אורפנד לנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורפנד לנד
Orphaned Land-Live-Wacken 2010.jpg
מימין לשמאל: אורי זילכה, מתן שמואלי (ברקע), קובי פרחי, יוסי סאסי
מידע כללי
מקור בת ים, ישראל
שנות פעילות 1991—היום
סוגה אוריינטל מטאל
פרוגרסיב מטאל
דת' מטאל
חברת תקליטים Century Media Records
חברים
קובי פרחי
אורי זלכה
חן בלבוס
מתן שמואלי
חברים לשעבר
יצחק לוי
סמי בכר
עדן רבין
אבי דיאמנד
מתי סוטיצקי
יוסי סאסי

אורפנד לנד (Orphaned Land, בעברית "ארץ יתומה") היא להקת מטאל מתקדם-מזרחי ישראלית, שנוסדה ב-1991 על ידי קובי פרחי ואורי זילכה, תחילה תחת השם "Resurrection" ("תחייה"). הרכב הלהקה כלל בשנותיו הראשונות את קובי פרחי (שירה), אורי זילכה (גיטרה באס), יוסי סאסי (גיטרה, וכלי מיתר אתניים), מתי סוטיצקי (גיטרה) וסמי בכר (תופים), ולמרות שידעה מספר שינויים במהלך השנים, כל חבריה המקוריים פרט לסמי בכר נשארו בה עד שנת 2012. מתי סוטיצקי פרש מהלהקה ביוני אותה שנה, ויוסי סאסי בינואר 2014. כיום[דרושה הבהרה] כוללת הלהקה את פרחי ואת זילכה, את מתן שמואלי כמתופף ואת חן בלבוס בגיטרה ובשירת רקע.

אף כי החלו את דרכם כלהקת דום ודת' מטאל, חברי ההרכב הושפעו ממגוון סגנונות ובפרט מוזיקת עם יהודית ומזרח תיכונית, וכיום הם שמים דגש על שילוב בין אלמנטים יהודיים ומוסלמים בעזרת התערובת המוזיקלית, המשלבת דת' מטאל, מטאל מתקדם ומוזיקה מזרחית אותנטית, ובעזרת מלל העוסק ברוחניות, דת (כולל פסוקים מהתנ"ך, מהברית החדשה ומהקוראן), מיתולוגיה וחיי האדם. במשך רוב שנות פעילותה, הלהקה לא פרצה למעגל המודעות הרחב בישראל, אך היא הגיעה למודעות בינלאומית וצברה פופולריות גדולה בעיקר בטורקיה ובמדינות ערב, למרות שהשמעתה שם היא לרוב בלתי חוקית[דרוש מקור], ואף אפשרה את הורדת המוזיקה שלה בחינם במדינות שבהן נאסר למכור את אלבומיה. חברי הלהקה מתגאים מאוד בבסיס המעריצים שלהם ממדינות אלה השומע אותם במחתרת. הלהקה מכנה את עצמה לעתים "בית כנסת למטאליסטים"‏[1], ואת הז'אנר שבמסגרתו היא פועלת- "אוריינטל מטאל".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי זילכה וקובי פרחי היו כבני 16 כשהקימו את הרכב הדת' מטאל "Resurrection" בשנת 1991. פרחי נולד ביפו אך עקר עם משפחתו לבת ים[2] שם גר זילכה. כבר אז הכירו כמה מהאנשים שמלווים את הלהקה עד היום. אלון מיאסניקוב פגש לראשונה את ההרכב דרך היכרותו עם זילכה, כשאחותו של הלה צילמה את ניסיונות אחיה להקים להקת מטאל ישראלית. באותו מפגש לא יכול היה פרחי להגיע ועל כן החליף אותו אורן בלבוס. לדברי מיאסניקוב, "האירוע היה מרגש בעיקר בגלל כמות הרעש והנזק שנגרם לעור התוף של המשתתפים בפיאסקו. אורן אכן גנח וצרח את נשמתו אל המיקרופון, אורי אכן ניגן, ודני (המתופף) אכן ניסה לתופף, אך מאמצי הלהקה היו קרובים יותר לפידבק הנגרם מנפילת סט תופים, סולן ובס לרצפה, ולא לשום שיר Death Metal מוכר או אפשרי‏[3]".

מיאסניקוב כתב בשיתוף עם הלהקה את המילים לשיריהם בכל האלבומים שלהם, ואילו אחיו הצעיר של אורן, חן בלבוס, שימש לימים כגיטריסט שני מחליף בלהקה.

היינו אז שלוש להקות צעירות (...) היינו יושבים כל יום בדיזנגוף סנטר, למעלה, וחולמים חלומות. היינו שולחים פלאיירים להופעות בתוך מכתבים - כי אז לא היה אינטרנט, ופייסבוק ועוד כל מיני דברים מגניבים שיש היום. אז היינו שולחים 50 פלאיירים בתוך מעטפה, ומפיצים את ההופעות שלנו ככה, אנדרגראונד אמיתי. החלומות שלנו היו פשוטים - "הלוואי ולייבל יחתים אותי! הלוואי ומישהו בעולם יכיר בי, ידע שאני קיים!". בתקופה ההיא זה היה נראה לא הגיוני. לראות את עצמך על דיסק - זה היה כמו פסגה שחייבים לכבוש

— קובי פרחי, מגזין "metalist.co.il", ספטמבר 2012

הלהקה החלה להתעצב כאשר בשנת 1992 הצטרף אליה המתופף סמי בכר, והגיטריסטים מתי סוטיצקי ויוסי "סאסי" סהרון, שניהם מפתח תקווה. בתקופה הזו החלו חברי הלהקה לאמץ לעצמם השפעות אתניות ומזרח-תיכוניות. מיאסניקוב אמר על סאסי כי "נראה כי ההשפעות שלו הן לא ממש ביל סטיר, גיטריסט Carcass, אלא דמויות כמו Satrianiו Vai[4]"

עם התייצבות הלהקה בהרכב הראשון שלה, גילו חבריה כי גם בארצות הברית קיים הרכב בשם "Resurrection", ובמקביל החליטו שהגיע הזמן לשנות את שמה לשם בוגר יותר שייצג את הכיוון שפנו אליו. זילכה בחר להשתמש במונח "ארץ יתומה", הלקוח משירו של יהודה פוליקר "רוחות מלחמה", וכך שינתה הלהקה את שמה ל-"Orphaned Land". לטענת זילכה, המוזיקה של פוליקר השפיעה רבות על הסגנון שלו‏[5]. במקביל החלו לעבד חלק מהטקסטים שכתב מיאסניקוב לבדו או בשיתוף עם פרחי. מיאסניקוב טען שבשומעו את הביצועים הסופיים של השירים שכתב, התקשה תחילה לזהות כי המבצעים הם אכן אורפנד לנד וכי הטקסטים נכתבו תחת ידיו‏[6].

באותה תקופה החלה הלהקה לצבור תאוצה - תחילה במופעים במועדונים שונים וביניהם הרוקסן בתל אביב, אחר כך גם בהקלטת הדמו "The Beloved's Cry", ואף במופעי פתיחה ללהקות כמו קת'דרל ותיאמת. באותה תקופה עשו לעצמם חברי הלהקה שם של מושכי-צרות, ופרחי אף נקלע לעימותים עם לירון תאני, אז תקליטן מועדון הרוקסן‏[7].

שני האלבומים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה חתמה בלייבל הצרפתי "Holy Records", ובו הפיקה בשנת 1994 את האלבום הראשון שלה- Sahara. האלבום הורכב בחלקו משירים שכבר הופיעו בדמו שקדם לו, ובחלקו משירים מקוריים. כבר באלבום זה ניכרת ההשפעה של המוזיקה האתנית-מזרחית על הלהקה, אף כי האלבום נטה לכיוון דום-דת' יותר מכל יצירותיה המאוחרות. האלבום זכה להצלחה רבה הן בקרב מעריצי מטאל והתקשורת.

הלהקה סיימה להפיק את אלבומה השני, "El Norra Alila", בשנת 1996. האלבום היה מפותח מקודמו- השירים היו מגוונים באורכם, פרחי שכלל את שירתו בשילוב מספר סגנונות מהגראולינג ועד שירה נקייה, והאלבום כולו נטה יותר לכיוון הפרוגרסיב במבנה השירים והמורכבות שלהם. בנוסף, האלבום, רובו ככולו, עסק מפורשות בנושאים של דת ואמונה, שהפכו לקו מנחה בכל שנות יצירותיה של הלהקה. הלהקה החלה את שיתוף הפעולה הארוך והפורה שלה עם אבי אגבבה, שסיפק את כלי ההקשה האתניים בכל אלבומיהם הבאים ואף בחלק מההופעות החיות.

זמן קצר לאחר הוצאת האלבום חתמה הלהקה בלייבל Century Media, כפי שמתי סוטיצקי הסביר, "לחתום ב-Century מדיה היה כמו חלום עבורנו. כמה מהלהקות האהובות עלינו חתומות שם ואני לא חושב שיש חברה אי שם שיותר מתאימה לנו מבחינת הסגנון מהם‏[8]".

תרדמת יצירתית, נשירת חברים והאלבום השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר החתימה ב-Century Media, ב-1997, נפלה הלהקה לתרדמת יצירתית, כאשר חיכוכים נוצרו בין חברי הלהקה וכל אחד פנה לדרכו. חברי הלהקה החלו לפנות לכיוונים שונים, מה שהיה הכרחי היות שאף אחד מהם לא יכול היה להתפרנס כמוזיקאי בלבד. סוטיצקי טס למזרח הרחוק, סאסי התחתן והחל לעבוד בתחום ההיי טק, זילכה עבד כמוכר בחנויות מוזיקה שונות ופרחי הקים את חברת MDMA שהתמחתה בייבוא מוזיקת מטאל וטראנס לישראל‏[9]. פרחי הודה שהלהקה אמנם לא התפרקה רשמית, אך לעתים נדמה כי היא סיימה את דרכה‏[10]. ואולם, באותה תקופה הרחיבו חברי הלהקה את תחומי העניין שלהם וצברו חומרים שבסופו של דברים מצאו את דרכם לאלבום הבא.

לקראת סוף 2001 חזרה הלהקה להופיע בישראל ובטורקיה. ב-2003 הלהקה קיימה לראשונה הופעה אקוסטית שבה ביצעה את שירי המטאל שלה בעיבודים שקטים. באותה השנה הודיעה הלהקה על הקלטת אלבום חדש. אולם, המתופף סמי בכר והקלידן איציק לוי לא שבו יותר לעבוד עם הלהקה. עדן רבין הצטרף ללהקה כקלידן, וחברי הלהקה כינו אותו כ"צלע שהייתה חסרה לנו‏[11]". הלהקה גם גייסה לשורותיה את המתופף אבי דיאמונד, אף כי באלבום הוא עדיין אינו מוזכר כחבר להקה אלא רק כנגן. גם הזמרת שלומית לוי החלה להשתתף באופן פעיל בשירה ובקולות רקע, ואף מלווה את הלהקה בהקלטותיה ובהופעות חיות עד היום.

Cquote2.svg

הרגע ששינה לי את החיים היה ב-2001. ישבתי בחדר הרעוע שלי בפלורנטין, ובודק אימיילים. אני רואה מייל מבחור פלשתיני שגר בירדן. הוא כותב לי שהוא מעריץ של הלהקה, ואני רואה שיש וידאו מצורף. אני פותח את הוידאו ולא רואה את הפנים שלו, אבל שומע את המוזיקה שלנו ברקע. ואז הבחור מרים את החולצה בוידאו ואני רואה שיש לו קעקוע של אורפנד לנד על היד. זה באמת היה רגע מכונן בחיי. אני יושב ורואה בחור פלשתיני על קעקוע של להקה ישראלית על היד. לא אוהד הפועל עם קעקוע של מכבי - פלשתיני עם להקה ישראלית.

Cquote3.svg
– קובי פרחי, המגזין metalist.co.il, המאמר First we take Yafo ‏[12]

האלבום השלישי, Mabool ("מבול", 2004) יצא שמונה שנים לאחר El Norra Alila. היה זה אלבום הקונספט הראשון של הלהקה, ושיריו מהווים סיפור רציף המציג את גירסתה היצירתית של הלהקה לסיפור המבול התנ"כי. פרחי טען שבנוסף לסיפור התנכ"י, שאבה הלהקה השראה מניסיונותיהם של אלון מיאסניקוב וחבריו בסיאנס[13].

חברי הלהקה הסבירו את פער הזמן הגדול בין האלבום לקודמו בכך שכל אחד מחברי הלהקה פנה לכיוון שונה, וגם בנטייתם לא להתפשר על איכות ההקלטה והנגינה‏[14]. האלבום התאפיין בצליל שונה מאוד מקודמיו, ונטה הרבה יותר לכיוון המטאל המתקדם, אף כי עדיין נשתמרו בו אלמנטים של דת' ודום-מטאל. שני שירים מתוך האלבום זכו לוידאו-קליפים- "Ocean Land" ו"נורא אל נורא". האלבום זכה להצלחה רבה הן בקרב המעריצים והן בביקורות, אף כי היו שתהו שמא הכיוון ה"נקי" יותר שהלהקה בחרה בו מצביע על התמסחרות‏[15]. מעריצים רבים וכן חברי הלהקה עצמם דחו את התהיות הללו, ומנגד טענו שאיכות המוסיקה שלהם לא תלויה בכמות האנשים שמאזינים לה, שהשינוי בסגנון מקורו בהתפתחות הטעם המוזיקלי שלהם וממילא לא הניב להם תמורה כספית רבה, וכי כל עיסוק בהתמסחרותה של הלהקה הוא תפל‏[16], כדברי יוסי סאסי, "התמסחרות היא בעיני המתבונן, בעיני הצלחה היא טובה בכל קנה מידה כל עוד האומן נאמן לעצמו ומזדהה עם החומרים שהוא כותב ומבצע. בהגדרה הזו גם בריטני ספירס ורוני סופר-סטאר זה אחלה דבר אם הן עושות את זה כמו שצריך, מקצועית ומזדהות עם המסרים שהן מעבירות. טעם וריח לא שייך להצלחה, למרות שאפשר לטעון שהעדפה אישית בהחלט מושפעת מאחוז ההצלחה שהקהל רוחש להרכב מסוים, ואכן נדרשת בגרות של המאזין כדי שיתעלה על טיעון כזה. [...] אנחנו לא מתפרנסים ממוזיקה, לא עכשיו, לא מחר ולא בקרוב, מצבנו אומנם טוב יחסית בקנה מידה מקומי מבחינת החזר הוצאות על התחביב הכה יקר הזה, אבל בל נשכח כי מוסיקה הייתה ותישאר עיסוק כפוי טובה בהיבטים פיננסיים, אז זה די מפיל את כל השאלה, במישור מסוים. bottom line - שאנשים יקשיבו למה שהם אוהבים, מה שעושה להם את זה, מה שהם מרגישים שמקדם אותם (מוסיקלית, מנטאלית ובכלל), ולא לסטטיסטיקות ו-Trends. ובנימה אישית,- הכי חשוב - שתפרגנו! שנאה כלפי הצלחתם של ישראלים לא חסרה לנו בחו"ל כפי שאנו טועמים על בשרנו מעבר לים, אז די עם התעסקות של "התמסחרות" של להקות כמו בצפר ו-Orphaned Land - לא חייבים לאהוב את הסגנון או לשמוע בבית, אבל במינימום - אל תדברו בגנותם של אלה שהצליחו לעשות את זה".

לאחר יציאת האלבום יצאה הלהקה לסבב הופעות בעולם, ואף השתתפה ב"פסטיבל העוד". כשנה לאחר סיום האלבום, עזב עדן רבין את הלהקה מסיבות אישיות‏[17].

אלבום רביעי והצטרפותו של מתן שמואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורפנד לנד הכריזו על הפקת אלבום חדש ב-2006, ואף הוסיפו כי האלבום יופק על ידי סטיבן וילסון, סולן להקת פורקיופיין טרי ומחברי להקת בלקפילד (אותה ייסד יחד עם אביב גפן), אשר ברזומה שלו כמוזיקאי בולטת אף הפקת שלושה אלבומים של להקת המטאל המובילה אופת'. וילסון טען שכאשר שמע את שני האלבומים הראשונים של הלהקה, התרשם עמוקות מהמוזיקה אך הרגיש שההפקה דורשת שיפור, ועל כן שמח מאוד להשתתף בהפקה‏[18]. הוא גם תרם חלק נוסף לאלבום כקלידן. סיפור האלבום הוכרז כמלחמה בין האור לחושך, נושא שהלהקה נגעה בו קלות באלבומיה הקודמים אך הפעם החליטה להרחיב אותו.

ב-10 באוגוסט 2007, עלתה לאינטרנט ההודעה על עזיבתו של אבי דיאמונד מהלהקה, עקב "מיצוי שיתוף הפעולה בין אבי לבין הלהקה", ובמקומו הצטרף ללהקה מתן שמואלי מהמושב בית יוסף. למרות זאת, הלהקה ביקשה מדיאמונד להקליט איתם את תפקידי התופים באולפן, ואילו שמואלי ליווה את הלהקה בהופעות החיות, ובנוסף צילם במסגרת לימודי הקולנוע שלו את הסרט "A Heaven You May Create" שסוקר את תהליך הקלטת האלבום ומקיים ראיונות עם חברי הלהקה. דיסק הסרט חולק כבונוס לרוכשי המהדורה המיוחדת של האלבום.

האלבום יצא ב-25 בינואר 2010 תחת השם The Never Ending Way of OrWarrioR וזכה מיד לביקורות טובות. על סגנון האלבום אמרה הלהקה, "הוא בין "אל נורא עלילה", שהיה מאד מורכב וקשה, ל"מבול" - שהיה מאד פרוגרסיבי ויחסית קומוניקטיבי וקליט‏[19]". גם באלבום זה הופק קליפ, הפעם לשיר "Sapari", המבוסס על מזמור תימני. חברי הלהקה שוב הסבירו את פער הזמן הגדול (שש שנים) שבין אלבומם זה לקודם בכך שהם נחושים להתנסות בסגנונות מוזיקה שונים ולא להתפשר על איכות. ואכן, האלבום -שאורכו 78:22 דקות - היה ארוך בצורה ניכרת מקודמיו, וקצר אך ב-8 שניות מהזמן המרבי שניתן למלא תקליט שלם‏[20] .

במאי של אותה השנה, הופיעה הלהקה כמופע פתיחה למטאליקה בישראל, וחברי הלהקה הודו שהדבר היווה להם כבוד רב‏[21]. קירק האמט, הגיטריסט המוביל של מטאליקה, המליץ בעצמו על אורפנד לנד והודה כי "הם נתנו לי את האלבום שלהם ומאוד אהבתי את מה שהם עושים‏[22]".

בסוף 2011 הוציאה הלהקה DVD בשם "The Road To Or Shalem", שכלל הקלטות של הופעות חיות, סרט דוקומנטרי ובונוסים אחרים, כולל מספר הופעות משותפות עם יהודה פוליקר וסטיבן ווילסון. בנוסף, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות באירופה עם שתי להקות מתוניס ומאלג'יר.

פרויקטים אחרים, חן בלבוס מחליף את מתי סוטיצקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביוני 2012 הודיע גיטריסט הלהקה מאז הקמתה, מתי סוטיצקי, על עזיבתו עקב סיבות אישיות‏[23]. הלהקה הביעה צער רב על עזיבתו, ועם זאת בדומה לעזיבת חברים קודמים הודתה שיש מקום לשיתוף פעולה עתידי איתו.

Cquote2.svg

הרגע בו מתי הודיע שהוא עוזב היה רגע מאד כואב, לי אישית ולנו כלהקה. זה בן משפחה שעוזב אותך, ואתה לא יכול לכעוס עליו בגלל זה. (...) ישבנו כאן בדירה שלי, ניהלנו את השיחה, התחבקנו, היה מרגש. אני מת עליו, אני חושב שמתי הוא איש יקר עם תכונות ראויות להערצה. אורפנד לנד תמיד תהיה בית בשבילו, אם הוא ירצה לחזור לנגן, תמיד יש על מה לדבר.

Cquote3.svg
– קובי פרחי, המגזין metalist.co.il, המאמר First we take Yafo ‏[24]

במקומו של סויטצקי הצטרף ללהקה חן בלבוס. חן, אחיו של אורן שניגן עם הלהקה בימיה הראשונים, היה מיודד עם הלהקה ובפרט עם פרחי מזה שנים, ועוד קודם להצטרפותו ניגן בה לעתים כגיטריסט-מחליף‏[25].

חלק מחברי הלהקה האחרים התמקדו באותה שנה בקידום פרויקטים אישיים. יוסי סאסי (שכבר אימץ את השם "סאסי" כשם במה אף יותר משם משפחתו) הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, "Melting Clocks"‏[26]. מתן שמואלי צילם במסגרת לימודי הקולנוע שלו את הסרט "סבא שמעון", שתיאר את ניסיונותיו לגשר על הפער בינו לבין סבו דרך המוסיקה של הלהקה‏[27]. פרחי המשיך לעבוד על ספרו האוטוביוגרפי "טנגו בין אלוהים לשטן", שנמצא בתהליך כתיבה מזה כמה שנים‏[28].

באותה שנה הופיעה הלהקה בפסטיבל הפיוט בירושלים, בשיתוף פעולה עם קובי אפללו, וכן בפסטיבל הפרוגסטייג' בחוף דוגית שבכנרת, שבו התארחו להקות רוק מתקדם מכל העולם.

אלבום חמישי ועזיבתו של יוסי סאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי סאסי מנגן בבוזוקיטרה בהופעה אחרי שעזב את אורפנד לנד

בסוף שנת 2012 החלו חברי הלהקה לעבוד על אלבום חדש, והביעו ציפייה שההפקה תהיה מהירה מבאלבומים הקודמים. פרחי מסר עוד בשלב מוקדם שהפעם הלהקה מצפה לאלבום "זורם" יותר, ופחות מורכב וקשה מזה האחרון‏[29]. הפקת האלבום החלה בדצמבר באיסטנבול[30], ומשם עברו חברי הלהקה להקליט גם בישראל ובשבדיה[31]. להקלטת האלבום הצטרף המתופף-לשעבר סמי בכר, שזה לו שיתוף הפעולה הראשון עם הלהקה מאז האלבום "El Norra Alila" ב-1996‏[32]. גם בלבוס ושמואלי היוו לראשונה חלק אינטגרלי בתהליכי הכתיבה וההלחנה‏[33], ופרחי וזילכה טענו שהצטרפות "דם חדש" בדמות חברים צעירים ללהקה תרמה מאוד להתפתחות האלבום‏[34].

האלבום יצא תחת השם "All Is One" ביוני 2013, שלוש שנים לאחר קודמו- פרק זמן קצר בהרבה משני האלבומים שקדמו לו. למרות זאת, הלהקה טענה שהתהליך היה ארוך ומסובך עקב ההקלטה ב-3 ארצות שונות, חילופי החברים באמצע התהליך והתחייבויותיו של יוסי סאסי לקריירת הסולו שלו‏[35]. אלבום זה היווה נקודת מפנה מבחינת הסגנון שלו, ובכך זכה לתגובות חיוביות ברובן אך מעורבות מקודמיו. הרוב שיבחו את איכות ההפקה והסגנון הייחודי של הלהקה כתמיד, אך הוא זכה להסתייגויות ביחס לאופיו הכבד פחות והקליט יותר יחסית ליצירותיה הקודמות. הוא אף הושווה לא אחת לאלבום השחור של מטאליקה מבחינת המהלך שהלהקה ביצעה בו, שכלל לחנים פשוטים יותר והיעדר כמעט מוחלט של גראולים- אף כי באותה נשימה רבים קיבלו את השינוי בברכה והדפו את הטענות כי הלהקה התמסחרה‏[36][37][38]. שניים מהשירים זכו לווידאו-קליפים- "All Is One" ו-"Brohter", והאחרון אף זכה להשמעות רבות וחוזרות בגלגלצ, ובכך היה לשיר הראשון של הלהקה שהגיע לכך מאז "Norra El Norra" מהאלבום "Mabool". חברי הלהקה עצמם הדפו את הטענות על ההתמסחרות‏[39]. בדומה לתגובתם על הטענות שנשמעו בזמנו כנגד האלבום "Mabool", הם טענו כי השינוי נעוץ ברצונם להתנסות במגוון כיוונים מוזיקליים שונים, וכי אין מניע מכך שישובו להלחין יצירות כבדות או מורכבות יותר מ-"All Is One"‏[40].

שנת 2014 נפתחה בהודעה מרעישה הן לחברי הלהקה והן למעריציה, כאשר יוסי סאסי הודיע על עזיבתו את הלהקה לטובת התמקדות בקריירה האישית והוצאת אלבום סולו שני.‏[41] חברי הלהקה הודו שעזיבתו היוותה את אחת הנקודות הקשות בחייה‏[42], אך גם הם וגם סאסי עצמו הודו שנפרדו כחברים וכי יש מקום לשיתופי פעולה עתידיים ביניהם, והביעו נכונות להמשיך בדרכם הלאה‏[43].

Cquote2.svg

זהו בהחלט יום עצוב עבורנו, אני זוכר את היום שבו אורי ואני פרסמנו מודעה "להקת Resurrection מחפשת גיטריסט" בחנות המוזיקה סופר זאוס בתל אביב. אף אחד לא התקשר מלבד טלפון אחד ויחיד שקיבלנו, והבחור על הקו מהצד השני היה יוסי. מאז ימי נעורינו העליזים היינו לורידים ולעורקים שבאותו הגוף והנשמה ויחד בנינו ממלכת אור, שברנו שיאים, קבענו תקדימים ואף חוללנו ניסים. אך זוהי כנראה דרכו של עולם, דרכים לפעמים נפרדות, וזה קרה לגדולים וטובים מאיתנו והדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו לנצח אחים, ושהדלת נשארת פתוחה משני הכיוונים, כתיבה משותפת או לחלוק שוב את הבמה יחד זה משהו שייתכן ויקרה אף מהר יותר משנדמה לכולנו. עד אז, אנחנו מחבקים את יוסי באהבה גדולה ומאחלים לו הצלחה. לגבי אורפנד לנד, אנחנו ממשיכים קדימה בכל הכוח. מעולם לא היה לאורפנד לנד "מאסטר מיינד" אחד, אורפנד לנד תמיד הייתה לחוויה בה כולנו היינו שותפים לתהליך הכתיבה ועיצוב רוחה של הלהקה, אורפנד לנד היא להקה, אך גם רעיון, שבו השלם תמיד גדול מסך חלקיו.

Cquote3.svg
– תגובתה הרשמית של הלהקה, המגזין metalist.co.il, המאמר "יוסי סאסי עוזב את Orphaned Land"‏[44]

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות וסגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

כשהסתובבנו הייתי שומע את המואזין מהמסגד, במוסיקה שלנו כמעט תמיד שומעים את צלילי המואזין. הייתי שומע את בתי הכנסת. סבתא אחת שלי גרה ביהודה הימית, כשאחד מכיווני הבית פנה לרחוב מגן אברהם והשקיף על ישיבה מאוד גדולה שממנה בקעו תפילות ופיוטים, ובמוסיקה שלנו יש זיקה ישירה לפיוט ותפילה

Cquote3.svg
– קובי פרחי, האתר "פורטל יפו", המאמר "המוסיקה היא הדבר הכי שפוי בעולם" ‏[45]

(מולטימדיה)

Flawless Belief - 1996
Birth of the Three - 2003
שני השירים הללו, הראשון מתוך האלבום El Norra Alila , השני מתוך Mabool שיצא 8 שנים אחריו, מדגימים את השינוי שחל בצליל של הלהקה
Bereft in the Abyss
מהאלבום "The Neverending Way Of Orwarrior", מהווה דוגמה לנטייתה של הלהקה לשלב בין יצירותיה שירים אקוסטיים ושקטים
לעזרה בהפעלת הקבצים

הלהקה משלבת מספר סגנונות מוזיקליים- דת' מטאל, דום מטאל, מטאל מתקדם, כשייחודה הוא שילוב אלמנטים של מוזיקה מזרחית אתנית. שני האלבומים הראשונים נטו לכיוון דום-דת' כבד מאוד ומסורתי יחסית עם השפעות מובהקות של מוזיקה אתנית, כש-"El Norra Alila" פיתח את הסגנון לכיוון המטאל המתקדם מבחינת מורכבות, קושי וגיוון‏[46]. "Mabool", שיצא לאחר שמונה שנים, היווה נקודת מפנה משמעותית מאוד- כתוצאה מצבירת הניסיון וההתפתחות של חברי הלהקה עם הזמן, האלבום שימר את סגנון הדום-דת', אך נטה הרבה יותר לכיוון המטאל המתקדם, והיה קליט יותר וכבד פחות‏[47]. שש שנים לאחר מכן, האלבום "The Never Ending Way of OrWarrioR" היווה, לטענת חברי הלהקה, שיא טכני מבחינת מורכבות והלחנה‏[48], ושילב בין הסגנונות של שני קודמיו‏[49]. "All Is One", אלבומה החמישי של הלהקה, היווה שוב נקודת מפנה משמעותית- יסודות של דום-דת' נעדרו ממנו כמעט לחלוטין (רק שיר אחד באלבום כולל גראולינג), היסודות הפרוגרסיביים צומצמו, השירים היו קצרים יותר והאלבום נטה לכיוון פשוט וקליט יחסית, אף כי עדיין שימר יסודות כמו ליווי של תזמורת ומקהלה, שינויי קצב, קטעים כליים ושירה בשפות שונות.

חברי הלהקה ציינו להקות מטאל רבות כמקור השפעה עיקרי, ביניהן איירון מיידן, מטאליקה, סלייר, תיאמת, קת'דרל, סימפוני אקס, דיפ פרפל, אנטומבד[50], פאראדייס לוסט ועוד, אך גם להקות ויוצרים מתחום הרוק כמו רדיוהד, ניק קייב, הקיור ופורקיופיין טרי[51], יוצרים כגון דפש מוד, נט קינג קול ולאונרד כהן, יוצרי מוזיקת עולם כגון דד קן דאנס, יוצרי רוק ישראלים כגון אהוד בנאי, יהודה פוליקר וברי סחרוף וכמובן מלחיני מוזיקה מזרחית ואתנית כגון יהודה קיסר, בוסתן אברהם, הברירה הטבעית, אבנר גדסי, אום כולתום וזוהר ארגוב[52]. בנוסף, חלק מחברי הלהקה הושפעו ממזמורי התפילה של עדות משפחותיהם- ספרד, עיראק, אשכנז, טריפולי, כורדיסטן ואף תימן.

Cquote2.svg

קודם כל, אנחנו מטאליסטים. אבל אנחנו אוהבים מוזיקה, ולא משנה מאיזה סוג. אנחנו אוהבים זוהר ארגוב, אנחנו אוהבים את פוליקר, גדלנו על פיוטים שהרי נכנסים למוזיקה שלנו. כל זה בגלל שאנחנו לא מקובעים על משהו אחד, ומגדירים את עצמנו כחוקרי מוזיקה.

Cquote3.svg
– קובי פרחי, מגזין "metalist.co.il", ספטמבר 2012‏[53]

הלהקה משתמשת לעתים קרובות בקלידים בשיריה, אם כי לרוב הם משמשים ליצירת רקע ואוירה, ורק לעתים רחוקות, כמו בשיר "A Call to Awake", ניתן להם תפקיד מוביל. כלים נוספים שנעשה בהם שימוש על ידי מוזיקאים אורחים כוללים שופר, חליל וכינורות, ערביים ומערביים.

החבר-לשעבר יוסי סאסי פורט על הבוזוקיטרה, כלי שפיתח בעזרתו של בנימין מילר

התיפוף בדרך-כלל אנרגטי, מהיר ונוטה לפן פרוגרסיבי, עם שינויי מקצבים לעתים (דוגמאות בולטות הן בשירים "Flawless Belief" ו-"From Broken Vessels"). אף כי עזב את הלהקה לאחר הקלטת האלבום השני, חברי הלהקה הוקירו מספר פעמים את תרומתו של המתופף הראשון שלה, סמי בכר, לעיצוב הסגנון המוזיקלי שלהם‏[54][55], ולדבריהם ניתן לשמוע את השפעותיו גם במוזיקה שהם כותבים כיום‏[56]. ב-2013, 17 שנים לאחר הפעם האחרונה שהקליטו יחדיו ו-8 שנים לאחר שהצהירו כי יש מקום לשיתוף פעולה עתידי איתו, בכר אכן הצטרף להלחנת והקלטת האלבום החמישי של הלהקה. מתן שמואלי, המתופף הנוכחי, תורם בהופעות החיות את קולו לשירת רקע ובעיקר לגראולים‏[57].

מבין נגני הגיטרה של הלהקה בהווה ובעבר, כל אחד מתאפיין בסגנון שונה. לאורך כל שנותיו כחבר, יוסי סאסי ניגן בגיטרת ליווי ומובילה, והן בכלים אתניים רבים נוספים- רובם כלי מיתר כגון עוד, ג'ומבוש, בוזוקי, סאז. בעזרת בונה הגיטרות בנימין מילר הוא אף פיתח כלי המשלב בין בוזוקי וגיטרה, "בוזוקיטרה" כלשונו‏[58]. קטעי-הסולו שלו מתאפיינים בשילוב סולמות מזרחיים ואלמנטים האופייניים למטאל, ולעתים כוללים שימוש בוריאציות- דוגמאות בולטות לכך הן בשירים "The Storm Still Rages Inside" ו-"The Path Part 2 - The Pilgrimage To Or-Shalem". בהופעות החיות הוא גם נהג לתרום את קולו לשירת-רקע.

מתי סוטיצקי, שגם הוא ניגן בגיטרת ליווי ומובילה, היה בעל סגנון ייחודי בנגינה שלו, ביניהן הן בשירים "Ocean Land", וב-"Halo Dies", שם ניגנו שני הגיטריסטים קטעי-סולו לחליפין. הלהקה התנסתה בנגינה בגיטרת 7 מיתרים באלבום "Mabool". מאז שהצטרף ללהקה, חן בלבוס גם הוא נותן מעצמו את האופי הייחודי של הנגינה שלו שמאפיינת סולמות אוריינטלים, טכניים, איטיים ומרגשים, ובאלבום "All Is One" השתתף בעיבוד-קלידים ובנגינה על קסילופון. גם הוא תורם את קולו לשירת-רקע בהופעות החיות.

אורי זילכה משתמש במגוון טכניקות בנגינה על גיטרת באס. לדברי אלון מיאסניקוב, לאחר שנאמר לו כי קשה לשמוע את הבאס באלבום הראשון, זילכה פיתח את שיטת הנגינה שלו, וכבר באלבום הבא, "הבאס שימש לראשונה ככלי מוזיקלי נפרד ולא כבסיס לגיטרות, הליין שלו לא נכתב כמקביל לגיטרה, אלא בנה ליין משלו, שתרם עוד נדבך לעושר של הדיסק‏[59]". זילכה התנסה בנגינה על באס-5-מיתרים לראשונה באלבום "Mabool", בדומה לגיטרת-7-מיתרים, על מנת "להוסיף כובד ונפח" לצליל‏[60].

אני לא מסכים עם הקביעה (שלא ניתן לשיר מטאל בעברית), ואני לא חושב שיש חוק ברור. באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה. כל עוד עושים את זה נכון, זה יעבוד. אתה יודע, לבוב דילן יש קול של צפרדע, ואיכשהו זה עובד לו. אני יכול לשיר בעברית, בתורכית, באנגלית. מה שיבוא יבוא.

— קובי פרחי, מגזין "metalist.co.il", ספטמבר 2012‏[61]

על השימוש המתמיד בגראולינג, שליווה את הלהקה מיום הקמתה, אמר קובי פרחי, "הגראול הוא סוג של צינור התבטאות ובהחלט אני אמשיך לתת בגראולים. לפעמים אתה רוצה להעביר את המסר שלך דרך פילטר שהוא קיצוני. הגראול הוא כזה. במקומות הנכונים זו פשוט השירה הכי טובה שיש‏[62]". אולם, הוא ידוע בנטייתו לשלב בשירתו סגנונות רבים, או לפי דבריו, "אני יכול לשיר נמוך כמו "דארק אייטיז", גבוה כמו סולן פרוג, גראוולים, שירה בסגנון ערבי, פלצטים, דקלום של מספר, כל פעם לחבר את עצמי לוויב הנכון ולהיות סולן שמשחק כל כך הרבה תפקידים - שזה לפעמים סיוט ברמה ביצועית. אבל בשורה התחתונה כסולן אני ממצה את עצמי עם Orphaned Land כמו שלא הייתי עושה עם אף להקה אחרת, אני סובל בדרך, אבל אני שמח בסופו של דבר. זה כמו הריון, אף פעם לא הייתי בהריון או משהו, אבל זה תהליך שדי מזכיר לי את זה‏[63]". פרחי שר עד עתה בעברית, ערבית, אנגלית, לטינית וטורקית.

תכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הטקסטים של אורפנד לנד קשורים ברוחניות, בחלק מהמקרים בפן הדתי ובחלק לא, למרות שאף אחד מחברי הלהקה אינו דתי כיום‏[64]. גם פרחי וגם זילכה חזרו בתשובה במהלך חייהם ואף חזרו בשאלה‏[65]. האלבום Sahara היה המגוון ביותר מבחינת הרכב התכנים שלו ולמעשה נגע קלות בכל הנושאים שהלהקה עתידה הייתה להתעמק בהם- יחסי אדם-בורא, מאבק האדם בקשיי החיים, יתמות, הרס והתחדשות, דרך הנמשכת לעד, יחסים בין שלוש הדתות המונותואיסטיות ואף שירי אהבה. האלבום "El Norra Alila" היה ממוקד יותר, עסק ברובו ביחסים שבין האדם לבורא, והחל להתוות את הדרך לאלבומי-הקונספט שבאו לאחריו. "Mabool", שהוכרז רשמית כראשון מבין אלה, סיפר את סיפור המבול התנ"כי בשילוב עם פרטים מתרבויות שונות וכלל אלגוריות למציאות העכשווית. "The Never Ending Way of OrWarrioR" גולל את מאבקו של כל אדם במשך חייו בין חושך לאור. האלבום "All Is One" התמקד ביחסים שבין שלוש הדתות המונתואיסטיות, ובניגוד לאווירה הכבדה-אך-האופטימית של קודמיו, לקו המוזקלי הקליט שלו עצמו ולשמו- הוא נשא מסר קודר של אי-אחדות בין שלוש הדתות הללו.

את מרבית הטקסטים כותב קובי פרחי בשיתוף פעולה עם אלון מיאסניקוב‏[66], אף כי כל חברי הלהקה לוקחים חלק בתהליך. בנוסף, כל אלבום כולל לפחות עיבוד אחד לפיוט עברי מהמקורות, כמו "שיר המעלות", "נורא אל נורא", "ספרי", "יא בניי" ועוד.

שיטת העבודה וגרפיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הלהקה שעיצב הבסיסט אורי זילכה
את החומר כותבים כולם. קובי אוהב לקרוא לשיטת העבודה שלנו "שיטת הפאזל", כל אחד כותב ריף מסויים שעובר כמובן סלקציה נוקשה וחייב להיות על כל קטע קונצנזוס, ובסוף בעבודה משותפת אנחנו מחברים את כל החלקים לשיר.

— מתי סוטיצקי, מגזין "metalist.co.il", אוגוסט 2003 ‏[67]

לפי דברי הלהקה, כתיבת השירים נעשית במשותף בשיטה של הרכבה, כשכל אחד מציע ריף או מנגינה ולבסוף יוצרים מהם שיר, ולכן חלק מהמנגינות ב"בנק הריפים" של הלהקה הולחנו זמן רב לפני שבאמת נעשה בהן שימוש‏[68].

עוד סיפרה הלהקה על שיטת ההלחנה, "[יוסי] מלחין בעיקר על כלים אקוסטיים ואחר כך מבצע אדפטציה לעולם החשמלי. רוב העבודה אחר כך היא על עיבודים, תפקידי שירה, אומנים אורחים וכו'. [...] ב-80% מהמקרים אנחנו מחליטים על הכלים רק בסוף, אלא אם כן קטע מסוים נכתב על כלי מסוים במקור, למשל אם יוסי כתב משהו בכוונה תחילה על הבוזוקי או הסאז..."‏[69]

מבין כל חברי הלהקה, אורי זילכה מתעסק בגרפיקה ובעיצוב בצורה כמעט בלעדית. הוא צייר ועיצב את סמל הלהקה, ובדרך-כלל לוקח חלק ארי בעיצוב חוברות האלבומים השונים. העיצוב בדר"כ מושפע מאלמנטים יהודים ומוסלמים. למשל, באלבום "Mabool", נעשה שימוש באותיות עבריות על מנת לרשום באנגלית, כשכל אות בעברית משמשת כדומה לה באנגלית- ם בתור o, ש הפוכה בתור M וכו'. האלבום "The Never Ending Way of OrWarrioR" כלל שיתוף פעולה עם אמן קליגרפיה מירדן, שסיפק קליגרפיות ואיורים שונים לעיצוב העטיפה‏[70]. לדברי מתי סוטיצקי, "כל האומנות שעל החוברת באלבום מורכבת מדברים שנעשו ידנית. העולם של היום נהיה מאוד מכני, דברים כבר בקושי נעשים ביד. היה איזשהו קסם באומנות הקליגרפיה שפשוט תפס אותנו. קליגרפיה זה סגנון מאוד פשוט, מאוד מינימליסטי, ובמשיכת מכחול קטנה יש שם המון הבעה, משהו כמו ציור של פיקאסו. על העטיפה של Mabool, למשל, יש ציור מאוד מורכב, מאוד עשיר, מלא בפרטים עד כדי כך שהוא נראה קצת עמוס. כאן הכיוון הוא שונה לגמרי, יש כמה משיכות מכחול בודדות, אבל הן חזקות מאוד ומעבירות מסר לא פחות חזק משל ציור עמוס בפרטים. אהבנו מאוד את הכיוון הזה. יש שם משהו מאוד ישיר, מאוד מכוון מטרה וקולע".

שיתופי פעולה והופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה שיתפה פעולה עם מגוון מוזיקאים מישראל ומרחבי העולם, ביניהם קובי אפללו בפסטיבל הפיוט, יהודה פוליקר ויהודה קיסר, סטיבן ווילסון, מיראת', חלאס[71], ארקן, ארתווג, מטאליקה, קת'דרל, תיאמת, ואיברהים טאליסס בטורקיה. הלהקה הקליטה גרסת כיסוי ל-Estarabim - שירו של ארקין קוראי[72].

אחד משיתופי הפעולה הבולטים ביותר של הלהקה עוד מראשיתה היה עם משפחתו של יוסי סאסי- אחותו הדס סאסי תרמה את קולה בשני האלבומים הראשונים; אביו, דוד סהרון, שר את "שיר המעלות" באלבום "El Norra Alila", ואפילו סבתו תרמה את קולה לצהלולים‏[73].מבין המוזיקאים הקבועים שעובדים עם הלהקה ניתן למנות את אברהם סלמאן, נגן קאנון ותיק ומוערך, אבי אגבבה ויציב כספי על כלי ההקשה, ושלומית לוי בשירה, בעיקר החל מהאלבום "Mabool". בין שיתופי הפעולה הבולטים האחרים נכללים מקהלת מורן באלבום "Mabool", תזמורת נצרת באלבום החמישי, האחים עמרם (בניו של אהרון עמרם), מירה עווד ומקהלת שחר באלבום "All Is One", שבו השתתפו גם המוזיקאים הישראלים יהודה פוליקר וקובי אפללו בהלחנת וכתיבת שניים מהשירים.

הלהקה הופיעה בשלל מדינות ופסטיבלים ברחבי העולם- בין השאר Open Air, Hellfest בצרפת ב-2006, פסטיבל Brutal Assault בצ'כיה, Evolution באיטליה, ו-Wacken.

במהלך ההופעות החיות בישראל נוטה הלהקה לשלב כמה שיותר מהכלים האתניים אשר נעשה בהם שימוש באולפן, והזמרת שלומית לוי מתלווה אליהם לעתים קרובות. אולם בחו"ל, עקב תקציב מוגבל, פעמים רבות אין להם את האפשרות לכך והם נאלצים לוותר על חלק מהכלים או מתפקידי השירה הנשיים. במקום זאת, פרחי נוהג לשיר את חלקיה של שלומית בחלק מהמקרים‏[74]. קטעי תזמורת ומקהלה לעתים מושמטים לטובת נגינה-חיה בלבד, אך לרוב מושלמים בעזרת גיבוי של פלייבק, דבר שהלהקה אמנם לא שלמה עמו אך נאלצת להסתפק בו מטעם חוסר-תקציב‏[75]. לעתים, אם התקציב מאפשר זאת, מתלווה אל הלהקה רקדנית הבטן ג'והנה נאג'לה, שהחלה כמעריצה של הלהקה וטענה כי זו גרמה לה לשנות את יחסה כלפי ישראל‏[76].

במהלך ההופעות נוטים חברי הלהקה לעתים להתלבש בפרטי לבוש מסורתי מדתות שונות- כאפיה, ציצית, שטריימל, וקובי פרחי נוהג לעתים קרובות להתחפש לישו. גם בתמונות ששוחררו בטרם יציאת האלבום "The Never Ending Way of OrWarrioR", היו לבושים חברי הלהקה בלבוש מסורתי, אך כשאלה המחופשים למוסלמים מעיינים בתנ"ך, ואילו אלה המתחפשים לחרדים מתפללים על שטיח מוסלמי. חברי הלהקה הדגישו מספר פעמים את החשיבות שבלבוש המעורב בהופעות‏[77], אף כי הדבר גורר לעתים מחלוקות ושערוריות‏[78].

הצלחה, השפעה ועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורפנד לנד זכתה להצלחה בינלאומית, בעיקר ברחבי מדינות המזרח התיכון. מוזיקאים ידועים בסצנת הרוק והמטאל הישראלית והעולמית כאחד, כגון יהודה פוליקר[79], קובי אפללו, סטיבן ווילסון, קירק האמט, מחבר הספר "Heavy Metal Islam" מארק לוין ועוד רבים שיבחו את הסגנון המוזיקלי הייחודי שלהם. היא גם נחשבת חלוצה בתחומה, שכן בתחילת שנות פעילותה, ז'אנר הפולק מטאל אך החל לצבור תאוצה, והשילוב בין מוזיקה מזרחית למוזיקת מטאל היה לא מקובל ונדיר יחסית, על אחת כמה וכמה בישראל. יסודות ראשוניים של הסגנון נשמעו כבר בצליליה של הלהקה סיילם, אך הללו היו משניים יחסית. במהלך שנות פעילותה של אורפנד לנד קמו להקות נוספות שפעלו במסגרת ז'אנר ה"אוריינטל מטאל" ופיתחו אותו. בין אלה נמנות הלהקות הישראליות מלכאש, דיסטורטד ועם הספר, חלאס הפלסטינית, מיראת' מתוניס, ארקן ועוד. לאורך השנים, אורפנד לנד שיתפה פעולה עם רבות מהן.

ברבות ממדינות המזרח התיכון נאסרת השמעת המוזיקה של הלהקה והדבר נחשב לכפירה, אך מעריציה שומעים אותה במחתרת[80]. חברי הלהקה הודו מספר פעמים כי העובדה שגם במדינות אשר מוגדרות כ"אויבות" לישראל יש להם מעריצים, היא אחד הכוחות החזקים ביותר שמניעים אותם, כדברי פרחי, "מה תעשו עם החיים שלכם שהוא חשוב יותר מהדבר הזה? איפה יהיה לכם יותר כוח מזה? הוצאנו אלבום ב 1996, וחמש שנים אחר כך אנחנו מגלים שיש מישהו שאמור להיות האויב שלנו, שקעקע אותנו על הגוף שלו?‏[81]" הלהקה זוכה למעמד מיוחד בטורקיה, שם היא מבצעת הופעות באופן קבוע ואף קיבלה שם שלושה פרסים לשלום[82]. חברי הלהקה נמצאים בתהליך של בקשת אזרחות טורקית‏[83].

למרות הצלחתה הגדולה במדינות ערב, הלהקה סירבה בתוקף לנקוט עמדה פוליטית לכאן ולכאן. קובי פרחי הסביר כי לדעתו עמדה פוליטית יכולה רק להחליש אמן, "תפקידנו כאמנים הוא לא לעסוק בפוליטיקה, אלא באמנות". הוא גם חזר ואמר במספר הזדמנויות שהוא מתנגד לחרם אמנים מכל סוג, כדבריו, "האמנים המחרימים מסתתרים מאחורי ה"מצפון" שלהם, אבל חרם הוא מטבעו אקט צבוע. הרי אתה לא מחרים מדינה, אתה מחרים אנשים, את המעריצים שלך. ונגיד שהחלטת להחרים את ישראל; מי יכול לדעת אם בהופעה בלונדון הנאורה אין בקהל כל מיני סוגים של חלאות המין האנושי? אם אתה מתנגד למדיניות ישראל בשטחים, למה לא להחרים גם את הקהל האמריקאי, שהרי ארה"ב תומכת בישראל?"[84], ו"לא הייתי הולך להופיע לעזה, בכנס שבו מנהיגי החמאס קוראים להשמדת ישראל, אבל אם היו קובעים לי הופעה מול 30 מעריצים אורפנד לנד במועדון, הייתי נוסע להופיע שם"[85].

הלהקה הדגישה במספר הזדמנויות כי הם גאים בזהותם כישראלים וכיהודים. הם נוהגים לצאת לסיבובי הופעות עם דגלי ישראל ולעתים לובשים בגדים עם ההדפס "אור" או "אור-שלם"- הכינוי שלהם לירושלים[86]. חרף כל זאת, הלהקה נותרה מחתרתית במשך שנים, גם בישראל, אף כי פרחי הצהיר לא אחת, "גלגלצ דוחים אותנו בנימוס, ואנחנו לא ממורמרים"‏[87], ואכן- עד שנת 2013 שידרו גלגלצ סינגל אחד בלבד של הלהקה- "נורא אל נורא". אולם, המגמה החלה משתנה עם הוצאת האלבום "All Is One", שעקב אופיו הקליט-מקודמיו העלה את המודעות לפועלה של הלהקה בישראל, והסינגל "Brother" אף זכה להשמעות חוזרות ונשנות בתחנה.

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגנים אורחים קבועים וחברים להופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"The Calm Before The Flood" יצא כפרומו לאלבום "Mabool". הוא כולל מספר קטעים מאלבומים קודמים של אורפנד שהוקלטו בהופעה חיה בגרסה אקוסטית וצורף למהדורה המוגבלת של האלבום "Mabool" ."Mabool" ו-"Ararat" יצאו במהדורה מוגבלת של 500 עותקים על גבי תקליט ויניל.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים ודמואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Beloved's Cry 1993 (דמו)
  • The Calm Before The Flood 2003
  • Ararat 2005

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים רשמיים
כתבות
וידאוקליפים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית כנסת למטאליסטים, תומר מוסמן, באתר mako.co.il, דצמבר 2010
  2. ^ "המוסיקה היא הדבר הכי שפוי בעולם", אורלי בויום, באתר "פורטל יפו", נובמבר 2011 - "פרחי, 36, (...)גדל ביפו עד גיל שמונה ולמד את שנותיו הראשונות בבית הספר ויצמן. לאחר מכן עקרה המשפחה לבת-ים"
  3. ^ Orphaned Land- קיצור תולדות הלהקה, אלון מיאסניקוב, באתר metalist.co.il, מרץ 2004
  4. ^ Orphaned Land- קיצור תולדות הלהקה, אלון מיאסניקוב, , באתר metalist.co.il, מרץ 2004
  5. ^ המסע לאור-שלם ובחזרה Ovmetal, אופיר מסר.
  6. ^ Orphaned Land- קיצור תולדות הלהקה, אלון מיאסניקוב, באתר metalist.co.il, מרץ 2004- "לאחר זמן מה, הזמינו אותי אורי וקובי לשמוע את החומר החדש, ובמעין שתיקה מקודשת, ישבנו בחדרו של קובי בבת-ים, הכנסנו את הקלטת לטייפ, והשיר השקט שהתנגן היה מדהים. כולנו ישבנו שם בשתיקה, ואני שאלתי בציפייה "מי אלה???". "אנחנו" קובי ענה, וכאן נפל עולמי וקרס... קובי ידע לשיר, והלהקה ידעה לנגן. אחר-כך באה השאלה "מאיפה המילים?" ושניהם בהו בי במבט שאומר 'אתה טמבל, הא?'.. "שלך".. לקח לי פרק זמן מסוים לבהות בטקסט הכתוב כדי להיזכר" - אלון מיאסניקוב
  7. ^ Orphaned Land- קיצור תולדות הלהקה, אלון מיאסניקוב, באתר metalist.co.il, מרץ 2004- "בינתיים המשיכו החברה לקבל תדמית של ילדים רעים ודי בצדק, שכן במהלך הופעות קדומות ברוקסאן, דאג התקליטן לירון תאני, הידוע היום כאחד ממנחי תוכנית הרדיו "עסק שחור", לעצבן את הלהקה. הבחור תפס איזשהו אנטי נגד הלהקה ודאג להפיץ אותו בכל הזדמנות. אז קובי, סולן הלהקה, שתמיד היה ידוע כאדם בעל פתיל קצר ביותר, מה שבשילוב עובדת היותו בחור גדול, הפך אותו לדמות די מאיימת. אז קובי החזיק את עצמו, החזיק והחזיק עד שבסוף החזיק את לירון תאני ושתבינו את התמונה, לירון תאני הוא מטר ועשרים, עם קול של דרדס על הליום וכשקובי התפרץ עליו, תאני מצא עצמו על מדרגות הרבנות, או ליתר דיוק, הרוקסאן, או ליתר יתר דיוק, בתחתית מדרגות הרוקסאן. גם יוסי, גיטריסט הלהקה, כיום איש משפחה ובחור ידידותי ביותר, היה אז נזק לא קטן ואף טרח למרוח עצמו בעזרת אופנוע בעת טיול משותף שלהם בחו"ל"- אלון מיאסניקוב
  8. ^ ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003
  9. ^ ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003- "אני מתעסק בהפצה של דיסקים מכל מיני תחומים, יוסי עובד בהייטק, אורי מנהל את חנות המטאל בפרישמן"- קובי פרחי
  10. ^ ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003- "היה איזשהו שלב שיוסי פשוט הרים ידיים וויתר וזה היה חתיכת מעצור בשבילנו כי כל אחד מחברי הלהקה הוא בורג בלתי ניתן להחלפה"- קובי פרחי
  11. ^ ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003
  12. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012
  13. ^ ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003- "הם התחילו בסיאנסים כמו כולם והחיבור האנרגטי נומרלוגי ביניהם היה מאד חזק, מה שהביא לאנרגיה מאד חזקה שתקשרה איתם. במשך תקופה של חודשים הם עשו סיאנסים עד שהם התחילו ממש לסחוף אנשים אחריהם. הם היו קוראים מחשבות, חולמים חלומות נבואיים והאנרגיה שאיתה הם תיקשרו נתנה להם כל מיני תכונות כמו סמל, דת, צבע מספר ועל סמך זה יצרנו את השלושה באלבום. הסיפור שלהם הסתיים בזה שהם עמדו להתחרפן, הם לא ידעו בגיל כזה איך להתמודד עם הכוח הזה ובאיזה שהוא שלב, לקחו אותם ל"איש רוח" שהוציא אותם מהמעגל הזה. לצורך הקונספט ביליתי איתם תקופה, קראתי מחברות שמתעדות את התהליך וזה מדהים! אבל אנחנו לא משתמשים בסיפור הזה מעבר ליצירת שלושת הגיבורים של המבול." - קובי פרחי
  14. ^ ביקור אולפן: אורפנד לנד, ליהיא לסלו, באתר nrg, אפריל 2009- "זה תמיד לוקח הרבה זמן", מסביר פרחי, "אנחנו תמיד מביאים בסוף משהו פסיכי שהוא די מקורי במונחים של מטאל עולמי. אנחנו מאד פרפקציוניסטים, מאד חשוב לנו איך זה נשמע. חשוב לתת אלבום עמוק מבחינה קונספטואלית ומבחינה מוזיקלית"
  15. ^ שאלה מעניינת לחברים של אורפנד, דיון בפורום "הייד-פארק", אפריל 2005- "לירידה מהקיצוניות יכולה להביא לתגובות קשות, אמנם כבר התרשמתי שאתם עושים מה שבראש שלכם, אבל שאלה כזאת [בעניין] בעיית ה"תמסחרות" אני חושב שכול מי שמכיר את סצנת המטאל (ברמה זאת או אחרת) שמע את הביטוי אומרים את זה בדרך כלל על להקות שמתחילות להצליח ואז למעריץ הממוצע פתאום לא מתאים [...] לראות איזה "מעפן" ששומע את המוזיקה שלו אז בשבילו הלהקה התמסחרה קרי היא פונה עכשיו כביכול למכנה יותר גדול. מה דעתכם חבר'ה? זה רע להתפרנס מהמוזיקה או שבגלל שרוצים להחזיק קומץ אנשים מסוים אז צריך לא להתפרסם ולהיות אנדרגראונד. כי כבר שמעתי אנשים עם טענות על המבול [...] יש שטוענים שהדיסק הבא יהיה מסחרי. מה דעתכם על התמסחרות כי זה משהו שניראה לי בקרוב תצטרכו אם תרצו לתת עליו את הדין במוזיקה שהרבה מהקהל שלה יותר חשוב לו להגיד מה גרוע מאשר מה טוב "
  16. ^ שאלה מעניינת לחברים של אורפנד, דיון בפורום "הייד-פארק", אפריל 2005- "אנחנו עושים מה שאנחנו אוהבים לעשות ומה שאנחנו יודעים לעשות. זה אנחנו ואנחנו בטוח לא עושים את זה בשביל כסף (תאמין לי אני יודע על מה אני מדבר)"- אורי זילכה. "כל העניין הזה הוא עניין יותר של טעם מוסיקאלי, ופחות עניין של התמסחרות. ז"א, שאם בא לי לשלב אלמנטים שהם יותר מיינסטרימיים במוסיקה שלי, אז זה לאו דווקא אומר שהחלטתי שאני רוצה להיות יותר עשיר, אלא זה אומר שהטעם המוסיקאלי שלי נהיה יותר מיינסטרימי, ועל טעם ועל ריח אין מה להתווכח"- מתי סוטיצקי.
  17. ^ פרישה: עדן רבין עזב את Orphaned Land נובמבר 2005
  18. ^ הסרט "A Heaven you May Create, בבימוי מתן שמואלי, 2007
  19. ^ ביקור אולפן: אורפנד לנד, ליהיא לסלו, באתר nrg, אפריל 2009
  20. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010- "חברת התקליטים וגם המעריצים (וגם מנהל הבנק שלנו) שונאים אותנו על זה אבל אנחנו אנשים שלוקחים את המוזיקה שלהם מאד ברצינות. אמנם זה לקח 6 שנים, אבל בדוק רגע את כמות המידע שיש באלבום - 15 שירים ו-78:22 דקות (מתוך 78:30 אפשריים, כלומר, לא ניצלנו 8 שניות מתוך כל הזמן שיכולנו למלא את האלבום). אני מכיר אלבומים של 40 דקות, וזה כמעט אלבום כפול מכל בחינה. שמע את השירים שלנו - אין פה כמעט בית-פזמון אלא כל פעם זה הולך למקום אחר, עוד ריף ועוד ריף, ועוד, ועוד, יש באלבום שלנו כמות ריפים ל-3 אלבומים וגם בשמיעה ה-50 שלו אתה עדיין תגלה עוד דברים"- קובי פרחי
  21. ^ אורפנד לנד: לא בקטע של סקס, סמים ורוקנ'רול, אתר עכבר העיר, עמי פרידמן, מאי 2010
  22. ^ אור ברנע, מטאליקה ממליצה על אורפנד לנד, באתר ynet‏, 4 באוגוסט 2010
  23. ^ הגיטריסט מתי סוטיצקי נפרד מ"אורפנד לנד" mako, אסף נבו.
  24. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012
  25. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012- "בשנים האחרונות היה לנו גיטריסט מחליף בשם חן בלבוס. משפחת בלבוס היא משפחה קרובה מאד לליבי. כשהקמתי את Resurrection, עוד לפני שיוסי ומתי הצטרפו, ניגן איתי בחור בשם אורן בלבוס, שהוא אחיו הגדול של חן. מאז שאני ילד התרוצצתי למשפחת בלבוס בסלון. את חן אני מכיר שאז שהיה בן 3, והוא נגן מחונן. הוא למד אצל יוסי לנגן גיטרה, והוא בעצם הסיפור הקלאסי של "המעריץ שהצטרף ללהקה". הוא הגיע לרמה כל כך טובה עד שהוא נהיה נגן מחליף. הוא גם איש צנוע ומקסים בלי קשר... אז עכשיו כשמתי פינה את מקומו, חן עבר לקדמת הבמה."- קובי פרחי
  26. ^ יוסי סאסי: מאחורי הקלעים של אלבום הסולו, אתר ynet, אפריל 2012
  27. ^ [ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4237624,00.html סבא מטאלי: מתן שמואלי על סרטו "סבא שמעון"], מתן שמואלי, אתר ynet, יוני 2012
  28. ^ [ http://e.walla.co.il/?w=/6/1829161 סולן אורפנד לנד יוציא ספר], עינב שיף, אתר וואלה!, יוני 2011
  29. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012
  30. ^ Orphaned Land Facebook, דף הפייסבוק של הלהקה, דצמבר 2012- "ההקלטות של האלבום החדש של אורפנד לנד החלו היום באיסטנבול!"
  31. ^ Orphaned Land Facebook, דף הפייסבוק של הלהקה, ינואר 2013- "האלבום החדש של אורפנד לנד- דו"ח מהאולפן: אנחנו כבר אחרי 3 ימים של הקלטות (1 בטורקיה ו-2 בישראל). עד עכשיו סיימנו עם כינורות, בוזוקי, קומבוס, גיטרות 12 מיתרים אקוסטיות וקלאסיות, חלילים וחלק מהשירה לשיר אחד. בסוף השבוע הקרוב נערוך עוד ועוד חזרות על השירים. ביום שני של השבוע הבא נטוס לשבדיה כדי להקליט את כל העניינים הכבדים- תופים, באס, גיטרות ושירה!"
  32. ^ Orphaned Land Facebook, דף הפייסבוק של הלהקה, ינואר 2013- "האלבום החדש של אורפנד לנד- יום שלישי באולפן. חווינו רגע מרגש היום כשסמי בכר, המתופף שלנו מ-"Sahara" ו-"El Norra Alila", כתב שני ריפים לאלבום החדש והקליט אחד מהם"
  33. ^ כשהכל הופך אחד, ירון הורינג, באתר metalist.co.il, יוני 2013- "באלבום החדש [חן] מאד מאד דומיננטי, לא פחות מיוסי וזה אדיר, קשה לי לראות את אורפנד לנד בלעדיו, הוא רק בתחילת דרכו, הוא עוד יגיע רחוק מאד"- קובי פרחי
  34. ^ כשהכל הופך אחד, ירון הורינג, באתר metalist.co.il, יוני 2013- "מעבר לזה, המוטיבציה וה"דם החדש" [של שמואלי ובלבוס] רק נותן לנו דרייב"- קובי פרחי. "העובדה שחן חדש בלהקה ובעל מוטיבציה עזרה מאוד לתהליך הפרה-פרודקשיין של אלבום. התחלנו לכתוב את האלבום עוד שמתי היה בלהקה אבל התהליך היה איטי ונתקע באיזה שלב, כשחן נכנס לתמונה העברנו לו את כל החומר הכתוב ואני זוכר שאני וקובי היינו 24 שעות מתכתבים איתו בקשר לעיבודים. יש לנו שירים באלבום שעברו מעל 150 מיילים עד שהיינו מרוצים מהתוצאה. [...] השוני הזה בגילאים לא ממש מתבלט מבחינת הדינמיקה בלהקה, בסך הכל כולנו אחים והכי חשוב שתהיה כימיה ואני יכול לומר בלב שלם שההרגשה מדהימה ועובדה הבאנו את האלבום הכי טוב שעשינו בינתיים"- אורי זילכה
  35. ^ כשהכל הופך אחד, ירון הורינג, באתר metalist.co.il, יוני 2013- "למרות שהעבודה על האלבום לקחה לנו מחצית הזמן לעומת הקודמים זה היה תהליך קשה ומסובך. בהתחלה עבדנו על החומרים עוד כשמתי היה בלהקה ואז כשחן נכנס לתמונה יוסי נסע להופעות עם הפרויקט שלו. אז אני וקובי ניצלנו את הזמן הזה ביחד עם חן להפוך את כל החומר לשירים ולתת להם בשר ועור. תהליך ההקלטה היה ארוך ומסובך והתנהל ב-3 לוקיישנים. בארץ בטורקיה ובשבדיה. שלב ראשון היה הקלטת בוזוקי חלילים וגיטרות אקוסטיות. שלב שני קובי טס לצורך הקלטת הכינורות והקאנון בטורקיה ומשם כולנו מצאנו את עצמנו סגורים מעל חודש באולפני פאסינאיישן סטריט שבשבדיה, אולפן שידוע בעבודתו עם להקות כמו קטטוניה, אמון אמרת, ג'יימס לברי ועוד. אחרי שסיימנו להקליט תופים גיטרות באס ושירה חזרנו לארץ לצורך השלמות של מקהלה ופסנתר. כאן הסתיים שלב ההקלטות והתחיל שלב המיקסים שנערך גם כן בשבדיה. זה היה פרויקט ארוך ומסובך אבל התוצאה שווה כל תחנה ותחנה"- אורי זילכה
  36. ^ סיכום שנת 2013 במטאליסט - חלק א': סיכום צוות מגזין מטאליסט, צוות מטאליסט, באתר metalist.co.il, דצמבר 2013- "[האלבום החדש של] אורפנד לנד שעורר דיון סוער סביב הפזילה הברורה של הלהקה לעבר המיינסטרים, דיון שדי נחתם כשהשיר Brother עשה היסטוריה והגיע לגלגלצ - מה שדי הגשים את השאיפה של ההרכב להגיע אל הקהל היותר מרכזי"- דני אחירון. "All Is One הוא סוג של האלבום השחור של אורפנד לנד, אם ORwarriOR סימן את שיר המורכבות הפרוגית של ההרכב, הרי שב All Is One יש שירים קצרים יותר, קולעים יותר, עם כמה יציאות לכיוונים שונים (Fail) אבל בגדול מדובר כנראה באלבום הפחות כבד שהוציאה הלהקה. רע? ממש לא. שיר הנושא הוא מיצוי של מה שהלהקה יודעת לעשות, ריפים זכירים, מקצב מקפיץ, פזמון המנוני שיישאר לך בראש לשנה שאחרי. שירים כמו Let The Truce Be Known עם הלחן של קובי אפללו הם יציאות דום טרגיות עם מטען רגשי נפיץ, Brother – שהפך את הלהקה פתאום להרכב שכל בני ישראל מכירים – ולא רק המטאליסטים, הוא בלדת Nothing Else Matters מרגשת, בקיצור – כל מה שאלבום מטאל אוריינטלי כבד אך עם זאת קליט יודע לעשות. "- אלון מיאסניקוב
  37. ^ Orphaned Land - All Is One, חיים וינטראוב, באתר metalist.co.il, יוני 2013- "לחלקים נשמע השיר [האחרון באלבום, "Children"] כמו אחת מהבלדות של Metallica מהאלבום השחור"
  38. ^ אורפנד לנד - All Is One, באתר tapuz.co.il, יוני 2013- "כבר ראיתי לא מעט ביקורות שהשוו את האלבום הזה לאלבומה החמישי של להקת מטאליקה, או במילים אחרות - התחלת הסוף של אורפנד לנד והאלבום שממסחר אותם (למרות שבלי קשר, אני חושב ש"התדרדרות" היא הדבר האחרון שאפשר להגיד על האלבום השחור של מטאליקה - אבל זה נושא ליום אחר). אז הנה ההצהרה שלי: לא, אורפנד לנד לא התמסחרו, לפחות לt בכוונה. לא עומדים לשדר עכשיו שירים שלהם בגלגלצ, והם לא עומדים לקבל הרים של כסף שאותם הם יבזבזו על בריכת כרישים עשויה מאיזמרגד טהור. שום דבר באלבום הזה לא מעיד באופן חד משמעי על העתיד של הלהקה. נכון, הוא יותר שקט, יותר מלודי, יותר קצבי, יש בו שיתופי פעולה עם אומנים יחסית במיינסטרים הישראלי - אבל מי אמר שהם עומדים לעשות את זה מעתה ועד עולם? אני גאה בהם שהם - בדיוק כמו מטאליקה - העדיפו ללכת עם חזון משלהם, ולאו דווקא לעשות את אותו אלבום שוב ושוב"
  39. ^ Orphaned Land - Band, האתר הרשמי של הלהקה, יוני 2013- "המעריצים לעולם יזכו לשמוע אלבום אחד של אורפנד לנד שדומה לקודמו. חלק מהיסודות ב-"All Is One" הם מסימני ההיכר של אורפנד לנד, ועם זאת הלהקה תמיד פתוחה להתנסויות. הפעם, למשל, הגראולים של פרחי נעדרים כמעט לחלוטין. בנוסף, השירים ככלל קליטים יותר וקצרים יותר ביחס להוצאות הקודמות, יותר "לפנים". ועם זאת, בשום פנים ואופן הלהקה לא התמסחרה. אפילו לא קרוב"
  40. ^ כשהכל הופך אחד, ירון הורינג, באתר metalist.co.il, יוני 2013- "קובי: "אני חושב שאחרי 22 שנות קריירה הרגשנו שיש לנו כבר דוקטורט בשירים מסובכים, והתחשק לנו לכתוב משהו טיפה יותר מפוקס. שירים יותר קצרים למשל, אני כמעט וירדתי מגראולים טוטאלית ספציפית לאלבום הזה כי רציתי לתת ביטוי ולשים שיאים חדשים לשירת הקלין שלי, ובגלל שהאלבום די טראגי, זה התאים לכל הסיפור. זה לא אומר שאני לא אוהב גראולים, אני מת על גראולים ואם באלבום הבא נהיה כועסים, יכול להיות שכולו יהיה גראולים! All Is One הוא אלבום מטאל, ומטאל מבחינתי זה מעבר לדיסטורשנים וגראולים, ודיסטורשנים לא חסר באלבום בכל מקרה. אנחנו תמיד מגוונים וכל שיר שלנו הוא עולם ומלואו – תסתכל על Orwarrior – יש לך שירים כמו Codeword: uprising ו New Jerusalem באותו אלבום. מישהו שלא מכיר אותנו יוכל להעלות על דעתו שזו אותה להקה? עושר זה שם המשחק שלנו, ומוזיקה טובה היא מוזיקה טובה, בכל צורה שהיא". אורי: "יש הרבה דיסטורשנים באלבום. נכון שהוא יותר מלודי ויותר מגובש מהקודמים אבל עדיין לא מדובר פה באלבום בלאדות, כל הכלים שהשתמשנו באלבום היו גם באלבומים הקודמים פשוט ההבדל הוא בהפקה. כשאנחנו באים לכתוב אלבום אין לנו מושג מה יצא בסוף ותמיד אנחנו מופתעים. האלבום הזה בא מהלב שלנו והוא משקף את מה שאנחנו היום בלי לחשוב על מיינסטרים או לא".
  41. ^ יוסי סאסי עוזב את Orphaned Land, 7 בינואר 2014
  42. ^ יוסי סאסי עוזב את Orphaned Land, 7 בינואר 2014- "בנימה אישית שלי - זה יום מאד מאד עצוב, משהו שלא חשבתי בעמקי דמיוני שהוא אפשרי. לעולם לא אשכח איך ישבנו בני 16 בבית כנסת כשאנחנו עם חולצות של סלייר ואיירון מיידן, רגעים של תובנות שלקחנו איתנו אל אורך הקריירה המפוארת שלנו. אני אתגעגע בעיקר לשיחות שלנו באמצע הלילה אחרי שהוא כתב איזה ריף, ולשטויות שלנו בדרכים, יוסי הוא אחר האנשים המצחיקים ביותר שפגשתי בחיי. זהו בהחלט בוקר מוזר, אבל אני בטוח שאנחנו כולנו, כמו תמיד, נתרגם את הרגשות האלה לדבר הכי טוב בבריאה כולה - למוזיקה"- קובי פרחי
  43. ^ יוסי סאסי עוזב את Orphaned Land, 7 בינואר 2014- "ברמה אישית אני יכול להוסיף שזה לא יום עצוב בכלל - הקשר שלי עם חברי אורפנד לנד הנותרים הוא אישי ועמוק, רוב חיינו אנחנו יחד, ואין דבר שינתק אותי מאורפנד לנד ואת אורפנד ממני, בשלב הזה. אני פורש מההרכב אחרי שהפכתי בדבר רבות, ובאווירה טובה, ויש סיכוי טוב שנמשיך לשתף פעולה פה ושם, כרגע פשוט מוקדם מדי לדעת"- יוסי סאסי
  44. ^ יוסי סאסי עוזב את Orphaned Land, באתר metalist.co.il, ינואר 2014
  45. ^ "המוסיקה היא הדבר הכי שפוי בעולם", אורלי בויום, באתר "פורטל יפו", נובמבר 2011
  46. ^ Orphaned Land- קיצור תולדות הלהקה, אלון מיאסניקוב, באתר metalist.co.il, מרץ 2004- "הרבה ממהות הלהקה השתנתה, חברי הלהקה הקשיבו אז יותר מכל ללהקת At The Gates וחלק מהחברים נטה לכיוונים של מוזיקה אתנית. השילוב ברור באלבום, שהוא התקליט שחילק את אוהבי ומבקרי הלהקה באופן קיצוני. כתוצאה מההאזנה ל At The Gates, הפכו מרבית השירים לארוכים, מלאים בריפים ובחיבורים מורכבים וגם התיפוף נטה יותר לשבירות ורעיונות שלא היו בתקליט הקודם."- אלון מיאסניקוב.
  47. ^ ביקור אולפן: אורפנד לנד, ליהיא לסלו, באתר nrg, אפריל 2009- ""אל נורא עלילה" [היה] מאד מורכב וקשה, [ואילו] "מבול" - [היה] מאד פרוגרסיבי ויחסית קומוניקטיבי וקליט
  48. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012- "בכנות, ברמה של מורכבות והלחנה, אני לא חושב שנצליח להתעלות על Or Warrior"- קובי פרחי
  49. ^ http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/878/875.html ביקור אולפן: אורפנד לנד], ליהיא לסלו, באתר nrg, אפריל 2009 - "הוא בין "אל נורא עלילה", שהיה מאד מורכב וקשה, ל"מבול" - שהיה מאד פרוגרסיבי ויחסית קומוניקטיבי וקליט"- קובי פרחי
  50. ^ "המוסיקה שעשתה אותנו- יוסי סאסי", אלון מיאסניקוב, באתר metalist.co.il, דצמבר 2011
  51. ^ "בית התקליט עם אורפנד לנד", עינב שיף, באתר וואלה! תרבות http://e.walla.co.il, פברואר 2010
  52. ^ "אורפנד לנד: "אין אלגוריתם שמפרק אם אנחנו שמאל או ימין"", אסף נבו, באתר mako.co.il, דצמבר 2013
  53. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012
  54. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010- "המתופף המקורי שעבדנו איתו היה סמי בכר, והוא אדם שמאוד השפיע עלינו ועל הסגנון שאנחנו מנגנים. מאז שדרכינו התפצלו, קשה לנו למצוא מתופף שאנחנו יכולים לומר עליו בלב שלם ובמאה אחוז שזה המתופף שלנו."- קובי פרחי
  55. ^ - Orphaned Land - עכשיו לאן?, אלון מיאסניקוב, אוגוסט 2005- "יש מקום לסמי לכתוב ריפים ורעיונות, יש לו "טאץ'" מיוחד שהוא רק שלו, יש כזה דבר אצלנו בלהקה שנקרא - "ריף סמי"."- קובי פרחי
  56. ^ Orphaned Land- קיצור תולדות הלהקה, אלון מיאסניקוב, באתר metalist.co.il, מרץ 2004- "סמי לא חזר מהכפור והוא היחיד מההרכב המקורי שנעדר עדיין, אבל רוחו תמיד תשרה על הלהקה ועדיין ניתן למצוא ריפים שכתב, גם במוזיקה היום"- אלון מיאסניקוב
  57. ^ ה-DVD The Road To OR-Shalem, 2011
  58. ^ מבוזוקי וגיטרה, יוצא בוזוקיטרה, אור ברנע, באתר ynet, אוגוסט 2012
  59. ^ Orphaned Land- קיצור תולדות הלהקה, אלון מיאסניקוב, , באתר metalist.co.il, מרץ 2004
  60. ^ ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003
  61. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012
  62. ^ ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003
  63. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010
  64. ^ Interview: Matti Svatizky, Orphaned Land, אלון מיאסניקוב, , באתר Much More Metal.com, יוני 2010
  65. ^ Orphaned Land- קיצור תולדות הלהקה- "(זלכה) עשה את החזרה בתשובה הכי קצרה אי פעם. (...) הוא (פרחי) חזר בתשובה לפרק זמן קצת יותר ארוך מאורי...", אלון מיאסניקוב, , באתר metalist.co.il, מרץ 2004
  66. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012- "אלון כותב איתי את הטקסטים כי הוא מתבטא כל כך טוב באנגלית, זו שפת האם שלו. הוא כבר בגיל 16 קרא את הקוראן באנגלית ועוד כל מיני יציאות מרשימות כאלו. אז תהליך הכתיבה שלנו מורכב ומעניין - אנחנו יושבים שעות, אני קודח לו על מה אני רוצה לכתוב, מספר לו את הכל, מנחית עליו נושאים ואז הוא מסדר את זה לשיר ברור וקוהרנטי שכתוב בשפה גבוהה ועשירה. היו גם טקסטים שהם לחלוטין שלי, ויש לא מעט משפטים או פראזות שהם בעצם טקסטים שלי. בגדול זה אני ואלון."- קובי פרחי
  67. ^ ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003
  68. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010- "באופן טבעי, ההלחנה שהחלה שנים אחורה נלקחה בחלקה לפסטיבל העוד דאז - חלק כשירים שלמים, וחלק כריפים. למשל, עיבוד פתיחה שעשיתי ל-"The Evil Urge" בלייב עשה את דרכו כפתיח של אחד השירים באלבום, "The Path Part 1". ההלחנה עצמה נטו של ריפים ופראזות אורכת מספר שבועות, אפילו מספר ימים בנטו"- יוסי סאסי
  69. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010
  70. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010- "בהתחלה פנו אלי כל מיני מעצבים מוכשרים, סיפרתי להם על הקונספט וביקשתי סקיצות. כל מה קיבלתי היה יפה כביכול, פשוט זה היה נראה שוב... צפוי מדי, מובן מאליו, מלא בפוטושופ - לוחם אור מחזיק חרב - היינו צריכים משהו אחר. שוטטתי לילות ב-MySpace בחיפושים ומצאתי בסוף אמן שהפיל אותי. העבודות שלו היו עבודות של קליגרפיה, משיכת מכחול על נייר, בערבית, אבל היה לו משהו מאד "Dark" בעבודות שלו, כאילו איזה משהו מטאליסטי כזה בנשמה. כתבתי לו, סיפרתי לו שאני מישראל ואני יודע שהוא ערבי ודווקא בגלל זה נשמח לעבוד איתו. הצעתי לו את הרעיון שלי, למצוא מספר מילים (כי למילה יש המון כח, החיים והמוות ביד הלשון, הבורא ברא את העולם בדיבור "ויאמר יהי אור - ויהי אור", או - "ברוך אתה, שהכל נהיה בדברו" וכו') ולרשום אותן בקליגרפיה, שתשלב עברית וערבית ביחד - מעין סינרגיה והרמוניה בין השפות עם הכח של המילה. קונספטואלית זה מאד חזק, לא צפוי, ומתאים יותר מכל דבר אחר. מה גם שקליגרפיה, שמקורה בסין, תמיד הופיעה במקדשים ובמקומות בהם התאמנו לוחמים. הבחור התחיל לשלוח תוצאות ופשוט נפלנו מכל עבודה שהוא עשה. כאן אורי [זילכה, באס] התחיל להיכנס לפעולה ותפס פיקוד על כל ה-Layout, עיצוב החוברת, והדיסק ביחד עם העבודות שלו. השילוב בין הרעיון, לתוצאה, למה שאורי עשה עם זה, יצר מוצר מושלם - האלבום הזה מבחינתי הוא אלבום מושלם, מוזיקלית וגם ויזואלית"- קובי פרחי
  71. ^ סיבוב הופעות למען דו קיום, עודד בן-עמי, יולי 2013
  72. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010- "כשחזרנו (לטורקיה) ב-2004, ביקשנו מראש שיתנו לנו שיר שכל מטאליסט קרוע עליו. ככה הכרנו את "Estarabim" - שירו של ארקין קוראי שנחשב ללא פחות מאביה של סצנת הרוק הטורקית, הוא הלך בטורקיה עם שיער ארוך כשכולם שם עוד היו "מסטאז'רים"- קובי פרחי
  73. ^ אורפנד לנד- ערוץ 10, רוני קובן, ערוץ 10, פברואר 2004
  74. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010- "בכל מקרה, בעניין שלומית, זה תכלס עניין של תקציב. כשיש לנו תקציב להוציא עוד בן אדם, אנחנו בינתיים מעדיפים שזה יהיה סאונדמן \ בקליינר \ מישהו שיעזור לנו עם המרצ'נדייס, ורק אחרי אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא את שלומית. התקווה היא שיום אחד נוכל להוציא איתנו קבוצה של אנשים, ואז זמרת ליווי בהחלט תהיה בתוכנית"- מתי סוטיצקי
  75. ^ כשהכל הופך אחד, ירון הורינג, באתר metalist.co.il, יוני 2013- קובי: "כולם עושים את זה. רוצה שמות? נייטוויש, אפיקה, טוריסאס, פאראדייז לוסט, קטטוניה, והרשימה לא נגמרת. אי אפשר מצד אחד לכתוב מוזיקה ממקום שחושב "איך זה יהיה בלייב" מצד שני אין שום דבר רע בפלייבק שתומך בכל מיני סאונדים. המציאות היא שבשביל לבצע את הכול על הבמה אנחנו נצטרך קבוע הרכב של 20 נגנים. עד שלא נהיה להקה בסדר גודל של איירון מיידן (מותר לחלום, לא?) אנחנו נאלץ להתפשר כמו שאר הלהקות בתחום". אורי: "כמו שקובי אמר, רוב הלהקות היום משתמשות בגיבוי של מחשב, אין מה לעשות, זה בלתי אפשרי להטיס להופעות בחו"ל 40 נגנים ואני בטוח שאין מפיק שהיה רוצה לשלם על הפקה כזאת. בארץ אנחנו משתדלים לעשות לייב כמה שאפשר והלוואי ויום אחד נוכל לעשות הכול גם מחוץ לארץ".
  76. ^ Yossi Sassi: The power of music to unite the world, הרצאה בוועידת TED, יולי 2012- ""אתה יודע", היא אמרה לי, "גדלתי בלבנון כילדה קטנה, ושם צפיתי בטלוויזיה, וצפיתי בסרטים מצוירים ודקה אחר-כך- בפרסומת של החזבאללה. צפיתי בטום וג'רי רודפים זה אחרי זה, ואז ראיתי חייל ישראלי מוצא-להורג או נחטף. כך גידלו אותי- גידלו אותי לשנוא אתכם. למעשה, חינכו אותי להרוג אתכם. אבל אז שמעתי את המוזיקה שלכם, וחשבתי, 'האדם שהלחין את זה, הוא לא כל-כך רע, זה לא יכול להיות'". ועכשיו היא מעריצה. הכירו את ג'והנה נאג'לה. היום היא הרבה יותר ממעריצה, היא ממש מופיעה איתנו על הבמה- היא רקדנית-הבטן שלנו"- יוסי "סאסי" סהרון
  77. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010- "בהתחלה זה היה נראה קצת מוזר, כי אנחנו צריכים להתחפש, לשים בגדים חסידיים, בגדים של מוסלמים וכו' - לא משהו שהמטאליסט הטריוויאלי היה עושה - אבל הבנו את הכח שיכול להיות לתמונה כזו והחלטנו ליצור סדרה שלמה של תמונות (חברת התקליטים כמובן גיבתה את זה בתקצוב) שיעבירו מסר של אוטופיה, הכל מתחבר לאחד, וטנגו בין אלוהים לשטן. הרעיון היה ליצור את זה בעיקר סביב 3 הדתות המונותאיסטיות ולשלב גם את ההפכים כשאפשר. כלומר, שלומית בתמונה אחת היא כוסית-על וסקסית, ובתמונה השנייה היא נזירה קתולית, כאילו הוציאו אותה הרגע מסרט אימה. אם אני הייתי הקרייסט, בתמונה הבאה אני האנטי-קרייסט וכו'... התוצאות מדהימות - זוהי בדיוק המוזיקה שלנו בויזואלי"- קובי פרחי.
  78. ^ Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010- "התמונות יצרו המון דיונים בעולם, בפורומים, חלק ממש שנאו את מה שעשינו, אבל ככה זה עם אתגרים, ככה זה שאתה לא הולך על הצפוי והידוע מראש - הרי Orphaned Land והידוע מראש אף פעם לא מסתדרים. אני חושב שהתוצאה שהשגנו מעוררת השראה, בא לי כל הזמן להמשיך עם זה עוד ועוד, אבל באיזשהו שלב היינו חייבים לעצור... "- קובי פרחי.
  79. ^ ynet, יהודה פוליקר ואורפנד לנד נותנים בכפיים, באתר ynet‏, 13 במאי 2012
  80. ^ אורפנד לנד- ערוץ 10, רוני קובן, ערוץ 10, פברואר 2004
  81. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012
  82. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012- "אנחנו מאד אוהבים את המדינה הזו. בעשור האחרון אנחנו מופיעים לפחות פעמיים בשנה בטורקיה, בארבע ערים שונות. אנחנו מקבלים שם יחס תקשורתי מדהים, קיבלנו מהם שלושה פרסים לשלום, כשאחד מהם מהיועץ האישי של הנשיא ארדואן - וכל זה מבלי לומר שום מילה פוליטית, מעולם. לא הבענו הזדהות עם שום דבר, פשוט שמרנו על יחסי כבוד ואהבה גדולה עם העם הטורקי. הפעילות המוזיקלית שלנו בטורקיה ענפה מאד - אנחנו שרים שירים בטורקית בהופעות, שיתפנו פעולה עם כמה אמנים מקומיים. בשנה האחרונה החלטנו להחזיר אהבה, וקיימנו הופעה מול כ 1500 איש, ואת כל ההכנסות תרמנו לנפגעי רעש האדמה הגדול שהיה שם לא מזמן"- קובי פרחי
  83. ^ חברי להקת אורפנד לנד יבקשו אזרחות טורקית, תום שרון, אתר ynet, יולי 2012
  84. ^ חרם פיפיות: הצביעות של חרם אמנים, קובי פרחי, אתר mako, מאי 2012
  85. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012-
  86. ^ First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012- "כמובן שאנחנו לפני הכל אזרחי מדינת ישראל, ישראלים ויהודים גאים, וזה לא ניתן לערעור (...) אני יהודי, אני ישראלי, יש לי כבוד ענק למסורת של העם שלי"- קובי פרחי
  87. ^ קובי פרחי, סולן אורפנד לנד: "גלגלצ דוחים אותנו בנימוס, ואנחנו לא ממורמרים", יובל אברמוביץ' , באתר mako.co.il, אפריל 2012