריאליים. מהצלבת נתונים מסקרים שנערכו על ידי המכון הישראלי לחקר בחירות (INES) ונתונים על מתקפות טרור בין השנים 1988 ל-2006, עולה כי ביישוב שספג מתקפת טרור קטלנית ב-12 החודשים האחרונים, הסיכוי שפרט יתמוך בביצוע ויתורים טריטוריאליים גדל ב-4.2%.

מכיוון שמצד אחד מתקפות טרור מובילות לעלייה בתמיכה במפלגות ימין ומצד שני הן מובילות לאימוץ עמדות המשויכות לשמאל הפוליטי בישראל בנוגע לוויתורים טריטוריאליים. הסבר אפשרי לכך הוא שפיגועי טרור מדגישים את החשיבות של סוגיות ביטחוניות המזוהות עם מפלגות ימין, ומועמדים ממפלגות שמאל נדחקים החוצה מהמרכז הפוליטי במקביל לתנועה של מועמדים מהימין הפוליטי כלפי מרכז המפה הפוליטית. כך, גוש השמאל מאבד תמיכה, ובמקביל גוש הימין מתקרב בעמדותיו אל המרכז הפוליטי, ממתן את עמדותיו ואף מאמץ עמדות של מפלגות מהחלק השמאלי של המפה הפוליטית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Does Terrorism Work?|קישור=http://dx.doi.org/10.1162/qjec.2010.125.4.1459|כתב עת=The Quarterly Journal of Economics|שנת הוצאה=2010-11-01|עמ=1459–1510|כרך=125|doi=10.1162/qjec.2010.125.4.1459|מחבר=E. D. Gould, E. F. Klor}}</ref>

==== ההשפעה של התגובה הישראלית לטרור על דעת הקהל הפלסטינית ====
תגובות צבאיות של ישראל השפיעו על דעת הקהל בקרב הציבור הפלסטיני במידה מועטה ומוגבלת. במחקר משנת 2012 נמצא כי תגובות צבאיות קטלניות לאירועי האינתיפאדה השנייה השפיעו ברמה מסוימת על מידת הנכונות לביצוע משא ומתן או על מידת התמיכה ב[[פת"ח]] (הנחשב למתון ביחס לארגונים פלסטיניים אחרים). סקרי דעת קהל שנערכו על ידי [[אוניברסיטת ביר זית|אוניברסיטת ביר-זית]] החל משנת 2000 הוצלבו מול נתונים של ארגון "[[בצלם]]" על הרוגים פלסטינים. במחקר נמצא כי מקרי מוות של פלסטינים מובילים להקצנה של האוכלוסייה בטווח הזמן הקצר בלבד: עלייה בכמות ההרוגים במחוז כתוצאה מתגובה צבאית מתואמת עם ירידה בתמיכה בקיום משא ומתן וירידה בתמיכה בפת"ח במהלך החודש הראשון שלאחר התגובה, אולם חודשיים לאחר התגובה השינוי בדעת הקהל כבר אינו מובהק.<ref>{{צ-מאמר|שם=Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism|קישור=http://dx.doi.org/10.3386/w16320|שנת הוצאה=2010-08|מחבר=Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor}}</ref>


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־16:19, 9 במאי 2021

טיסה 175 של יונייטד איירליינס פוגעת במגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי במהלך הפיגועים ב- 11 בספטמבר 2001 בעיר ניו יורק.

כלכלת טרור הוא תחום בכלכלה העוסק בחקר הטרור. התחום עושה שימוש בכלי ניתוח כלכליים בכדי לחקור תופעות הקשורות בטרור, בהשפעת הטרור על הכלכלה ובתופעות ומאפיינים כלכליים המשפיעים על הטרור. דוגמאות לכך הם מחקרים על הקשר שבין השכלה ועוני לטרור, השפעות המצב הכלכלי על תדירות ואיכות הטרור, העלות הכלכלית של הטרור, השפעת הטרור על שוק ההון ושווי חברות מסחריות, יעילות הלוחמה בטרור והשפעת הטרור על התנהגות הפרטים, קבוצות וחברות. התחום אף עושה שימוש בכלים של כלכלה התנהגותית, ועוסק בסוגיות הכלכלה הפוליטית הקשורות לטרור, כגון השפעת הטרור על העדפות הבוחרים ועל דעת קהל.

ניתן למצוא מחקרים העוסקים בכלכלת טרור כבר משנות ה-70 של המאה הקודמת, אך החל ממתקפת הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר התרחב המחקר בתחומי הכלכלה ומדעי המדינה ונוספו לו תרומות אמפיריות ותיאורטיות משמעותיות. עם זאת חוקרים וקובעי מדיניות לעיתים חלוקים על מידת ההשפעה של הכלכלה בכל הנוגע לטרור, והאם שיקולים כלכליים ומדיניות כלכלית מותאמת יכולים לשמש יעילים להבנת וללוחמה בטרור.

טרור ועוני

עם התעצמותו של הטרור כטקטיקה מובילה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות, חברתיות, דתיות או כלכליות,[1] מתקיים דיון ציבורי ואקדמי על מקורותיו ושורשיו של הטרור והגורמים לו. בפרט, נסוב הדיון על הקשר בין עוני לטרור, ועל השאלה העיקרית האם עוני גורם לטרור.

הקשר בין עוני ובחירה בטרור

במשך שנים רבות רווחה התפיסה שעוני מהווה גורם מנבא מרכזי להופעתו של טרור, ולבחירה של אנשים להפוך לטרוריסטים. תפיסה זו הובעה בדבריהם של מנהיגים רבים. למשל, בנאום של נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש שבו אמר: "אנו נלחמים בעוני כי תקווה היא התשובה לטרור".[2] דוגמא נוספת ניתן למצוא בדבריו של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה שאמר לאחר הפיגוע ברכבת התחתית בלונדון: "לבסוף אנו מבינים כעת, אם לא עוד קודם לכן, שכשאר ביבשת אחת מתפתחים קיצונים, פנאטיזם או עוני, ההשלכות לכך לא נשארים באותה היבשת לבדה".[3] גם שר האוצר הפלסטיני עומאר עבד אל ראזק, רמז לקשר מובהק בין עוני וייאוש לבין טרור, בראיון שנתן ב-2006:  "היחסים עם ישראל לא יישארו כל כך רגועים. אני בטוח בזה. אני לא אומר שאנו כממשלה נדחוף לכיוון הזה, אולם הרעבה, בעיות כלכליות ואי תשלום משכורות יבואו לידי ביטוי ביותר פעולות התנגדות ובעיות ביטחון".[4]

תפיסה זו נובעת מחשיבה כלכלית רציונלית, לפיה צעדיו של אדם נובעים מחישוב של רווח והפסד. טרור הוא אמצעי קיצוני, הכרוך בנטילת סיכון בכליאה או בסכנת חיים ממשית (ואף בהתאבדות), שסביר שננקט מתוך ייאוש ודיכוי, וכך הגיוני על פי חשיבה כזו שיבחרו בו אלו המצויים עם הגב אל הקיר, כלומר אלו שאין להם מה להפסיד. פיגועי טרור רבים, ובפרט אלו שנצרבו בתודעה הציבורית, בוצעו בידי פעילי טרור מחברות הנחשבות לנחלשות באופן יחסי, וכוונו כלפי חברות חזקות, ומחקר העלה כי מיעוט הסובל מאפליה ומפערים כלכליים בחברה מסוימת הוא גורם מנבא חזק לטרור מקומי.[5] המצדדים בגישות אלו יבקשו לנקוט בצעדי מדיניות אשר צפויים לצמצם פערים ולהשקיע תקציבים בחינוך ובמוביליות חברתית כך שתצטמצם האפליה ולבסוף יצטמצם גם מספר הפעילים הפונים לבחירה בטרור.

אולם, מרבית המחקרים האיכותניים והכמותניים מראים שלכל הפחות לא ניתן להצביע על קשר ישיר בין עוני וטרור. אין אף נתון כלכלי, דוגמת תמ"ג, מדד ג'יני, אחוזי אבטלה או מדדים אחרים, שיכול לנבא באופן חד משמעי הופעתו של טרור במדינה מסוימת.[6] מחקרים מראים כי טרור פורח לעיתים דווקא בזמן של פריחה כלכלית.[7] מחקרים העלו כי אוכלוסיות עניות נוטות לתמוך פחות בפעולות טרור מאשר אוכלוסיות אמידות. למשל, מחקר שבוצע בחברה הפלסטינית, מציג תמיכה רחבה יותר לביצוע פעולות טרור דווקא במשפחות אמידות ובעלות אמצעים.[8] בדומה, מחקר שבוצע בפקיסטן[9] מראה שאנשים בעלי הכנסה נמוכה אינם תומכים בארגונים אלימים. במחקר של אלן קרוגר (אנ') נמצא שמרבית הטרוריסטים מגיעים דווקא ממשפחות אמידות באופן יחסי.[10] למשל, החיזבאללה נוסד ומנוהל בידי אליטות לבנוניות;[10] אוסאמה בן לאדן, מנהיגה של אל-קאעידה, היה אדם משכיל ויורש של מיליונים; האינתיפאדה השנייה הגיעה דווקא בתקופה של פריחה בכלכלה הפלסטינית[10] ועוד. ממחקר זה עולה כי טרור הוא מעין ביטוי של השתתפות פוליטית. על פי רוב, השתתפות כזו היא נחלתם של אנשים בעלי משאבים, זמן פנוי והשכלה. לאנשים עניים אין את כל אלו, שכן עיקר זמנם מוקדש לפרנסה ולראייה קצרת טווח על חיי היומיום.

הקשר בין עוני ו"איכות" הטרור

ביצוע פיגועי טרור, ובפרט פיגועי טרור מורכבים ו"איכותיים", דורש ידע, כוח-אדם ומשאבים רבים. ארגוני הטרור מתמודדים בפעולותיהם מול כוחות ביון, שיטור וצבא עתירי יכולות מכל רחבי העולם, ועל-כן, כדי להגיע להצלחות והישגים, עליהם לתכנן בקפידה כל פעולה, לגייס אליה משאבים, להתחמש, ובעיקר לבחור את כוח האדם הנכון למשימה. ארגוני הטרור זוכים אמנם, בייחוד בתקופות של לחימה עצימה, לתמיכה עממית רחבה יחסית, אך בוחרים בקפידה את אנשיהם.[11] מחקר מראה כי מרבית המחבלים המתאבדים באינתיפאדה השנייה היו מעין "אליטה משרתת" - בעלי תואר אקדמי, ובאופן כללי היו משכילים באופן משמעותי מהפלסטיני הממוצע.[11] לעומת זאת, טרור יחידני, דוגמת פיגועי דריסה או סכינאות, שונה בהקשר זה, ולעיתים נובע גם מתוך מצוקה כלכלית או אישית אחרת. כלומר, נמצא קשר מובהק בין "איכות" הפיגוע ל"איכות" המבצע – ככל שמבצע הפעולה משכיל יותר ומגיע מרקע אמיד יותר כך הפיגוע יהיה קטלני יותר ויופעל נגד מטרות חשובות יותר.[12]

טרור ושוק ההון

מחיריהם של מניות, איגרות חוב וניירות ערך אחרים משקפים, במידה רבה, את ציפיותיהם של המשקיעים לגבי העתיד.[13][14] באופן מצטבר, שינויים אלו יכולים לבטא את הציפיות של המשקיעים בנוגע לכלל שוק ההון ואף בנוגע למצב המאקרו-כלכלי העתידי של המשק. מאפיין מרכזי של מניות וניירות ערך אחרים בשוק ההון הוא הנזילות שלהם, כלומר, היכולת לקנות ולמכור נכסים היא קלה, זולה באופן יחסי וכמעט מיידית. נזילות זו מביאה לכך ששוק ההון 'רגיש', במידה רבה, לאירועים חריגים. בין אם מדובר על אירועים בתוך העולם הפיננסי כמו פרסום דוחות או חדשות בנוגע לחברות מסוימות ובין אם מדובר על אירועים חיצוניים כמו אסונות טבע, משברים פוליטיים או המצאות טכנולוגיות – המשקיעים נוטים להגיב, ומהר. תגובותיהם משקללות, בין היתר, את החששות, התקוות, ההזדמנויות והסיכונים הגלומים באירוע ובהשלכותיו. אירועים שליליים, כמו מתקפות טרור, מקטינים את רמת הוודאות, או לכל הפחות את תחושת הוודאות, ועלולים 'להבריח' את המשקיעים מנכסים ברמת סיכון גבוהה אל עבר נכסים בטוחים יותר או להחזקה במזומן. מאפיינים אלו, יחד עם התקיימות תחרות משוכללת באופן יחסי והזמינות הגבוהה של נתונים, הביאו חוקרי כלכלה רבים להתעסק בהשפעה של אירועי ואיומי טרור על שוק ההון ובשימוש בשוקי ההון לצורך אומדן השפעות של טרור על המשק או על תעשיות מסוימות. באופן ייחודי, המחקר בתחום החל בתחילת המאה ה-21, ובפרט לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ומחקר קודם בתחום נדיר עד לא קיים.[15]

סוגי מתקפות טרור

מחקריהם של אלדור ומלניק,[16][17] ומחקרים נוספים שבדקו את ההשפעות של מתקפות טרור מסוגים שונים, מצאו כי לפיצוצים והפצצות בכלל, ולפיגועי התאבדות בפרט, השפעה קשה משמעותית על שוק ההון מאשר לסוגים אחרים של מתקפות וכי ככל שמספר הנפגעים גדול יותר כך גם ההשפעה על שוק ההון.[18][19][20][21]

טווחי זמן

ההשפעה של מתקפות טרור על שוק ההון יכולה להיגרם בשתי דרכים עיקריות. בראשונה, חוסר הודאות והבהלה אשר נגרמים כתוצאה מהטרור, 'מבריחים' את המשקיעים מנכסים מסוכנים כמו מניות לנכסים בטוחים יותר כמו איגרות חוב, זהב או להחזקה במזומן. השפעה זו צפויה להיות קצרת טווח ולפוג. בשנייה, משקיעים חוששים מפגיעה ריאלית בכלכלה כתוצאה ממציאות מתמשכת של טרור ומההשפעות המאקרו-כלכליות שלו ובמקרה כזה ההשפעה עלולה להיות ארוכת טווח.

בעוד החוקרים אלדור ומלניק מצאו השפעות ארוכות טווח[22] חוקרים אחרים לא מצאו השפעות ארוכות טווח מובהקות, למעט כתוצאה מפיגועי 11 בספטמבר.[23] מחקרים שבדקו את ההשפעות קצרות הטווח מצאו כי השווקים נוטים להתאושש תוך 15 יום,[24] שבוע (למעט פיגועי 11 בספטמבר)[25] או אפילו יום אחד [26][27][28] וכי קיימת שונות בין מדינות.[29]

מחקרים שבדקו את עוצמת ההשפעות של מתקפות טרור לאורך זמן מצאו כי לאורך השנים הן הולכות ונעשות חלשות יותר. חוקרים מסוימים[30]הסבירו זאת על ידי המערכת הבנקאית אשר נעשתה יציבה יותר בעוד אחרים טענו כי השווקים נוטים ליצור 'נורמליזציה' של מתקפות טרור וכי המשקיעים התרגלו לטרור ומגיבים פחות בפאניקה.[31][32] מחקרים אחרים לא מצאו היחלשות של השפעות הטרור על השווקים.[33][34]

השוואה בין סקטורים וסוגי חברות

אחד המחקרים הראשונים והמרכזיים שעסק בהשפעה של טרור על שוק ההון בחן את הסכסוך בחבל הבאסקים בספרד. הוא מצא כי מעבר לפגיעה בתוצר לנפש, מניות של חברות ששיעור ניכר מפעילותן הוא בחבל הבאסקים נטו להיות 'רגישות' יותר ביחס למצב הביטחוני – הפגינו ביצועים חיוביים יותר עם הפסקת האש וביצועים שליליים יותר כאשר היא הסתיימה ואיום הטרור חזר.[35] מחקרים נוספים מצאו שונות בין הסקטורים השונים בכלכלה; חברות בסקטור הביטוח הפגינו ביצועים שליליים במיוחד, כנראה לאור חשש מעלויות עתידיות שיהיו להן כתוצאה ממתקפות, חברות בסקטור התעופה הפגינו ביצועים שליליים במיוחד גם הן, כנראה כתוצאה מהחשש מירידה בביקוש לטיסות ואילו סקטור הבנקאות הפגין 'אדישות' למתקפות הטרור.[36][37] מחקרים נוספים, כמו מחקריהם של ברבי וקלור, מצאו כי על אף שהשוק בכללותו נפגע כתוצאה מהטרור, חברות בסקטור הביטחוני הושפעו דווקא בצורה חיובית, כנראה כתוצאה מהציפייה לגידול בביקוש למוצרים ולשירותים אותם הם מספקים.[38][39] מחקר שנעשה על שוק ההון בפקיסטן מצא כי חברות בתחום האנרגיה, התעשייה והתקשורת חוו פגיעה קשה כתוצאה ממתקפות טרור ואילו חברות פיננסיות, חברות הטבק וחברות בסקטור הבריאות הושפעו בצורה חיובית.[40]

השוואה בין מדינות

קיימים הבדלים בעוצמת ההשפעה של מתקפות טרור על שוקי ההון במדינות שונות. מחקרים הראו כי מדינות מפותחות נוטות להגיב בצורה טובה יותר למתקפות טרור מאשר מדינות מתפתחות.[41][42] מחקרים אחרים מצאו שונות גדולה גם בין מדינות מפותחות.[43][44] מחקרים אחרים מצאו כי דווקא מדינות מפותחות נטו להגיב בצורה פחות טובה למתקפות טרור מאשר מדינות מתפתחות.[45][46] חלק מהחוקרים[47] הסבירו את הפערים בכך שמדינות בעלות שוקי הון מפותחים ו'בריאים' יותר נטו להגיב בצורה טובה יותר למתקפות טרור ואילו חוקרים אחרים טענו שדווקא שוקי הון משוכללים יותר הם אלו שמגיבים יותר בחדות למתקפות טרור.[48] מחקר נוסף טוען כי השונות בין המדינות נובעת ברובה מהרמה בה המדינה 'הופתעה' מהטרור ומעוצמת הרגש השלילי כתוצאה ממנו, מה שגרם לבהלה של המשקיעים. כלומר, על ידי בחינת הדיווחים בתקשורת מצאו החוקרים קשר בין כמה שהמתקפה נתפסה כמפתיעה ועוצמת הרגשות השליליים כתוצאה מהמתקפה לבין הפגיעה הכלכלית.[49]

תזמון ומיקום התקפות טרור

זמן ומקום הם שני מאפיינים מרכזיים שעומדים במרכזם של מחקרים סטטיסטיים בתחום הטרור, ומשמשים לסיווג ובחירה של דפוסים חוזרים באירועי טרור. בין השאר, דפוסים הנחקרים בהיבט זה הם השפעת מקום הזירה על ההסתברות לאירוע טרור בה, פרקי הזמן בין אירועי טרור באותו אזור גאוגרפי, או אפיון יעדים או עיתויים בעלי הסתברות גבוהה לאירועי טרור.

מיקום

תחת קטגוריה זו מתוארים מאפיינים ורמת סיכון לפיגוע במקומות שונים – החל מרמת המדינה ועד לרמת יעדים נקודתיים בערים. בנוסף, נכללת התייחסות להסתברות של התרחשות פיגועים באותו המקום ותיאור של המרחקים בין אזור המגורים או ההיערכות של טרוריסטים לבין מקום הפיגוע.

מאפיינים מדיניים

ישנם ארבעה מאפיינים של מדינות שקיומם מגביר את ההסתברות שלהן להוות יעד לפיגועים. המאפיין הראשון הוא כלכלה שאינה פתוחה – ככל שבמדינה מתנהל שוק יותר ריכוזי ופחות פתוח, כך גובר הסיכון של שלה להוות יעד לטרור.[50] המאפיין השני הוא סכסוך בין לאומי בעצימות גבוהה – כאשר המדינה מנהלת מאבק או מלחמה, בין מדובר במאבק מול גורם חיצוני כמו מדינה אחרת ובין אם מדובר על מלחמה בין קבוצות אתניות שחיות בתוכה, הסיכון של המדינה לחוות התקפות טרור גדל משמעותית.[50] המאפיין השלישי שמצאו החוקרים הם ריכוזי אוכלוסייה גדולים.[50]המאפיין הרביעי הוא רמה גבוהה של דמוקרטיות וליברליות במדינה. במדינות שכאלה, במקרה של תגובת נגד חריפה מצד המדינה כלפי טרוריסטים, שתכלול צעדים שהם לכאורה אנטי-דמוקרטיים כמו שלילת זכויות, תגובה זאת עשויה להוביל לכך שארגוני הטרור יצברו תומכים שיתנערו מהצעדים הקיצוניים הללו. כך, המבנה הדמוקרטי של מדינה עשוי "למשוך" אליה פיגועים.[51]

מאפיינים אזוריים

ישנם ארבעה מאפיינים אזוריים מרכזיים המשפיעים על הסיכון להתרחשות פיגוע באזור:

  1. קרבת המקום לריכוזי מגורים והתארגנות מהם יוצאים טרוריסטים – ככל שיישוב קרוב יותר למקומות מהם יוצאים טרוריסטים כך עולה הסיכון שלו להוות יעד לפיגוע. כך לדוגמה, במחקר שבחן פיגועים שהתרחשו במדינת ישראל, נמצא כי הכפלה של המרחק הנמדד ממרכזי מגורים והתארגנות של טרוריסטים מפחית ב-15%-30% את הסיכון של יישובים שנמצאים בטווח זה להוות יעד לפיגוע.[52]
  2. קרבה לגבולות בין לאומיים – יישובים סמוכי גבול נתונים בסיכון גבוה פי שניים להוות יעד לפיגוע לעומת יישובים שאינם כאלה.[52] עם זאת, שיפור היחסים עם מדינות שכנות מצמצם את רמת הסיכון לאירוע טרור בסמוך לגבול עימן, לרוב עקב הסכמים והבנות ביטחוניות בין המדינות. כך למשל, מאז הסכם השלום בין ישראל לירדן, הקשר בין גורם הקרבה לגבול לבין עליית הסיכון לטרור ירד בצורה חדה.[52]
  3. ריכוז אוכלוסייה – ככל שבאזור או ביישוב מסוים יש ריכוז גבוה יותר של אוכלוסייה, כך גדל הסיכון שלו להוות יעד לפיגוע.[52] בהקשרים של מאבקים לאומיים ואתניים, לריכוז האוכלוסייה יש קריטריון נוסף והוא ריכוז אוכלוסייה ממוצא אתני ספציפי שבו הטרוריסטים רוצים לפגוע. כלומר, ככל שיש ריכוז אתני גדול יותר באזור מסוים, כך עולה הסיכון שלו להוות יעד לפיגוע. בישראל, הקריטריון הזה בא לידי ביטוי ביחס לריכוזי אוכלוסייה יהודית, שמהווים יעד מועדף יותר עבור טרוריסטים – ככל שאחוז היהודים ביישוב מסוים בישראל גבוה יותר, כך עולה הסיכון שלו להוות יעד לפיגוע.[52] לשם המחשה, ההסתברות של יישובים יהודיים לגמרי להוות יעד לפיגוע גבוהה פי שלושה מאשר זו של יישובים מעורבים או של יישובים ערביים. מקום חריג בהקשר זה הוא ירושלים, אשר למרות היותה עיר בעלת אוכלוסייה מגוונת מבחינה אתנית ודתית, היא נמצאת בסיכון גבוה פי שלושה להוות יעד לפיגוע לעומת יישובים אחרים. זאת, בעיקר עקב הסמליות שלה.[52]
  4. הימצאות מוסדות וסמלי שלטון, או בירה אזורית – אזורים שבהם ממוקמים מוסדות ואתרים המזוהים עם השלטון והממשל נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה להוות יעד לפיגוע מאשר הסיכון של אזורים ללא מוסדות ואתרים כאלה. נתון זה נכון גם לגבי בירות אזוריות ואזורים בעלי חשיבות אסטרטגית, לאומית או דתית.[52]

מתוך ארבעת המאפיינים הללו, שני המאפיינים הראשונים, המתייחסים לקרבה גאוגרפית בין מרכזי מגורים והתארגנות של טרוריסטים לבין יעד הפיגוע, נמצאו כדומיננטיים במסגרת קבלת ההחלטות של הטרוריסטים לגבי יעד הפיגוע יותר מאשר שני המאפיינים הנוספים.[53]

הסיבה לכך שטרוריסטים מעדיפים מטרות קרובות יותר אפילו על חשבון "איכות" היעד לפיגוע, היא הרצון בצמצום של "עלות" הפיגוע – כלומר, מורכבות הגעתו של הטרוריסט ליעד ורף הסיכון שלו להיתפס בדרך. מקרים בהם טרוריסטים בכל זאת בחרו ביעדים מרוחקים יותר נובעים מאטרקטיביות גדולה במיוחד של היעד לפיגוע, כמו אתרים בעלי משמעות סמלית גבוהה.[52]

יעדים מועדפים

נמצאו שמונה מאפיינים שהופכים מקום ליעד מועדף לפיגוע:

  • פגיע – האמצעים העומדים לרשות הטרוריסטים יאפשרו פגיעה אפקטיבית במקום.
  • חיוני – המקום מכיל תשתיות קריטית עבור המדינה.
  • סמלי – למקום משמעות סמלית או דתית משמעותית.
  • לגיטימי – אוכלוסיות מפתח רלוונטיות יראו בהתקפה על האתר כלגיטימית.
  • פוטנציאל השמדה מלא – פיגוע במקום יוכל להביא להשמדתו או לגרום לו נזקים כבדים.
  • ריכוז אוכלוסייה – תקיפת המקום תגרום לאבדות רבות.
  • קרבה – תחבורה ותנועה קלה אל המקום עבור הטרוריסטים, עם סיכון נמוך להיתפס.
  • קלות - ניתן להתגבר על אמצעי הביטחון וההגנה במקום (אם ישנם כאלה).[54]
בישראל

במקרה של ישראל, אתרים חיוניים כמו תשתיות לאומיות אינם נמצאים בסיכון גבוה להוות יעד לפיגוע. זאת, בשונה מרשימת המאפיינים הכלליים ליעד מועדף לפיגוע שהובאה לעיל.[54]

סוגי היעדים בהתאם לרמת הסיכון שלהם להוות יעד לפיגוע, מהגבוהה לנמוכה:

מועדונים; מלונות; רחובות ראשיים; מרכזי קניות; יעדים אלטרנטיביים (מקומות שנבחרו לאחר עליית רמת אבטחה ביעדי פיגועים מועדפים למשל, מקומות צפופים ליד יעדים שמורים, או מרכזי קניות חלופיים למרכזי קניות שרמת האבטחה בהם עלתה); חוף הים; התקהלות של נוער או ילדים; התקהלויות כלליות; מקום שיש לטרוריסטים דרכי הגעה נוחות אליו; אתרים סמליים וסמלי שלטון; מקומות שיש בהם בעלים/לקוחות יהודים וערבים ביחד; ריכוזי חיילים.[54]

הקטגוריות הבולטות ביותר כיעדים לפיגועים הם אזורי קניות, מקומות סמליים ורחובות ראשיים, כאשר כ-70% מהפיגועים התרחשו באחד משלושתם.[54]

הסיכון לפיגוע חוזר באותו מקום

יעדים שכבר נפגעו נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להוות שוב יעד לפיגוע. כך למשל, 36% מפיגועי ההתאבדות בישראל התבצעו במקומות שבהם כבר התרחשו פיגועים.[54] מכאן, שברגע שארגון טרור מזהה מקום העונה על הקריטריונים המתאימים לו ותוקף אותו בהצלחה – המקום הופך ליעד מועדף להתקפות טרור.[54]

יעדים סמליים המועדפים על ארגוני טרור נוטים להשתנות בהתאם לרמת האבטחה שמועלית בהם לאחר פיגועים, והטרוריסטים מחפשים יעדים סמליים חלופיים.[54]

קשר בין מקום המגורים של טרוריסטים לבין מקום הפיגוע

מבחינת פיגועים שהתרחשו בארצות הברית, עלה כי רבים מאירועי הטרור שהתרחשו שם בוצעו על ידי אנשים שגרו בארצות הברית פרק זמן ממושך. הממצא הזה עומד בסתירה לתפישה העולמית המקובלת לפיה טרוריסטים פועלים מרחוק ובוחרים יעדים לפיגועים שלהם הרחק מהמקום בו הם גרו או עברו אינדוקטרינציה לטרור. תפישה מוטעית זו התקבעה בעקבות פיגועים גדולים כמו פיגועי 11 בספטמבר, שלגבי המבצעים שלהם הדבר נכון במידת מה. עם זאת, המחקרים העלו כי על אף שלארגוני טרור יש בדרך כלל אג'נדות ואידאולוגיות כלל עולמיות ולא מקומיות ספציפיות, הטרוריסטים ממקדים את התקפות הטרור במוסדות, מתקנים או אוכלוסיות הקרובים יחסית למקום מגוריהם. למשל, נמצא כי אחוז גבוה מתוך הטרוריסטים התגוררו, לפחות פרק זמן קצר – בטווח של עד 48 ק"מ מזירת הפיגוע.[55] שני הסברים אפשריים לכך הם שהטרוריסטים בחרו יעד ובהתאם לכך העתיקו את מגוריהם לאזור או שהטרוריסטים בחרו יעד קרוב, נגיש וזמין ביחס למקום מגוריהם.[55]

בהתאם לשני ההסברים הללו, הוצעו שני מודלים של טרוריסטים, המסווגים אותם על פי הקשר בין המקום בו התגוררו לבין מקום הפיגוע: טרוריסטים שגרו קרוב יחסית לזירת הפיגוע (כ-50% מבין הטרוריסטים) וטרוריסטים בין לאומיים, שגרו מאות קילומטרים מיעד הפיגוע (כ-25% מבין הטרוריסטים).[55]

קשר בין מקום ההיערכות וההכנות לפיגוע לבין מקום התרחשותו

כמעט שני שלישים מפעילות ההיערכות התרחשה ברדיוס של עד 48 ק"מ מיעד הפיגוע. הדפוס בולט במיוחד בקרב טרוריסטים בין לאומיים או בקרב טרוריסטים שיש נושא אחד ספציפי שברצונם לקדם (למשל איכות סביבה והתנגדות להפלות).[55] במקרה של טרוריסטים בין לאומיים, כ-75% מפעילות ההיערכות שלהם התרחשה בטווח של עד 48 ק"מ. הסיבות לכך שטרוריסטים מסוג זה מעדיפים יעדים קרובים יחסית כוללות מספר מרכיבים: מעמד הגירה חדש, היעדר תחבורה, חוסר היכרות עם הסביבה העירונית הספציפית, ניסיון למזער את תשומת הלב ועוד.[55] בקרב טרוריסטים עם נושא יחיד, 71% מפעילות ההיערכות שלהם התרחשה בטווח של עד 19 ק"מ ממקום הפיגוע ו-92% מפעילות ההיערכות התרחשה בטווח של עד 45 ק"מ ממנו. הסיבה לכך היא ככל הנראה היעדר ארגון ותיאום בין פעילים מסוג זה, שלרוב מבצעים פיגועים בתור זאבים בודדים וקובעים את יעדי הפיגוע בהתאם להיכרות הבסיסית שלהם עם סביבת פעילותם הקרובה יותר.[55] בקרב אלה נמצא קשר בין נטייתם הפוליטית לבין המרחק ממקום מגוריהם ליעד הפיגוע: טרוריסטים ימניים נוטים לחיות באזורים כפריים, רחוק ממטרות בעלות ערך אידאולוגי עבורם שבדרך כלל נמצאות בערים ואילו טרוריסטים שמאלניים מתגוררים בדרך כלל בערים ובהן הם גם מתכננים ומבצעים את הפיגועים שלהם.[55]

תזמון

תזמון בין פיגועים באותו המקום

מחקר שבחן פיגועים בישראל, מצא כי התרחשות פיגוע באזור מסוים, מעלה מאוד את ההסתברות שיתבצע בו פיגוע נוסף. הסיכון עולה בשעות שאחרי הפיגוע ומגיע לשיא ביום המחרת. מנקודת השיא, הסיכון יורד בהדרגה במשך שמונה שבועות עד לחזרה לרמת הסיכון של האזור בתקופה שקדמה לפיגוע. כלומר, יישובים שבהם התרחש פיגוע במהלך שמונת השבועות האחרונים נמצאים בסיכון מוגבר להתרחשות פיגוע בהשוואה ליישובים אחרים, אך לאחר שמונה שבועות, הסיכון שלהם כבר אינו מוגבר.[56]

לעומת זאת, באזורים ויישובים שבהם יש מוסדות וסמלי שלטון, מרגע שחולפים שמונה שבועות מהפיגוע האחרון שהתבצע שם, הסיכון שלהם עולה בהדרגה. זאת, כיוון שטרוריסטים אינם רוצים להשאיר מקומות כאלה "ללא התייחסות" לאורך זמן. דוגמה למקום כזה היא ירושלים.[56]

בדומה ליישובים, גם מדינות שחוו פיגוע טרור נמצאות בסיכון גבוה יותר לחוות פיגועים נוספים בעתיד.[50]

פרקי זמן שבהם עולה סיכון לפיגועים

תקופת בחירות

תקופת בחירות היא זמן של מאבק על סדר היום וכל שחקן פוליטי צריך לשמור על מקומו בסדר היום ולכן מגביר את פעילותו. כל זמן שהשחקנים יכולים להשתתף בשדה הפוליטי כשווים – הם יעדיפו זאת על פני שימוש בטרור. אולם במקומות בהם קולם האלקטורלי לא נשמע בתקופת בחירות, הם יפנו לטרור. על כן, במקומות בהם קבוצות שוליים בחברה, כגון מיעוטים, "מיוצגים" באמצעות ארגוני טרור, ארגונים אלה יגבירו את פעילותם בתקופת הבחירות. כלומר, בדמוקרטיות שבהן היכולת של כלל השחקנים להשפיע במידה שווה ("פתיחות אלקטורלית"), היא נמוכה – הסבירות לפיגועים בתקופת בחירות עולה.[57] על כן, יש הרואים בטרוריסטים "שחקנים פוליטיים" שמשחקים מחוץ למגרש הלגיטימי ומשתמשים בטרור לקידום מטרותיהם.[57]

לאור העובדה שפיגועי טרור בתקופת בחירות נועדו לקדם עמדות פוליטיות, ניתן למנות שתי סיבות שעשויות להסביר את הסיבה לביצוע פיגועים בתקופה זו:

  • רצון למשוך תשומת לב – המאבק על סדר היום בתקופה שבה שחקנים פוליטיים אחרים עשויים להסיט את תשומת הלב הציבורי מהסוגיות הרלוונטיות שארגוני הטרור רוצים לקדם. על כן, ארגונים אלו יגבירו את מאמצם לעמוד במרכז סדר היום הציבורי.[57]
  • ב. רצון להשפיע על תוצאות הבחירות – ההשפעות של פיגועי טרור, למשל ערעור תחושת הביטחון של האזרחים, עשויות להביא לשינויים אלקטורליים שישרתו את האג'נדה של ארגון טרור|ארגוני הטרור.[57]

בישראל

במחקרים שחקרו את דפוסי הטרור בישראל, נמצא שחגים יהודיים, שבהם ישנו פוטנציאל גבוה לפגיעה ולגרימת זעזוע, היו תקופות מועדות לפורענות מבחינת הסיכון לפיגועי טרור.[58] בנוסף נמצא שתקופות של משא ומתן פוליטי עם הפלסטינים היוו פרקי זמן שבהם הסיכון לפיגועים עלה.[58]

טרור, דעת קהל ובחירות בעולם

ההשפעה של טרור על דעת קהל

תחושת ביטחון

לטרור בין לאומי יש השפעה על דעת הקהל הציבורית אולם במקרים רבים השינוי בדעת הקהל לא גורר שינויים התנהגותיים. למשל, לאחר שורת מתקפות הטרור במומבאי ב-2008 נמצאה עלייה מיידית של הבעת פחד ממתקפות טרור אולם לא נמצא שהייתה למתקפות השפעה על דעת הקהל בנושאים הקשורים למלחמה בטרור (כגון פרקטיקות חקירה או תמיכה במדיניות הגירה), או השפעה על תמיכה פוליטית במפלגה מסוימת.[59] מחקר שנערך בשנת 2000 בחן את ההשפעה של הפיגוע באוקלוהומה סיטי בשנת 1995 ומצא שפעולת הטרור הובילה לעלייה חדה בחשיבות שאמריקאים הקדישו לטרור עולמי, אף על פי שהדאגה הכללית בקרב הציבור האמריקאי כלפי טרור לא תורגמה לדאגה פרטית מפגיעה אישית או מפגיעה של קרובי משפחה, עמיתים לעבודה וחברים בקהילה. מספר ימים אחרי הפיגוע, בעוד 86% מהמשתתפים בסקר חשבו שסביר שתקריות דומות יקרו בזמן הקרוב, 70% מהנשאלים האמינו שמאוד לא סביר שתקריות דומות יתרחשו בקהילה שלהם. חוסר התרגום לדאגה פרטית נמצא בהלימה למידת השינוי בהתנהגות הנצפית: סקר שנערך באותו החודש של ההפצצה מצא כי 73% טענו שאין בכוונתם לשנות את הרגליהם על מנת לצמצם את הסיכויים להפוך לקורבן טרור.[60]

מחקר שבוצע לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 מצא כי למתקפות היו השפעות משמעותיות יותר על תחושת הביטחון של פרטים, אולם השפעות אלו דעכו בהתמדה ועד חודש פברואר 2002 אחוז האמריקאים שחששו מפגיעה אישית כתוצאה ממתקפת טרור השתווה לזה שנמדד בעקבות הפיגוע באוקלהומה סיטי.[61] גם אחוז האמריקאים ששינו את הרגליהם בעקבות פיגועי 11 בספטמבר דומה לזה שנמדד לאחר הפיגוע באוקלהומה סיטי.[62]

בחירות והתנהגות בוחרים

על אף הממצאים לפיהם פעולות טרור מסוימות לא גררו שינויים התנהגותיים בקרב פרטים, ישנם מחקרים המתארים מספר דרכים בהן טרור עשוי להשפיע על תוצאות בחירות. פעולת טרור עשויה להשפיע על אחוזי ההצבעה בבחירות על ידי עידוד או דיכוי הצבעה בקרב קבוצות שונות באמצעות הבלטת נושאים הקשורים לביטחון לאומי, או לחלופין פעולת טרור עשויה להשפיע על הבחירה עצמה ולגרום לבוחרים לשנות את בחירתם או לחזק את החלטתם של בוחרים שטרם החליטו.

מחקר שבחן את תוצאות הבחירות הארציות לפרלמנט הספרדי ב-2004 אשר נערכו 3 ימים לאחר מתקפת הטרור במדריד ובמהלכן חל מהפך בו מפלגת הסוציאליסטים שפיגרה בסקרים זכתה בבחירות העלה כי מתקפת הטרור הובילה הן לעלייה של כ-6% באחוז ההצבעה והן לשינוי עמדות הבוחרים, כאשר עבור בוחרים אשר הושפעו ממתקפת הטרור הסיכוי להצביע למפלגת הסוציאליסטים עלה ב-18%.[63] מחקר נוסף שנערך לאחר מתקפת הטרור בפריז ב-2015 מצא שפיגועי הטרור תרמו לעלייה בתמיכה במפלגת החזית הלאומית הנתפסת כמפלגת ימין רדיקלית[64]

ההשפעה של דעת קהל בינ"ל על טרור

דעת קהל אינה רק מושפעת ממתקפות טרור, אלא עשויה להיות גם גורם מנבא להתרחשות מתקפות כאלו, כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת האקדמי Science. לפי המחקר, חוסר שביעות רצון מההנהגה והמדיניות של מדינה אחרת עשויה לספק תמיכה חומרית בתאי טרור, או אף לעודד הצטרפות לאותם תאים, וכתוצאה מכך להוביל להתרבות מתקפות טרור. כמו כן, דעת קהל יכולה לפעול גם כתמריץ בכך שמספקת תמיכה ומעודדת פרטים להשתתף בפעולות טרור. המחקר מצא כי עלייה של 20 נקודות האחוז בחוסר שביעות הרצון של תושבי מדינה מסוימת במזרח התיכון או צפון אפריקה ממנהיג של אחת ממעצמות העולם (כדוגמת ארצות הברית, בריטניה, רוסיה וכדומה), מתואמת עם עלייה של 93% במספר התקפות הטרור שתוכננו על ידי אזרחי אותה המדינה וכוונו כלפי המעצמה.[65]

בישראל

בין האינתיפאדה הראשונה לשנייה

מאות פיגועי טרור שהובילו למותם של יותר מאלף ישראלים התרחשו בתקופה שבין תחילת האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987) לסוף האינתיפאדה השנייה (פברואר 2005) בתדירויות ועוצמות משתנות, ובמהלך אותן שנים, בכל אחת ממערכות הבחירות חל שינוי במפלגת השלטון. ניתוח סקרי דעת קהל לגבי העדפות הבוחרים בכל אחת ממערכות הבחירות הראה כי פיגועי הטרור השפיעו על דפוסי ההצבעה, והציע שמתקפות טרור מדגישות את בולטות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומעודדות מצביעים לתמוך במפלגות המזוהות עם מדיניות הרתעתית נוקשה.[66] המחקר נמצא כי התרחשות של פיגוע טרור ביישוב מסוים בטווח זמן של 3 חודשים ממועד בחירות מתואמת עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין באותו ישוב, תמיכה אשר מוסברת משינוי בעמדות התושבים ולא משינוי באחוזי ההצבעה. מחקר זה העלה ממצאים חשובים גם לגבי קיטוב בהעדפות פוליטיות ומצא כי מתקפות טרור כלליות (אשר התרחשו מחוץ ליישוב עצמו) מגדילות את הקיטוב הפוליטי בין התושבים.[67]

ההשפעה של איום ירי רקטות

בנוסף להשפעה של מתקפת טרור ישירה ביישוב על אחוז התמיכה במפלגות ימין, עצם האיום ממתקפת טרור מתואם גם הוא עם עלייה בתמיכה במפלגות ימין. החל מ-2001 יישובים בדרום ישראל הפכו לחשופים לירי רקטות מרצועת עזה. מחקר מ-2014 מצא כי ההשפעה של היותו של ישוב בטווח הרקטות מוערכת בעלייה של בין 2 ל-6 אחוזים בתמיכה במפלגות ימין, במערכות הבחירות שנדגמו עבור המחקר (החל מ-1999 ועד 2009), ללא תלות בזהות המפלגה שבשלטון, כלומר לא מדובר ב"הענשה" של מפלגת השלטון על כך שאפשרה לטווח הטילים להתרחב, אלא פשוט עלייה בתמיכה במפלגות ימין.[68]

השפעה על דעת קהל והמוכנות לבצע ויתורים טריטוריאליים

יחד עם העלייה בתמיכה במפלגות ימין נמצא כי מתקפות טרור מקומיות מובילות לשינויים בדעת הקהל הנוגעת למוכנות לבצע ויתורים טריטוריאליים. מהצלבת נתונים מסקרים שנערכו על ידי המכון הישראלי לחקר בחירות (INES) ונתונים על מתקפות טרור בין השנים 1988 ל-2006, עולה כי ביישוב שספג מתקפת טרור קטלנית ב-12 החודשים האחרונים, הסיכוי שפרט יתמוך בביצוע ויתורים טריטוריאליים גדל ב-4.2%.

מכיוון שמצד אחד מתקפות טרור מובילות לעלייה בתמיכה במפלגות ימין ומצד שני הן מובילות לאימוץ עמדות המשויכות לשמאל הפוליטי בישראל בנוגע לוויתורים טריטוריאליים. הסבר אפשרי לכך הוא שפיגועי טרור מדגישים את החשיבות של סוגיות ביטחוניות המזוהות עם מפלגות ימין, ומועמדים ממפלגות שמאל נדחקים החוצה מהמרכז הפוליטי במקביל לתנועה של מועמדים מהימין הפוליטי כלפי מרכז המפה הפוליטית. כך, גוש השמאל מאבד תמיכה, ובמקביל גוש הימין מתקרב בעמדותיו אל המרכז הפוליטי, ממתן את עמדותיו ואף מאמץ עמדות של מפלגות מהחלק השמאלי של המפה הפוליטית.[69]

ההשפעה של התגובה הישראלית לטרור על דעת הקהל הפלסטינית

תגובות צבאיות של ישראל השפיעו על דעת הקהל בקרב הציבור הפלסטיני במידה מועטה ומוגבלת. במחקר משנת 2012 נמצא כי תגובות צבאיות קטלניות לאירועי האינתיפאדה השנייה השפיעו ברמה מסוימת על מידת הנכונות לביצוע משא ומתן או על מידת התמיכה בפת"ח (הנחשב למתון ביחס לארגונים פלסטיניים אחרים). סקרי דעת קהל שנערכו על ידי אוניברסיטת ביר-זית החל משנת 2000 הוצלבו מול נתונים של ארגון "בצלם" על הרוגים פלסטינים. במחקר נמצא כי מקרי מוות של פלסטינים מובילים להקצנה של האוכלוסייה בטווח הזמן הקצר בלבד: עלייה בכמות ההרוגים במחוז כתוצאה מתגובה צבאית מתואמת עם ירידה בתמיכה בקיום משא ומתן וירידה בתמיכה בפת"ח במהלך החודש הראשון שלאחר התגובה, אולם חודשיים לאחר התגובה השינוי בדעת הקהל כבר אינו מובהק.[70]

קישורים חיצוניים

הערות שולייים

  1. ^ תופעת הטרור - הגדרת עבודה מוצעת, באתר lib.cet.ac.il
  2. ^ Briefing Room, The White House (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Colbert I. King, Homegrown Hatred, Washington Post
  4. ^ "אם ממשלת חמאס תיפול - תקום סומליה שנייה", באתר ynet, ‏2006-04-12
  5. ^ James A Piazza, Poverty, minority economic discrimination, and domestic terrorism, Journal of Peace Research 48, 2011-03-28, עמ' 339–353 doi: 10.1177/0022343310397404
  6. ^ James A. Piazza, Rooted in Poverty?: Terrorism, Poor Economic Development, and Social Cleavages1, Terrorism and Political Violence 18, 2006-03, עמ' 159–177 doi: 10.1080/095465590944578
  7. ^ Claude Berrebi, Evidence about the Link Between Education, Poverty and Terrorism among Palestinians, Peace Economics, Peace Science and Public Policy 13, 2007-01-06 doi: 10.2202/1554-8597.1101
  8. ^ Roger Chapman, What Makes a Terrorist: Economics and the Roots of Terrorism, Terrorism and Political Violence 31, 2019-10-16, עמ' 1358–1359 doi: 10.1080/09546553.2019.1666576
  9. ^ Graeme Blair, C. Christine Fair, Neil Malhotra, Jacob N. Shapiro, Poverty and Support for Militant Politics: Evidence from Pakistan, American Journal of Political Science 57, 2012-07-16, עמ' 30–48 doi: 10.1111/j.1540-5907.2012.00604.x
  10. ^ 1 2 3 Alan B. Krueger, What Makes a Terrorist, Princeton: Princeton University Press, 2008-12-31, ISBN 978-1-4008-2883-8
  11. ^ 1 2 Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Human Capital and the Productivity of Suicide Bombers, Journal of Economic Perspectives 21, 2007-07-01, עמ' 223–238 doi: 10.1257/jep.21.3.223
  12. ^ Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor, Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism, 2010-08
  13. ^ John F. Muth, Rational Expectations and the Theory of Price Movements, Econometrica 29, 1961-07, עמ' 315 doi: 10.2307/1909635
  14. ^ Eugene F. Fama, Random Walks in Stock Market Prices, Financial Analysts Journal 21, 1965-09, עמ' 55–59 doi: 10.2469/faj.v21.n5.55
  15. ^ George Andrew Karolyi, The Consequences of Terrorism for Financial Markets: What Do We Know?, SSRN Electronic Journal, 2006 doi: 10.2139/ssrn.904398
  16. ^ Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002
  17. ^ רפי אלדור ורפי מלניק, בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון, הרשות לניירות ערך, 2005
  18. ^ Faheem Aslam, Hyoung-Goo Kang, How Different Terrorist Attacks Affect Stock Markets, Defence and Peace Economics 26, 2013-08-20, עמ' 634–648 doi: 10.1080/10242694.2013.832555
  19. ^ Rafi Eldor, Shmuel Hauser, Yoram Kroll, Sharbel Shoukair, Financial Markets and Terrorism: The Perspective of the Two Sides of the Conflict, Journal of Business Administration Research 1, 2012-08-05 doi: 10.5430/jbar.v1n2p18
  20. ^ FAHEEM ASLAM, AMIR RAFIQUE, ANEEL SALMAN, HYOUNG-GOO KANG, THE IMPACT OF TERRORISM ON FINANCIAL MARKETS: EVIDENCE FROM ASIA, The Singapore Economic Review 63, 2018-12, עמ' 1183–1204 doi: 10.1142/s0217590815501118
  21. ^ Shaen Corbet, Constantin Gurdgiev, Andrew Meegan, Long-Term Stock Market Volatility and the Influence of Terrorist Attacks in Europe, SSRN Electronic Journal, 2017 doi: 10.2139/ssrn.3033951
  22. ^ Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002
  23. ^ Sanjay Goel, Seth Cagle, Hany Shawky, How vulnerable are international financial markets to terrorism? An empirical study based on terrorist incidents worldwide, Journal of Financial Stability 33, 2017-12, עמ' 120–132 doi: 10.1016/j.jfs.2017.11.001
  24. ^ Naceur Essaddam, John M. Karagianis, Terrorism, country attributes, and the volatility of stock returns, Research in International Business and Finance 31, 2014-05, עמ' 87–100 doi: 10.1016/j.ribaf.2013.11.001
  25. ^ Dirk Brounen, Jeroen Derwall, The Impact of Terrorist Attacks on International Stock Markets, European Financial Management 16, 2010-08-19, עמ' 585–598 doi: 10.1111/j.1468-036x.2009.00502.x
  26. ^ Faheem Aslam, Hyoung-Goo Kang, How Different Terrorist Attacks Affect Stock Markets, Defence and Peace Economics 26, 2013-08-20, עמ' 634–648 doi: 10.1080/10242694.2013.832555
  27. ^ Konstantinos Drakos, Terrorism activity, investor sentiment, and stock returns, Review of Financial Economics 19, 2010-08, עמ' 128–135 doi: 10.1016/j.rfe.2010.01.001
  28. ^ Ibrahim Yasar Gok, Yavuz Demirdogen, Sefa Topuz, The impacts of terrorism on Turkish equity market: An investigation using intraday data, Physica A: Statistical Mechanics and its Applications 540, 2020-02, עמ' 123484 doi: 10.1016/j.physa.2019.123484
  29. ^ Christos Kollias, Stephanos Papadamou, Apostolos Stagiannis, Terrorism and capital markets: The effects of the Madrid and London bomb attacks, International Review of Economics & Finance 20, 2011-10, עמ' 532–541 doi: 10.1016/j.iref.2010.09.004
  30. ^ Andrew H. Chen, Thomas F. Siems, The effects of terrorism on global capital markets, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 349–366 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2003.12.005
  31. ^ Kobi Peleg, James L. Regens, James T. Gunter, Dena H. Jaffe, The normalisation of terror: the response of Israel's stock market to long periods of terrorism, Disasters 35, 2010-08-23, עמ' 268–283 doi: 10.1111/j.1467-7717.2010.01203.x
  32. ^ Stelios Markoulis, Savvas Katsikides, The Effect of Terrorism on Stock Markets: Evidence from the 21st Century, Terrorism and Political Violence 32, 2018-03-14, עמ' 988–1010 doi: 10.1080/09546553.2018.1425207
  33. ^ Imtiaz Arif, Tahir Suleman, Terrorism and Stock Market Linkages: An Empirical Study from a Front-line State, Global Business Review 18, 2017-03-16, עמ' 365–378 doi: 10.1177/0972150916668604
  34. ^ Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002
  35. ^ Alberto Abadie, Javier Gardeazabal, The Economic Costs of Conflict: A Case Study of the Basque Country, American Economic Review 93, 2003-02-01, עמ' 113–132 doi: 10.1257/000282803321455188
  36. ^ Sascha Kolaric, Dirk Schiereck, Are stock markets efficient in the face of fear? Evidence from the terrorist attacks in Paris and Brussels, Finance Research Letters 18, 2016-08, עמ' 306–310 doi: 10.1016/j.frl.2016.05.003
  37. ^ Marc Chesney, Mustafa Karaman, Ganna Reshetar, The Impact of Terrorism on Financial Markets: An Empirical Study, SSRN Electronic Journal, 2010 doi: 10.2139/ssrn.1579674
  38. ^ CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x
  39. ^ CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x
  40. ^ Imtiaz Arif, Tahir Suleman, Terrorism and Stock Market Linkages: An Empirical Study from a Front-line State, Global Business Review 18, 2017-03-16, עמ' 365–378 doi: 10.1177/0972150916668604
  41. ^ K. Peren Arin, Davide Ciferri, Nicola Spagnolo, The price of terror: The effects of terrorism on stock market returns and volatility, Economics Letters 101, 2008-12, עמ' 164–167 doi: 10.1016/j.econlet.2008.07.007
  42. ^ William J. Procasky, Nacasius U. Ujah, Terrorism and its impact on the cost of debt, Journal of International Money and Finance 60, 2016-02, עמ' 253–266 doi: 10.1016/j.jimonfin.2015.04.007
  43. ^ Christos Kollias, Stephanos Papadamou, Vangelis Arvanitis, Does Terrorism Affect the Stock-Bond Covariance? Evidence from European Countries, Southern Economic Journal 79, 2013-04, עמ' 832–848 doi: 10.4284/0038-4038-2012.309
  44. ^ Rafi (Rafael) Eldor, Rafi Melnick, Financial Markets and Terrorism: US and Europe, SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3176509
  45. ^ George Andrew Karolyi, Rodolfo Martell, Terrorism and the Stock Market, SSRN Electronic Journal, 2006 doi: 10.2139/ssrn.823465
  46. ^ Naceur Essaddam, John M. Karagianis, Terrorism, country attributes, and the volatility of stock returns, Research in International Business and Finance 31, 2014-05, עמ' 87–100 doi: 10.1016/j.ribaf.2013.11.001
  47. ^ R. Barry Johnston, Oana M. Nedelescu, The impact of terrorism on financial markets, Journal of Financial Crime 13, 2006-01, עמ' 7–25 doi: 10.1108/13590790610641233
  48. ^ Rafi (Rafael) Eldor, Rafi Melnick, Financial Markets and Terrorism: US and Europe, SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3176509
  49. ^ Panayiotis Papakyriakou, Athanasios Sakkas, Zenon Taoushianis, The impact of terrorist attacks in G7 countries on international stock markets and the role of investor sentiment, Journal of International Financial Markets, Institutions and Money 61, 2019-07, עמ' 143–160 doi: 10.1016/j.intfin.2019.03.001
  50. ^ 1 2 3 4 Konstantinos Drakos, Andreas Gofas, IN SEARCH OF THE AVERAGE TRANSNATIONAL TERRORIST ATTACK VENUE, Defence and Peace Economics 17, 2006, עמ' 73–93
  51. ^ Todd Sandler, The analytical study of terrorism: Taking stock, Journal of Peace Research 51, 2014-03-01, עמ' 257–271 doi: 10.1177/0022343313491277
  52. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Claude Berrebi, Darius Lakdawalla, How Does Terrorism Risk Vary Across Space And Time? An Analysis Based On The Israeli Experience, Defence and Peace Economics 18, 2007, עמ' 113–131
  53. ^ Claude Berrebi and Darius Lakdawalla, “How Does Terrorism Risk Vary Across Space and Time? An Analysis Based on the Israeli Experience", Defence and Peace Economics 18(2), 2007, p. 123.
  54. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Walter L. Perry, Claude Berrebi, Ryan Andrew Brown, John S. Hollywood, Predicting Suicide Attacks: Integrating Spatial, Temporal, and Social Features of Terrorist Attack Targets, 2013-02-18, עמ' 46-55
  55. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Brent Smith, Kelly Damphousse and Paxon Roberts, Pre-Incident Indicators of Terrorist Incidents: The Identification of Behavioral, Geographic, and Temporal Patterns of Preparatory Conduct | Office of Justice Programs (עמ' 71–75), Washington, DC: U.S. Department of Justice, National Institute of Justice, ‏2006
  56. ^ 1 2 Claude Berrebi, Darius Lakdawalla, How Does Terrorism Risk Vary Across Space And Time? An Analysis Based On The Israeli Experience, Defence and Peace Economics 18, 2007, עמ' 113–131
  57. ^ 1 2 3 4 Deniz Aksoy, Elections and the Timing of Terrorist Attacks, The Journal of Politics 76, 2014, עמ' 899–913 doi: 10.1017/s0022381614000504
  58. ^ 1 2 Walter Perry, Claude Berrebi, Ryan Andrew Brown, John Hollywood, Predicting Suicide Attacks: Integrating Spatial, Temporal and Social Features of Terrorist Attacks Targets, 2013-12-31
  59. ^ Henning Finseraas, Ola Listhaug, It can happen here: the impact of the Mumbai terror attacks on public opinion in Western Europe, Public Choice 156, 2011-11-11, עמ' 213–228 doi: 10.1007/s11127-011-9895-7
  60. ^ Carol W. Lewis, The Terror that Failed: Public Opinion in the Aftermath of the Bombing in Oklahoma City, Public Administration Review 60, 2000-05, עמ' 201–210 doi: 10.1111/0033-3352.00080
  61. ^ Huddy, Leonie, Nadia Khatib, and Theresa Capelos, Trends: Reactions to the terrorist attacks of September 11, 2001, The Public Opinion Quarterly
  62. ^ Mohammad R. Torabi, Dong-Chul Seo, National Study of Behavioral and Life Changes Since September 11, Health Education & Behavior 31, 2004-04, עמ' 179–192 doi: 10.1177/1090198103259183
  63. ^ Bali, Valentina A., Terror and elections: Lessons from Spain., Electoral Studies 26.3
  64. ^ Pavlos Vasilopoulos, George E. Marcus, Nicholas A. Valentino, Martial Foucault, Fear, Anger, and Voting for the Far Right: Evidence From the November 13, 2015 Paris Terror Attacks, Political Psychology 40, 2018-10-14, עמ' 679–704 doi: 10.1111/pops.12513
  65. ^ A. B. Krueger, J. Maleckova, Attitudes and Action: Public Opinion and the Occurrence of International Terrorism, Science 325, 2009-09-17, עמ' 1534–1536 doi: 10.1126/science.1170867
  66. ^ Claude Berrebi, Esteban F. Klor, On Terrorism and Electoral Outcomes, Journal of Conflict Resolution 50, 2006-12, עמ' 899–925 doi: 10.1177/0022002706293673
  67. ^ CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, Are Voters Sensitive to Terrorism? Direct Evidence from the Israeli Electorate, American Political Science Review 102, 2008-08, עמ' 279–301 doi: 10.1017/s0003055408080246
  68. ^ ANNA GETMANSKY, THOMAS ZEITZOFF, Terrorism and Voting: The Effect of Rocket Threat on Voting in Israeli Elections, American Political Science Review 108, 2014-07-28, עמ' 588–604 doi: 10.1017/s0003055414000288
  69. ^ E. D. Gould, E. F. Klor, Does Terrorism Work?, The Quarterly Journal of Economics 125, 2010-11-01, עמ' 1459–1510 doi: 10.1162/qjec.2010.125.4.1459
  70. ^ Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor, Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism, 2010-08