בית עברה

בית עברה
שרידי אתר הטבילה העתיק בבית עברה - בקדמת התמונה נראים שרידי הקפלה ואגן הטבילה. מדרגות שיש מובילות מכאן אל עבר הסככה הגדולה שניצבת מעל לשרידי הכנסייה
שרידי אתר הטבילה העתיק בבית עברה - בקדמת התמונה נראים שרידי הקפלה ואגן הטבילה. מדרגות שיש מובילות מכאן אל עבר הסככה הגדולה שניצבת מעל לשרידי הכנסייה
אתר מורשת עולמית
אתר הטבילה "בית עניה מעבר לירדן"
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2015, לפי קריטריונים 3, 6
מידע כללי
סוג אתר ארכאולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם טבילת ישו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בלקא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ירדןירדן ירדן
מידות
שטח 294.155 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°50′14″N 35°33′01″E / 31.837222222222°N 35.550277777778°E / 31.837222222222; 35.550277777778
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית עברה או בית עניה מעבר לירדן (יוונית Βηθαβαρά; ערבית المغطس - "מקום הטבילה"), הוא המקום בו פעל יוחנן המטביל ובו הטביל את ישו. בית עברה שוכנת על הגדה המזרחית של נהר הירדן, מול קאסר אל-יהוד שבבקעת הירדן, כ-8.5 ק"מ צפונית למקום שפכו אל ים המלח וכתשעה קילומטרים ממזרח למרכז העיר יריחו. אין לבלבל בין בית עברה (המכונה גם "בית עניה מעבר לירדן") לבין בית עניה באזור הכפר אלעיזריה שעל הר הצופים, בו הקים ישו את לזרוס מהמתים. בשנת 2015 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור קיר בכנסיית יוחנן המטביל שבקאסר אל-יהוד: אליהו עולה במרכבת אש לשמים. נהר הירדן נראה במרכז התמונה

בית עברה, מלשון מעברות (הירדן), שוכנת בסמוך למקום בו לפי המסורת חצו שבטי ישראל את הירדן בדרכם לארץ ישראל. המקום נזכר בשמו לראשונה בספר שופטים:

"וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל-הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר, רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת-הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת-הַיַּרְדֵּן; וַיִּצָּעֵק כָּל-אִישׁ אֶפְרַיִם, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת-הַיַּרְדֵּן"

בגלל האנלוגיה הקיימת בנצרות בין אליהו ליוחנן המטביל, רבים מזהים את בית עברה עם המקום ליד הירדן בו עלה אליהו לשמים:

"וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, הָלְכוּ, וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד, מֵרָחוֹק; וּשְׁנֵיהֶם, עָמְדוּ עַל-הַיַּרְדֵּן. וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה; וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם, בֶּחָרָבָה... וַיְהִי, הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וַיַּעַל, אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה, הַשָּׁמָיִם."

בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טבילת ישו
הירדן התחתון במפת מדבא
טבילת ישו. פסיפס בבית הטבילה האריאני ברוונה

במפת מידבא מהמאה ה-6 מופיעים שני אתרים זה מול זה. על הגדה המזרחית מופיע הכיתוב:

"Αίνών ένθα νύν ό Σαπσαφάς"

אינון, מקום בו כיום הוא ספסאפאס"

"אינון" הוא שיבוש של המילה העברית "עין", במובן מעין, ואילו "ספסאפאס" (Σαπσαφάς) היה שמו הקדום של ואדי אל-חראר, יובלו המזרחי של הירדן הנשפך אליו במקום זה. ליד הגדה המערבית, כיום קאסר אל-יהוד, נזכר השם היווני המקורי "Βέθαβαρά". במפה רשום:

"Βέθαβαρά το τού άγίου Ιωάννου τού βαπτίσματος"

"בתאבארא בה יוחנן הקדוש מטביל".

עם זאת בנוסח היווני של הברית החדשה שהתגבש מוקדם יותר כבר התגלגלו השמות "בית עברה", "בית ברה" או "בית הערבה", והפכו לבית עניה (אנגלית Bethania ואחר כך Bethany). למרות הזהות בשמות, ציין אוריגנס כבר בתחילת המאה ה-3 כי אין המדובר בבית עניה שעל הר הצופים, ובית עברה נבדלה מהראשונה בכך ששכנה מצידו האחר של הירדן (אנגלית Beyond the Jordan)[1]. יושם לב כי במפת מידבא מופיעה בית עברה, היא "בית עניה מעבר לירדן", בצידו המערבי-הקרוב של הנהר, ולא מעבר לו. למשמעות השם "בית עניה" הוצאו תאוריות רבות, ובין היתר, כי הדבר קשור לאוניה, לעוני או לשיבוש אותיות גרידא.

מקורה של המסורת לפיה במקום זה טבל יוחנן המטביל את מאמיניו ואת ישו, הוא בבשורה על-פי יוחנן:

"זאת הייתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם"

הבשורה על-פי יוחנן, 1, 28

המקום נזכר בבשורה על פי יוחנן שוב, כמקום אליו שב ישו מאוחר יותר:

"וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם".

הבשורה על-פי יוחנן 10, 40

המחקר וזיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית שעל גדת הירדן כפי שהיא נראית מכיוון ישראל
צליינים סמוך לנהר הירדן

מיקומו המדויק של המקום בו הטביל יוחנן המטביל את מאמיניו ואת ישו היה נושא למחקר ממושך. לפי המסתבר מהבשורה על-פי מתי, המקום אכן שכן ליד יריחו, אך בבשורה על פי יוחנן נטען כי היה זה במרחק הליכה בן יום בלבד מקנה שבגליל ויומיים עד שלושה מירושלים:

"וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם".

הבשורה על פי יוחנן ג', 23

דבר זה ממקם את מקום הטבילה צפונה משם, אולי בסמוך לתל שלם, הנמצא מדרום לטירת צבי[2]. עולה רגל אלמוני מהמאה ה-4 ואדם בשם טודיוס מהמאה ה-6 ציינו כי מקום הטבילה ההיסטורי שוכן במרחק חמישה מילין צפונית מים המלח, וכי מזרחית לו שוכן התל ממנו עלה אליהו לשמים[3]. טודיוס הנ"ל הוסיף ותיאר את אמצעי ההגנה שנבנה במטרה להגן על הכנסייה הביזנטית מפני שיטפון בתקופת הקיסר אנסטסיוס הראשון (491-518. שני הצליינים תיארו מוט נושא צלב שניצב באמצע הנהר במטרה לסמן את מקום טבילתו של ישו. נוסע שלישי, אנטונינוס מפיאצ'נצה, כתב בשנת 570 כי מקום הטבילה ההיסטורי נמצא מול כנסיית יוחנן המטביל (בקאסר אל-יהוד שעל הגדה המערבית של הנהר).

בשנת 1899 התגלו ממצאים ארכאולוגיים ראשונים ליד הגדה המזרחית של הנהר, אך רק לאחר הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994 ופינוי שדות המוקשים בסמוך לגבול, נחשפו שרידיהן של כנסיות, מערות ומספר בריכות טבילה. לאחר ויכוחים ממושכים קיבלו חוקרים רבים את הסברה כי בית עברה היא אכן המקום בו נטבל ישו, והאפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר במקום במרץ 2000 וערך בו מיסה תחת כיפת השמיים. אחת הכנסיות העתיקות במקום הוקדשה לו לאחר מכן.

האתר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר שוכן במספר מוקדים לאורכו של וואדי אל-חראר, יובלו של הירדן, שהיה ידוע בשמו היווני "ספסאפאס". הוא משתרע בין הכנסייה המודרנית שבגאון הירדן לבין מרכז המבקרים הנמצא בכיכר הירדן, כשלושה קילומטרים מזרחית משם.

  • הכנסייה היוונית אורתודוקסית המודרנית ניצבת ממש על קו המים, ולה גג מוזהב. בסמוך לה רציף ומדרגות המובילות אל מי הנהר.
  • האתר הארכאולוגי המרכזי שוכן כ-200 מטרים מזרחית לכנסייה זו, ובו שרידיהן של שלוש כנסיות ביזנטיות שהוקמו זו על גבי זו החל במאה ה-5 או ה-6, לאחר שנהרסו על ידי שיטפונות. הראשונה מבין כנסיות אלה הוקדשה ליוחנן המטביל ותוארה על ידי עולי הרגל הנ"ל. הכנסייה המאוחרת הוקדשה לשילוש הקדוש, והיא הייתה באורך של 27 מטר וברוחב של 15.8 מטר. כיום שוכנת סככה גדולה מעל השרידים. שער בכנסייה הוליך אל שרידי מדרגות שיש המוליכות בתורן לכיוון מי הנהר ואל אגן טבילה בצורת צלב. ייתכן שאלה הן המדרגות שתיאר אנטונינוס בשנת 570. בבריכה חרוטים אלפי סימני צלב שהותירו אחריהם עולי רגל, ולידה שוכנים שרידיה של קפלה קטנה באורך של 5 מטר וברוחב של 3 מטר, ואשר מעליה ניצבת כיום סככה קטנה.
  • הלאה ממזרח לאתר הארכאולוגי, הוקמו בריכות טבילה מודרניות אליהן מוזרמים מימיו של הנהר לאחר טיהורם.
  • בקצה המזרחי של האתר נמצא "תל אליהו" המזוהה עם המקום ממנו עלה הנביא אל השמים. במקום קשת משוחזרת המסמנת את מיקומה של קפלה עתיקה. עוד התגלה במקום בסיסו של אולם תפילה מלבני המתוארך למאה ה-3.
  • מרכז מבקרים מודרני הוקם במרחק של כקילומטר נוסף צפונית מזרחית לתל אליהו, ובסמוך לכביש הגישה אל האתר.

במקום צפויים לקום ארבע כנסיות מודרניות (אנגליקנית, ארמנית, קתולית, קופטית) ובית עולי רגל רוסי פרבוסלבי[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית עברה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bethany Beyond the Jordan
  2. ^ הנצרות וארץ הקודש, אהרון לירון, 1997, עמ' 30, ISBN 965-16-0109-4
  3. ^ The Baptism Site
  4. ^ New Churches